ראשי » יהדות » דעות

מעסיקים, אל תהיו חרדים מהעסקת חרדים

אי ההיכרות עם המגזר החרדי הוא הגורם העיקרי לחשש מהעסקתם. חוסר ההבנה עם התרומה הכלכלית שבגיוון תעסוקתי, גורמת להחמצה עסקית. אם מעסיקים יבינו את שני הערכים הללו, הם גם ירוויחו יותר, וגם על הדרך יעשו משהו גדול למען החברה

בקרב החוקרים שערכו את המחקר על אפליית חרדים בשוק התעסוקה, הנתונים הם נתונים 'מחקריים', דוממים ואילמים. אך אצלי, הנתונים הם המציאות החיה ונושמת, בועטת וגם כואבת. המחקר נתן אומדן מספרים וכמויות למציאות שאני חווה מול עיניי, ואולי הוא מצליח להביא את קול המצוקה החרדית לאוזניים נוספות.
 
מסביבי בני משפחה רבים שנתקלים בחומת הזרות ואי ההכרה, ופעם אחר פעם הם תרים אחר מקום עבודה. אשתי היא רואת חשבון מוסמכת. גם אחותה, וגם אחותי. אחות נוספת היא עורכת דין, ועוד אחות פסיכולוגית מוסמכת. חברים רבים הם בעלי תארים מגוונים, חלקם בוגרי צבא, חלקם בוגרי מרכזים אקדמיים מוכרים, וכולם יכולים לחפש עבודה במשך תקופות ארוכות שאינן מקובלות בחברה הישראלית.

הם יכולים לשבת בבית חודשים ושנים אחרי הלימודים – שגם הם היו עבורם פרויקט לא פשוט, בהתחשב בכך שהם למדו בעת שהיה עליהם עול משפחה וילדים. גם אחרי שכבר צברו ניסיון, ולא רק בעבודה ראשונה ובסטאז', גם אז כל קבלה למקום עבודה חדש הוא קריעת ים סוף של ממש.

אני דווקא יכול להבין ללבם של המעסיקים שאינם חרדים, שהם דווקא 'חרדים' מהעסקת עובדים חרדים. הוא חרד מהשונה ממנו, הוא חרד מאי אלו שינויים והתאמות שאותן יצטרך להטמיע בארגון שלו, והוא חרד מהכבשה השחורה שעלולה לא להשתלב בהווי החברתי בארגון.
  
בנוסף, מעסיקים רבים בוחנים תפוקה וכדאיות כלכלית. מבחינתם, עובד שאינו חרדי יכול לספק את התפוקה הנדרשת בלי כאב ראש מיותר שיש בהתמודדות עם עובד שונה בתוך הארגון.

אבל יחד עם ההבנה שאני מגלה כלפי המעסיקים, אני גם סבור שיש דרך בריאה ונכונה יותר להתמודד עם החרדה מגיוון תעסוקתי, מאשר פשוט לסגור בפני החרדים את הדלת. והדרך הבריאה והנכונה, תגרום גם לרווחה כלכלית של המעסיק, הרבה יותר מהתרומה הפרטית שיתרום העובד החרדי.

מה גם שהדרך הבריאה והנכונה היא גם הדרך הפשוטה והטבעית: פשוט להכיר. ללמוד אודות המגזר החרדי, ולערוך היכרות בלתי אמצעית שתוריד את מפלס החרדה ממנו. וכן, גם להבין את הערך הכלכלי שיש בגיוון תעסוקתי.

ניתן להכיר אובייקט נחקר במעבדה, אך זו היכרות מוגבלת, שלא באמת מביאה את החוקר לכדי היכרות של ממש. אין כמו טעימה של התפוז שנחקר במעבדה, כדי לדעת מהו תפוז ומה טעמו. כך, אין כמו מפגש בלתי אמצעי עם חרדים כדי להכיר אותם לעומק, ולהבין שאין באמת ממש בחשש שבהעסקתם.
 
אני בטוח שאם חברות גדולות במשק, כמו גם מעסיקים בינוניים וקטנים, יערכו השתלמות לאנשי ההשמה בחברתם בנושא היכרות עם המגזר החרדי, יהיה להם קל יותר לשנות את הרגלי העסקה שלהם ולהתחיל לשלב חרדים בחברה שלהם – לא בגלל אידאולוגיה כלשהי, אלא בגלל היתרונות הכלכליים שהם יגלו. יתרונות אלו מתבטאים גם בדפוסי החיים של החרדים, שבוודאי יצוצו במקום העבודה, וגם כאמור בגיוון תעסוקתי: חיבור בין עולמות תוכן ותרבות שונים, מפרה את החברה כולה ומסוגל לגרום לפיתוח עסקי מואץ.

בשורה התחתונה, אי ההיכרות עם המגזר החרדי הוא זה שגורם לחשש מהעסקתם. חוסר ההבנה עם התרומה הכלכלית שבגיוון תעסוקתי, גורמת להחמצה עסקית של מעסיקים רבים. אם מעסיקים ילמדו ויכירו את שני הערכים הללו, הם גם ירוויחו יותר, וגם על הדרך יעשו משהו גדול למען העתיד המשותף של עם ישראל בארץ ישראל.

הכותב הינו ראש מחלקת שיח בארגון גשר לקידום ההידברות בישראל.


מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

טור אורח

Nrg מעניק במה לכותבים אורחים

לכל הטורים של טור אורח