מה שחיפשתי בבודהיזם, מצאתי בספר התניא

דניאל זמיר חיפש בכל מקום וניסה זן, נצרות ואסלאם, אבל רק בספר התניא מצא התייחסות למאבק התמידי בין שתי הנפשות המתרוצצות בתוך האדם ואת התקווה לניצחון

מקור ראשון
דניאל זמיר | 30/5/2017 8:00
תגיות: דניאל זמיר, ספר התניא
בשנים 2000־2001 החלתי את המסע הרוחני שלי. גרתי אז בניו יורק, בן עשרים מחפש משמעות. השאלה הבסיסית שהניעה אותי היא איך זה יכול להיות שאני עושה דברים שאחר כך אני מבין שהיו טעות. איך יכול להיות שאותו אחד שלפני זמן קצר עשה מעשה כלשהו הוא אותו אחד שפתאום חושב שזה היה לא טוב לעשות את זה?

חיפשתי בכל מקום. הייתי בפריז וגם ברומא, כמו ששר יהורם גאון. זן, בודהיזם, נצרות, אסלאם, משוררים, אנשי רוח ועוד ועוד. לא חשבתי לחפש ביהדות כי חיפשתי רוחניות ולא ידעתי שהיהדות מתעסקת ברוחניות. ידעתי אז שהיא ערמת חוקים של אסור ומצוות.

בדרך מקרה ממש מישהו שפגשתי פעם אחת בחיי על חוף הים בתל־אביב בקיץ בשנת 2000 המליץ לי לקרוא את משלי ואת קהלת. שם בעצם נחשפתי לכך שהתורה שלנו אכן מתעסקת ברוחניות ובמשמעות. כבר מההתחלה הבנתי שיש כאן משהו.
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
לשאול בכל רגע מי מנהיג עכשיו את הגוף, ולוודא שהנפש הא־לוהית היא האוחזת בהגה צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

בכל מה שלמדתי עד אז תמיד הנקודה, התכלית, הייתה בסופו של דבר – אני. אפילו בזן־בודהיזם התכלית היא להיות "מאושר", להיות "מואר". אבל כל אלה הן תכונות שלך, כלומר התכלית היא אני. רק יהודים הולכים כל בוקר לתפילת שחרית עם טלית ותפילין גם כשלא בא להם, וגם כשהם לא מרגישים שזה הופך אותם ל"מואר" יותר או אפילו "מאושר" יותר. אפילו אם בא לו עכשיו לשבת עם כוס קפה ולקרוא עיתון הוא דוחה את הסיפוק שלו עצמו ועושה משהו אחר. בשביל מישהו אחד. לא אני אלא הקדוש ברוך הוא.

את התשובה הסופית לשאלתי קיבלתי בספר התניא כמה שנים מאוחר יותר, כשלמדתי בישיבת חב"ד ברמת אביב. אתה, יהודי יקר, כלומר "אני", לא אחד. אני שניים. יש בתוך הגוף של כל אחד ואחת מאיתנו שתי נפשות, לא אחת. נפש גופנית, גשמית, שנקראת גם "נפש בהמית", ונפש א־לוהית.

בכל רגע נתון בחיים שלנו יש מאבק בין שתי הנפשות בשאלה מי ישלוט בגוף ובשלושת הלבושים החיצוניים שלו, המחשבה, הדיבור והמעשה. ואני צריך לשאול בכל רגע מי הוא זה שמנהיג עכשיו את הגוף שלי, ולוודא שהנפש הא־לוהית שלי היא האוחזת בהגה בכל רגע נתון.

כל אחד מאיתנו צריך להסתכל על עצמו כעל "בינוני". מה הוא בינוני? הוא מי שהמאבק בין שתי הנפשות אצלו קורה תדיר ומורגש, והנפש הבהמית נמצאת ובתוקף. אבל עדיין הוא יכול לנצח בכל רגע. יש לנו כוח מאת הבורא תמיד להגביר את הטוב על הרע.

וההגברה הזאת, הניצחון הזה, הוא המפתח לגאולה. גאולת הניצוץ הא־לוהי משביו בחשכת העולם - עולם מלשון העלם - אל החירות האמיתית, אל תקרי חרות על הלוחות אלא חירות על הלוחות. התורה, היא היא המפתח לשלום־אמת פנימי וחיצוני תיכף ומיד ממש.

דניאל זמיר הוא מוזיקאי ג'אז יהודי, סקסופוניסט, זמר ומלחין‎


מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

טור אורח

Nrg מעניק במה לכותבים אורחים

לכל הטורים של טור אורח

המומלצים

פייסבוק