טרנד חדש בקרב יהודי ארה"ב: גיור בשירות עצמי
תופעה חדשה בארצות הברית עשויה להשפיע על הדמוגרפיה היהודית ולהצית ויכוח סוער: אמריקאים שמגדירים עצמם כיהודים ללא שעברו גיור רבני משום סוג
"יהודים אמריקאים בכירים סיפרו לי שמאז בחירת טראמפ לנשיא הם התעוררו כמה פעמים בלילה רועדים ומזיעים, עם סיוטים קשים", אמר לי השבוע פרופ' סטיבן כהן, מהסוציולוגים הבכירים העוסקים בחקר יהדות ארה"ב. "מעולם לא שמעתי מישהו מגיב כך לתוצאות בחירות, שנויות במחלוקת ככל שהיו. החרדה של היהודים האמריקאים היא בכמה רמות. הם מרגישים שפתאום נהיה מפחיד להיות יהודי בארצות הברית".
הרוב המכריע של יהודי ארה"ב, 90 אחוזים אם לדייק, אינם אורתודוקסים. 80 אחוזים מהיהודים שאינם אורתודוקסים תמכו בקלינטון. בקרב האורתודוקסים המצב הפוך: 80 אחוזים הצביעו לטראמפ. כשאני מנסה להבין מדוע טראמפ מפחיד כל כך את יהודי ארה"ב הליברלים, כהן משיב ש"הוא מייצג אג'נדה טוטליטרית, שמתחברת ללאומיות לבנה חדשה שמתהווה בשנים האחרונות בארה"ב".
בנוסף, היהודים בארה"ב רואים בו מתנגד לזכויות מיעוטים, עניין שהם רגישים לו מאוד. לדברי כהן, "היהודים לא סומכים עליו במדיניות חוץ. מבחינתם טראמפ יכול להוביל למלחמת עולם".
יהדותם של בתו וחתנו של טראמפ איננה מספיקה כנראה כדי להרגיע את החששות הללו. "היהדות האמריקאית לא שבטית בהיבט הזה", אומר כהן, "זה שאיוונקה ובעלה יהודים לא אומר שהם טובים. מבחינת יהודי ארה"ב הם מקדמים ערכים לא ליברליים. החתן, ג'ארד קושנר, בא ממשפחה יהודית עשירה מאוד, באלפיון העליון".
כהן, שעלה עם משפחתו לארץ אך עדיין מבלה את רוב זמנו בארה"ב, הגיע השבוע לישראל לרגל יום עיון מיוחד של התוכנית לדת ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה, שעסק ב"גבולות הזהות היהודית". בכנס הוא הציג מסמך מהפכני שכתב, תחת הכותרת "גיור ליהדות - דרך רבנית ודרך אישית", ובו הוא מדווח על תופעה הולכת ומתרחבת בשנים האחרונות: אמריקאים שהופכים ליהודים מבלי לעבור דרך גיור רבני מכל סוג שהוא. מטבע הדברים, מדובר בעיקר במי שנישאו לבני זוג יהודים ואימצו בעקבותיהם זהות יהודית.

על פי ממצאי סקר 'פיו' האחרון שנערך בשנת 2013 ומיפה את יהדות ארה"ב, כ-200 אלף ממי שמגדירים עצמם יהודים לא נולדו להורים יהודים. מתוכם, רק 80 אלף התגיירו באופן זה או אחר באמצעות סמכות רבנית. ומה לגבי 120 האלף הנותרים? "בשלב מסוים בחייהם הם החליטו לעשות מעבר בין זהויות, וזה לא קרה בהנחייתו של רב או במעורבותו של רב", מסביר כהן.
לדבריו, קיימים שני סוגים של מתגיירים, או שמא מוטב לומר 'מתייהדים'. לצד המתגיירים המסורתיים שעושים זאת דרך רבנים, הולך ומתפשט טרנד חדש: 'מתגיירים בצורה אישית'. כאמור, המתגיירים מהזן החדש רבים יותר מהמתגיירים הרבניים. על כך יש להוסיף כי גם מקרב 80 אלף המתגיירים הרבניים רובם לא עשו זאת בבית דין אורתודוקסי, כך שעל פי חוקי מדינת ישראל גם הם אינם מוכרים כיהודים.
מבחינה סוציולוגית, אותם אנשים שלא עברו שום סוג של גיור - גם לא רפורמי או אפילו מזרם ליברלי יותר - מוגדרים כיהודים בכל הסקרים והמחקרים. "הסוציולוגים מסתכלים עליהם כעל יהודים", אומר כהן. "כמובן יש לנו גבולות. 'יהודים משיחיים', למשל, לרוב אינם נחשבים מבחינתנו יהודים".
"מאידך גיסא, גברים ונשים שהם לא יהודים הלכתיים אך החליטו לאמץ את הדת של בן זוגם, אנחנו מתייחסים אליהם כיהודים. אין 'סנהדרין של סוציולוגים' שיושבת ומחליטה מי נחשב יהודי מבחינתנו ומי לא. במחקרים מסוימים שערכתי הושבתי שלושה חוקרים כדי שיבחנו את הנסקרים ויבינו אם אכן מדובר ביהודים", מדגים כהן את המורכבות.

המתגיירים הרבניים מתאפיינים בזיקה יהודית גבוהה ובאדיקות רבה בדת ובמסורת, יותר משל היהודי האמריקאי הממוצע. כהן רואה בכך דבר ש"יכול לתרום לחיים היהודיים ולקהילות עצמן". לעומתם, רמת הזיקה הדתית של המתגיירים האישיים דומה לזו של היהודי האמריקאי הממוצע. כמוהו הם יצהירו על גאוותם להיות יהודים, ועל החיבור שלהם למדינת ישראל. בנוסף, בעקבות העובדה שהמתגיירים האישיים נישאים לבני זוג יהודים, לרוב הם מקבלים החלטה מודעת ואקטיבית לגדל את ילדיהם כיהודים, זאת בניגוד לנישואים יהודיים רגילים שבהם לא תמיד הדבר קורה.
לסיכום, כותב כהן במאמרו, "עבור המשפחה היהודית והקהילות, 'מתגיירים רבניים' הם דבר נפלא, אך גם 'מתגיירים אישיים' עשויים לתרום רבות לקהילה. עם 72 אחוז מהיהודים הלא-אורתודוקסים שנישאים לבני זוג שאינם יהודים, גיורם של לא יהודים - באופן אידיאלי על ידי רבנים, אך אם זה הכרחי גם בלעדיהם - חיוני לעתיד העם היהודי".
ובעניין אחר: אם למישהו היה ספק בכך שחב"ד היא התנועה היהודית הגדולה, החזקה והדומיננטית בעולם, השבוע הוכח רשמית שכך הוא הדבר, לפחות בארה"ב. דרום-דקוטה היא המדינה היחידה בארה"ב שעד כה לא היה בה בית חב"ד, אבל עכשיו זה קורה - כך הוכרז השבוע ב'כנס השלוחים' השנתי במרכז חב"ד בשכונת קראון הייטס בברוקלין.

הרב מנדל אלפרוביץ' (27) ורעייתו מוסי יעברו בקרוב עם שני ילדיהם מברוקלין לסו-פולס שבדרום-דקוטה, ויצטרפו לכ-3,300 שליחי התנועה ברחבי העולם. אף שבמקום קיימת קהילה יהודית רפורמית, בני הזוג אינם חוששים מההתמודדות. והאמת? אין להם ממה. הסטטיסטיקה והרוח החסידית לצידם, השליחות שלהם היא לכל החיים, וסביר להניח שבעוד כמה שנים חב"ד תהיה הארגון היהודי הדומיננטי ביותר בדרום-דקוטה.
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg