ניצחון על הרפורמים? אם לא ניקח אחריות, נפסיד
תמונתה של איוונקה פוסעת לעזרת הנשים ברחבת הכותל אינה צריכה להיות תמונת ניצחון של החרדים, היא צריכה להוות תמרור אזהרה על עתידם של מיליוני יהודי התפוצות שנחסך מהם חינוך יהודי
התמונה שתיחרט מביקורו הממלכתי של נשיא ארה"ב, היא ללא ספק תמונתה של יעל (איוונקה) קושנר, ביתו היהודייה של נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ, כשהיא עומדת מול הכותל המערבי ונושאת תפילה יהודית זכה ואמיתית שמלווה בדמעות כמו כל אם יהודייה מול המקום הקדוש ביותר לעם היהודי.יחד עם ההתרגשות, התמונה הזו סימנה בשביל העולם הדתי-חרדי-אורתודוכסי, סימון וי על אחת הסוגיות המטלטלות שמלוות אותנו כבר שנים. שאלת ההפרדה המגדרית המוחלטת בכותל המערבי יחד עם אי ההסכמה להקצות חלק מהרחבה לאזור תיירותי, שיאפשר תפילה מעורבת לנשים וגברים וטקסי תפילה שאינם על פי ההלכה היהודית.

התמונה שתיחרט. איוונקה טראמפ בכותל
צילום: AP
הנושא נידון בבג"ץ ומרחף כל הזמן מעל הקואליציה, שכן המפלגות הדתיות מאיימות בפירוקה במידה שיתאפשר שינוי כלשהו במצב הקיים. יהודי התפוצות ציפו שביקורו התקדימי של נשיא ארה"ב בכותל המערבי יהווה הזדמנות להוכיח את שאיפתם לקיים במקום תפילה מעורבת. ציפייה שהתנפצה עם הופעתם מעוררת ההשראה של בני הזוג טראמפ וקושנר, שלא הסכימו לבקשת הזרמים הרפורמים והקונסרבטיביים והלכו כל אחד למקומו ברחבה המופרדת כפי שנהוג במקום.
למרות שגם אני שמחתי על התמונות הללו, תרועות הניצחון שעלו מהצד האורתודוקסי מעוררות בי חוסר נוחות, האם זה מה שיש לנו להציע ליהדות התפוצות, האם כך פתרנו את מגפת ההתבוללות של יהדות העולם?
בפרשתנו "במדבר", אנו מוצאים רעיון עמוק שסותר לחלוטין את השמחה המדומה הזו – הפרשה עוסקת בתקופת מסעם של בני ישראל במדבר בדרכם הארוכה לארץ ישראל. התורה מתארת בפירוט רב את המבנה שבו צעדו בני ישראל במדבר, שהיה מחולק לפי 12 שבטי ישראל. כל שבט ידע היכן מקומו הקבוע במבנה, והשייכות שלו נקבעה לפי דגל מיוחד ועליו צבע שונה המסמן את השבט. התורה בעצם מקדשת כאן את הבידול בין הזרמים ואת הצורך לשמר את הפערים והשוני בין השבטים השונים בעם היהודי.
יחד עם זאת, הפרשה מתייחסת לשכנות הלא בריאה שהייתה בין שבט ראובן לבין קבוצת המרד שהנהיג קורח, מבני שבט לוי. שכנות שהובילה למותם של 250 מבני ראובן בעת עונש על המחלוקת. מכאן לומדים חז"ל את הכלל המוכר "אוי לרשע ואוי לשכנו". כלומר, למרות שהתורה תומכת בבידול ובהנצחת השבטיות בעם ישראל, היא מחייב את כולם לשאת באחריות לא רק במה שקורה במגזר שלך ובקבוצה שלך, אלא חובתך ליטול אחריות גם אצל השכן.
קולות הנציחון שעולים מן הצד האורתודוקסי השבוע צורמים מאוד, ומבטאים חשיבה שעומדת בסתירה לערך המחייב והעליון של חובת האחריות. אחריות לא רק על מה שקורה אצלנו כאן בארץ, במגזר שלנו ובבית הכנסת שלנו. איך אפשר לסמן וי בזמן שאנו לא מציעים פתרון למיליוני היהודים בגולה שלא יודעים כמעט שום דבר על יהדותם ואין להם קשר לחינוך יהודי. איזו שמחה היא זו כשרוב יהדות העולם נמצאת כל הזמן בסכנת כלייה, התבוללות והיעלמות.
הפרשה מחייבת אותנו להפנים שיחד עם החובה לשמר את הכותל המערבי כמקום תפילה כהלכתו, חובה לא פחות למצוא פתרון לשמר את העם כולו כהלכתו ולתת תחושה של בית לכל יהודי באשר הוא.
הכותב הוא יו"ר ומייסד יוזמת אורות ומנכ"ל קרן חרו"ת
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg