ראשי » יהדות » העולם היהודי

תגלית עולמית: מדינות העולם מחקות את 'תגלית'

הפעילות הנמרצת לחיבור התפוצות לישראל מרשימה את עמי תבל. נציגים מעשרות מדינות הגיעו לירושלים לכנס מיוחד, כדי ללמוד כיצד לחזק את הקשר עם אזרחיהן החיים מחוץ למולדת

חיזוק הקשר עם יהודי התפוצות הוא אתגר מרכזי של כל ממשלה בישראל. ההבנה שהקהילות היהודיות בעולם הן מקור כוח חשוב מאין כמותו, גורמת לרשויות בישראל להשקיע משאבים רבים בטיפוח הקשר עמן ובעיקר עם הדור הצעיר שלהן. עם כל הייחודיות של הסיפור היהודי, התופעה של מרכז מול תפוצה איננה בלעדית לישראל, ומתברר שבעידן של הגירה וגלובליזציה מדינות רבות מתמודדות עם האתגר הזה. מה שכן ייחודי לישראל הוא הניסיון הרב שנצבר כאן בתחום, שרבים בעולם מבקשים ללמוד ממנו ולאמץ אותו.
 
"כנס התפוצות 2017" קיבץ למעלה מ-100 חברי פרלמנט, שרים ופקידים בכירים מ-29 מדינות מרחבי העולם, שרצו ללמוד מישראל כיצד היא שומרת על קשר עם התפוצה היהודית-ישראלית בעולם. לכל המדינות שהשתתפו בכנס משרדים או מחלקות ממשלתיות העוסקות בנושא התפוצה שלהן בעולם, כאשר בחלקן מדובר בניסיון לשמור ולטפח קשר עם עשרות מיליוני בני אדם. המודלים שטיפחו הסוכנות היהודית וממשלת ישראל מעניינים אותם מאוד.

את נציגי המדינות פגשתי במהלך אחד מימי העיון, שהתקיימו בבניין המוסדות הלאומיים בירושלים. הם ישבו בשלושה מעגלים, ושמעו משליחי הסוכנות היהודית בעבר ובהווה על המודלים השונים של השליחות בתפוצות. מעגל אחד היה של שליחוֹת במחנות הקיץ היהודיים בעולם, מעגל שני של שליחים לקהילות, ומעגל שלישי של שליחים לתנועות הנוער. השליחים, בוגרי שליחויות ארוכות וקצרות, הסבירו את המניעים של צעירים ישראלים לצאת לחו"ל ותיארו את סדר יומם במהלך תקופה זו. אחת השליחות סיפרה על העבודה עם הגיל הרך, והציגה פעילויות כמו הכנת מפת המדינה משוקולד או הפקת הצגה על סיפור ישראלי. היא תיארה כיצד דרך המעורבות של הילדים מנסים להשפיע גם על הוריהם שמגיעים עמם לחלק מהאירועים, ולחברם ליהדות ולישראל.

ההשתתפות בדיונים הייתה ערה, והנוכחים ניסו ללמוד את התחום מכל הכיוונים. נציג ממשלת מיאנמר הרבה להתעניין ולשאול על סוגי השליחות ועל עבודתם של השליחים הישראלים; נציג ממשלת הודו, לעומתו, ביקש לדעת האם שליחי הסוכנות הם רק ילידי ישראל, והתעניין בשכר שהם מקבלים. הנציגים הישראלים השיבו כי לעתים מדובר במעין "התנדבות" שעליה מקבלים דמי קיום, אך בתפקידים בכירים יותר מדובר במשכורת של ממש. הנציגה האוסטרית שאלה את השליחים "איך אתם מגיעים ליהודים שאינם שייכים לבית כנסת ספציפי", ואחת השליחות לשעבר השיבה כי רוב הפעילות נעשית סביב החגים: "ישנם יהודים המגיעים לבית הכנסת ביום כיפור או בראש השנה, ואנחנו דואגים להתחבר אליהם באותם ימים ולתת להם כמה שיותר מידע".
 
הנציג הספרדי ניסה להבין איך משפיעים על משפחות להתחבר לישראל, ואחת מנציגות הסוכנות הסבירה: "יש לנו שליחים צעירים שבדיוק סיימו תיכון ויוצאים לשנת שירות, והם מתגוררים לרוב בבתים של משפחות בקהילה. פתאום אותן משפחות מתעניינות בחייו של הצעיר, ולעתים אף מבקרות אותו בארץ כמה שנים לאחר מכן. בדרך לא פורמלית מגיעים לאנשים בצורה הכי אפקטיבית".

בהודו, למשל, מציעים ל-30 מיליון הודים ברחבי העולם לקבל מעין 'כרטיס מועדון', שאותו זכאים לקבל כל מי שהוכיחו שהם צאצאים לאזרחי המדינה. ד"ר ויג'יי צ'אות'איווייל, אחראי מחלקת יחסי החוץ של מפלגת השלטון ההודית, מספר כי "מחזיקי הכרטיס הייחודי יכולים להיכנס להודו בלי ויזה, לקנות נכס ואף ללמוד במוסדות החינוך השונים במדינה". בעבר, הוא אומר, היה להודו משרד לענייני תפוצות, אך כיום מדובר במחלקה במשרד החוץ.

"רוב התפוצה שלנו עזבה את הודו לפני הרבה מאוד שנים, כמו אלה שעזבו לפני מאה שנה, בתקופה הבריטית, שכבר לא ממש זוכרים את ההיסטוריה ואת הקשרים שלהם למדינה", מספר צ'אות'איווייל. "אך ישנם גם אחרים שהיגרו בשנים האחרונות, ורובם עוסקים בחקלאות ברחבי העולם". לדבריו, הריכוז הגדול ביותר של הודים מעבר לים הוא דווקא במזרח התיכון.

הודו מקיימת כמה פרויקטים המנוהלים על ידי ארגונים מקומיים, והמעודדים צעירים הודים מהעולם להגיע להודו. "ממש בדומה ל'תגלית' שלכם", אומר צ'אות'איווייל. "אנחנו אמנם לא מאורגנים כמו הסוכנות היהודית או 'תגלית', אבל כמה מהדתות אצלנו מובילות פרויקטים דומים, שאינם מסובסדים על ידי המדינה".

מה הכי עניין אותך בביקור בישראל?

"אני חושב שהדרך שבה אתם מחברים אליכם את הקהילות היהודיות מרחבי העולם היא משהו מאוד מעניין ומעורר מחשבה. אשמח להמליץ לממשלה שלנו לאמץ חלק מהתוכניות שלכם, עם התאמות מיוחדות. תמיד הייתי מודע לכך שיש פעילות יהודית ברחבי העולם, אבל לא ידעתי שהיא בקנה מידה כזה. אנחנו לא צריכים לעשות בדיוק כמוכם, כי בכל זאת אצלכם מדובר באנשים שקשורים לישראל מעצם היותם יהודים, ואילו אצלנו מדובר באזרחים לשעבר, אבל התחכום שלכם הוא גדול. לנו זה מסובך יותר: יש מספר גדול של דתות ושפות, לכן כל פרויקט צריך להיות בכמה וכמה מישורים".

בשיחה עם משתתפי הכנס עולים ממצאים מעניינים. חבר הפרלמנט הפולני פיוטר פייזיק, המשמש סגן ראש הנציבות לפולנים בחו"ל, מספר כי לא פחות מ-40 אחוז מאזרחי פולין חיים במדינות אחרות. "יש לנו 21 מיליון אזרחים ברחבי העולם. מעניין אותנו ללמוד מנקודת המבט שלכם על התפוצות, כי אתם יותר ותיקים מאיתנו בתחום".

פייזיק מספר כי מדינתו מפעילה כמה מיזמים לקידום הקשר עם פולנים החיים מחוץ למולדתם: "אנחנו מקדמים את למידת השפה הפולנית ברחבי העולם, פועלים להעצמת הזהות הפולנית דרך השתתפות באירועי תרבות, ואף מעודדים את חזרתם של פולנים לפולין בדרכים שונות, בעיקר באמצעות מתן הטבות. השקענו בנושא הרבה פחות זמן וכסף מכם, וחלק מהמודלים שלכם יכולים להיות מאוד רלוונטיים לנו. ברגע שנחזור לפולין נעבד את הממצאים מהכנס, ונחשוב מה אפשר להציע לממשלה שלנו".

בכנס השתתפו גם בכירי ממשל מרחבי העולם. אחד מהם הוא ראמין ממאסוב, סגן שר התפוצות של אזרבייג'ן, המכיר היטב את הסוכנות היהודית ואת פעילותה. "אני בקשר עם הסוכנות היהודית ועם משרד הקליטה שלכם הרבה שנים ולמדנו מכם הרבה מודלים של פעילות, שחלקם רלוונטיים גם לנו". לדבריו, עשרות מיליוני בני אדם ברחבי העולם נחשבים ל"תפוצה" האזרית. "רק באיראן יש 30 מיליון אזרבייג'נים לשעבר - חלקם מזוהים איתנו, לא כולם". תחת המטרייה של משרדו פועלים כ-400 ארגונים המקדמים את הקשר בין אזרבייג'ן לתפוצותיה.

ממאסוב מספר כי "משרד התפוצות באזרבייג'ן הוא אחד המשרדים הראשונים שנפתחו עם הקמת המדינה מחדש בשנת 1991", מה שממחיש את החשיבות הרבה שמייחסים לנושא במדינה. "אחת לחמש שנים אנחנו מקיימים כנס גדול בבאקו לכל מנהיגי התפוצות מרחבי העולם, כדי לדון בנושאים החשובים שבהם יעסקו סביב הקשר עם המולדת בשנים הבאות. אנחנו מעודדים אזרים להתאקלם במדינה שהם חיים בה ולהיות מנהיגים מקומיים ונאמנים לשלטון המקומי, ומצד שני להיות שגרירים שלנו".
 

כמו בהודו, גם באזרבייג'ן הקימו פרויקט "בדומה ל'מסע' שלכם, שמעודד השתתפות בתוכניות ארוכות באזרבייג'ן. זו דוגמה טובה לכך שאפשר לאמץ מודל ממדינה אחת, ולהתאים אותו לתרבות המקומית במדינה אחרת". במקבילה האזרית ל'מסע', צעירים מרקע אזרי מרחבי העולם לומדים באוניברסיטאות במדינה. במקביל, הממשלה האזרית מתכוונת ליזום קורסים העוסקים במורשת האזרית באוניברסיטאות מובילות בעולם, ומקווה כי הם ימשכו גם את בני התפוצה.

אזרבייג'ן מנהלת בעשרות מדינות ברחבי העולם "סאנדיי סקול" (בתי ספר של יום ראשון), שבו ילדי המהגרים האזרים או נכדיהם לומדים על השפה והתרבות האזרית. "לומדים על הארץ שלנו אבל בצורה כיפית וקלילה, זה לא בית ספר רגיל", מתאר ממאסוב. בנוסף, ישנם מחנות קיץ שבהם לומדים הצעירים על המורשת, השפה, ההיסטוריה והתרבות המקומית.

הכנס התקיים ביוזמת הסוכנות היהודית, לשכת יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין ומשרד החוץ. באופן מפתיע, דווקא משרד התפוצות הישראלי לא היה קשור כלל לכנס, זאת כנראה בשל המתח השורר בינו ובין הסוכנות היהודית.

מי שהוביל את הכנס הוא יו"ר הסוכנות היהודית נתן שרנסקי, שמספר כי זה כמה שנים הוא נמצא במגעים עם עשרות מדינות ברחבי העולם המבקשות ללמוד מפעילות הארגון שבראשו הוא עומד. "רק בשנתיים האחרונות קיבלתי פניות רבות. בין השאר פנה שר מגרמניה שרוצה לדבר על שיתוף פעולה, מפני שהם מודאגים מהדור השני של התפוצה שלהם ורוצים לוודא שימשיכו להיות בקשר". מדינות נוספות שהיו בקשר עם שרנסקי בשנתיים האחרונות הן בולגריה ומקדוניה: "שלחתי את מזכ"ל הסוכנות היהודית למקדוניה, ומי שפגש אותו היה לא אחר מראש הממשלה", אומר שרנסקי, שהופתע מאוד מהיחס הרציני לנושא. "הבנו שיש כאן משהו גדול".
 

"מצד אחד הגלובליזציה גוברת ויחד עמה ההגירה בכל העולם, אבל הריאקציה לכך היא שהלאומיות חוזרת לאג'נדה; אנשים רוצים להיות גאים בזהות שלהם", מסביר שרנסקי את תהליכי העומק העומדים ברקע התופעה הייחודית. "הרבה אנשים מחפשים דרך לקשר בין תפוצה ומדינה, ורק מדינה אחת בעולם נבנתה בעצם על ידי התפוצה שלה - ישראל". לדברי שרנסקי, "לסוכנות יש 'מחקר ופיתוח' ייחודי מאוד, ובעיניי אפשר לקחת את הפטנטים שלנו ולמכור אותם לכל העולם. מדינת ישראל היא מרכז עולמי לא רק בהייטק, אלא גם במחקר ופיתוח בתחום מערכות היחסים בין מדינה לתפוצותיה".

מי שעוסק בהקניית ה"ידע היהודי" למדינות ברחבי העולם הוא מנכ"ל 'תגלית' גידי מרק, שהארגון שבראשו הוא עומד הביא לישראל כ-600 אלף צעירים יהודים מאז שהוקם. "ישנם מחקרים אקדמיים בעולם שמגדירים את הסיורים שלנו 'תיירות מולדת', ומנתחים את ההצלחה שלהם בישראל וברחבי העולם". מדינות שונות ובהן אירלנד, גרמניה וארמניה, ביקשו ממרק להיפגש עם נציגיהן ולשתף בידע שצבר במהלך השנים.

"'תגלית' היא חלוצה ומובילה עולמית בתיירות חינוכית, ולמעשה היא גורם התיירות החינוכית הגדול בעולם", אומר מרק. "מדינות שונות פונות אלינו כמה פעמים בשנה כדי להתייעץ כיצד לאמץ אצלן את המודל של 'תגלית'". עניין רב בנושא מגלות מדינות בגוש הקומוניסטי לשעבר, שעם פתיחת שעריהן לאירופה המערבית היגרו מהן הרבה צעירים. לדבריו, מדינות כגון בולגריה ומקדוניה שוקלות אף הן לקיים תוכנית דומה ל'תגלית'.
 
אחת המדינות המשקיעות משאבים רבים בעניין היא יוון, שאף שלחה לכנס הנוכחי בישראל גורמי ממשל בכירים ביותר. גידי מרק חושף כי שני ארגונים מקומיים ביוון מנסים להקים "תגלית הלנית", שתעסוק בתרבות יוון לדורותיה. השם הלועזי של 'תגלית' בארמניה זהה למקור הישראלי - Birthright (זכות אבות). "אם תסתכל באתר האינטרנט הארמני תראה שהחומרים דומים מאוד לשלנו". מרק אף מספר כי בקובה ישנה תוכנית חדשה בשם TuCuba המעודדת בני מהגרים שעזבו את המדינה להגיע לביקור כתיירים, וכי גם בדרום קוריאה נרשמה התעניינות בנושא.

"כל התוכניות ברחבי העולם מתמקדות בצעירים בגילי 20 עד 30 ונמשכות בין שבוע לחודש. במהלך הפעילות נפגשים המשתתפים עם הקהילות המקומיות, ודרך התוכנית מנסים לחזק את הזיקה שלהם למולדתם. רבים מהארגונים פועלים בזכות שילוב של תמיכת פילנתרופים מהעולם, קהילה בחו"ל והממשלות המקומיות".

"פונים אלינו כדי שנייעץ, ואנחנו חושבים שמדובר ביחסי ציבור מעולים לעם ישראל ולמדינת ישראל. מציון תצא תגלית, ומתגלית תצא תורה", מתבדח מרק. "כמו שישראל מובילה בהרבה תחומים כגון הייטק, גם בתחום הקשר עם התפוצות מגיע לנו הרבה קרדיט. כשבעולם שומעים שמדינת ישראל תומכת בפרויקטים כמו 'תגלית', הם משתאים. אנחנו בישראל רגילים לחשוב שאין אצלנו במדינה חשיבה אסטרטגית, אבל במדינות אחרות כשהם שומעים על 'תגלית', הם אומרים 'וואו, איזו חשיבה אסטרטגית'".

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg