ראשי » יהדות » חדשות

הרב דרורי: "בצה"ל יש כפייה אנטי דתית בלי הצדקה"

הרב צפניה דרורי מקבל את פרס הרצי"ה קוק ומתפנה לשוחח על מגוון נושאים בוערים. על אף קרבתו ל"ישיבות הקו" הוא רואה את הפיצול שהן מובילות כמביש, מתאר את אכזבתו מארגון "צהר", לא פוסל שיח עם התנועה הרפורמית ולא חושש מהרחבה החדשה בכותל

שעת הריאיון שלי עם הרב צפניה דרורי סיפקה המחשה אותנטית לעוצמת ההערכה שרוחשים בוגרי ישיבת ההסדר בקריית שמונה לראש הישיבה שלהם. הפגישה עם הרב דרורי התקיימה בחדר צדדי של בית הכנסת "היכל רחמים" בגבעת שמואל, שעה קלה לפני שהוענק לו פרס היצירה היהודית על שם הרב צבי יהודה קוק. תוך כדי שיחתנו ניגשו לרב לא מעט בוגרים שהגיעו מרחוק ומקרוב כדי לחלוק כבוד לרבם.


עוד כותרות ב-nrg:
- התאהבתי בדוס – איך מגשרים על הפערים?
- קידוש חגיגי לכבוד המתעמלת היהודייה
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

היה שם למשל בוגר ותיק שהגיע במיוחד מצפת, אבל גם הוא לא היה הרחוק ביותר. הגיע בוגר גם מרמת הגולן ובסך הכול, דיווח מנהל הישיבה חיים בומש, הגיעו לטקס קרוב למאתיים בוגרים. חלקם התנדבו לאייש את הדוכן מחוץ לבית הכנסת שבו נמכר הספר של הרב דרורי שזיכה אותו בפרס - "הגיון לבי לפניך" - ביאור ופירוש על אורות התורה של הרב קוק.

כמעט ארבעים שנה עומד הרב צפניה דרורי בראש ישיבת ההסדר בקריית שמונה יחד עם הרב ישראל קירשטיין. הרב דרורי, מייסד הישיבה, הגיע לקריית שמונה עוד קודם לכן, בשנת 1968, כרב צעיר בן 31 עם אשתו שרי ועם שני ילדים קטנים. הוא הגיע לעיר כדי לכהן בה כרב הראשי האשכנזי. היום הוא מסכים להודות שהוא לא יצא אז מגדרו מהמשימה שהוטלה עליו. הראשון לציון, הרב יצחק נסים, שהיה ידיד שלו ושל מורו ורבו הרב צבי יהודה קוק, לחץ עליו אז לקבל את התפקיד ולעשות סדר בתחום שירותי הדת בעיר.

אבל הרב דרורי לא הגיע לקריית שמונה רק כדי לכהן בה כרב. הוא שאף למציאות של קבוצת משפחות דתיות גדולה שמתיישבת בעיר ופועלת בה בתחום החינוך וחיזוק היהדות. את אוכלוסיית עיירות הפיתוח הוא כבר הספיק להכיר מעט מנסיעותיו לשבתות במושבי העולים בנגב. יחד עם בחורים נוספים מישיבת "מרכז הרב" הוא הגיע למושבים ולעיירות כדי להעביר שם שיעורי תורה. בנסיעותיו לנגב התוודע הרב דרורי ל"ישראל השנייה" שהתגוררה במושבים ובעיירות הפיתוח. הוא הבין שעשייה משמעותית במחוזות הללו לא תושג על ידי ביקורים בשבתות אלא על ידי התיישבות קבע של קבוצת משפחות תורניות.

הרב דרורי היה החלוץ הבודד. בוגרי כולל מר"ץ שהגיעו לקריית שמונה עשר שנים אחריו יצרו את התשתית הקהילתית, ובוגרי הישיבה שהוקמה בשנת 1978 יצרו את המסה הקריטית שביססה את הגרעין התורני, שמעולם לא הוגדר כגרעין, וחיזקה את הקהילה הדתית לאומית בעיר.

היום כמעט אין עיר בישראל שאין בה גרעין דתי לאומי, אבל אופי פעילותם והשתלבותם של הגרעינים מגוון מאוד. לא פעם נשמעת ביקורת על חברי גרעין שלא משכילים להשתלב במוסדות החינוך הוותיקים במקום מגוריהם ופותחים לעצמם מסגרות נפרדות. כשהרב דרורי נדרש לסוגיה הוא בוחר לספר את סיפורו האישי. "כשהילדים שלי הגיעו לגיל בית ספר נדרשתי לסוגיית החינוך והתלבטתי מה לעשות כי בתי הספר הדתיים בעיר לא היו במצב טוב. נסעתי להתייעץ עם הרב צבי יהודה והוא אמר לי תמצא פתרונות חינוכיים שיהיו טובים לכלל תושבי העיר, וממילא הם יהיו טובים גם עבור ילדיך".

הרב דרורי נטל יוזמה וביקש מאנשי משרד החינוך לפתוח כיתה א' נוספת בתוך אחד מבתי הספר הממלכתיים דתיים בעיר. הכיתה החדשה לא הוגדרה ככיתה תורנית, אבל הרב דרורי היה זה שגייס עבורה תלמידים ובחר לה מורה. "בחרתי ילדים שההורים שלהם היו תאבי דעת ורציניים. הורים שזיהיתי אצלם רצון לתמוך בילדים שלהם כדי שילכו בדרך טובה. חלק מההורים היו דתיים וחלקם לא. זו לא הייתה כיתה עם הפרדה בין בנים לבנות אלא פשוט כיתה שלמדה".

הרמה הלימודית הגבוהה שנוצרה בכיתה החדשה יצרה לה שם של כיתה איכותית והורים רבים ביקשו לצרף את ילדיהם למסגרת החדשה. לדברי הרב דרורי, הכיתה שיצר הביאה לשיפור הלימודים גם בכיתות אחרות בבית הספר. "כשהמורים הרגישו שיש ילדים שדורשים יותר, הם נתנו יותר".

לאחר כמה שנים היו שלא הסתפקו בכיתה שיצר הרב דרורי וביקשו להפריד בין המינים. הרב דרורי סירב וטען שהתהליך לא מתאים לאוכלוסייה, אבל לאחר מספר שנים כן החל תהליך של הפרדה. היום הרב דרורי סבור שמלכתחילה כן טוב להפריד בין בנים לבנות בבית הספר, אך רק אם הדבר אפשרי ומתאים לכלל האוכלוסייה. בתנועת הנוער, לעומת זאת, הוא סבור שדווקא פעילות מעורבת מסייעת להצלחה החינוכית, ואכן בסניף בני עקיבא של קריית שמונה הפעילות מעורבת. "אני גדלתי בחברה מעורבת, והבנות שלמדו איתי בבית הספר למדו גמרא יותר טוב מהבנים...".

הרב דרורי גם אינו שותף לחששות של הורים רבים בציבור הדתי מחינוך בחברה הטרוגנית. בעבר הוא אמר לי שהוא חושב שדווקא בחינוך ההומוגני יש יותר סכנה. "הילדים רוצים להיות שונים והם מנסים דברים אחרים", הוא אמר. "דווקא במקומות שיש בהם אינטגרציה הם לא מחפשים להיות שונים".

כבר מספר שנים שהרב דרורי (79) משתייך לפורום מצומצם של "זקני הציונות הדתית". לצד הרב חיים דרוקמן המבוגר ממנו, רבים רואים גם בו מעין סבא של הציבור הדתי לאומי, מבוגר אחראי שמבקש לחבר ולאחד בין ילדיו ונכדיו.

הפולמוסים הפנימיים שמתקיימים בשנים האחרונות בתוך הציונות הדתית מותירים רושם שכבר אי אפשר להכניס את הציבור הזה תחת קורת גג אחת.

"זה מתחלק בין ישיבות הקו לבין הישיבות הרגילות של הציבור הדתי. יש מי שמוליך את ישיבות הקו והוא מדגיש את הצורך בחרד"ליות כתנאי להתהוותם של המוסדות. זו צרות מבט שהיא גם לא לטובתם. כל מי שמובילים היום את ישיבות הקו גדלו כולם בצורה פתוחה, מהרב צבי טאו שגדל בחינוך הולנדי פתוח, ועד לרבנים האחים שטרנברג שגדלו בכפר פינס במסגרות מעורבות. המציאות שלהם היום מתנכרת למכורתם ויוצרת אווירה שאינה טבעית. היא נובעת מתוך ראיית המגמות המתחזקות של מתירנות מסוימת בתוך הציבור הדתי, שנובעת מאובדן חינוך תורני ראוי במוסדות שלנו. הדבר הזה גורם חיץ ביניהם לבין שאר הציבור.

"אני באופן אישי לא מרגיש שיש ביני ובין ישיבות הקו חיץ כי אני מדבר בסגנון שבו גדלתי אצל הרב צבי יהודה, וקצת קשה לתקוף אותי. אני לא חושב שהקו, שמדגיש ניכור מסוים לחלק גדול מהגידולים שגידלנו, יכול להצליח. הוא יותר הורס ממה שהוא בונה ובסופו של דבר זה ינקום בנו כלפי כלל עם ישראל. כל הפיצול הזה מביש. הוא יוצר מצב כאילו אנחנו מנוכרים לאוכלוסייה שהיא יקרה מאוד - המיינסטרים של הציבור הדתי בארץ. אין פילוג שלא יוצר עוול, חשדנות וטענות שווא וגם שנאת חינם. האם רוצים שנחזור לימי בית שני שלא נהגו כבוד זה בזה?".

מרכז ליב"ה המזוהה עם ישיבות הקו הוציא לאחרונה דו"ח הטוען לתהליכי השתלטות של שיח פוסט מודרני ופלורליסטי על המרחב הערכי בצה"ל. בסוגיה הזאת, הרב דרורי, ראש ישיבת הסדר, מזדהה עם הדאגה של אנשי ישיבות הקו. "אלו טענות אמת. יש שערורייה בצמרת צה"ל, שייתכן מאוד שנפתרה עכשיו ביציאתה של אחת הגורמים הגדולים להשלטת הרפורמים והקונסרבטיבים על מערכת החינוך בצה"ל (אל"מ יעל הס. א"ר). שמעתי על המגמות גם מתלמידים וגם מאנשים שעובדים עם הצבא. גם חיילים חילונים לא רוצים להיכנס לשיעורים הללו ואומרים שזה שקר. כופים על חיילים דברים שהם לא רוצים לשמוע.

"צריך להבין שאחוז גבוה מבין חיילי צה"ל כיום הם דתיים לאומיים או ספרדים מבתים מסורתיים. איך לוקחים את הציבור הזה וכופים עליו לשמוע את כל הרעיונות הללו שמקורם באוכלוסייה שלמעשה לא גרה בארץ? הם רוצים להשתלט על השטח וזו כפייה אנטי דתית שאין לה שום הצדקה. ואני לא אומר את הדברים הללו מתוך שנאה.

"אני יכול להעיד על עצמי שהדבר הראשון שעשיתי כשהגעתי לניו יורק בשנות השישים היה ללכת לבית כנסת רפורמי בשדרה החמישית ולראות מה קורה שם. כשהגעתי ללוס אנג'לס איחרתי את הארוחה בערב שבת כדי לסיים את התפילה עם הרפורמים. ביום ראשון סיירתי בכל המוסדות שלהם כדי לראות מה הם מעבירים לילדים שלהם. אני לא יכול לומר שלא התעניינתי. למדתי את הטוב שבהם ואת הבעיות שבהם".

חוץ מחדירת תכנים פלורליסטיים לצה"ל, הרב דרורי מודאג גם מתכנים במערכת החינוך הכללית. "תוכנית הלימודים של בתי הספר הממלכתיים נמסרה בידם של הגופים הפלורליסטיים. מעבירים את התכנים הללו לילד חילוני שפעמים רבות בא מבית מסורתי".

ובכל זאת, אנחנו לא רואים נהירה של ישראלים לבתי כנסת רפורמיים. מה החשש הגדול?
"אף אחד לא יזרום לבתי הכנסת שלהם כי גם הרפורמים עצמם לא זורמים לבתי כנסת. אני גם לא מפחד מהרחבה החדשה בכותל. הלוואי שירצו לבוא ולהתפלל כל יום. החשש הוא מכך שלא נותנים לגורמים אחרים להיכנס ונותנים לגורם מסוים לקבוע את תוכנית הלימודים, וזה קורה גם אצל שרנו המכובד נפתלי בנט. שלחתי לו מכתב בנושא הזה".

יש מקום לדו שיח עם הזרמים הליברליים?
"בהחלט. אני למשל קיימתי איתם בעבר דו שיח בנושא הגיור והגענו להסכמות. לפני כעשרים שנה, כשהקימו את מכון הגיור בקריית מוריה בירושלים, מצאנו דרך להשקיט ולהרגיע אותם. הפשרה אז הייתה שהם לא מגיירים אבל אנחנו נותנים להם להיכנס למכון ולהעביר למתגיירים כמה שיעורים על עצמם כדי שידעו מי הם. הם דיברו בפני המתגיירים והמתגיירים בחרו את דרכם. אנחנו לא מנדים ולא מחרימים".

שנים רבות כיהן הרב דרורי כאב בית הדין לגיור באזור הצפון. לפני שנתיים, בתקופת הממשלה הקודמת, קודמה "הצעת מחליטים" ביוזמת ח"כ אלעזר שטרן שביקשה לאפשר לרבני ערים להקים בתי דין לגיור. הרב דרורי מונה אז לעמוד בראש פורום רבנים שהיה אמור לפקח על הגיור של רבני הערים, אך בסופו של דבר החוק נגנז לאחר הבחירות עם כניסת המפלגות החרדיות לממשלה הנוכחית.

"יכולנו להיות מסודרים", אומר הרב דרורי על החוק שבוטל ועל הפורום שבראשו הוא היה אמור לעמוד. "לא רצינו שכל רב עיר יעשה מה שהוא רוצה בתחום הגיור כי זה עלול להיות מסוכן ולכן הוחלט שתהיה ועדה מפקחת שתקבע את התנאים איך מגיירים. לצערי, יש רבנים שאפילו לא יודעים שצריכים לשמור שמשפחת הגר לא תמשיך להיות נוצרית. אי אפשר להגיד שמגיירים רק את הילדים הקטנים והם ימשיכו לגדול בבית שבו האם היא נוצרייה. מה יקרה לילדים הללו?".

הרב דרורי מתנגד לבתי דין עצמאיים לגיור כמו אלו של הרב שלמה ריסקין והרב נחום אליעזר רבינוביץ'. "הכול צריך להיות תחת פיקוח וזה לא חייב להיות פיקוח דווקא של הרבנות הראשית. אני גם חלוק על הרב רבינוביץ' בעניין גיור הקטינים שהוא מקדם. אם לא מובטח שהילד יתחנך בחינוך דתי אסור לגייר אותו. גיור צריך להיות הזדהות עם היהדות ועם התורה".

גם יחסו של הרב דרורי לארגון רבני "צהר" אמביוולנטי למדי. "הייתי קשור אליהם בהתחלה והם הזמינו אותי מדי פעם, אבל הם התחילו לדבר בכמה קולות והיום אני הרבה פעמים לא מזדהה אתם, למשל כשהם מוציאים הודעות כדי לקנטר את הרבנות ומפרסמים מאמרים בעייתיים בעיתון 'דעות'. צהר פתח מלחמה נגד הרבנות הראשית ואני מתנגד לכך. צריך לדעת לכבד את הרבנות למרות שיש שם בעיות. תמכתי בגלוי במועמדות של הרב סתיו לרבנות הראשית והוא יודע את זה, אבל לא אתמוך בהשמצות נגד הרבנות".

כרב עיר ותיק הרב דרורי אחראי להענקת כשרות ללא מעט יצרני מזון ובעלי עסקים. הוא מכיר את הקולות המתגברים הקוראים להפרטת מערך הכשרות, ולעריכת שינויים בתחום הזה, ומתנגד נחרצות. "אתה יודע כמה דתיים שיוצאים לחו"ל אוכלים שם נבלות וטרפות? אם הם פוגשים בית חב"ד אז הם אוכלים שם, אבל אם לא, הם אוכלים דברים אחרים. אני שומע סיפורים על אנשים דתיים מבתי כנסת נכבדים שחוזרים לארץ בתוך השבת. מה אני יכול להבין מזה? שהציבור מבולבל".

אבל יש ביקורת רצינית על מערך הכשרות. למשל על העובדה שהמשגיח מועסק על ידי בעל העסק.
"זו פטפטנות. בעיר פיתוח בעל העסק בדרך כלל לא מרוויח את מה שהוא מוציא על החזקת החנות. בקריית שמונה אני לא יכול לחייב בעלי עסקים לשלם יותר מאשר למשגיח שבא לשעתיים ביום לסירוגין. בעלי העסקים לא יעמדו ביותר מזה. זה ציבור עני. אני מקבל כל מיני הצעות למודלים חדשים של כשרות אבל הם בעיתיים מבחינה כלכלית כי הם דורשים תשלום גבוה יותר מבעלי העסקים".

סקר של נאמני תורה ועבודה שפורסם לאחרונה הראה שרבע מכלל הדתיים בישראל ומחצית מהמסורתיים תומכים בנישואים אזרחיים. אך הרב דרורי לא מתרגש מהנתונים.

"מדינת ישראל היא מדינה יהודית. אנשים לא מכירים את העבודה הנפלאה שעושים בתי הדין כדי לפתור בעיות. לי למשל הייתה בעיה עם שני ממזרים, והתירו אותם. מי יכול לעשות דבר כזה? בתי דין אזרחיים? יש מסירות נפש עצומה של הדיינים כדי שלא יהיו ממזרים. לפעמים עוקרים קידושין מלכתחילה. יש לנו אחריות ואנחנו צריכים לשמור על עם ישראל ולא לתת אפשרות להפוך אותו לעם של ממזרים.

"היום כל שיר שני ברדיו מעודד בגידה. בסופו של דבר מדינת ישראל היא מסורתית. לא הרפורמים הם אלו שסוגרים את הרחובות ביום הכיפורים בשבת. הציבור רוצה חיי מסורת ואנחנו שומרים עליו. כשציבור כזה בא אליי לבית הכנסת ביום כיפור אני מחזק אותו, כשהוא בא אליי כדי לעשות ברית מילה כמו שצריך, זה אחרת. יש לנו אחריות על עם ישראל, וכל הקלת ראש מסוכנת".

הרב דרורי היה ממייסדי האגודה להתנדבות של השירות הלאומי ועד היום הוא מכהן כיו"ר האגודה. בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במספר בוגרות החינוך הדתי שמעדיפות שירות צבאי על פני שירות לאומי. הרב דרורי מכיר את הנתונים ויש לו הסבר לתופעה.

"אין מספיק תקנים מאתגרים לבנות השירות ובנושא הזה הידיים שלי קשורות. אם הייתי יכול לתת לבנות יותר תקנים מאתגרים, יותר בנות היו הולכות לשירות הלאומי. הבעיה היא שמשרד החינוך מצמצם תקנים במקומות המאתגרים והבנות לא רוצות לשרת בגני ילדים. צמצמו גם תקנים בתחום התרבות התורנית ובתחום הדרכת הטיולים ובסך הכול יש פחות תחומים להציע לבנות. זה גם מסביר את הקושי בתהליכי המיון והשיבוץ כי כשיש פחות תקנים מאתגרים התחרות עליהם יותר קשה".

מצד שני, הצבא עושה מאמצים גדולים לליווי רוחני של החיילות הדתיות וליצירת מעטפת נוחה.
"זה בלוף רציני. הליווי הזה הוא רק עד לשלב הפיקוד. מה הוא שווה אם אחרי שנה אין לחיילת ליווי? יש בעיה באווירה וגם שנה של הכנה במדרשה לא מספיקה בשביל להכין את הבת לאווירה הזאת, כמו ששנה של ישיבה לא מספיקה לבחורים. בצבא יש סכנה אמיתית לחיי המשפחה".

בראש חודש אלול יחלו כחמישים תלמידים חדשים את לימודיהם בישיבת ההסדר של קריית שמונה, שבשנה הקרובה תחל את חגיגות הארבעים להקמתה. הרב דרורי מעיד שהתלמידים הצעירים של היום לא נופלים מהדורות הראשונים. "הם לא פחות טובים. מבחינת הלימוד, השכל שלהם לא יותר קטן והמחשבה המופשטת לא פחות מפותחת. ההבדל היחידי הוא שיש להם יותר מדי מכשירים סלולריים וזה משפיע על הריכוז".

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg