ראשי » יהדות » חדשות

המגזר המבוקש: משמאל ומימין מנסים למשוך את החרדים

תאים במפלגות הגדולות, קבוצת פייסבוק תוססת ושפע יוזמות וקורסים: אחרי שהחרדים החלו להשתלב בשווקי ההשכלה והעבודה, הם מגלים את השיח המדיני. גופים פוליטיים מימין ומשמאל איתרו את פלח השוק המתפתח, ומשקיעים מיליונים בניסיון לגייס אותו אליהם

זה היה רק עניין של זמן. הצעירים החרדים שהחלו להשתלב באקדמיה ובשוק התעסוקה, עשו זאת בתחילה בעיקר ממניעים כלכליים. הקדשת החיים ללימוד תורה כבר לא התאימה לכולם, והם חיפשו אפיקים אחרים. חלפו שנים ספורות, וכיום ההשתלבות כבר איננה מוגבלת לחיפוש הכשרה מקצועית ועבודה מכניסה, אלא נוגעת גם ברבדים אחרים. השיח הפנימי העכשווי בקרב "החרדים החדשים", כפי שהם מכונים, כבר איננו מתמקד רק בשאלות טכניות של מציאת מכללה מתאימה ופתרון לבעיות מעשיות, אלא עוסק גם בענייני זהות והשתייכות ובתהיות אידיאולוגיות.
 
נושא מרכזי שעולה בשיח הזה הוא הסוגיה המדינית, אולי כחלק מגילוי העולם הסובב ורצון להתערות בחברה הישראלית. לרוב ההנהגה הרבנית החרדית ולחברי הכנסת אין משנה סדורה ועמדה נחרצת בסוגיה, והרבנים מכריעים באופן פרקטי ופוליטי כשהם נדרשים להורות לח"כים כיצד לנהוג. הצעיר החרדי איננו מתחנך אפוא על גישה ברורה לכאן או לכאן, והחשיפה והעיסוק בנושא מתרחשים בשלב שבו הוא מתוודע לחברה הכללית.

בשנות העשרים והשלושים לחייהם מתחילים אפוא הצעירים הסקרנים והתוססים הללו לגבש באופן עצמאי, אולי לראשונה בחייהם, את עמדתם בנוגע לסכסוך הישראלי־פלסטיני. בשנה האחרונה במיוחד נוצרה סצנה פוליטית חרדית שוקקת שאיננה נעולה על עמדות מהבית, ועוסקת בלהט בסוגיות השעה. פעילים חרדים שמתרכזים בסוגיות מדיניות החלו בפיתוח יוזמות שונות, והם מנסים לשכנע את חבריהם להצטרף.

במקביל להתעניינות החרדית החדשה בנושא המדיני, גופים פוליטיים שונים - מימין ומשמאל כאחד - מזהים את התופעה ומבינים כי החרדים הם מגזר צומח וכוח עולה שמשפיע וישפיע רבות על הפוליטיקה הישראלית, ולפיכך כדאי להשקיע בו ולגייס אותו לצד ה"נכון".

בהערכה כוללת אפשר לדבר על מיליוני שקלים המושקעים ביוזמות, בסדנאות ובקורסים השונים בעבור החרדים המחפשים את דרכם הפוליטית, קבוצה המונה בסך הכול אלפי אנשים. ההנחה העומדת בבסיס ההשקעה הזו היא שמדובר בתחילתה של תופעה שעוד תלך ותתרחב, לצד התקווה שבאמצעות סוכני השינוי בקצוות אפשר יהיה להגיע גם למיינסטרים החרדי ולגרום לרעיונות חדשים לחלחל אליו.

מיהם השחקנים המרכזיים במגרש הזה? ובכן, מי לא. קרן ברל כצנלסון, קרן תקווה, ארגון 'דרכנו', מכון מנדל, מכון ון ליר ועמותת 'שחרית'. לרשימה הזו צריך להוסיף את המטה החרדי בליכוד שפועל כבר ארבע שנים, ואת התא החרדי המקביל במפלגת העבודה שהוקם ממש לאחרונה. מיזמים פנים חרדיים הם ארגון 'חרדים לשלום', וקבוצת פייסבוק בשם 'חרדים שמאל, חרדים ימין', המונה כאלפיים חברים ומשמשת פלטפורמה מרכזית לדיונים בין אנשי ימין ואנשי שמאל חרדים.
 

חיים דנינו, סטודנט לתואר שני במשפטים באוניברסיטה העברית וחבר בתוכנית 'שלוחי ציבור' העוסקת בהכשרת מנהיגות בקהילה החרדית, ערך במסגרת התוכנית מחקר על עמדות פוליטיות בקרב חרדים, ומתברר שהן עמוק בימין: כ-44 אחוזים מהנשאלים הגדירו עצמם ימנים, כ-28 אחוזים השיבו שעמדותיהם קרובות ל"מרכז", ורק 14 אחוזים הזדהו עם עמדות שמאל. 14 אחוזים נוספים השיבו כי אין להם עמדה פוליטית.

"מצאנו גם התאמה בין חשיפה לחברה הכללית לגיבוש עמדות פוליטיות", מציין דנינו. "פחות נשאלים בעלי תואר ראשון ושני אמרו שאין להם עמדה פוליטית. ככל שאדם מכיר עוד עולמות ושומע צדדים נוספים, גוברת אצלו המודעות הפוליטית. אם בתחילה המדינה הייתה בעיניו רק כלי חיצוני, ההשתלבות גורמת לו להתעניין יותר בסוגיות מדיניות".

אפשר להצביע על מגוון סיבות ל"ימניות" של הציבור החרדי, ובשיח המדיני הפנים חרדי מרבים לעסוק בשאלה מה הוביל למציאות הזו. "באופן בסיסי אפשר להסביר בפשטות שהציבור הישראלי כולו נוטה כיום ימינה, וככל שהחרדים משתלבים בחברה הכללית הם מושפעים גם מהמגמות הללו", אומר דנינו. "אבל יש גם הסברים ייחודיים יותר. בדת בכלל ובחשיבה החרדית בפרט יש משמעות להשתייכות לעם ולקהילה שלך. מטבע הדברים זה מוביל לתפיסות לאומיות ופרטיקולריות יותר. בנוסף, החרדים שמשתלבים בחברה הכללית נוטים גם להיות מושפעים מהציבור הדתי לאומי, מכיוון שאורחות חייהם דומים במידה רבה. כשחרדים משתלבים, הציבור שהם מוצאים שמצד אחד הוא דתי ומצד אחד הוא חלק מהחברה הישראלית, הוא הציבור הציוני דתי. זה משפיע גם על העמדות הפוליטיות".

הסצנה הזו כוללת אירועים כמו מפגשים עם חברי כנסת מימין ומשמאל, קורסים והרצאות ייעודיות, סיורים וימי עיון. קבוצת הפייסבוק 'חרדים שמאל חרדים ימין' מספקת אף היא צוהר נרחב לתופעה. השיח דומה במובנים מסוימים לשיח הפוליטי הכללי, אך גם שונה ממנו. מדובר באנשים בוגרים ומשכילים שלא תמיד מחזיקים בעמדה פוליטית חד משמעית. בתקופה שבה רוב האנשים באים עם סט מוכן של דעות ותפיסת עולם, כאן אפשר לפגוש מי שתוהים, בודקים ושואלים. גם זו הסיבה לכך שיזמים פוליטיים שונים מוצאים כאן בקעה להתגדר בה.

"החרדים מביאים משהו רענן יותר, עם הרבה פחות מחויבות לתפיסות הקיימות", אומר שמואל דרילמן, מקים ארגון 'חרדים לשלום'. "הצעיר החרדי אולי לא תמיד מייצג את העמדה החרדית, עד כמה שיש כזו, אבל לחרדיות שלו יש השפעה על תפיסותיו. העובדה שהוא לא גדל בתוך סט קיים של רעיונות מאפשרת לו לבחון את הדברים מזווית אחרת".

דרילמן שותף ביוזמה בשם 'שתי מדינות, מולדת אחת'. "יש פה שני עמים שצריכים שתי מדינות, אבל יש פה אדמה אחת כי כולם רוצים הכול", הוא מסביר את עמדתו. "אנחנו חושבים על פרדיגמה אחרת, אולי משהו בדומה למודל של קונפדרציות. כשאנשים שמחזיקים בתפיסות כאלה נפגשים עם החרדים שמתעניינים בנושא הם מתמוגגים, יש עם מי לדבר".

מעבר לוויכוחים הישראליים הקלאסיים, לחרדים יש דילמות משלהם. אחת מהן היא עד כמה עמדתם המדינית צריכה להתבסס על שיקולים תורניים. היינו מצפים אולי שבמסגרת השיח הזה ישלוף כל צד ציטטות תורניות שונות כדי להוכיח את צדקתו, אך למעשה השימוש בנימוקים הלכתיים ודתיים לא ממש רווח בוויכוח המדיני החרדי. אם כבר, דנים בעיקר בשאלה הזו עצמה - האם אכן עמדה מדינית צריכה לשאוב את כוחה מהמקורות.

פנינה פויפר, רכזת חרדים של ארגון 'דרכנו', החלה בפעילותה הפוליטית לפני כשנה וחצי. פרויקט הדגל האישי שלה, עוד לפני שהחלה לעבוד ב'דרכנו', היה הקמת קבוצת הפייסבוק 'חרדים שמאל חרדים ימין' שמתוכה צמחו מגוון יוזמות, מימין ומשמאל. היא עצמה מחזיקה בעמדות שמאל. "השאלה אם צריך לערב את הדת כשמדברים על סוגיות מדיניות היא שאלה בסיסית מאוד", היא אומרת. "דנים בה, ולא כולם מסכימים על המינון. באופן כללי, לא מרבים להשתמש בנימוקים דתיים. זו דווקא גישה מאוד חרדית להגיד שפוליטיקה היא פוליטיקה, ולא צריך לערבב. בשונה אולי מהציונות הדתית שמעניקה למדינה משמעות דתית, החרדים מבינים שמדובר במדינה חילונית ומנסים לשמר מה שאפשר. מבחינת חברי הכנסת החרדים, הישיבה בממשלה והפעילות בכנסת היא בגדר הרע במיעוטו. המסר הזה משפיע על צעירים חרדים גם לאחר שהם משתלבים בעולם הכללי".
  

באופן אישי סבורה פויפר כי "עמדות פוליטיות של אדם דתי נובעות בהכרח גם משיקולים תורניים, כי אדם שהוא דתי וחרדי יביא את החינוך והערכים שלו לכל סוגיה בחיים. אבל חרדי שיצלול לסוגיה יוכל למצוא סימוכין לדעותיו משני צדי המתרס, בין אם הוא שמאלני ובין אם הוא ימני, ולכן הוויכוח צריך להישאר ברמה הפוליטית".

ההתעניינות הגוברת בקרב החרדים החדשים בסוגיות מדיניות מקבילה לתהליכים דומים שעוברים על הנהגת המיינסטרים החרדית. גם שם מבקשים לחבוש כובעים כלליים נוסף על אלה החרדיים. הדוגמה הבולטת היא שר הבריאות יעקב ליצמן, שזוכה בשנים האחרונות לפופולריות חסרת תקדים בחברה הישראלית ומרבה להתבטא בסוגיות משרדו ולא רק בנושאים מגזריים. יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני עובר גם הוא תהליך דומה, כאשר דובריו טורחים למצב אותו בתקשורת הכללית כאיש מקצועי בתחומו הזוכה לשבחים מכתבים ופרשנים כלכליים.

איציק סודרי, דובר ש"ס לשעבר, הוא מהחלוצים בתחום, ובמשך שנים פעל בזירה הזו לבדו. כבר ב-2008 החל להפעיל סדנאות בחסות האו"ם למובילי דעת קהל חרדים. בעשור האחרון הוא הספיק לשמש איש קשר לחברה החרדית של שגרירות ארה"ב, השגרירות הבריטית, האיחוד האירופי ונציגויות זרות נוספות, וארגונים בינלאומיים.
 
"הרציונל הבסיסי פשוט מאוד", הוא אומר. "יש פה קרוב למיליון חרדים שבאופן כללי מחזיקים בעמדה פרגמטית כלפי התהליך המדיני, ובמשך שנים לא ראו אותם כשחקן מרכזי. זה משתנה עכשיו. מתחילים לראות את הפוטנציאל הגדול שטמון בהם". לדבריו קיים פער בין עמדת ההנהגה החרדית, הפרגמטית לדעתו, לציבור החרדי עצמו.

פויפר איננה סבורה שאפשר יהיה להביא את החרדים להצביע במספרים משמעותיים בעבור מפלגות שמאל או בכלל למפלגות לא חרדיות, אך היא מעוניינת להשפיע על החיבור ששורר כיום בין החרדים לגוש הימין. "ברירת המחדל כיום של החרדים היא גוש הימין, אבל זה לא חייב להיות כך. לא בלתי אפשרי שהמפלגות החרדיות יראו בשמאל את הפרטנר הטבעי. אני חושבת שהשמאל הוכיח את עצמו כפרטנר אמין יותר מהימין בכל מה שקשור לענייני דת ומדינה. בזמנו לאחר שחוק יסוד 'חופש העיסוק' עבר בכנסת, ממשלת רבין העבירה פסקת התגברות כדי למנוע ייבוא בשר טרף. כשהשמאל היה בשלטון הוא לא פגע בסטטוס קוו. אם נזיז מסה משמעותית לכיוון השמאל, זה עשוי לחלחל ולהשפיע גם על ההנהגה החרדית".

כאמור, מדובר בשטף של יוזמות הממוקדות בקהל לא גדול יחסית, וסטודנטים חרדים כבר מתבדחים על העניין; הם קופצים מסמינר למשנהו, גורפים מלגה מצד זה ולא נמנעים לאחר מכן ללכת לצד אחר. יש כאן תערובת של סקרנות אינטלקטואלית, לצד ציניות חרדית מוכרת.

סגנון הפעילויות מגוון. ב'קרן תקווה', למשל, מהצד הימני של המפה, מציעים קורס מרוכז בעל אופי אינטלקטואלי מובהק. ב'תקווה' מכוונים לדמויות תורניות, רצוי כמה שיותר מהמיינסטרים החרדי. הרב יהושע פפר, מנהל המחלקה החרדית בקרן, מדבר על השאיפה ליצור "קהילה יהודית שמרנית", וטוען כי הציבור החרדי הוא שותף טבעי לכך. "אנחנו מכירים בפונטציאל האדיר של הציבור החרדי בהקשר הזה", הוא אומר. "באופן כללי זהו ציבור שמרני, בוודאי בכל הקשור למשפחה ולערכים שמרניים, אבל לא רק. גם בהקשר המדיני והכלכלי הם נוטים ימינה יותר. כעת הם מתחילים להתערבב בציבור הכללי, ומגלים עניין בסוגיות כלליות. לחברה החרדית יש השפעה על השיח הציבורי, ואנחנו מעמיקים את הקול שלהם".
 

בשונה מגופים אחרים המקיימים פעילות מעורבת, 'קרן תקווה' מקיימת קורסים נפרדים לגברים ונשים, וכתוצאה מכך מצליחה להביא אליה גם קהל חרדי שמרן ומבוגר יותר ובו גם אברכי כולל, רבנים ודיינים. במידה מסוימת אפשר לומר כי 'תקווה' מבקשת לספק למובילי דעת קהל חרדים סט של רעיונות שישמשו להם כנימוק לערכים שבהם הם מאמינים ממילא.

"זה לא החזון של קרן תקווה שמתלבש על הציבור החרדי, הציבור החרדי דורש זאת מעצמו", מגדיר זאת פפר. "יש היום ציבור חרדי גדול שדורש מנהיגות אינטלקטואלית שמתייחסת בצורה מעמיקה לנושאי יסוד. יש רבנים שהולכים בכיוון הזה, ואנחנו מעניקים להם כלים. אנחנו רואים את הצעירים החרדים שהולכים לאקדמיה, ואנחנו לא רוצים שישטוף אותם הים האינטלקטואלי של השמאל שכל כך שולט שם. יש כל כך הרבה תוכניות בצד השמאלי, ואנחנו מספקים איזו קונטרה".

תוכנית עממית יותר שמגיעה מצד שמאל היא 'חרדים למדינה', בחסות קרן ברל כצנלסון וקרן הברט. מדובר בקורס שנתי המיועד לחרדים בלבד, גברים ונשים. למרות אי־ההפרדה המגדרית, הגדרת הקורס כמיועד לחרדים מצליחה לסחוף אליו קהל שלא היה מגיע לפעילות דומה המיועדת לחברה הכללית. מנהלת הקורס היא מיכל צ'רנוביצקי, ממייסדות התא החרדי במפלגת העבודה ומי שהקימה בבחירות המקומיות האחרונות באלעד רשימה נשית בשם 'עיר ואם', עניין תקדימי לחלוטין בפוליטיקה החרדית. 'חרדים למדינה' קיים כבר שלוש שנים ועברו דרכו יותר ממאה בוגרים, רבים מהם פעילי שמאל חרדים.

"המטרה העיקרית היא לאתר את השמאלנים החרדים, לאגד אותם, לתת להם בית וליידע אותם שהם לא לבד", אומרת צ'רנוביצקי, שמודעת לכך כי תדמית השמאלן מרתיעה לא מעטים בחברה החרדית. "זו תוכנית שמאלנית, והיא לא מיועדת לשכנע. היא מיועדת לגבש את השמאלנים החרדים עצמם". הקורס מפעיל תוכנית בוגרים, המתפקדת גם כתא פוליטי תוסס במיוחד.

האם הצעירים החרדים המעורבים בסוגיות מדיניות אכן יצליחו להשפיע על ההנהגה החרדית להפסיק לשבת על הגדר ולתפוס עמדה ברורה? "מבחינת הקהל החרדי עצמו, התחושה שלי היא שכרגע זו לא תופעה שמשפיעה במעגלים רחבים, אבל דווקא מבחינת קובעי המדיניות, החרדים החדשים מקבלים יותר מקום", אומר דנינו. "בתקשורת החרדית עצמה לא תראה יותר מדי עיסוק בשאלות מדיניות, אבל דווקא מקבלי המדיניות מזהים את הכוח הצומח. אם פעם הנציגים החרדים בכנסת הדגישו שהם מייצגים רק את המיינסטרים, היום הם מדגישים שוב ושוב שהקהל החרדי החדש הוא חלק מהם. זהו צעד ראשון להכרה, שיגרום לכך שבעתיד הקולות שיעלו מתוך הקהל הזה יעלו למעלה".

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg