ראשי » יהדות » חדשות

הגדה שגזל חייל נאצי שפכה אור על הנער שקיבל אותה

ב'יד ושם' איתרו באחרונה את קרוביו של תושב הארץ ששיגר לנער את ההגדה ב-1934 לכבוד בר המצווה שלו. "לקבל דרישת שלום מהעבר המת, זה לא ייאמן, זה מרגש מאוד", סיפרה אחת מבנות המשפחה

הגדה ישנה לפסח שנמסרה לפני כתשע שנים למוזיאון 'יד ושם' הצליחה להביא לאחרונה לגילוי פרטים חדשים על הנער היהודי שהחזיק בה לפני שנרצח בידי הנאצים.

ההגדה המהודרת ניתנה בשנת 1934 כמתנת בר-מצווה לנער גשיל לנדאו. בזמן מלחמת העולם השנייה גזל אותה החייל הגרמני דיטריך ון-רודר מבית יהודי מפואר בקרקוב שדייריו גורשו. ון-רודר הוצב בבית במשך כמה חודשים בסוף שנת 1939, וכשעזב את המקום נטל עמו את ההגדה ואת מזוזת הבית.

בתו, הברונית אירן פון-קריגלשטיין, מצאה את שני הפריטים הגנובים בין חפציו אחרי מותו. בין דפי ההגדה היא איתרה גם דף הסברים שכתב החייל על מנהגי חג הפסח ועל סמלי החג. על המזוזה נרשמה כתובת הבית שממנו נלקחה.

פון-קריגלשטיין החליטה בשנת 2008 "להשיב לעם היהודי" את ההגדה, ולצורך כך פנתה ל'יד ושם'. ב'יד ושם' ביקשו לאתר את בעלי ההגדה, וחיפשו אחר ניצולים מקרובי משפחת לנדאו.

כריכת ההגדה עשויה עץ זית, ובצדה האחורי חתום שם המוסד שבו עוצבה – 'בצלאל'. במרכזה צויר מגדל דוד, וכן הוטבעו שני מדליונים המתארים את קבר אבשלום ואת קבר דוד. דפי ההגדה משובצים איורים במסורת הגדת אמסטרדם, וכן איורים של הפיוט "חד גדיא". 

בדף הראשון של ההגדה נרשמה הקדשה: "מתנה לנער יפה, חביב והחרוץ, גשיל ל', מאת דוד יחזקאל גבירץ, תל-אביב, ערב ראש חודש אדר, תרצ"ד". הדף נתן לחוקרי המוזיאון מקום להתחיל בו. הם יצרו קשר עם משפחתו של גבירץ, ששלח ב-1934 את ההגדה לאחיינו בפולין. בני המשפחה סיפקו פרטים נוספים על הנער ועל גורלו, וכן על ההגדה עצמה.

גבירץ, פעיל 'המזרחי' בקרקוב, הגיע באותה שנה לארץ מטעמים ציוניים. בעקבותיו עלתה אחות נוספת, אך שאר בני המשפחה – ארבע אחיות – נספו בשואה. אמו של גשיל, שנולד ב-1921 בקרקוב, הייתה רבקה לבית זיגמן. היא נולדה ב-1897, והייתה אחותה של טובה גבירץ, רעייתו של יחזקאל גבירץ.

נכדתו של גבירץ, דבורה, מתגוררת כיום בפתח-תקווה, וסיפרה שגילוי ההגדה ריגש אותה מאוד. "לקבל דרישת שלום מהעבר המת, זה לא ייאמן, זה מרגש מאוד", אמרה דבורה, "משפחתולוגית" שמנסה כל העת לגלות פרטים נוספים על קרוביה ואף חזרה לשם נעוריה.

"זה עוצר נשימה", היא הוסיפה. "מובן שידענו על המשפחה של סבתא ועל האחיין שלה. חבל שהסבים שלי ואבא שלי לא זכו לראות את דרישת השלום הזאת. סבא נפטר לפני חמישים שנה, ואבי נפטר לפני 26 שנה. סבתי נפטרה שנה אחר כך".

בתחילה ביקשה המשפחה להחזיק בפריט ההיסטורי, אך לבסוף הוחלט שההגדה תישאר באוסף החפצים ב'יד ושם'. דבורה גבירץ הוסיפה פרטים לא ידועים אחרים על המשפחה, וסיפרה שברשותה נמצאת הגדה שסבה יחזקאל רכש למענה כשהייתה בכיתה ב'. "כשהודיעו לי על ההגדה, הבאתי להם את זו שסבי הביא לי עם ההקדשה. ראינו שהכתב הוא בדיוק אותו כתב".

ההגדה של גשיל, שהגיעה לידי האוצרים ב'יד ושם', היא הפריט היחיד שהשתמר מחפצי המשפחה.


מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg