הורים חרדים לבנט: רוצים מוסדות חינוך עם ליבה
עצומה חדשה מברכת על ביטול חוק חיוב לימודי ליבה, אולם דורשת משר החינוך לסייע להורים, שמעוניינים בלימודי חול, להתמודד עם הקשיים שמערימה ההנהגה החרדית: "שיפסיקו לכפות עלינו לא ללמוד ליבה"
הורים חרדים מגבים את ביטול חובת לימודי הליבה במוסדות חרדיים, אבל דורשים משר החינוך נפתלי בנט לפעול להקמת מוסדות ייעודים לחברה החרדית הכוללים לימודים כלליים. בעצומת רשת שעלתה אתמול (ב'), וצברה כבר מאות חתימות, מבקשים ההורים מהשר בנט להיאבק יחד עמם נגד המכשולים המוצבים בפניהם.עוד כותרות ב-nrg:
- על סף ייאוש: עד מתי אשאר מסורבת גט?
- 40 אחוז מבני הנוער שביקרו בארץ: בעד נישואי תערובת
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"אנו אכן חושבים שכפייה אינה הדרך לחולל שינוי בכל מגזר, כולל במגזר החרדי", נכתב בעצומה, "אך מהצד השני אנו רואים בדאגה את המצב בו אין אלטרנטיבה חינוכית חרדית הכוללת לימודי ליבה לילדינו, לימודים הקריטיים להצלחתם בכל רבדי החיים".
''לבית ספר חילוני שיבקש לקום באזור חרדי לא יעשו בעיות כמו שעושים למוסד חרדי שמבקש ללמד ליבה''
צילום: מרים צחי
מאחורי העצומה עומדים מאבקים של ההנהגה החרדית ביוזמות פנים חרדיות, המבקשות להקים מוסדות חרדיים הכוללים ליבה. לדברי כותבי העצומה, ישנה כמות משמעותית של הורים שמעוניינים בלימודי ליבה, אך אין עבורם מוסדות מתאימים. מה שהצית את הוויכוח שוב לאחרונה, הוא מאבק עיקש שניהלו הנציגים החרדים בעיריית ירושלים כנגד ישיבת "חכמי לב", שמשלבת לימודים תורניים לצד לימודי בגרות. המאבק אף הועצם כשהיה מדובר על הקצאת שטח שיועד עבור המוסד בשכונה חרדית.
"בקושי יש מוסדות עבור הורים כמוני, ואם יש הם במקומות שכוחי אל", אמרה ל-nrg יהדות אביגיל קרלינסקי, מיוזמות העצומה. "אנחנו לא מעוניינים שיכפו על חרדים לימודי ליבה, אבל שיפסיקו לכפות עלינו לא ללמוד ליבה. שיתנו חופש בחירה להורים. השאלה המרכזית היא כמה הורים יבקשו לשלוח את ילדיהם למוסד כזה, במקרה ויוקם. הח"כים החרדים אומרים שההורים לא רוצים, אז מדוע אכפת להם לפתוח מוסד? ממה הפחד? אנחנו טוענים שיש מספיק שרוצים בזה. לבית ספר חילוני שיבקש לקום באזור חרדי לא יעשו בעיות כמו שעושים למוסד חרדי שמבקש ללמד ליבה".
נטע כץ, פעיל חברתי ומיוזמי העצומה, מסביר כי נדרשת כאן התערבות ממשלית, כיוון שהרשויות המקומיות לא מתפקדות, בין אם בערים חרדיות או בערים מעורבות, בשל ההשפעה הרבה של הנציגים הפוליטיים. "מעטים היזמים שירצו להקים מוסד כזה, שדורש גם להיכנס לתהליך חברתי מורכב, וגם להתמודד עם רשויות מקומיות שמתנגדות. ולכן משרד החינוך נדרש להפקיע את הנושא מידי הרשויות המקומיות ולטפל בו בעצמו.
"צריכה לקום מנהלת שתעסוק בהקמת מוסדות מסוג כזה", מציע כץ וטוען: "זה אמור להיות אינטרס עליון מבחינתו של בנט. שייקח אחריות על הדבר עליו הוא מופקד. יש חרדים שלא מעוניינים, וזה לגיטימי. אבל ישנה כמות משמעותית של הורים שמעוניינים בלימודי ליבה לילדים שלהם במוסדות שמלמדים ליבה ומכוונים לקהל החרדי. אין מספיק".
יוזמי העצומה לא לבד, גם פעילים חברתיים חרדים המזוהים עם תהליכי השינוי המתחוללים בחברה מברכים על ביטול סעיף חיוב לימודי ליבה. רחלי איבנבוים, אשת חסידות גור שפעלה עבור שילוב נשים במפלגות חרדיות בכנסת, ואף שקלה בעבר להתמודד בעצמה לעיריית ירושלים, כתבה בדף הפייסבוק שלה: "אני מאד מרוצה מביטול חוק הליבה. אפילו אופטימית. הקהילה החרדית עוברת מזה עשור וחצי תהליכי השתלבות מופלאים במגוון תחומים, אבל בכל המנעד הזה אין אפילו מקרה בודד בו הממשלה היא זו שהובילה את התהליך. תמיד היוזמות צצו - קהילתיות, אורגניות ורגישות.
"חקיקת חוק הליבה ההוא לפני 3 שנים דחקה את הקהילה החרדית כמה עשרות צעדים אחורה, להתכווצות, התכדררות והקצנה", טענה איבנבוים. "דווקא ביטול החוק הזה יעניק בטחון ורוגע. יאפשר להורים החרדים לבחור את הטוב ביותר לילדיהם מתוך שיקול דעת בהיר, מתוך נינוחות. בלא חשש ממדרון חלקלק או תרבות כור היתוך. הימים הללו טומנים בחובם תקווה לכל מי שחפץ בהעצמת התהליך האבולוציוני שכבר החל מזמן".
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם