ראשי » יהדות » מגזין

הרב שגייר את טראמפ: בעיני הרבנות אני לא אמין

לרב יחזקאל לוקשטיין, אורתודוקס ומנהיג בקהילת ניו־יורק, ממש לא אכפת מהפגיעה בו: מבחינתו, כשבית הדין הרבני ביטל את גיוריו הוא הטיל ספק ביהדותם של אלפי גרים בתפוצות. "אנשים חיים כיהודים כבר שנים, וכעת הם חוששים. זה עינוי הגר, חטא נורא"

"בוא אני אספר לך מה הבעיה", הרב יחזקאל לוקשטיין יורה עוד לפני שאני מצליח לשאול את השאלה הראשונה בשיחה בינינו. "לראשונה אולי מאז סיום כתיבת התלמוד, רבנות במדינה אחת לא מכבדת את העבודה של רבנות במדינה אחרת. זה האל"ף־בי"ת של היהדות, וזו כנראה בעיה מערכתית".


עוד כותרות ב-nrg:
- חרדיות בסרטון תגובה לאמנון לוי
- בקייפטאון ביטלו את האיסור על שירת נשים
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

דיברנו בשבוע הסוער שבו התקיימה ועידת המפלגה הרפובליקנית בקליבלנד. הרב לוקשטיין, מכר של דונלד טראמפ, סירב לבקשתו של מועמד הרפובליקנים לנשיאות לשאת את התפילה בפתיחת הוועידה. מאות מתלמידיו ביקשו ממנו שלא יתפוס עמדה פוליטית בשנת הבחירות הזאת. במקומו בירך את הרפובליקנים הרב ארי וולף ממשטרת העיר קליבלנד.

לוקשטיין (84) נותר בעיר מגוריו ניו־יורק, שם הוא הרב בדימוס של בית הכנסת "קהילת ישורון" ושל "ישיבת רמז" באפר־איסט־סייד במנהטן. אבל הסערה שעטפה את לוקשטיין לא הייתה קשורה לפוליטיקאים שהתכנסו באוהיו, אלא באה דווקא מישראל: בית הדין הרבני הגדול החליט שלא להכיר בגיורה של אישה שגייר הרב הניו־יורקי.

בתחילה נפסל הגיור בבית הדין בפתח־תקווה. לאחר מכן, בערעור בפני בית הדין הגדול בירושלים, אושררה ההחלטה – וכך בעצם נקבע שכל מאות הגיורים שערך לוקשטיין בארה"ב לא יוכרו בישראל. בין הגיורים של לוקשטיין, אגב, נמצא גם גיורה של יעל קושנר, הלא היא איוונקה טראמפ, בתו ואשת סודו של מי שעשוי להיכנס לבית הלבן בחודש ינואר הבא.

יש להדגיש: לוקשטיין אינו נמצא בצד השמאלי, הליברלי והפתוח מדי של רבני זרם המודרן־אורתודוקס. הוא מגיע מלב המיינסטרים, וביטול הגיורים שלו זעזע קשות את הקהילה האורתודוקסית באמריקה. "השם שלי די מוכר, יודעים מי אני", הוא אומר לי בעלבון מסוים.

"אני משרת בקהילה שלי 58 שנה. אבי עליו השלום, הרב יוסף לוקשטיין, שירת בה 56 שנים. אנחנו רבנים אחראיים, אורתודוקסיים. הסמיכה שלי היא מהרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (מראשי המזרחי וממובילי היהדות האורתודוקסית בארה"ב – צ"ק). למדתי בשיעור שלו ארבע שנים. אני עושה הכול כמוהו, בטח בנושאי גיור. בית הדין הרבני בפתח־תקווה אמר עליי: 'הוא אינו מוכר לנו'. אז נגיד שאני לא מוכר להם. תטלפנו. תבררו. לא מכירים את השם? אולי זה אומר משהו עליכם".

הרב יחזקאל לוקשטיין נולד בניו־יורק ב־1932, ובגיל חמש החל ללמוד בבית הספר "ישיבת רמז" שהוקם באותה שנה על ידי אביו במנהטן. בגיל 27 התחתן עם אודרי, והשניים הולידו ארבעה ילדים. עם השנים נולדו גם 15 נכדים ושלושה נינים, שכולם חיים בארה"ב - רובם בניו־יורק, מיעוטם באטלנטה. "בני הצעיר הוא רב בית ספר יהודי בווסטצ'סטר", אומר לוקשטיין בגאווה. "לאחד מהנכדים שלי יש סמיכה לרבנות, אבל הוא לא משמש כרב".

נמוך קומה, עם קול מעט גבוה וזקן צרפתי, הוא לבוש בחליפה ועניבה כיאה לרב מכובד ומוכר בניו־יורק. בשנת 1966 פרסם הניו־יורק טיימס את דרשת השבת של לוקשטיין, שבה הסביר שבעיניו התלמוד הבבלי הוא מודל לקידום זכויות אדם. הוא השתתף במאבק למען יהודי ברית המועצות, ביקר תכופות ברוסיה בניסיון לסייע ליהודים שם, ואף היה ממובילי המחאה למען שחרור אסיר ציון נתן שרנסקי, כיום יו"ר הסוכנות היהודית.

ב־2008 הציב אותו המגזין האמריקני ניוזוויק במקום השני ברשימת רבני הקהילות המשפיעים ביותר בארה"ב. במקום הראשון עמד הרב הקונסרבטיבי דוד וולפה, כך שבין האורתודוקסים היה לוקשטיין המשפיע ביותר. ב־2009 היה אחד משלושה רבנים שייצגו את יהדות ארה"ב בתפילה לאומית בקתדרלה הלאומית של וושינגטון. ראשי ארגון ה־RCA (הסתדרות הרבנים דאמריקה, ארגון אורתודוקסי המסונף ל־OU, האיחדו האורתודוקסי) התרעמו על השתתפותו בטקס שנערך בכנסייה: "כל חבר RCA שמשתתף בטקס כזה פועל בניגוד למדיניות ואינו מייצג את הארגון בכל צורה שהיא", אמרו שם. לאחר ההצהרה ניסו ב־RCA לרכך את הדברים, ואמרו שלוקשטיין אכן לא ייצג את הארגון אלא רק את עצמו.

החודש, בכל רחבי העולם ובמיוחד בארצות הדוברות אנגלית, סיקרו את ביטול גיוריו של לוקשטיין – גם בגלל הפרופיל הגבוה של הגיורת המפורסמת שלו, איוונקה טראמפ. "מיהו יהודי? כנראה שלא אישה שגוירה בידי הרב הניו־יורקי המוערך", נכתב בכותרות.

"לפני חודשיים הרב לוקשטיין צלצל אליי ואמר: יש לי בעיה", מתאר יו"ר ארגון "עתים", הרב ד"ר שאול פרבר, שייצג את הגיורת שסיפורה חולל את המהומה בבתי הדין הרבניים. לדבריו, לוקשטיין ביקש ממנו שיהיה בקשר עם הגיורת ויסייע לה בעתירותיה בבתי הדין לקראת הנישואים. "היא עברה גיור במנהטן, ולפני כמה חודשים הכירה בחור והחליטה שהיא רוצה להתחתן. יצא פסק דין כמה ימים לקראת סוף חודש אדר, שבו היה כתוב שבית הדין התרשם ממנה, אבל 'הסברנו לחתן שלמיטב ידיעתנו הרב לא ברשימה'. בית הדין הודיע שהם עושים בדיקה נוספת".

"נתנו לה לחכות עם התשובה", אומר הרב לוקשטיין בתסכול. "ביהדות יש עיקרון של הישמרות מעינוי הדין: בדיני נפשות צריך להכריע באותו היום, כדי לא לפגוע בנאשם. גם כאן זה דיני נפשות". רק לאחר חג הפסח התקבלה ההכרעה הסופית של בית הדין בפתח־תקווה. הדיין הרב אריאל ינאי פסק שהרב לוקשטיין "אינו מוכר על ידי הרבנות הראשית לערוך גיורים", ולכן על האישה המבקשת להינשא "לעבור את הליך הגיור כאן בארץ, בפני בית הדין המיוחד לענייני גיור". לדברי פרבר, האפשרות היחידה לשנות את פסק הדין אחרי ההכרעה הזאת היא לערער בפני בית הדין הגדול בירושלים.

לקראת הדיון הראשון שם כתבו יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין ויו"ר האופוזיציה יצחק (בוז'י) הרצוג מכתבי תוכחה לרב דוד לאו, על שאינו תומך בפומבי בלוקשטיין. "בגלל הלחץ הוא אמר שהוא מכיר בגיורים, אבל לא עשה כלום מעבר להצהרה", אומר פרבר. "הרבנים הראשיים יכלו לפתור את הבעיה בו במקום, אבל פשוט לא רצו לעשות את זה".

בכלל, בדיון התברר שבישראל אין ממש עמדה אחידה בנוגע לגיורים מוכרים ושאינם מוכרים. הרב איתמר טובול, מנהל מחלקת אישות וגירות והמפקח על הנישואין ברבנות הראשית, כתב במסמך רשמי שלוקשטיין דווקא מוכר כמגייר. "זו הייתה סתירה פנימית", אומר פרבר. "הרב ינאי בפתח־תקווה בדק ואמר שהוא לא מוכר, אבל בתוך התיק היה כתוב שהוא כן מוכר".

לאחר שביקשו הבהרה מהדיינים בפתח־תקווה, השיבו דייני בית הדין הגדול שאף שהרבנים הראשיים דוד לאו ויצחק יוסף כתבו שהרב לוקשטיין מוכר, בבדיקה שלהם הוחלט שלא להכיר בגיוריו של לוקשטיין. "זה כאוס, אין מי שמנהל את העניינים", קובע פרבר. "מה פתאום משרדו של הרב הראשי אומר משהו אחד והם אומרים משהו אחר?"

הדיון בעניינה של הגיורת נעשה בימים שבהם מונו דייני בית הדין הגדול במינויים קבועים, וארגון "עתים" ניסה ללחוץ על הדיינים בהפגנה שבה השתתפו תלמידי הרב לוקשטיין. "גם יו"ר הסוכנות היהודית שרנסקי הגיע ותמך", מספר פרבר. "ביום שני זימנו את הגיורת לדיון נוסף. מינוי הדיינים הקבועים היה ביום שלישי בלילה, ושניים מהם קיבלו מינוי קבוע. אני מתאר לעצמי שאם זה לא היה כך, הם לא היו מצפצפים על מה שהרב יוסף אמר.

"ברביעי בבוקר אמרו הדיינים: תעשי גיור לחומרא, תצהירי על קבלת מצוות. הם שמו אותה במצב בעייתי. בעצם אמרו לה: את רוצה להתחתן? תודי שהרב שלך הוא לא רב. היא שאלה אותי מה לעשות, ואמרתי לה שאם היא רוצה להתחתן, ואם חשוב לה להתחתן דרך הרבנות, שתגיד כמה משפטים לפרוטוקול".

"הבעיות האישיות שנוצרו מהמצב הזה הן לא אצלי, אלא אצל הגיורת", מבהיר הרב לוקשטיין. "היא ברגע הכי משמח בחייה, מתכוונת להתחתן, אבל הרבנות בפתח־תקווה אומרת לה 'סליחה, את לא יכולה להתחתן כי את לא מוכרת כיהודייה'. בית הדין הרבני הגדול בירושלים הכריח אותה להצהיר שוב שהיא מקבלת עליה עול מצוות לשם גיור. היא חיה כיהודייה דתית, שומרת כשרות ושבת כבר יותר משנה, וכעת היא רוצה לשמור את מצוות טהרת המשפחה. ולהם יש חוצפה להכריח אותה להצהיר שוב".

הדיינים הסבירו לגיורת שאם תסכים להליך גיור מחודש, היא תחסוך זמן של בירור גיוריו של לוקשטיין. היא הבהירה להם שהיא מרגישה לא בנוח להצהיר שלוקשטיין אינו רב, אך קיבלה את הצעתם והצהירה על קבלת עול מצוות. בכך למעשה הוכרע שגיוריו של לוקשטיין אינם תקפים.

לוקשטיין מאמין שהחלטת בית הדין הרבני הגדול היא לא מתקפה אישית עליו, אלא על כלל יהודי התפוצות. "בית הדין הגדול לא סומך על רבנים מחוץ לאזור השליטה שלו", הוא קובע. "זה חייב להשתנות, זה מצב שלא ייאמן. בהיסטוריה היהודית, גיור של רבנים במדינה אחת תמיד כובד בידי רבנים במדינה אחרת. אנחנו חיים לצערי בעולם שבו הגישה לגירות היא גישה של שומר הסף במקום של קבלת פנים. מי שלא בטוח ב־110 אחוז לא נכנס למועדון. זו בחיים לא הייתה הגישה של הקהילה היהודית. אנחנו כמובן לא יוצאים ומחפשים גרים, זו המסורת, אבל מי שרוצה להיות יהודי - עוזרים לו, לא גורמים לו להרגיש כמו שני סנט. זה מה שהרבנים גרמו לה להרגיש: כמו כלום.

"בעצם הדיינים אמרו לה שהעובדה שהיא התנהגה כיהודייה במשך 16 חודשים הייתה בדיחה. זה לא אמיתי. לא היית יהודייה, ואנחנו נהפוך אותך ליהודייה. אגב, אם כך, למה בית הדין לא דרש ממנה לטבול במקווה? כי אמרו לה שבכל מקרה היא מתחתנת, אז המקווה לפני החתונה טוב גם לגיור. אי פעם נקבעה הלכה כזו? הם רצו שתטבול שוב, אבל בטח פחדו".

הרבנות הראשית התייחסה פעם ככה לגיורים בעולם?
"זה מצב חדש. זה בחיים לא היה קורה לפני עשר או עשרים שנה. כנראה החליטו ברבנות שלא הולכים לפי הגיורים של רבנים ברחבי העולם".

אולי הם רצו להילחם באורתודוקסיה המודרנית, הליברלית יותר?
"אני לא יודע".

אולי מבחינתם אתם, הרבנים האורתודוקסים באמריקה, כבר לא פרטנר אלא אויב.
"אנחנו לא האויב, אבל אנחנו לא אמינים מבחינתם. אי אפשר לסמוך עלינו".

ההרגשה הזו תקפה לא רק ללוקשטיין. לפני כמה ימים הגיעו לארץ ראשי ה־OU, ובהם הנשיא מרטין נחימסון וסגן הנשיא אלן פייגין. בהובלת מנכ"ל הארגון בישראל הרב אבי ברמן, המשלחת נפגשה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר החינוך והתפוצות נפתלי בנט והרב הראשי לישראל דוד לאו. פרטי השיחות לא פורסמו, אך גורמים בארגון מספרים שהן נקבעו "על רקע פרשת אי ההכרה בגיורים של הרב לוקשטיין".

אולי ברבנות הראשית פשוט לא אוהבים את צורת החיים שלכם מחוץ לישראל.
"לי זה נשמע כמו מאבק כוח, 'לא ניתן לך להיכנס אם זה לא בדרך שלנו'. זה שומר הסף שדיברתי עליו. אף אחד לא התקשר לאורך התהליך כדי לברר איך אנחנו מגיירים, כי זה לא מענין אותם. הם פשוט לא רוצים לקבל מה שרב באמריקה עשה. אף אחד לא התקשר וביקש שאספר על הגיורת".

כמה אנשים מתגיירים אצלך בכל שנה?
"אנחנו לא מפעל גיורים, לא בית ספר לגיור. אנחנו מתמודדים עם מי שמחובר בצורה כזו או אחרת לקהילה שלנו. יש 10־12 גיורים בשנה, אולי, אבל כל אחד מהם מחובר אלינו, אלה לא סתם גרים". הוא לא נותן מספר מדויק, אבל לפי הערכתו למספר הגיורים בשנה אפשר להעריך שתחת סמכותו הרבנית התגיירו כ־600 איש ב־58 השנים האחרונות. מבחינת בית הדין הרבני הגדול, הגיור של כולם נתון כעת בספק.

"אחד מתחומי האחריות של רב במאה ה־21 הוא לטפל בעובדה שיש הרבה אנשים שרוצים להיות יהודים. חלק מהם רוצים להתגייר כי הם רוצים להיות יהודים, אבל אחרים רוצים להתגייר רק כי יש להם מערכת יחסים עם בני זוג יהודים, והם מחליטים יחד שהם רוצים בית יהודי ומוכנים לקבל על עצמם עול תורה ומצוות ברצינות רבה. אבל משום מה זה לא מספיק לרבנות בישראל".

חברי התנועה המסורתית בישראל, המקבילה לזרם הקונסרבטיבי בארה"ב, הצטרפו להפגנה מול הרבנות במחאה על פסילת גיורי הרב לוקשטיין. לא בטוח שהאורתודוקסים שמחו על כך. "מדובר על מאבק אחד, משותף", טען עו"ד יזהר הס, מנכ"ל התנועה המסורתית. "הרבנות הראשית לישראל סיימה את תפקידה ההיסטורי, ועליה לעבור מן העולם. מי ששתק כשפסלו את גיוריו של רב רפורמי או רב קונסרבטיבי, וחשב שלו עצמו לא יאונה רע כי הוא אורתודוקסי בעיני עצמו או בעיני חבריו, הבין בשבועות האחרונים שההקצנה היא מחלה מדבקת".

הרב לוקשטיין, בתנועה הרפורמית והקונסרבטיבית אומרים: "עכשיו הרבנים האורתודוקסים יודעים איך אנחנו מרגישים כשלא מקבלים את הגיורים שלנו".
"אני לא אכנס לעניין הזה".

האם בעיניך הציונות הדתית תומכת בך?
"ראיתי למשל את ההצהרה של השר נפתלי בנט, שמכיר את עבודתי טוב מאוד. הוא דיבר לטובתי בצורה חריפה ביותר. לו ולאשתו גילת, כשגרו בניו־יורק, הייתה חוויה מדהימה בקהילה שלנו. אשתו התחברה ליהדות אצלנו. אנחנו מנסים לעשות את עבודתו של ריבונו של עולם, ולצערי זה לא מספיק לרבנות הראשית לישראל".

מי עוד חיזק את ידיך?
"הרבנים חיים אמסלם, בני לאו, דוד סתיו, הרב שלמה ריסקין - כולם יצרו איתי קשר. הם יודעים שיש מערכת בעייתית ולא טובה בישראל. הדבר הטוב היחיד שיכול לקרות מהסבל של האישה הזאת הוא שאולי זה יוביל לשינוי מערכתי ברבנות בישראל".

מי לא התקשר, ולדעתך היה צריך?
"חבל שאנשי בית הדין הרבני של פתח־תקווה או בית הדין הגדול לא התקשרו. הייתי אומר להם דברים שהיו גורמים להם להבין שהם צריכים להיות גאים בכך שהאישה הזו רוצה להתחתן בישראל כיהודייה דתית".

מה התגובות שאתה רואה בקרב היהדות האורתודוקסית באמריקה?
"כרגע אני מקבל המון שאלות מגרים שתוהים אם הגיור שלהם יתקבל בישראל. זה לא תקף רק לי אישית, אלא רלוונטי לכל הרבנים המגיירים באמריקה, כולל רבנים אורתודוקסים מוסמכים מישיבות מוכרות. היהודים הגרים לחוצים עכשיו. זה מה שהרבנות הישראלית הצליחה לעשות: להפחיד גרים. זה פשע. זה חטא. בשביל הגר, המערכת הרבנית בישראל היא האחראית. זה עינוי הגר. באמריקה יש אלפי גרים שישמעו על פסילת הגיור ויחששו שהגיור שלהם לא יוכר, או שהילדים שלהם לא יוכלו להתחתן ברבנות. הם חיים כיהודים כבר שנים ועשרות שנים, וכעת הם חוששים. זה חטא נורא".

אי אפשר להתעלם מהאופן שבו התפוצצה הפרשה, עם הכותרת "הבת של טראמפ לא מוכרת כיהודייה בישראל" בניו־יורק טיימס. איוונקה טראמפ היא דוגמה לגיור לצורך נישואים מהסוג שלוקשטיין לוקח על עצמו: היא התאהבה בצעיר יהודי, ג'ארד קושנר, בן למשפחה יהודית עשירה ומוכרת מאוד באזור ניו־יורק; עברה תהליך גיור ארוך; קיבלה את השם יעל; ומאז היא שומרת שבת, כשרות ומצוות נוספות, וחוגגת את חגי ישראל. שרנסקי, בריאיון לסוכנות הידיעות JTA, אמר ש"מזל שזה קרה דווקא לרב לוקשטיין", כי שמו של טראמפ גרם לכך שביטול הגיור "עשה הרבה מאוד רעש".

לוקשטיין מעדיף להתעלם מהזווית הזו של הפרשה.

אילו לא היית "הרב של טראמפ", אולי אף אחד לא היה יודע שלא מכירים בגיורים שלך.
"שמע, זה מה שמוכר את האייטם לעיתונאים, אבל אני לא אכנס לזה. טראמפ לא קשורה לבעיה בישראל, לרבנות בישראל, ולגיורת הזו".

כפי שהוזכר לעיל, זו הייתה הפעם השנייה בה שמו של לוקשטיין עלה לכותרות בהקשר של טראמפ בשבועות האחרונים, לאחר שהחליט לא לשאת תפילה בפתח הוועידה הרפובליקנית בקליבלנד. במכתב לחברי קהילתו הסביר שבתחילה קיבל את הזמנתה של איוונקה־יעל לשאת את התפילה הפותחת בכנס "כדי לכבד אותה ואת הקשר" ביניהם, אך ביטל את השתתפותו מפני שהעניין נהיה "פוליטי".

"לצערי, כשהשם שלי הופיע ברשימת הנואמים בכנס בלי שום הקשר והסבר שמדובר בתפילה בלבד, כל העניין הפך מרבני לפוליטי, אף שלא תכננתי שיהיה כך. כמו אבי לפניי, בחיים לא הייתי מעורב בפוליטיקה. פוליטיקה גורמת לחילוקים". למכתב הוא צירף גם את טיוטת הנאום, וממנה נראה שהוא תכנן למתוח ביקורת על ההתלהמות של טראמפ ולבקש לקדם שיח סובלני יותר. 750 מבוגרי בית הספר רמז, תלמידיו לשעבר, דרשו ממנו לבטל את השתתפותו בכנס, וזה מה שגרם לו בסופו של דבר לסגת.

בפוליטיקה האמריקנית הדת תמיד מרחפת ברקע, למרות ההפרדה הפורמלית בין דת למדינה. כשאני שואל את לוקשטיין אם בעקבות ביטול הגיורים שלו ברבנות הראשית הוא מרגיש שישראל צריכה לאמץ הפרדה דומה, הוא נזהר מאוד. "זו שאלה מורכבת, אני לא מרגיש בנוח להשיב עליה", הוא אומר.

למה?
"אני יהודי אמריקני, רב אמריקני, ואני חושב שזה עניין שמדינת ישראל צריכה להתלבט בו ולהחליט. זו גם לא שאלה של 'כן או לא'. אבל אנחנו מדברים על המדיניות, אם לסמוך על רבנות התפוצות או לא".

רבנות התפוצות, או רק הרבנות האמריקנית, שאולי נתפסת כליברלית מדי?
"אם לא מקבלים גיורים של רבנים אמריקנים, אז יש גם בעיה עם הגיורים באנגליה ובצרפת ובכל העולם. זה לא אנטי־אמריקני". 

יש לך במה אצלנו. מה היית רוצה להגיד ליהודים בישראל בעניין הזה?
"אין לי זכות להגיד לאזרחי ישראל מה לעשות. אני לא מצביע בישראל ולא חי בה. אבל אני כן חושב שזה כתם נורא על הרבנות בישראל, ויש לכך השלכות על היחסים עם יהודי ארה"ב. הפרשה לא תשפיע על היחס שלי לישראל - אני אוהב את ישראל למרות הכול, ולא משנה מי יושב בממשלה או מה המדיניות. האהבה שלי לישראל לא ניתנת לשינוי. אבל אני לא בטוח שזה ככה אצל כל יהדות ארה"ב. יש בעיה באמריקה עם התמיכה היהודית בישראל. אני לא חושב שהמדיניות הזו תסייע לכך. מה הישראלים צריכים לעשות? זה כבר לשיקולכם.

"אני חושב ששרנסקי אמר זאת בבירור בנאום שנשא בהפגנה מול בית הדין: האויבים שלנו מנסים להפריד את היהודים בתפוצות מהיהודים בישראל, והמדיניות שלפיה לא מכירים בלגיטימיות של עבודה רבנית בתפוצות היא התרחקות נוספת של התפוצות מישראל. מי שאמר את זה הוא פטריוט ישראלי, שרנסקי, אבל אני לא חושב שמתפקידי לומר זאת. זה גם לא משפיע עליי. תמיד אתמוך בישראל, לא משנה כלום. זה חלק מהדת שלי".

ובאמת, שרנסקי הציג את החלטת בית הדין כפגיעה חמורה ביחסי ישראל והתפוצות. "החלטת בית הדין הרבני הגדול, שלמעשה עשתה דה־לגיטימציה לרב מכובד ביהדות ארצות הברית, ממחישה מדוע ישראל עומדת בפני סכנת דה־לגיטימציה כמרכז לסמכות דתית בעיני העולם היהודי", כתב שרנסקי בפייסבוק. "אני קורא לממשלת ישראל, שמכירה בחשיבותה של מערכת היחסים בין ישראל ליהדות התפוצות, לנקוט בצעדים מיידיים כדי לשנות את גישתן של רשויות הדת בישראל כלפי מנהיגיה הרוחניים של יהדות התפוצות".

לוקשטיין מסכים, כמובן. "אני לא נגד הרבנות או הרבנים הראשיים", הוא אומר, "אבל יש משהו רע במערכת שלא מכירה בלגיטימיות של רבנים באמריקה ושאר העולם. במיוחד בתחום של גירות".

אתה חושב שאולי התלבשו בכוונה עליך?
"אני לא חושב שבחרו בי בשום צורה. אולי טוב שזה קרה עם גיורת שלי, ושלכן החדשות יצאו לעולם ולישראל והמקרה הזה הפך לפומבי. אולי זה טוב, כי היום כולם יכולים לראות שיש כאן בעיה. אני מקווה שיתקנו את מה שצריך לתקן".

לוקשטיין שמח שדבריו נשמעים בישראל, ובתום הריאיון נשמע שאבן נגולה – לפחות חלקית - מעל לבו. בפרט, לדבריו, הוא שמח לחשיפת הסיפור מול קהל דתי־לאומי. "אני חושב שהם צריכים לדעת את העובדות", הוא אומר. ביקורו האחרון בישראל היה לפני חג השבועות, אז קיבל תואר של כבוד מאוניברסיטת בר־אילן. "אני בדרך כלל מבקר בישראל פעמיים או שלוש בשנה. כשסיימתי תיכון לא היה נהוג ללמוד שנה בישראל בישיבה, אבל כל אחד מנכדיי וילדיי היה לפחות למשך שנה בלימודים בישראל, בישיבות ובמדרשות".

אגב ילדים, מה בעיניך האתגר הכי גדול של יהדות ארה"ב?
"מובן שהאתגר הוא ההתבוללות ונישואי התערובת. אמריקה מאוד מקבלת את כולם, אז אנשים מתבוללים. זו הבעיה הגדולה ביותר לכל יהודי רציני באמריקה".

לוקשטיין מסכם במשפט את פרשת ביטול הגיורים: "אני לא התחלתי את המריבה הזאת. הרבנות בפתח־תקווה דחתה גיורת שהתגיירה כהלכה, זה לא אני שיצאתי נגדם". הוא רוצה להודות לרב פרבר, שסייע להיאבק בהחלטה יוצאת הדופן. לדבריו הוא לא נמצא בקשר עם הרב הראשי דוד לאו, שתמך בו אך לא נשכב למענו על הגדר. "אני מכיר את אביו, הרב הראשי לשעבר ישראל מאיר לאו. נפגשנו כמה פעמים, אף פעם לא דיברנו על גיור", הוא אומר.

הוא זוכר היטב את פגישותיו עם רבנים ראשיים אחרים. בילדותו נפגש לצד אביו, הרב יוסף לוקשטיין, עם הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, סבו של ראש האופוזיציה. "הייתי בן שבע כשהוא הגיע לארה"ב", מספר לוקשטיין. "הוא נפגש עם אבי ובירך אותי. הכרתי גם את הרבנית הרצוג". הוא היה בקשר עם הרבנים הראשיים לשעבר איסר יהודה אונטרמן ושלמה גורן. "הכרתי את הרב גורן טוב", הוא נזכר. "התארחתי בביתו בשבת בירח הדבש שלנו בישראל ב־1959".

הרב אונטרמן, אגב, דיבר בכנס "תורה שבעל פה" בשנות השבעים על הקלות בגיור לעולים מברית המועצות שאינם יהודים לפי ההלכה, אך מרגישים שייכות לעם ישראל. "יש להקל בשעת דחק זו כשאי אפשר בשום פנים למנוע שיתערבו עולים זרים בין בני ישראל", הוא אמר. "יש להתנהג באלה הזקוקים לגירות כדין תורה בעדינות ובהבנה, בשים לב אל מה שעבר על אחינו אלה במצוקה הרוחנית שלהם".

לוקשטיין מסכים לחלוטין. "התלמוד בבבא מציעא אומר שיש 36 אזהרות בתורה נגד עינוי הגר, ויש שאומרים 46 אזהרות", הוא אומר. "בית הדין הרבני הגדול של ישראל הפר את כל האזהרות הללו. אישה צעירה מנסה לעשות הדבר הנכון, והם עושים את הדבר הלא נכון. זה נוראי. אני לא סובל מזה, זה לא עניין אישי שלי, אבל הגיורת הזו היא שומרת תורה ומצוות בדיוק כמו הדיינים: איך הם נתנו לה לעבור את העינוי הזה?"

מבתי הדין הרבניים נמסר בתגובה: "בית הדין הרבני הוא הערכאה השיפוטית המוסמכת בישראל להכריע בענייני נישואים וגירושים, כולל בירורי יהדות לצורך נישואין. בית הדין נעזר בנושאים אלה באנשי מקצוע מומחים ובמידע המצוי בידי גורמים מקצועיים ברבנות הראשית, אבל בסופו של דבר האחריות השיפוטית מוטלת על כתפי בית הדין, והוא זה שצריך להחליט בכל מקרה פרטני לפי שיקול דעתו השיפוטי.

"במקרה שלפנינו, האישה ביקשה להכיר בגיורה כדי שתוכל להינשא כדת משה וישראל. בית הדין הרבני הגדול הסביר למערערת שבירור תוקף הגיור שלה עשוי לארוך זמן מה, ושקיימת אפשרות לקצר את ההליך ולקבל אישור יהדות באופן מיידי. במהלך הדיון יצאה האישה להיוועץ עם עורכי דינה והחליטה לקבל את הצעת בית הדין.

"אין להסיק מקיום חובתו של בית הדין הרבני לברר את כשרות הגיורים העומדים לפניו כי בית הדין אינו חולק כבוד לרב זה או אחר. בתי הדין הרבניים נוהגים כבוד רב ביהדות העולם ומעריכים מאוד את רבני הקהילות המנהיגים את קהילותיהם בדרך ישראל סבא ופועלים לקירוב לבבות".

מהרבנות הראשית לא נמסרה תגובה.

לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg