האם התורה באמת מתירה לאנוס גויות במלחמה?
ההכרזה על מינויו של הרב אייל קרים לרבצ"ר עוררה סערה, בגלל שעסק בעבר בסוגיית אונס נשות האויב בזמן מלחמה. "אשת יפת תואר" היא דוגמה למצווה שהייתה מגדלור מוסרי בעולם העתיק, והגבילה את הזוועה שהייתה ועודנה נחלת צבאות רבים בעולם
חוקרת באוניברסיטה העברית הסבירה לפני כמה שנים למה חיילי צה"ל לא אונסים פלסטיניות. זה משום שהם גזענים, הסבירה במחקרהּ; לכן קשר עם נשים ערביות דוחה אותם. המחקר זכה באות הצטיינות מטעם האגודה הישראלית לסוציולוגיה. הרקע לטיעון המשונה הזה הוא עובדה קשיחה: קשה למצוא תקדים לצבא שכבש אוכלוסייה עוינת, ולא חָטָא באונס המוני. בעבר הרחוק והקרוב, במזרח ובמערב, כך נהגו ונוהגים חיילים. חוץ מחיילי צה"ל; אבל זה כנראה רק משום שהם גזענים.עוד כותרות ב-nrg:
- מסורבות גט: אם לא ימונו דיינים, לא נצא לחופשי
- ח"כ שרון השכל: "לא רציתי חופה אורתודוקסית"
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אולי יורשה לי להציע הסבר אחר לעדינות החריגה של חיילי צה"ל. תורת ישראל עסקה כבר מזמן בתופעה הנוראה הזו, של אונס נשות האויב בזמן מלחמה. ספר דברים מזהיר שאם לוחם לוקח לו בכוח אישה יפת תואר בזמן המלחמה, הוא חייב לתת לה זמן להתאבל ותנאים נאותים, ואז לשאת אותה לאישה. בשום אופן אסור לו למכור אותה כשפחה.
''התורה ידעה שאם תצווה להימנע כליל מן המנהג הרע הזה, איש לא יקשיב לה''. הרב קרים (משמאל)
צילום: דיאנה חננשווילי/משרד הביטחון
כבר חז"ל תמהו על כך: אכן התורה הגבילה מאוד את הפגיעה בנשים בזמן מלחמה, אך מדוע היא בכלל התירה פגיעה כזו? על כך השיבו: "לא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע", (קידושין כט).
מה פשר תשובתם? התורה ידעה שאם תצווה להימנע כליל מן המנהג הרע הזה, איש לא יקשיב לה. איך אנחנו יודעים שהתורה צדקה? כי עד היום המנהג הרע הזה שריר וקיים אצל אומות העולם. חיילי הצבא האדום אנסו מיליוני נשים גרמניות בדרכם לברלין. אם לפני 3,500 שנה הייתה התורה מצווה להימנע מכך לגמרי, היא הייתה הופכת לא רלוונטית.
התורה ויתרה על טהרנות מוסרית אנינה, ובחרה ללכלך את הידיים בניסיון לצמצם את העוול. התורה הדריכה את לוחמי ישראל: אם אתם לא מצליחים להימנע מהעוול הזה, לפחות תצמצמו אותו עד כמה שאפשר. אל תהפכו את הפשע החד-פעמי לזוועה מתמשכת.
ביסוד המסר התורני הזה עמדה הכרה ברורה שמדובר בעוול, שצריך לצמצם אותו ככל הניתן. ברור מדברי חז"ל שראוי וצריך להימנע כליל מפגיעה בנשות האויב, ושהתורה חותרת לשם. מצוות התורה הזו נועדה לחנך את לוחמי ישראל, בתהליך חינוכי ממושך, להפסיק את הזוועה הזו. והתורה הצליחה בכך.
איך אני יודע? מהמחקר המלמד כי חיילי צה"ל הם הלוחמים היחידים בעולם שלא חטאו באונס המוני של נשות האויב, כשהייתה להם ההזדמנות לכך. הסיבה אינה חלילה גזענותם של חיילי צה"ל, אלא להפך: תורת ישראל חינכה את עם ישראל במשך אלפי שנים להימנע מההתנהגות הזו.
הרב אייל קרים התייחס לפני שנים רבות למצווה הזו. כאשר פורסם אתמול שהוא יהיה הרבצ"ר הבא, חזו גולשים רבים שכלי תקשורת מסוימים יעלו שוב באוב את תשובתו, ויציגו אותה כאילו הוא תומך באונס נשים. אחדים מכלי התקשורת שלנו אכן נענו לרפלקס המותנה שלהם, וחזרו להזיל ריר על הציטוטים הישנים הללו.
מה באמת היה שם? רב שדן באופן עיוני במצווה שהייתה מגדלור מוסרי בעולם העתיק. באופן כללי אי אפשר לגזור כמה משפטים מתוך דיון רבני תיאורטי, ולפרש אותם כאילו היו הדרכה מעשית. בהרבה פסקי דין של בית המשפט העליון בישראל מופיעים משפטים שהיו צורמים את האוזן מחוץ לדיון המשפטי-מקצועי. חובבנות היא לקרוא עיון הלכתי כאילו היה מאמר מעשי פופולרי.
אך מעבר לאמירה העקרונית הזו, צריך לזכור שתורת ישראל היא תורת המוסר היחידה שהעזה לגעת בחומר הנפץ הזה. היא היחידה שהעזה להגביל באופן חמור את מנהגם הנורא של הלוחמים. והיא היחידה שהצליחה לעקור אותו מן השורש. אשרי התורה הזו, ואשרי לומדיה ומקיימיה, ביניהם הרב קרים, שבעזרת ה' יעשה חיל בתפקידו.
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם