מצעד המשפחה: פחות "אני", יותר "אנחנו"
הפסיקו את מחול השדים שעוסק באורח החיים של הפרט. זו תופעה גורפת בעולם המערבי, שלא פוסחת גם על העם היהודי בארץ ובעולם
כולם מדברים על גאווה, אף אחד לא מדבר על משפחה!הגיע הזמן שנעביר את הדיון למגרש הנכון: השחיקה של ערך המשפחה וחוסר הנכונות להקריב עבורה. מה מקומה של המשפחה בסולם הערכים שלנו כיום? האם אנחנו באמת מוכנים להקריב מעצמנו בשביל להקים משפחה?
עוד כותרות ב-nrg:
- כמאה רבנים נוספים הביעו תמיכה ברב לוינשטיין
- היכונו: ציידי הפוקימונים מגיעים לקהילה היהודית
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
השפה המקובלת כיום בעולם המערבי, מקדשת את האדם כאינדיבידואל ומעמידה את הרצונות והתחושות האישיות לפני הכול. במקביל, התפתחה שפה חדשה שמבטאת את אותה התפיסה. משפטים בסגנון "זה לא מרגיש לי נכון", או "אני לא שם" הולכים והופכים לאבני יסוד בשפה שלנו. התחושה האישית היא ורק היא מכרעת, ותופסת את מקומה של המחויבות לתפיסת עולם שלימה ומנומקת.
''כולם מדברים על גאווה, אף אחד לא מדבר על משפחה''
צילום: שאטרסטוק
בעוד התכתשו השבוע הצדדים על מצעדים מכאן והתבטאויות משם, במשפחתי הובא בבריתו של אברהם אבינו הנין ה-17 שנקרא על שם סבי היקר ר' יואל פליישמן ז"ל שנפטר לפני קצת פחות משנתיים. סבי היה הבן הקטן ממשפחה גדולה שנכחדה ברובה בשואה האיומה, אוד מוצל מאש מחנות המוות של הנאצים ימ"ש.
כל חייו סבו על ציר המשפחה כערך ראשון ומרכזי. הוא לא הניח לעצמו לרגע, מיד לאחר השואה האיומה הקים משפחה, עלה ארצה ועבד לפרנסתו בתקופות מסוימות גם שלוש משמרות ביום. המוטיבציה המרכזית שעמדה מול עיניו, היא הקמת משפחה שתהווה נקמה ותשובה יהודית למכונת ההשמדה הנאצית. סבא סיים את חייו כשהוא מוקף מאות נכדים ונינים אוהבים ומחוברים זה לזה.
בפרשת השבוע פרשת "פנחס", מופיע סיפורן יוצא הדופן של "בנות צלפחד", שאביהן מת במדבר ולא השאיר אחריו בנים. חלוקת הארץ עמדה על הפרק, וההלכה המוכרת אז ידעה לומר שרק מי שהשאיר אחריו בנים יזכה לנחלה שתיקרא על שמו בארץ. הבנות סברו שלא ייתכן ששמו של אביהן ייכחד ויעלם ללא שם, זכר ושארית.
בתעוזה עוצמתית ששמורה רק לנשים גדולות ואהבה גדולה לארץ ישראל, הן מתייצבות מול משה רבינו וטוענות את טענתן. למרבה הפלא לא זו בלבד שהוא לא דוחה אותן, אלא שהוא אומר להן שהצדק שעולה מטענתן מחייב פנייה שלו לאלוקים עצמו שייתן עליה תשובה. תשובתו של בורא העולם מאשרת אותה, ואכן על שמן של בנות צלפחד נכתבה הפרשה שמחדשת את זכותן של הבנות בנחלה בכדי לשמור את הרצף והקיום של שם משפחתן שלא ייעלם וייכחד.
הגיע הזמן שנעצור את סחף הקמפיינים הפרובוקטיביים, הפוגעניים והמיותרים. בואו נצא ממחול השדים שעוסק באורח החיים של הפרט, ונעצים את הדבר הנפלא הזה שנקרא "משפחה". שחיקת ערך המשפחה איננה נחלתם של אחוזים בודדים באוכלוסייה, מדובר כאן בתופעה גורפת בעולם המערבי, שלא פוסחת גם על העם היהודי בארץ ובעולם.
בואו נעלה על נס את רגעי האושר שרק משפחה יכולה להסב לנו. "תועבה", "סטייה", או כל מילה פוגענית אחרת, לא יעמדו מול תמונה של הורים מזדקנים ומאושרים שמוקפים בדור צעיר ותוסס שמזרים להם חיים בלי הפסקה. במקום מצעד גאווה, הרימו על נס את "מצעד המשפחה".
הכותב הוא יו"ר ומייסד "יוזמת אורות", ומנכ"ל קרן חרו"ת
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם