ראשי » יהדות » חדשות

"זעקה עולה מהשטח": כשלים חמורים בקליטת 'בני המנשה'

מחסור במגשרים ובעובדים סוציאלים, בעיה במערך הדיור והיעדר תקציבים הם רק חלק מהקשיים שאיתם מתמודדים עולים מהקהילה, כפי שעלה בדיון בכנסת. עם זאת נטען: "הקליטה מוצלחת ביותר"

דיון חירום בנושא שבט "בני המנשה" התקיים היום (ד') בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת, ובמהלכו עלה כי קיימים "כשלים חמורים" בכל הנוגע לקליטתם בישראל. במקביל לדיון, 102 עולים חדשים חברי השבט הגיעו במהלך השבוע מצפון-מזרח הודו לארץ.
  
לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה מהליכוד, "לאחר שהשר זאב אלקין, שהיה בדיון הוועדה הקודם, קיבל את דרישותינו להשוות את תנאי קליטתם לאלו של העולים מאתיופיה, ראש עיריית מעלות פנה אליי בנושא והבהיר כי יש חוסר במגשרים ובעובדים סוציאלים.

"יש בעיה בכל מערך הדיור של 'בני המנשה', ראשית בגלל דרישה להון עצמי לשם קבלת משכנתא, דבר שאינו נדרש לעולי אתיופיה, ושנית בהקצאת דיור ציבורי לנזקקים. כשלים עמוקים ומתמשכים כאלו, בפרט במערך הקצאת הדיור של 'בני המנשה' - יותירו אותם בשולי החברה".

לדברי ח"כ מוטי יוגב מהבית היהודי, "זעקה עולה מהשטח. עמותת 'שבי ישראל' עושה עבודה מצוינת אך איננה יכולה להחליף את הממשלה". יוגב התעמת עם נציגי משרד הקליטה וקרא להם: "תרדו אל השטח, אתם מנותקים ממנו. הייתי בקריית שמונה בשבוע שעבר ואין שם מגשרת עבור בני הקהילה מטעם הממשלה". הנציגים ביטלו את דבריו וטענו כי מדובר בהאשמה חסרת שחר.

הרב חנוך אביצדק, מנהל קליטת העלייה מהודו בעמותת "שבי ישראל", סיפר כי שיבוץ העולים ברשויות נעשה לפי ארבעה תבחינים: רצון הרשות המקומית, תעסוקה, קהילה תורנית תומכת ותמיכה סוציאלית. "אנו מלווים את העולים שנים רבות לאחר יציאתם ממרכזי הקליטה. על אף הקשיים, אנו רואים בקליטת 'בני המנשה' סיפור הצלחה, אך מאידך התמיכות מצד משרד החינוך אינם מספקות".

לדברי גלית מושקוביץ, מנהלת הקליטה בעיריית מעלות, כמחצית מ-65 משפחות "בני המנשה" בעיר מוכרות לרווחה, "אך רבים מהם לא חייבים להיות כאלו - אם רק ייתנו לנו את הדרך לסייע להם בצורה נורמטיבית. אין לנו שום דרך לתקשר עם בני הקהילה בהיעדר שירותי תרגום. עם הילדים אנו חווים את המצוקות הכי גדולות". יואל חדד, מנהל קליטת העלייה בעיריית טבריה, חלק על הנתונים של מושקוביץ, וציין כי הקהילה התפצלה בין חרדים לזרמים אחרים.

יוסי מנשה, רכז קליטה בן הקהילה ממגדל העמק, הגדיר את הקליטה בעיר כמוצלחת ביותר. "לפני כארבע שנים הגיעו 38 משפחות, 120 נפשות שכולם כבר עובדים, אך ניכרת בעיה בסיוע בחינוך לבני הקהילה ואין די תקציבים מבתי הספר", סיפר.

ד"ר שרי פייר, אחראית החינוך במשרד הקליטה, השיבה כי "כל עיר עם 150-100 עולים מקבלת 100 אלף שקל. 'בני המנשה' מוגדרים כעולים חדשים במשך 15 שנים, כמו עולים מאתיופיה. לפחות 30% מהתקציב מיועד לפעילות לצרכי הרשות ו70% לרכזים". 

קובי אריאל ממשרד הבינוי והשיכון הבהיר כי אין תוכנית משכנתאות ל"בני המנשה", ואילו לדברי ד"ר אמליה אניס ממשרד הבריאות, יש צורך חיוני להסדיר את מעמד "בני המנשה" עם עלייתם, כדי שיהיו זכאים לחוק בריאות ממלכתי. איזיק אבנר, יו"ר העמותה לשימור תרבות הודו, סיפר כי תרבות יהדות "בני המנשה" דומה מאוד לזאת של יהודי הודו הוותיקים יותר השוהים בישראל, אך "יש שפע של בעיות בדיור ובמיצוי זכויות".
 

 
השבוע הודיעו בארגון "שבי ישראל" כי בשנה הקרובה צפויים להגיע לישראל כ-700 מבני הקהילה, "במה שתהיה הרכבת האווירית הגדולה ביותר אי פעם של עולים מקרב 'בני המנשה' בשנה נתונה", אמר מיכאל פרוינד, מייסד ויו"ר הארגון.

בני המנשה מזהים עצמם כצאצאי עם ישראל. הם חלק מבני השבטים קוקי-צ'ין-מיזו ממדינות מיזורם, אסאם ומניפור שבצפון-מזרח הודו, על גבול מיאנמר. על פי המסורת המועברת בין הדורות בשבטים, מדובר בצאצאי שבט מנשה, אחד מעשרת השבטים שגלו מארץ ישראל בסוף תקופת בית ראשון במאה ה-8 לפנה"ס.

מספרם נאמד כיום בכ-7,000 נפש. ארגון "שבי ישראל" פועל בכפרים של "בני המנשה" והקים להם מרכזים ללימודי יהדות, ובמקביל  מסייע לאלה מביניהם שמבקשים לעלות ארצה. במרץ 2005, לאחר חקירה ודרישה של כשנתיים, הכיר הרב הראשי לישראל שלמה עמאר שליט"א בשורשיהם היהודיים של "בני המנשה". כיום חיים בישראל 3,000 "בני מנשה" שעלו ארצה בעשור האחרון הודות למאמצי ארגון "שבי ישראל".

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg