ראשי » יהדות » מגזין

מלכודת מוות קדושה: רצח בין כותלי בית הכנסת

בביאליסטוק, ביורברקאס, בטרנוב ובריגה - הנאצים ריכזו יהודים בתוך בתי הכנסת, ודווקא במקום שהיה מוכר וכביכול בטוח ביצעו רצח המוני ואכזרי. פרויקט מיוחד

בתי הכנסת בקהילות היהודיות היוו בשנים שלפני המלחמה מוקד התכנסות דתי, חברתי וערכי של הקהילה באופן יומיומי וכמובן בשבתות ובחגים. בשנים הקשות של המלחמה, שימש בית הכנסת עוגן של תקווה והיאחזות בחיים, אולם פעמים רבות הפך המקום הביתי והבטוח הזה למלכודת מוות קטלנית.

הוקם ב-1878 על ידי האדריכל ליאנדרו מרקוני
הוחרב ב-1943 על ידי הנאצים במהלך דיכוי  מרד גטו ורשה

בית הכנסת טלומצקה, שהכיל מעל ל-1000 מתפללים, שכן בתוך חומות גטו ורשה ונשאר עומד עד חיסול המרד במהלכו החריבו הנאצים את המבנה בהפגנתיות. המפקד הנאצי שהיה אחראי על חיסול מרד גטו ורשה, יורגן שטרופ, הורה על החרבת המקום, ולאחר מכן שלח להיטלר תמונה של בית הכנסת ההרוס וציין, שכשם שבית הכנסת שהיה סמל לחיים יהודיים אינו קיים עוד, כך גם יהדות פולין איננה.

"באופן כללי לגרמנים לא הייתה מטרה להרוס דווקא את בתי הכנסת", מסביר הרב אברהם קריגר, ראש מכון שם עולם כפר הרא"ה לתיעוד, מחקר והוראת השואה. "אלא אם כן היה עניין סימבולי במקום מסוים או שהיה גרמני ממונה מקומי שהיה לו את הטירוף הזה - הרס בתי כנסת. בגרמניה ובמערב פולין היה להם עניין להפוך את המקום ל'יודן ריין' (נקי מיהודים), ובמסגרת הניסיון הזה הם ביצעו את ליל הבדולח הידוע לשמצה, וגם את ליל הבדולח הפולני ב-1939.

הרב קריגר מציין כי הנאצים אסרו על התכנסות בבתי הכנסת, וכינו את התפילות "התקהלות אסורה". "הם לא באו בכוונה לפגוע בסמלים היהודיים, אבל זה היה חלק מהחוסן הנפשי של הקהילה והם היו מעוניינים לערער אותו. עבור אנשים שהיו רגילים ללכת לבית הכנסת, ההיעדר הזה הכניס אותם למשבר ופגע בחוסן הנפשי שלהם. לעיתים זה היה מעין כרטיס ביקור שאמר 'היינו במקום'".

הוקם ב-1913 על ידי האדריכל שלמה יעקב רבינוביץ'
הוחרב ב-1941 על ידי הנאצים עם כניסתם לעיר

קהילת יהודי ביאליסטוק מנתה קרוב ל-40 אלף יהודים. עם כניסתם לעיר, אוספים הנאצים יהודים אל בית הכנסת הגדול ומעלים את המקום באש על יושביו. כאלף יהודים נספים, חלק מהנוכחים הצליחו לברוח. ההחלטה מי ייכנס לתוך בית הכנסת הייתה אקראית.

מתוך עדותו של ד"ר שמעון דתנר:
"הטבח החל בשעה שמונה בבוקר... עד מאוחר לאחר הצהריים סחבו יהודים אל בית הכנסת הבוער, ירו ברחובות ובבתים. קולות הנפץ של הרימונים התערבבו בקול יריות האקדחים, יללתם של הגרמנים השיכורים וזעקות השבר של הקורבנות הנרצחים...

"מכל עבר הובילו קבוצות אומללים בכיוון בית הכנסת הגדול, אשר בער באש גדולה ומתוכו בקעו זעקות שבר נוראות. הגרמנים הכריחו את קורבנותיהם לדחוף אחד את השני לתוך בית הכנסת הבוער, במתנגדים ירו ואת גוויותיהם זרקו פנימה. כעבור זמן קצר בער כל האזור.

"כלפי הנשים היו הגרמנים 'אבירים'. כלומר. בעקרון לא הרגו אותן. אבל הכריחו אותן במכות וצעקות לעזוב מהר את האזור הבוער ולעיניהן הרגו את הבעלים, האחים, הבנים והאבות. בית הכנסת בער כמה ימים".

הוחרב בספטמבר 1939 על ידי הנאצים עם כניסתם לעיר

קוצק הייתה עיירה קטנה שחיו בה כ-3000 יהודים. הנאצים העלו את בית הכנסת הגדול באש על יושביו והעבירו את היהודים שנותרו בעיירה לעבודה בכפייה. חייל ורמכט שנכח בעיירה במהלך החרבת בית הכנסת תיעד את השמדתו.

"פעמים רבות הגרמנים היו מנצלים את האירועים הללו למעשי התעללות והשפלה", מבהיר הרב קריגר. "למשל, בעיירה קטנה בצפון מערב פולין בשם וידאבה, הנאצים הוציאו ספרי תורה ופרסו אותם על הרצפה וחייבו את היהודים לדרוך עליהם. בהמשך לקחו את הרב המקומי והכניסו אותו לבית הכנסת, הכריחו אותו לירוק על ספרי תורה ואז הציתו את בית הכנסת על יושביו.

הוקם במאה ה-17
הוחרב על ידי הנאצים בנובמבר 1939

למפקד הגרמני שהיה במקום הייתה אובססיה לבתי הכנסת בעיר, והוא החריב את כולם. בית הכנסת העתיק הוחרב כולו, למעט הבימה שהייתה בלב בית הכנסת ושרדה. הגג, הקירות וכל ההיכל שסבב את הבימה הושמדו, מה שנותר מכל המבנה הוא ארבעת עמודי הבימה שבעבר תמכו את התקרה.

הוקם ב-1868 על ידי האדריכל אדריקל הארדנקס
הוחרב ביולי 1941 על ידי הנאצים

ההחרבה התבצעה בערב שבת במהלכו בין כה נכחו במקום יהודים רבים יחסית, בנוסף אולצו יהודים נוספים להיכנס את תוך בית הכנסת. כשהחלה ההצתה, מכבי האש קיבלו הוראה לא להתערב בנעשה ורק להשגיח שהאש לא תתפשט למבנים הסמוכים. במקום נרצחו כ-300 יהודים. מה ששרד את התופת היו מרתפי בית הכנסת.

הוקם ב-1790
הוחרב ביולי 1941

בית הכנסת היה מבנה עץ גדול ומפואר במיוחד, גובהו כשש קומות, וכמה אלפי מתפללים יכלו להתכנס בו בנוחות. ימים ספורים לאחר שהצבא הגרמני כבש את העיירה הליטאית, כינסו לתוכו הגרמנים ועוזריהם הליטאים את יהודי המקום שנותרו אחרי האקציה הראשונה. כמה ימים קודם לכן שרפו הפורעים את ספרי התורה וניתצו את ארון הקודש והבימה היפהפיים.

ליהודים ניתנה פקודה לעלות אל עזרת הנשים, שגובהה שלוש או ארבע קומות, ולהתחיל לקפוץ בכל כוחם. מי שסירב, הוכה. ליהודים לא הייתה כל ברירה. מעוצמת הקפיצות אירע מה שציפו לו הפורעים - רצפת הגלריה התמוטטה ברעש אדיר ומשכה עמה את עמודי התמך. הגג התקפל, והבניין כולו התמוטט על יושביו.

הרב מספר כי על רקע האיסור על התכנסות בבתי כנסת יהודים יצרו אלטרנטיבות והסבו מחסנים ומרתפים למקומות תפילה. "היו שהעזו להתפלל במה שמכונה 'שטיבלך', אחרי שכמובן לא היה אפשר לזהות מבחוץ שמדובר בבית כנסת. היו מבריחים לבתי הכנסת המאולתרים הללו ספרי תורה ותשמישי קדושה".

המקום הוסב לבית כנסת לרגל תפילות הימים הנוראים והפך למלכודת מוות עבור המתפללים

בית הכנסת בגטו לודג' נהרס בתחילת המלחמה במסגרת הניסיון לנקות את המקום מסממנים יהודיים, אולם לקראת הימים הנוראיים היודנראט קיבל אישור לקיים תפילה בבית הקולנוע המקומי. מאות רבות של יהודים פקדו את המקום, באישור הקצונה הגרמנית שגם הגיעה לראות את התפילה ובהמשך עזבה את המקום. בשלב הבא נכנסו גרמנים שביצעו במקום רצח אינטנסיבי. מעטים הצליחו להימלט.

"בתי הכנסת הפכו להיות אחת הנקודות הבלעדיות של התכנסויות של יהודים", מספר הרב קריגר "אנשים ניצלו זאת לטובה והפכו אותו להיות עוגן של נושאים קהילתיים בתוך הגטו. לדוגמא בגטו לודג' הקימו בית כנסת שנקרא 'בית לחם' שכל המטרה בו הייתה שאנשים יתרמו כסף ויהיה ניתן לקנות בעזרתו מזון לנזקקים, הוא שימש מעין בית תמחוי. לעיתים הקימו בתי כנסת רק כדי לספק את הצורך של אנשים לבוא ולומר קדיש".

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg