ראשי » יהדות » חדשות

המאבק על ערד: גור מפגינים, החרדים לא מצטרפים

סיבוב נוסף בעימות בין ראש עיריית ערד ניסן בן חמו ותושבי העיר הוותיקים לבין חסידי גור שהתיישבו בה והשתלטו באופן בלתי חוקי על בית כנסת. גורמים בחסידות ובהם השר ליצמן פנו לקבוצות חרדיות נוספות בבקשה לתמיכה במאבקם - אך נתקלו בתגובות צוננות

אלפים הפגינו היום (ג') בבני ברק בעקבות מאבקה של קהילת גור בעיר ערד מול ראש העיר ניסן בן חמו והציבור החילוני. הפגנה זו הייתה הראשונה בסדרה של הפגנות, שמתוכננות לימים הקרובים באשדוד ובירושלים.

 

מארגני ההפגנה הם גורמים בחסידות גור אשר מנהיגה הרב יעקב אלתר (האדמו"ר מגור) זועם על מה שהוא מכנה 'ניסיון למנוע את התפשטות ריכוז המגורים של חסידיו בעיר הדרומית'. המתיחות בין גור לבין התושבים החילונים בערד נמשכת כבר שנים. בעוד המארגנים טוענים כי למחאתם שותפים "כל חוגי היהדות החרדית", בפועל הדעות ברחוב החרדי ובהנהגה הרבנית חלוקות באשר לצדקת המאבק.

גור, קהילה מתבדלת גם בקרב הציבור החרדי, הסופגת ביקורת פנים-חרדית רבה, ביקשה תמיכה מכלל הנהגת הציבור החרדי - אך נחלה הצלחה חלקית בלבד. שר הבריאות יעקב ליצמן ("יהדות התורה"), איש גור ואחד האנשים החזקים בקהילה, התקבל לפגישה אצל המנהיג הליטאי המרכזי הרב אהרן לייב שטיינמן בן ה-101, הנחשב למנהיג המקובל ביותר בחברה החרדית.
  
בין שטיינמן לאדמו"ר מגור שררה מתיחות ארוכת שנים שנפתרה רק באחרונה. לבד מזאת, המנהיג הקשיש דוגל במיתון היציאה להפגנות רחוב. ההודעה שפרסמו אנשיו של הרב שטיינמן לאחר הפגישה הייתה מסויגת מאוד: "ראש הישיבה שמע בכאב על שקרה בערד וסוכם שישקלו דרכי הפעולה".

פגישתם של ליצמן ושטיינמן התקיימה לפני הודעת גור על יציאה להפגנות, כשלאחריה ניסה שר הבריאות להתקבל לפגישה בביתם של מנהיגים ליטאים נוספים - אך נכשל. נראה כי הממסד החרדי-ליטאי אינו מעוניין להצטרף למחאת גור ולפיכך נמנע מפגישה עם ליצמן.

אל גור הצטרפו המפלגה החרדית-חסידית וכן מנהיגים חרדים-ספרדיים מקומיים - קהילות קטנות יחסית הכפופות לאדמו"ר, הוא האיש החזק ב"אגודת ישראל", אך בפועל מרבית המשתתפים בהפגנה היו חסידי גור, והיא הייתה קטנה ביחס לציפיות שתלו בה.
 
גורם במפלגה הליטאית 'דגל התורה' אמר ל-360 כי "תמיכת הליטאים הייתה מסויגת. ב'יתד נאמן' (בטאון ההנהגה הליטאית, מ"ג) הדגישו לקראת ההפגנה שהיא בתמיכת האדמו"רים ולא הרבנים שלהם. התחושה חמוצה מאוד. זה לא דומה לשום מפגן חרדי שהיה אי פעם, שהוא תמיד מקשה אחת. כולם רואים את המאבק הזה כמאבק על משהו אזוטרי, שקרי, עוול. לגור יש אפיון התנהגות מסוים, וגורמים חרדים מכירים את זה ולא ששים להצטרף לכל מאבק שלה". 

סערת חסידי גור וערד התעוררה לראשונה ב-2011, לאחר שרבה הראשי האשכנזי של העיר, בן ציון ליפסקר, נפטר. קהילת גור המקומית ניסתה לזכות במכרז על הפעלת בית הכנסת, הפסידה ואז החלה לפקוד אותו למרות ההפסד. מאות מחבריה הגיעו למקום מדי שבת ודרשו לנהל את סדרי התפילה כרצונם. הדברים הגיעו לכדי אלימות ותלונות במשטרה.

בשנת 2014, כשנטשה ההנהלה החוקית את בית הכנסת, החלו גור לנהל אותו בפועל. עם היבחרו של ניסן בן חמו לראשות העיר, הוא ביקש להשיב את בית הכנסת לשליטת העירייה ופנה לצורך כך להליך משפטי. לאחרונה, תושבים חילונים פרצו במחאות וביקשו להפסיק את סדרי התפילה במקום - עד שיוסדר מעמדו המשפטי.

מאחורי המאבק על בית הכנסת מסתתרת מתיחות ארוכה בין הקהילה החסידית לתושבים הוותיקים. לטענת החסידים, ראש העיר מתנכל אליהם ומבקש למנוע את המשך התפתחות קהילתם בעיר. התושבים, מצדם, טוענים לחוסר התחשבות ולהחלטה תקיפה של גור לגרום לחילונים לנטוש את העיר ולפתח בה את קהילתם.


מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg