בלי קמעות וקברים: תפילה היא תכלית, לא אמצעי
בפרשת בלק, אחת ה"קללות" שמרעיף בלעם היא: "כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל". מראשית ימיו הצטיין העם היהודי בכך שהוא לא נזקק לקמעות ולחשים כדי להשיג את מבוקשו ואת צרכיו
השבוע האחרון היה עוד שבוע שגרתי בשיח הישראלי, שהתחיל בסערת הגזענות של גידי אורשר והסתיים בכותרות סרק מתוך פסיקותיו של הרבצ"ר החדש, הרב אייל קרים. הצד השווה שבהן הוא שגם כשגידי אורשר כותב על קמעות ותפילות על קברי צדיקים, וגם כשהתקשורת מצטטת פסיקות בנושא מצוות "אשת יפת תואר במלחמה", לכותבים ולמלהגים אין שמץ של מושג על מה הם מדברים. האם מישהו מהם בדק בכלל אם יש ביהדות מקום לקמעות ולקברים? האם ומתי התורה מתירה לאנוס נשים שבויות במלחמה?עוד כותרות ב-nrg:
"ביה"ד הרבני מסכן את הלגיטימציה של ישראל"
בית הספר הדתי למוזיקה במופעי קונספט לקהל הרחב
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
היעדר התמצאות מינימלית במקורות היהדות וחוסר ההבנה, אפילו ברצף הספרותי של עולם הספר היהודי, מביא לכך שדווקא בעולמות התוכן העמוקים, העתיקים והגבוהים ביותר מותר לומר כל מה שרוצים והכול נחשב בגבול הלגיטימי ולפעמים אפילו חכם, על אף שמדובר בבורות מוחלטת.
''התפילה היא גרעין הזמן ופריו''. מתפללת בבית הכנסת העתיק באי ג'רבה בתוניסיה.
צילום: AFP
אז בואו ניקח לדוגמה את הסיפור הראשון. האם באמת קמעות והשתטחות על קברים הן חלק ממנהגי היהדות? בפרשת השבוע, פרשת בלק, מסופר על המשך דרכו של העם היהודי במדבר בדרכו אל הארץ המובטחת. העמים שחיים שם נתקפים אימה ופחד כשהם שומעים את קורות העם הזה וניצחונותיו במלחמות, ופונים למי שנחשב מחולל הניסים הגדול ביותר, בלעם.
הם מבקשים ממנו שיקלל את העם הזה ויעצור אותו בדרכו להשתלטות על ארצותיהם. בפרשת השבוע נפרשת מסכת שלמה של ניסיונותיו של בלעם לקלל את ישראל, בזמן שבפועל, יוצאות מפיו ברכות ושבחים לעם.
אחד השבחים שיוצאים מפיו הוא "כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל". העם היהודי מראשית ימיו הצטיין בכך שהוא לא נזקק לקמעות ולחשים כדי להשיג את מבוקשו ואת צרכיו, אלא עצם זה שהוא מחובר לאלוקיו בדרכים המקובלות, הן-הן הגורם המרכזי לכך שהוא העם הנבחר והקרוב ביותר לשלמות.
אלא שאם אנו לא עם של קמעות והשתטחות על קברים, איך נסביר לגידי אורשר מדוע המוני בני ישראל טובים וכשרים מתפללים על קברי צדיקים? ומה בעצם ההבדל בין קמעות ולחשים לתפילה, כל תפילה שהיא?
התשובה לכך נעוצה בהגדרתו המדויקת של הכוזרי, ש"התפילה היא גרעין הזמן ופריו". כלומר, בניגוד לכל מה שחשבנו, התפילה היא לא אמצעי כדי להשיג דברים שרוצים לקבל – אלא להיפך. התפילה היא הסיבה, המטרה והתכלית שעבורה יהודי מעביר את ימיו בעולם הזה.
אז מהי בעצם תפילה, ולמה לא להסתפק בחוט אדום או בקמע? טור בעיתון לא מספיק כדי להסביר ולהבין נושא שבאלפי השנים האחרונות נכתבו עליו אלפי ספרי הגות והלכה, הכוללים הגדרות עמוקות ותובנות חכמות. פוסטים מפולפלים וכותרות עיתונים הם לא המקום להכיר את עומק התרבות ההיסטורית שלנו. המקור נמצא ממש לידינו. לכו אליו, אל תוותרו עליו.
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם