הרב לאו: "כולם גיבורים בלסגור את הרבנות"
אחרי שורת מתקפות נגד הרבנות, הרב הראשי דוד לאו מתייצב להשמיע את קולו של הממסד המושמץ. על פסילת הגיורים של הרב לוקשטיין: "בית הדין שגה". על מאבקי הכותל: "אני מצפה מהתנועה הרפורמית שתכבד את המקום"
"אתם יודעים מה היה עצוב לי השבוע?" שואל הרב דוד לאו, הרב הראשי לישראל ונשיא מועצת הרבנות. "הבת שלי, בת 8, הכינה לעצמה בקייטנה תיק צד, וביקשה להדביק עליו תמונה של אבא, כי היא לא כל כך רואה אותו. זה ממש כאב לי. מרוב שאין לי זמן, אשתי מביאה אליי את הילדים הקטנים לכאן ללשכה".עוד כותרות ב-nrg:
- הולך רגל נהרג מפגיעת אוטובוס בכביש 1
- הרש"פ מחלקת ספרי לימוד "נגד הכיבוש" במזרח העיר
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אנחנו פוגשים אותו במשכנה של הרבנות הראשית שבכניסה לירושלים, סמוך למתחם "סנטר 1" המיתולוגי. המשרדים עצמם לא מפוארים במיוחד, ולא תמצאו במקום צוות גדול. כאשר אנו נכנסים ללשכתו של הרב הוא נעמד כדי לקבל אותנו, וגובהו המרשים מצטרף למראה הייצוגי שמעניקים לו המעיל הארוך, הזקן המסופר והכובע. רמזים ל"חרדיות המודרנית" שלו אפשר אולי לראות בעניבה שצבעיה כחול-ורוד, ובסיכת הכסף הצמודה לחולצה המכופתרת.
לא פלא שהרב לאו אינו מצליח להקדיש זמן למשפחתו. בשלוש השנים שחלפו מאז מינויו ידעה הרבנות הראשית לא מעט עימותים וספגה מתקפות קשות מתמיד. סיבות לא חסרות: מינוי דיינים, הקמת מערכות כשרות אלטרנטיביות, שינוי נוהלי התפילה בכותל ושאר סוגיות שליבו את היחס העוין שרבים בציבור הישראלי מרגישים כלפי הממסד הרבני. מטרת הפגישה איתו הייתה לשמוע את הצד שלו בפולמוסים האלה, וגם בסערה שהתעוררה ממש לאחרונה וסוקרה בהרחבה בדיוקן: גיוריו של הרב יחזקאל לוקשטיין, רב "קהילת ישורון" במנהטן.
ראשיתה של הפרשה כשאישה שגייר הרב לוקשטיין הגיעה להירשם לנישואין ברבנות בפתח-תקווה. שם נאמר לה שלא יאשרו את נישואיה משום שלא מכירים בגיורה. העניין התגלגל לפתחו של בית הדין הגדול, וזה החליט לא להחליט. הוא המליץ לאישה לקבל עליה מחדש עול מצוות, כדי שתיחשב כיהודייה לכל דבר. בקרב יהודי ארה"ב נשמעו תגובות קשות לאי הכרה בגיוריו של לוקשטיין, שגייר במשך עשרות שנות כהונתו ברבנות מאות אנשים, ובהם גם איוונקה טראמפ, בתו של המועמד הרפובליקני לנשיאות. הערעור על תוקף הגיורים נתפס כקריעת קרע בין הממסד הרבני בישראל לבין יהדות אמריקה, אפילו זו האורתודוכסית.
החלטת בית הדין הגדול התקבלה בניגוד לעמדת הרב לאו ועמיתו הראשון לציון הרב יצחק יוסף, שכתבו לבית הדין הגדול שיש להכיר בגיוריו של לוקשטיין. "אנחנו אמרנו את דברנו", אומר הרב לאו. "גם ברק אובמה לא יכול להגיד לשופט בית המשפט העליון מה להחליט, וזה מה שקרה כאן עם בית הדין הגדול. לדעתי הוא קיבל החלטה שגויה, וכתבתי זאת בצורה מאוד ברורה. אבל לא תמיד הדברים תלויים בי".
מדוע אי אפשר לכפות נהלים על בתי הדין?
"כי בתי הדין אינם מטעמי אלא מטעם משרד הדתות. אנשים לא יודעים שבית הדין הגדול הוא לא הרבנות הראשית".
הרב יצחק יוסף, נשיא בית הדין הגדול, לא יכול לתת להם הוראה?
"אני לא יודע להגיד לך".
ההחלטה של הדיינים פוגעת קשות במעמדם של רבני ה-OU, ההתאחדות האורתודוכסית של יהודי אמריקה. הם אי נדיר של תמיכה ברבנות הראשית בישראל, ועכשיו הם קיבלו סטירת לחי.
"אני לא מסכים לאמירה הזו. אני מסתובב בעולם, וברוך השם הרבנות הראשית מוכרת ומכובדת".
מה אמרת לאנשי ה-OU שהגיעו לכאן לפגישה דחופה בנושא הגיור?
"אמרתי שהתסכול שלהם הוא גם התסכול שלי. אני הוצאתי מכתב ברור מאוד, אבל מה עוד אני יכול לעשות? יתרה מכך: יצרתי קשר עם גופי רבנות בעולם, וסיכמתי שכל רב השייך ל-RCA, ארגון הגג של הרבנים האורתודוכסיים באמריקה, מוכר ומאושר מבחינתי".
ואיך ההכרה שלך עוזרת? הרי במקרה של הרב לוקשטיין אנחנו רואים שלא אתה זה שמחליט.
"רוב בתי הדין מקבלים את זה".
אז זהו מקרה חריג?
"לדעתי כן. אני מנצל את הבמה ואומר: מי שהיה מוכר נשאר מוכר. מאומה לא השתנה. הרכב אחד של בית הדין החליט מה שהחליט, אבל חוץ ממנו – ברוך השם יש רבנות ראשית, ותחתיה מאות רבנויות שרושמות נישואין.
"זכינו שבמדינת ישראל יש מערך אחד מסודר של רבנות ובתי דין, ובתוכו גם מערך הגיור. בעולם אין מערך מסודר, ולכן כאשר אנשים בחו"ל עושים מעשה, מחובתנו לברר שאכן עושים זאת דרך רבנות מוסדרת. אני מקווה שמי שנרשם לגיור בחו"ל יתקשר קודם לברר איזה מקום מוכר ברבנות, כדי שלא תתעורר שאלה אחר כך".
הוא נזכר בסיפור מימיו כרב רושם נישואין ברשות מקומית: "פעם הגיעה אישה שהחזיקה את תעודת הנישואין של סבתא שלה, שגרה בדרום ברזיל. שליח חב"ד אין שם. צלצלתי לחפש באזור, ומצאתי מישהו במרחק של למעלה משלוש שעות נסיעה. הוא עשה לי חסד, נסע לשם והתחיל לברר על יהדות. אבל האם אתה מסוגל להפיל על בתי הדין 4,000 תיקי בירורים בכל שנה? ומאיפה הם יוכלו לדעת? במקום שנצטרך לשלוח כל אחד לבתי הדין, אנו אומרים: הרב הזה מוכר, אישרנו אותו עשרים פעם, עכשיו תפנו אליו".
הרב דוד לאו (50) נשוי לציפורה ואב לשבעה. אביו הוא הרב ישראל מאיר לאו - לשעבר הרב הראשי לישראל, שמכהן היום כרבה של תל-אביב. המסלול האישי של הרב דוד לאו משלב חרדיות וישראליות: הוא היה חניך בתנועת הנוער עזרא, למד בישיבת פוניבז' בבני-ברק ושירת ברבנות חיל המודיעין, שם הגיע לדרגת רב-סרן. בהמשך שימש כרב הראשון של שוהם, ולאחר מכן נבחר לרבה האשכנזי של העיר מודיעין. במשך שנים אחדות הגיש מדי יום שישי את תוכנית הטלוויזיה "שאלת רב" בערוץ הראשון.
במירוץ שלו לרבנות הראשית הוא נתמך בידי המפלגות החרדיות, וכן בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו. לתפקיד הוא נכנס בגיל 47, ובכך היה הרב הראשי הצעיר ביותר בתולדות המוסד. בימים הראשונים לכהונתו, השומר בכניסה לבניין לא התרשם יותר מדי כשראה אותו יוצא מהעבודה בשעות הערב המאוחרות. "ראיתי את כולם, המרץ הזה יעבור לו", אמר לעובדים האחרים במקום. חצי שנה אחר כך הוא הודה בטעותו. "זה כבר לא יעבור לו", אמר בהשלמה.
לאחר המינוי אשתו והילדים עברו לירושלים, בעקבותיו. "אבל אנחנו על הקו בין ירושלים למודיעין", הוא אומר. "אני אוהב את העיר, את האנשים". בעת כהונתו שם נחשב הרב לאו לליברלי יחסית, וצבר פופולריות רבה. יש שיגידו שהצליח לעשות בעיר מה שלא עשה אף רב לפניו: לחבר בין הקצוות, ולהיות הרב של כולם.
לאחרונה הושק קמפיין רדיו שכותרתו "חתונה שווה", שקורא לזוגות צעירים להתחתן בטקס יהודי-אלטרנטיבי. ההרגשה היא שהציבור החילוני פשוט מתנגד לכל מגע עם הרבנות.
"אני לא מקבל את זה. הציבור החילוני הוא ברובו מסורתי, ורוצה לבוא אלינו. אומר לך את זה מי שהגיע להעביר שיעורים בקיבוצים עין-חרוד, מזרע ואחרים. מעניין אותם מה אומרת הרבנות. צריך להבדיל בין הציבור ובין גופים שאולי הם בעלי אינטרס, וצריך גם לשאול מהיכן היכולות הכלכליות שלהם.
"הרבה מההתקפות עלינו הן לחלוטין לא הגונות. למשל, באים אליי בטענה על עובד חברה קדישא בקריית-שמונה. מה זה קשור אליי? הוא לא עובד הרבנות בכלל. אנחנו נותנים את ההנחיות, מנסים להתוות קו, ובסוף מאשימים אותנו בגלל בלנית בקריית-גת שמתנהגת לא בסדר. היא עובדת של משרד הדתות, לא של הרבנות".
גם את הציבור החרדי לא מעניין מה אומרת הרבנות.
"מי אמר לך שלא? אני רוצה לקרוא לך קטע שאני שומר פה, מהעיתון 'יתד נאמן'. הרב גבריאל פפנהיים, איש העדה החרדית, מצוטט באומרו ש'נכון להיום, ועדות הכשרות השונות שומרות זו על זו. כך, למשל, משגיחי הרבנות הראשית פוקחים עיניים עלינו, מעירים לנו הערות, וכולנו נבנים מכך'. זו פשוט סטיגמה, שהרבנות הראשית לא מעניינת את החרדים ולא מעניינת את החילונים. אני יודע את זה כי אני בשטח ואני מוזמן גם לציבור חרדי. מחר אני אמור למסור שיעור בכולל חרדי, כאן בירושלים".
שלוש שנים אחרי שנבחרת, איזה שינוי חוללת ברבנות?
"כשהגעתי לכאן ראיתי שכל מחלקה נמצאת באחריות פרטית, איש הישר בעיניו יעשה. הדבר הראשון שהתעקשתי עליו היה ליצור בכל מקום קריטריונים שווים, הגונים, בלי משוא פנים, והכול באופן גלוי על השולחן. מה שחסר לי כל הזמן ברבנות הוא פיקוח".
בנושא הכשרות, הוא מציין, שלושים גופי כשרות מהעולם זכו לאורך השנים לאישור הרבנות הראשית לישראל, וזאת ללא קריטריונים ברורים – דבר שהשתנה כעת. "רפורמה נוספת היא בבחינות ההסמכה לרבנות, שהבדיקה שלהן אורכת זמן רב. כעת יש מכרז לתפקידי הבודקים. עכשיו גם דרשתי מאיתמר טובול, מנהל מחלקת גירות ואישות, לייעל את המערכת, כי היו הרבה תלונות על עיכובים.
"אמרתי לו: 'אני רוצה לקבל פעם בשבועיים דו"ח - מתי התקבלה הפנייה, ומתי ענית, ומה ענית'. גם בתחומים אחרים אני מנסה לייעל את המערכת, הבעיה היא שתקציב הרבנות נמוך. אתם יודעים מה תקציב הפרסום שלנו? 100 אלף שקלים לשנה. זה מספיק לשלוש מודעות".
התקציב הכללי של הרבנות הראשית הוא 16 מיליון שקלים, מציין הרב לאו, "ומתוכם 14.5 מיליון 'צבועים', בלי שום אפשרות להזיז שקל. גופים פרטיים יכולים לנהל מאבקים נגד הרבנות במיליונים, ולה אין דרך להגיב. לרבנות אין אפילו דובר. 'דובר הרבנות הראשית' הוא למעשה דובר משרד הדתות, שנותן שירותים גם לנו. אתר האינטרנט שלנו אומלל.
"כואב לי שאין לרבנות כלים להסביר את הדברים. כואב לי שרוב הציבור לא רואה את העשייה העצומה שלנו. כואב לי שרוב הציבור לא מודע לרצון הטוב של הרבה מאוד אנשים שמעוניינים רק להפיץ יהדות. חבל שנתפסים לדברים קטנטנים ומהם משליכים על הכול".
הרב מדבר על קשיי תקציב ובירוקרטיה, אבל אולי הקושי בתקשורת עם הציבור מתחיל מכך שהרבנות היא גוף ממשלתי? אולי צריך להפריד את הרבנות מהמדינה, כדי להחזיר לה את מעמדה הרוחני?
"לא שמעתי שמבקשים לסגור גופים אחרים במדינת ישראל רק כי יש מקום לשפר את ההתייעלות שלהם. משום מה כולם גיבורים בלסגור את הרבנות. כרגע הרבנות היא גוף ממלכתי, היא עומדת בכניסה לירושלים, כמזוזה של מדינת ישראל. האם ראיתם שפע ברכה בכל המקומות בעולם שהפרידו דת ממדינה? אנחנו מדינה יהודית, ויום המנוחה שלנו הוא יום השבת, והחגים שלנו הם החגים היהודיים, ואנו רוצים לצקת תוכן למדינה כיהודית".
השאלה היא אם זה באמת אפשרי. הרי הגופים שאמורים לעשות זאת מלאים בבעיות.
"אנחנו עובדים על הנושא, בודקים את האפשרויות. אני בוחן כל דבר, האם צריך לפעול כך או כך, אבל אני אומר שאין דרך אחרת".
מקובל להניח שההנהגה החרדית תומכת בכל פעם במועמד זה או אחר לרבנות הראשית כדי שישמש כנציגה שם וישמור על הסטטוס-קוו והאינטרסים המגזריים, ולא כדי שיהפוך לסמכות דתית שתתווה קו עצמאי. הרב לאו מתעקש שלפחות במקרה שלו המצב שונה, ושהוא אינו מקבל תכתיבים מהדרג הפוליטי החרדי. את עצמאותו המגזרית היה אפשר לראות השבוע, כשפרסם מכתב למחנכים החרדים שבו דרש לשנות את היחס לפגיעות מיניות בילדים, ולא לטאטא תלונות אל מתחת לשטיח.
בכל הנוגע למתווה הכותל, הח"כים החרדים הם שנגררו בעקבות הרב הראשי, ולא להפך. במשך תקופה ארוכה התקיימו דיונים בהשתתפות נציגים מכל הזרמים ובהובלת רב הכותל שמואל רבינוביץ', יו"ר הסוכנות נתן שרנסקיומזכיר הממשלה דאז אביחי מנדלבליט, בשאלה האם וכיצד יוכלו גם זרמים שאינם אורתודוכסיים לקיים תפילות בכותל. לבסוף גובש המתווה להקמת רחבה חדשה - עזרה שוויונית שתיפתח באזור קשת רובינסון, סמוך לרחבת הכותל הקיימת.
המתווה התקבל בממשלה ללא מחאה מצד השותפים החרדים בקואליציה, ומי שהוביל את ההתנגדות לו היה הרב לאו, בגיבוי מאסיבי של התקשורת החרדית העצמאית. לדבריו, הנושא הגיע לעיונו רק יומיים לפני הצבעת הממשלה, והמפלגות החרדיות הגיעו להסכמות מוקדמות עם ראש הממשלה, ללא התייעצות עמו.
הח"כים החרדים לא ראויים לביקורת על כך?
"והח"כים הדתיים?"
אדרבה, תמתח ביקורת על שניהם.
"אני אומר: היו צריכים ליידע בדבר הזה את הרבנות הראשית, ולא עשו זאת".
תגובתו של הרב לאו היא אנמית לעומת המהלך של חברי הכנסת, שביטא התעלמות גורפת ממנו ומסמכותו. לפי אחת הגרסאות, הח"כים החרדים סברו שרב הכותל והמקומות הקדושים, הרב שמואל רבינוביץ', מעדכן את הרבנות הראשית – אך זה, מטעמיו שלו, לא עשה זאת.
טיב היחסים בין הרבנים אינו ברור. כשאנו שואלים על ההיררכיה ביניהם, מתברר שהיא אינה מוגדרת. "פורמלית, רב הכותל והמקומות הקדושים כפוף לרבנות הראשית לישראל או למשרד הדתות", הרב לאו אומר, שומר על העמימות בנוגע למדרג ביניהם.
לעצם המתווה החדש – מה כל כך רע בו?
"הכניסה המשותפת למתחם הכותל היא עצמה חורבן. יש פה הטעיה. אתה לוקח הורים לילד בר-מצווה שמגיעים מרחוק, הם לא בהכרח מכירים את הניואנסים, ואז באים ומציעים לאמא – בואי, תעמדי ליד הבן שלך בקריאת התורה. היא עלולה להתרגש מאוד ולבוא יחד איתו. זה אמיתי? זה נכון? זו עזרה אמיתית? זאת הטעיה. מי שמגיע לכותל המערבי רואה את רבבות אלפי ישראל שבאים מכל העולם אל שריד בית מקדשנו - ואני לא עוקב אחרי אף אחד שם, לא בודק איזה סידור הוא מחזיק, באיזו צורה הוא מחזיק אותו, כיצד הוא מדבר אל ריבונו של עולם. כך שאין שום סיבה שלא יבואו כולם להתפלל ברחבה הקיימת".
יש רפורמים, והם רוצים תפילה מעורבת של נשים וגברים. כך הם מתפללים בארה"ב.
"אני מצפה מהתנועה הרפורמית, שבאה לביקור חד-שנתי, שתכבד את המקום, את מנהגי המקום ואת ההתנהלות הקיימת".
סוגיה אחרת שהרב לאו חלוק בה על הרב רבינוביץ' קשורה למערכה המתמדת שלו נגד נשות הכותל, שמגיעות בכל ראש חודש להתפלל בכותל כשהן עטופות בטלית ונושאות ספרי תורה. במקרה הזה הרב לאו דווקא מבקש להנמיך את הלהבות כדי שיכבו מאליהן.
"אמרתי לו, תתעלם מהן. גם כשהן תכננו לקיים 'ברכת כוהנות', אמרתי – עזוב אותן, שיבואו הכוהנות-כביכול. אין דבר כזה בהלכה. בחודש הראשון יבואו מאה צלמים כי זה מה שמעניין אותם, בחודש השני עשרים, בחודש השלישי לא יבוא אף צלם, בחודש הרביעי גם הן לא יבואו. שאלתי אותו למה לכתחילה היה צריך את כל הרעש הזה, והוא ענה שכך הנחו אותו גדולי ישראל. אמרתי לו, 'חבל, אני אלך לדבר עם מי שאתה דיברת. בוא נלך לדבר יחד'. בינתיים כבר היה מאוחר מדי".
את עמדתו השלילית כלפי הזרמים הלא-אורתודוכסיים ביטא הרב לאו לפני חודשים אחדים בהקשר אחר, כשמתח ביקורת על שר החינוך והתפוצות נפתלי בנט, שביקר בבית ספר קונסרבטיבי במנהטן. בריאיון לרדיו קול חי תהה הרב הראשי אם בנט התייעץ עם רב בטרם ביקור במקום.
מצד שני, שבוע לאחר הביקור ההוא במנהטן פורסם באתר nrg שהרב לאו עצמו נפגש לא מכבר עם "קבינט הרבנים" של הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה, שבו מיוצגת גם הנהגת הרבנות הרפורמית והקונסרבטיבית. "באתי לדבר עם הפדרציה של היהודים שחיים בארה"ב", הוא מסביר לנו, "לא באתי לפגוש רפורמים וקונסברטיבים".
אבל הם היו שם.
"לא שאלתי. בארץ, כשאני בא להיפגש עם שרים בממשלה, אני שואל אותם מה אמונתם הפרטית? השר יובל שטייניץ מתהדר באכילת חמץ בפסח, אבל הוא יושב כאן לא כיובל הפרטי, אלא כנבחר ציבור. נסעתי לפגוש את חברי הפדרציה, ואני חושב שכך מותר לי. אגב, אתה יודע מה אמרתי לרביי'ס האלו בנושא הכותל? אמרתי להם דבר אחד: 'למה כשאני מגיע לקבר יתרו, אני מוריד את הנעליים ומכבד את אחיי הדרוזים? לא מן הראוי להתנהג בכותל בדרך ארץ, להתנהג בנימוס? עזבו אותי מיהדות, דרך ארץ'".
טענו שבאחד הביקורים שלך בארה"ב הגעת גם אתה לבית ספר קונסרבטיבי.
"לא, ממש לא. נו, מישהו טען, אז מה? רוב יהדות ארה"ב היא חילונית - לא קונסרבטיבית, לא רפורמית ולא אורתודוכסית. יש בוושינגטון בית ספר יהודי חילוני. אז אם יש שם ילדה אחת עם כיפה, זה אומר שהמקום הוא קונסרבטיבי?"
לא היית הולך לבית ספר קונסרבטיבי?
"אני רואה את ההרס שזה עשה בארה"ב, את התוצאות השליליות של היהדות שם. ב-1945 היו 6 מיליון יהודים-אמריקנים. הם היו צריכים להיות היום 45 מיליון איש. לא הייתה משם עלייה מדהימה לישראל, לא היו מלחמות. זאת אומרת שהמציאות היהודית בארה"ב לא מועילה".
זה בגלל הקונסרבטיבים? אולי זה למרות הקונסרבטיבים?
"הקהילות האורתודוכסיות לא התכווצו. הן היחידות שמספר חבריהן עלה. אתה רואה את התנועות האחרות פורחות ועולות ומקרבות ליהדות? בארה"ב יש התבוללות כי אין חינוך לזהות יהודית שלמה. זה צריך להיות האתגר.
"משרד החינוך הישראלי, במקום לבזבז כספים על דברים קטנים כמו שני שליחים לכאן ושלושה שליחים לשם, צריך להקים בתי ספר. אני רוצה שמשרד החינוך יכיר במציאות: יש שם יהודים שהדרך היחידה לשמור על יהדותם ואולי להחזיר אותם לציון היא רק באמצעות בתי ספר.
"שיהיה חינוך ממלכתי כמו כאן בישראל. במקום לבזבז כספים על כלום, שהסוכנות היהודית תיתן כסף להקמת בתי ספר כאלה. פניתי לכל הגורמים האפשריים, ולצערי הם לא פועלים בכיוון. זה נחוץ בעיקר למיליון הישראלים שחיים שם, ואנחנו הולכים לאבד אותם מחר, אפילו היום. כל מי שהתגייר כהלכה או נולד לאם יהודייה הוא יהודי, ואני רוצה לדבר עם כל יהודי. אדרבה, אני מחפש את הקשר עם כל יהודי".
לא אכפת לך ללכת לחילונים, אז למה לא ללכת לרפורמים ולקונסרבטיבים?
"אני הולך לחילונים בארה"ב, כמו שפה בארץ אני הולך לחילונים - כדי לקרב אותם כמות שהם. אבל לא אלך למקומות שהחינוך שלהם הוא חינוך שמרחיק. החינוך החילוני שם הוא לא טוב, אני מצטער עליו, אבל אתה משווה את זה לרפורמים?"
בביקורת שלך על השר בנט אמרת "אני מנסה לדמיין לעצמי את מי שקדמו לו, את יוסף בורג, זבולון המר, משה חיים שפירא ויצחק רפאל". לא בטוח שהוא רואה את עצמו כממשיך שלהם.
"אבל זו המפלגה הדתית-לאומית. אי אפשר להתעלם מהעובדה הזו. אני חושב שבנט היה צריך לעשות מאמץ ולהתייעץ לפני כן - איך להגיע אליהם, אם להגיע".
ואם רבני הציונות הדתית היו מאשרים לו את זה?
"אני לא אוהב את הקטלוגים האלו של רבנים. הזדהיתי מאוד עם מה שאמרה איילת שקדבכינוס של 'צהר', שיכול להיות אדם שנראה כחרדי אבל מבין הרבה יותר את הרוח הישראלית, וכן להפך. תראו, אני משקיע הרבה בבתי הדין, ורואה איזו שטות זו לבחור דיין לפי המוצא או לפי הכיפה. דיין צריך להיות תלמיד חכם, ירא שמיים, מסור לעבודתו ובעל לב שומע. תפסיקו עם כל ההגדרות האחרות. יש בית דין מסוים בארץ שיושבים בו דיינים שלכאורה מתאימים לכם להגדרות של 'ציוני דתי' - ובית הדין הזה אף פעם לא מחליט על כפיית גט, או על חיוב גט (פסיקות שאמורות להיטיב עם הנשים). אפילו לא אומר כן או לא".
דברי הרב לאו נאמרים על רקע בחירתם של תשעה דיינים לבית הדין הגדול, בסיומה של סאגה שנמשכה שנים. תהפוכות הוועדה לבחירת דיינים ממחישות היטב כיצד המגזריות מתדלקת את המאבקים על השליטה בשירותי הדת בישראל. "הדיל", שכבר הפך למסורת מקודשת, קובע שתקני הדיינים יחולקו בין שלושת המגזרים - החרדים האשכנזים, החרדים הספרדים והציונות הדתית - וחברי הוועדה מתיישרים לפי הנוסחה. במקרה של מספר תקנים שאינו יכול להתחלק בהתאם, מחפשים דיין בין-מגזרי שימונה בהסכמת הכול, והנבירה באופי כיפותיהם של המועמדים הופכת למגוחכת במיוחד.
כשאנו מעלים את הנושא, הרב לאו מסרב לחשוף את ההצבעות הפנימיות בוועדה לבחירת דיינים, ואינו מוכן לגלות מי הוביל את כיפופי הידיים הפוליטיים או מה הייתה העמדה של מקבילו, הרב הראשי יצחק יוסף.
בפועל היית חלק ממסכת מינויים שנעשו לפי חלוקה מגזרית, ואף התעכבו זמן רב עד שהנציגים הפוליטיים של המגזרים השונים הגיעו להסכמות.
"אתה לא מדבר עם האדם נכון".
אתה ודאי לא חושב שרק במקרה נבחרה רשימת דיינים שמחולקת באופן מסודר כל כך בין הזרמים.
"תמכתי במי שאני חושב שהוא מתאים, ומהמשפט הזה תבין הכול. חברי הוועדה יודעים בדיוק מה הייתה עמדתי, והם יודעים שאותי עניין מי דיין טוב וראוי. כל אחד מהחברים סידר את רשימת הדיינים המועדפים בעיניו, ועל הרשימה שלי אף אחד לא יכול להגיד מילה לרעה".
הזכרת את פסיקות בתי הדין בנושאי גטין. מה המדיניות של הרב לגבי הכנסת סרבני גט לכלא?
"הכנסתי. אני מאמין בזה. ברגע הזה שבו אנחנו מדברים יש שלושה גברים שיושבים בכלא אחרי החתימה שלי".
אז למה לא להשתמש בכלי הזה יותר?
"כי לא תמיד זה עוזר. לפעמים התוצאה היא 'גט מעושה' (שניתן ללא רצון הבעל, ולכן אינו כשר). אם ההכנסה לכלא תעזור – נכניס. באחד הדיונים שאלתי את הבעל: 'איפה התפילין שלך? אדוני, אתה לא יוצא מהחדר הזה ולא חוזר הביתה. את התפילין אנחנו נדאג להביא לך מהבית'. אחר כך קיבלתי מכתב בוטה מאוד מאבא שלו".
בזירת יחסי הדת והמדינה בישראל התעוררה לאחרונה סערה נוספת בעקבות הכוונה למנות את הרב אייל קרים לרב הראשי לצה"ל. תשובה הלכתית שנתן בעבר לגבי מצוות "אשת יפת תואר", ותשובה אחרת שבה הגדיר את ההומוסקסואלים כ"חולים", הביאו להתנגדות עזה למינוי. הרב לאו מספר שראש אכ"א חגי טופולנסקי הגיע אליו להתייעצות בעקבות הפרשה. "אמרתי לו: מצוות אשת יפת תואר היא אחת מ-74 מצוות, בפרשה אחת מתוך פרשיות התורה. זהו. זו היהדות? אתה מבין כבר את היהדות? אתה מבין את התורה? הרב קרים ראוי בהחלט, ומתאים לתפקיד.
"דיברתי עם טופולנסקי כמה פעמים לגבי הפרמטרים הדרושים לרב ראשי לצה"ל. אמרתי לו: דבר ראשון, צריך רב שהוא תלמיד חכם ופוסק. למה? כי בסופו של דבר אם יש לך יחידה אחת שבה חמישה חיילים דתיים, וזה יצלצל לרב שלו, השני לראש הישיבה שלו בהסדר והשלישי לרב מהמכינה - זה הרס של הצבא. אסור שיקרה דבר כזה. אתה צריך להביא למצב שיש רב שהפסיקה שלו משמעותית. גם כשראש ישיבת הסדר יחשוב אחרת – הוא יפנה אל הרב הצבאי, ולא יגיד לחייל להתעלם ממנו".
זה לא היה כך עד היום?
"לא. בלי לפגוע ברבנים הצבאיים האחרונים, אף אחד לא היה סמכות הלכתית, והמציאות בשטח היא כמו שתיארתי. אני אוהב ומכבד את הרב רפי פרץ, אבל הוא עצמו אומר 'אני לא הלכתי'".
הרב יגאל לוינשטיין, במה שמכונה "נאום הסוטים", דיבר על מתיחות עזה בצבא בנושאי דת, ועל הדרת חיילים דתיים. אתה מסכים איתו?
"קודם כול, אני מכיר ומוקיר אותו ואת המפעל שהקים בעלי. הרבנים צריכים לומר תורה, לומר את עמדת היהדות בקול. וכאב לי מאוד לשמוע את דברי הרב לוינשטיין בקול. כי אם יהודי כמוהו, שכל מהותו הוא חיבור של יהדות-צבא-מדינה, מתבטא כך - זאת אומרת שיש כאן בעיה אמיתית. זה הדליק לי נורות אדומות, והזהיר אותי מהנתק בין הצבא לציבור הדתי. זה נורא ואיום".
כשאנחנו שואלים אם הוא מסכים עם הרב לוינשטיין לגבי הגדרת ההומוסקסואלים כ"סוטים", הרב לאו משלב את ידיו ומחייך. "תם הטקס", מעיר יועץ התקשורת שלו. אנחנו מנסים להתעקש, והרב ממשיך לחייך ולא מוציא הגה מפיו. "לגיטימי לשאול, אך לגיטימי גם שהרב לא יענה", אומר לנו היועץ.
בלי להתייחס לפרשה הספציפית הזו, הרב לאו מוכן לומר ש"עצם הקפיצה על כל ביטוי שרב אומר, ולא על כל ביטוי של מישהו אחר - אולי זה דווקא מלמד שמצפים לשמוע מה הרב אומר. אבל לא היה מזיק אם היה אפשר לעצור את כל הטוקבקים נוטפי הארס. אני לא חושב שזה בריא לנפש".
אז מה לעשות, לחסום טוקבקים?
"כן. זה חופש ביטוי? אדם שרוצה להתבטא, שיעמוד מאחורי המילים שלו בשמו ויתבטא. אבל בצורה כזו זה ממש רצח. מי התיר לך? הרוע שנשפך מהמקלדת הוא נוראי. נראה את הגיבור שכותב טוקבק עומד בכיכר העיר ומדבר. שם הוא לא גיבור, רק במקלדת. אנחנו צריכים לפעול במישור של החינוך, ואולי צריך שינוי חקיקתי. בשביל מה יש עורך לאתר? הגענו לכאן, לארץ הקודש, כדי לדבר כך בשפת הקודש?"
נראה שאתה נאלץ להתעסק הרבה בכיבוי שרפות ובעניינים מנהליים. אם היית יכול להכתיב לרבנות את סדר היום, מה הוא היה כולל?
"הייתי מאושר אם הרבנות הייתה עסוקה בייעוד האמיתי שלה - להביא רוח. למה אני מסתובב בארץ? כדי ללמד תורה בעם ישראל. זה מה שהרבנות צריכה לעשות, זה החזון".
אחרי שהגעת לפסגת הכהונה הרבנית, אתה מאוכזב מהצורך לעסוק כל כך הרבה בהדיפת התקפות?
"בסופו של דבר, מאחורי הכול עומדת שאלה אחת: האם אנחנו רוצים מדינה יהודית, מדינת יהודים, או מדינת כל אזרחיה? כרגע המאבק הוא על כך שזו מדינה יהודית, ולכן הרבנות נמצאת בחזית. מהשותפים שלנו לשאיפה שזו תהיה מדינה יהודית אני מצפה שיבינו שאנחנו מכירים את ההוויה הישראלית. אני יליד תל-אביב, חייתי בשוהם, אני גר במודיעין. ההוויה הישראלית לא זרה לי. אני חי אותה, והיא לא רק קטמון, רחביה או מרכז תל-אביב, אלא מדינת ישראל כולה".
בתגובה לדברי הרב לאו על כך שביקש מהסוכנות היהודית להקים בארה"ב בית ספר ישראלי, אומר יו"ר הסוכנות נתן שרנסקי: "הרב לאו צודק באומרו שבית ספר יהודי הוא בסיס לחינוך לזהות, אבל לא ברור איך אפשר להקים בית ספר ישראלי בארה"ב ולהבטיח שיהיו בו תלמידים. אנחנו מזמינים את כבוד הרב לבקר במגוון התוכניות של הסוכנות לחיזוק החינוך היהודי בקהילות יהודיות וישראלים בחו"ל. הבעיה היא שלרוב בתי הספר היהודיים בארה"ב הרב לאו לא יסכים לבוא, ואלה שהוא כן יסכים לבוא אליהם - רוב ההורים לא יסכימו לשלוח את ילדיהם לשם. תפקידה של הסוכנות לגשר על הפערים הללו, והמסר ממדינת ישראל צריך להיות: לקרב, לא להרחיק".
כמי שהיה מיוזמי מתווה הכותל, מוסיף שרנסקי: "במשך שלוש השנים של המשא ומתן, השותף המרכזי שלנו היה רב הכותל. מעבר לכך, עוד לפני שהרב לאו מונה לתפקידו, ביקשה ממני מועצת הרבנות הראשית להופיע בפניה, ואכן הופעתי שם והסברתי את הרעיון שבבסיס המתווה. הרבנות ידעה והכירה את הפרטים".
על עצתו של הרב לאו להתעלם מנשות הכותל אומר שרנסקי: "נראה שהעצות של שנינו לרב רבינוביץ' היו דומות".
מהשר בנט ומהרב רבינוביץ' לא נמסרה תגובה לכתבה.
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם