ראשי » יהדות » חדשות

מורה נבוכים: מה שצריך לדעת על מתווה הכותל

זרעי המשבר המתמשך סביב מתווה הכותל נטמנו כבר לפני כ-28 שנה, כשהתעוררה התנגדות מצד הציבור החרדי לתפילות של נשות הכותל ברחבה. לקראת הדיון בבג"ץ, עשינו לכם קצת סדר באירועים

"נשות הכותל" היא קבוצה שהתגבשה לפני כ-28 שנים, והחלה לקיים בעזרת הנשים של רחבת הכותל תפילות חודשיות שבמסגרתן הן מניחות תפילין ומתעטפות בטלית. בקבוצה היו חברות נשים אורתודוכסיות שסברו שמבחינה עקרונית מצוות אלו מותרות לפי ההלכה גם לנשים, אף על פי שבמסורת האורתודוכסית המקובלת הן מוגבלים בדרך כלל לגברים. אליהן הצטרפו התנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות, הדוגלות בתפילה ללא הפרדה מגדרית.
 
התפילות הללו היו למעשה שינוי מהותי בהסדרי התפילה שנהגו במקום במשך מאות שנים, ולפיכך עוררו התנגדות מצד הציבור הדתי והחרדי, שמקרבו מגיע רוב הקהל המגיע לרחבת הכותל בקביעות. רב הכותל והמקומות הקדושים, הרב שמואל רבינוביץ', ניסה להצר את צעדי התפילה שהתקיימה אחת לחודש במגוון האמצעים שעמדו לרשותו.

התמיכה העיקרית בנשות הכותל באה מצד גורמים בעלי השפעה ביהדות ארצות הברית, שבה רווחות הגישה הרפורמית. בלשכת ראש הממשלה ביקשו לתת מענה לדרישותיהם. בסוף 2015 קיים מזכיר הממשלה דאז, אביחי מנדבליט, מגעים עם הח"כים החרדיים ועם נציגי התנועות הרפורמיות, וגיבש מתווה של פשרה: ברחבת הכותל המרכזית לא יתקיימו עוד תפילות שחורגות מההסדר הוותיק במקום, אולם בתמורה לכך תוקם "רחבה משותפת" בסמוך לכותל הדרומי. כבר כיום קיימת במקום רחבה קטנה, אולם על פי המתווה התחייב משרד רה"מ לייחד תקציב גדול לשיפוץ הרחבה ולהפיכתה למקום מרכזי עבור הקהילות הרפורמיות.
     
חברי הכנסת החרדיים העניקו למתווה הסכמה שבשתיקה, אולם יומיים לפני הדיון בעניינו בישיבת הממשלה נודע קיומו לרבנים הראשיים לישראל, והם החלו להוביל קו חריף של התנגדות. בחזית המאבק במתווה התייצב הרב הראשי לישראל דוד לאו. אל הרבנים הראשיים הצטרפה גם התקשורת החרדית, שטענה כי למרות שנראה שהמתווה יביא לשקט ברחבה המרכזית, מה שלכאורה הייתה המטרה מלכתחילה, הרי שעצם קיומה של רחבה משותפת הוא בעייתי.

הגורמים בתקשורת החרדית טענו כי רחבה נוחה ובולטת שמתקיימות בה תפילות משותפות עלולה להפוך למשוך רבים מהקהל המסורתי שבא למקום, ובכך לפתוח פתח להתפשטות התנועה הרפורמית, שעד כה הייתה הצלחתה בחברה הישראלית מוגבלת מאוד. לטענתם, החברה הישראלית אינה מעניקה לתנועה הרפורמית מקום בהווי היום-יומי שלה, ולכן אין סיבה להעניק לה מקום כה בולט בסמוך למוקד הדתי החשוב ביותר בישראל. בעקבות הסערה שנוצרה, שינו הח"כים החרדיים אף הם את גישתם והחלו להביע התנגדות בחריפות למתווה.
   
ההתנגשות בין התנגדות הח"כים החרדיים לבין הצורך של ראש הממשלה לרצות את הקהילות הרפורמיות, השאירה את הדברים תלויים ועומדים: המתווה אושר בממשלה, אולם לא יושם בשטח, ולא נראו סימנים לתחילת יישומו. זה היה מצב ביניים, שבו נמנעו הצדדים מהכרעה. מגוון עתירות הוגשו לבג"ץ נגד אי-יישום המתווה, ולבסוף אוחדו כולן לעתירה אחת. הדיון בעניין יתקיים בשבוע הבא.

לקראת הדיון בבג"ץ, הודיע היועץ המשפטי של הרבנות הראשית שהוא כפוף ליועץ המשפטי לממשלה, ולפיכך בדיון שיתקיים, אם יישאל, ייצג את עמדת היועמ"ש ולא את עמדת הרבנים הראשיים. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדבליט, הוא שגיבש את המתווה כששימש בתפקיד מזכיר הממשלה.

הדיון בוועדת חוקה היום. מתוך עמוד הפייסבוק של יהודה גליק
 

עוד לא ידוע מה תכלול תשובת המדינה שיגיש היועמ"ש לבג"ץ, אולם הרבנים הראשיים חוששים שמנדבליט יספק הסברים לעיכוב במימוש המתווה, אך יגן על העקרונות העומדים בבסיסו ויטען כי יתבצעו בו שינויים מסוימים שיאפשרו את יישומו. הרבנים הראשיים עצמם, לעומת זאת, מעוניינים לנצל את הדיון כדי להסביר מדוע המתווה אינו מקובל כלל. לפיכך הם מעוניינים שתינתן להם זכות דיבור עצמאית בדיון, ולא באמצעות היועץ המשפטי לרבנות.

חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) ואליעזר מנחם מוזס (יהדות התורה) יזמו דיון בוועדת חוקה בכנסת כדי להשפיע על היועץ המשפטי לממשלה. לחברי הכנסת אין אמצעים ממשיים לגרום לשינוי בעמדת היועמ"ש, אולם שאיפתם הייתה להשפיע עליו באמצעות קריאה ברורה של ועדת חוקה בכנסת ליועמ"ש להעניק לרבנות הראשית זכות ייצוג עצמאית בדיון בבג"ץ. בדיון, שהתקיים היום (ב'), אמר נציג הרבנות הראשית: "אנחנו מבקשים שלא יסתמו לנו את הפה, יש לרבנות דעה ואנחנו רוצים להביע אותה".

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg