בג"ץ הוציא צו ביניים לעיסוק בפרשת "העגונה מצפת"

השופט אליקים רובינשטיין קבע כי לעת עתה בית הדין הרבני הגדול לא יוכל לדון בערעור על הגט שהסעיר את עולם ההלכה. הוא ביקר גם את עצם הגשתו, וטען כי המגיש האלמוני "מערער על ריב לא לו"

בג"ץ הוציא היום (ד') צו על תנאי לפיו לבית הדין הרבני הגדול אסור לעסוק בערעור נגד "הגט מצפת", גט תקדימי שניתן לאשה שבעלה במצב צמח ועורר סערה גדולה בעולם התורני. כמו כן קבע בית המשפט כי יתקיים דיון נוסף בשאלה האם לאפשר לבית הדין הרבני לעסוק בפרשה.

צו ביניים על עיסוק בפרשה. בית הדין הרבני פלאש 90

כבר בפתח הדיון יו"ר חבר השופטים, השופט אליקים רובינשטיין, הבהיר כי מלכתחילה הוא וההרכב הדן סבורים כי תמונת הערעור לא נראית טובה. "על פניה, התמונה לא נראית טובה. אנו לא עוסקים בצד ההלכתי. יש תומכים לגט ויש מתנגדים. אנו מדברים על סדר הדין. יש את עיקרון סופיות הדיון בעניין כל כך רגיש. מה היה קורה אילו הגברת הייתה נישאת בינתיים והיו לה ילדים?", אמר רובינשטיין.

השופט הוסיף כי המערער - דמות אלמונית בשם ראובן כהן - "מערער על ריב לא לו". הוא אף העלה את השאלה האם ראוי כי הרב הראשי לישראל יצחק יוסף יעסוק בתיק, אחרי שהביע את דעתו נגד הגט. עם זאת, הביע הסתייגות ואמר כי ייתכן ויוסף פרסם את חוות דעתו השוללת את הגט לפני קבלתו. "גם היועץ המשפטי כתב שהערעור הוא לא כל כך במקומו ואלה פני הדברים שנראים לנו", אמר.

בא כוחו של המערער, עו"ד רפאל שטוב, טען בדיון כי הוא מייצג את הבעל, אף שזה שרוי במצב של צמח. "המערער האמיתי כאן הוא הבעל. ובהנחה הזו ידון בית הדין הגדול האם היא נכונה או לא". לטענתו, אין מניעה שאדם מן הצד יסייע לבעל בשמירת מסגרת נישואיו, כשזה אינו יכול לעשות זאת בעצמו. טענה נוספת של שטוב הייתה כי למעמדה האישי של האשה הספציפית יש השלכות נוספות. "באם יהיו ילדים, ומעמדם ההלכתי בעייתי באם הגט אינו כשיר, מי ידאג להם?"

באופן רשמי, בית הדין הגדול אמור לעסוק בשאלה העקרונית האם ראובן כהן זכאי להגיש ערעור על הגט, ולא לדון בכשרות הגט עצמו. אולם מפעולותיו של הרב יוסף, וכך ציינו זאת השופטים, ניכר כי הוא מבקש לעסוק בדיון גם בשאלת כשרות הגט, ולא רק בשאלת מעמד המערער.

מגדולי המתנגדים לגט. הרב יצחק יוסף צילום: פלאש 90

הרב יוסף הוא מגדולי המתנגדים לגט, לצד כלל ההנהגה החרדית שיצאה נגדו באופן חוצץ. הוא אף חסם את מינויו של הרב אוריאל לביא, ראש ההרכב שאישר את הגט, לדיין בבית הדין הגדול בעקבות הפרשה.

הרקע לדברים הוא פרשת "הגט מצפת" שהסעירה את העולם הרבני לפני כשנתיים וחצי. הרב אוריאל לביא, כיום אב בית הדין בירושלים ובזמנו אב בית הדין האזורי בצפת, עמד בראש הרכב שאישר הליך הלכתי תקדימי ושחרר מכבלי עגינותה אישה שבעלה חלה והפך לצמח.

בית הדין קבע שאם הבעל היה מסוגל להתבטא הוא היה מעדיף שאשתו תינשא שוב ולא תישאר בעגינות, ועל כן יש לשחררה גם ללא שיש לו את היכולת לומר זאת במפורש.

את הגט החריג גיבה בתחילה הרב זלמן נחמיה גולדברג, מחשובי הפוסקים החרדים, אך לאחר שההנהגה החרדית קבעה שהגט פסול - הביע הסתייגות. הרב הראשי לישראל יצחק יוסף היה מגדולי המתנגדים לגט והוא ממשיך במאמצים לבטלו. יוסף אף הטיל ווטו על מינויו של הרב לביא לדיין בבית הדין הגדול, קידום משמעותי שנחסם בפניו בגלל אישור הגט.

שנתיים וחצי אחרי, דמות לא ידועה שמגדירה את עצמה במסמכים "סתם יהודי", הגישה ערעור נגד הגט. ההנחה היא כי יזמת הערעור הגיעה על ידי הגורמים הרבניים הבכירים המתנגדים לגט, בראשם הרב הראשי יוסף, שיעמוד בעצמו בראש הרכב הדיינים שידונו בו.

הרב הראשי, נשיא בית הדין הגדול, ביקש לקיים דיון בערעור, אך ארגון "מבוי סתום" בראשות עו"ד בתיה כהנא דרור שייצג את האשה, הגיש עתירה לבג"ץ נגד הדיון, בטענה שהמערער אינו צד בסיפור, ועל פי ההליכים הקבועים אין לו יכולת להגיש ערעור.