ראשי » יהדות » מגזין

איך כותבים על עדה שלמה שכולם עמי ארצות?

הייתכן שכל החתונות היהודיות שנערכו בגרוזיה בטלות ומבוטלות? פסק דין תקדימי שחרר משפחה אחת מאימת הממזרות, אבל עורר את זעם העדה הגאורגית בישראל, כשקבע שהייתה מנותקת כולה מתורה ומצוות. "נגמרו הימים שבהם רבנינו היו שק חבטות", אומרים בקהילה

בית הכנסת של הרב יעקב גגולאשוילי, רבה של קהילה גיאורגית גדולה בעיר אשדוד, הוא מבתי התפילה היפים בארץ. הוא ממוקם בתוך מתחם ענק השייך לקהילה, ומתהדר בארון קודש מפואר במיוחד, מעוטר בלוחות ברית מזהב. גם הרב גגולאשוילי מהווה מקור לגאווה עבור העדה. מתחת ידו יצאו כבר שישה ספרים תורניים, והוא מכהן כאב בית דין לענייני ממונות ומעביר שיעורי תורה רבים, כולל בבית הכנסת של הרב עובדיה יוסף ז"ל. רבים בקהילה רואים בו את רבה הראשי של יהדות גיאורגיה בארץ, ומעניקים לו כבוד רב.

לכאורה אמור הרב גגולאשוילי להיות שבע רצון ממצבה של העדה הגרוזינית. יוצאי גיאורגיה, שהחלו לעלות בהמוניהם לישראל בראשית שנות השבעים, נקלטו כאן היטב וצימחו שורשים ופירות, קהילות נאות ובתי כנסת מרשימים. ובכל זאת בשבועות האחרונים נתון הרב בתחושת מועקה קשה ביותר. הוא ועמיתיו, חברי איגוד הרבנים הגיאורגים בישראל, זועמים על פסיקה של בית הדין הרבני האזורי בבאר־שבע, שטלטלה את עולמם.
 
סימן למתח הגדול שנוצר אפשר היה לראות בכנס שהתקיים לאחרונה באוניברסיטת בר־אילן, והוקדש ליהדות גיאורגיה. הרב גגולאשוילי הרצה שם על שמירת היהדות בקרב העדה, הן תחת השלטון הקומוניסטי והן במציאות הישראלית הנוכחית. הוא דיבר על הרבנים הגדולים שהצמיחו הקהילות הגרוזיניות גם בימי סטאלין, ועל מסירות הנפש של תלמידי חכמים ויהודים פשוטים בכל הנוגע ללימוד תורה וקיום מצוות. בסוף השיחה הוא הקדיש כמה דקות לפולמוס ה"בע", שאליו עוד נחזור בהמשך. אבל את הרצאתו ההיסטורית הנינוחה בחר הרב לקנח במילים חדות וקשות. "בימים האחרונים יש מגמה של כמה דיינים בבתי דין בארץ, לדון בחששות וספקות שתשובתנו לגביהם כבר נכתבה. יהיה הרבה רעש בזמן הקרוב. אני מקווה שכולם יבינו שנגמרו הימים שבהם רבני גיאורגיה היו שק חבטות. אנחנו גם יודעים להשיב".

פסק הדין התקדימי שחולל את הסערה, עסק בסיפורה של אישה יהודייה שהתחתנה בגיאורגיה ב־1960. לאחר כעשר שנות נישואין ללא ילדים, היא נפרדה מבעלה אך לא קיבלה ממנו גט. בשנת 73' עלתה לארץ בגפה, וכאן נרשמה כאלמנה אף שבעלה חי וקיים בארץ המוצא. בישראל הכירה האישה גבר אחר, ובשנת 74' ילדה לו בת. רק שנתיים אחר כך התגרשה כדת משה וישראל מהבעל שבגיאורגיה.

בגיל 17 בלבד כבר הייתה בתה של אותה אישה אם לשני ילדים. היא קיבלה היתר נישואין, התחתנה, וכעבור שמונה שנים ביקשה להתגרש. בית הדין הרבני באשדוד החליט להפנות אותה להליך של בירור יוחסין. אז התחיל הבלגן, כשהתברר שהאם שעלתה מגיאורגיה הייתה בגדר אשת איש כשהרתה וילדה לגבר אחר. בתה ונכדיה, לפיכך, אמורים להיחשב כממזרים על פי ההלכה, ואסור להתחתן איתם.
 
במשך שנים התגלגלה הבעיה הסבוכה מבית דין אחד לאחר, עד שהגיעה לפתחו של הרכב מיוחד ובו שלושה אבות בתי דין ותיקים - הרב אליהו אברג'יל, הרב אליעזר איגרא והרב בנימין בארי. הדיינים ניהלו חקירה ארוכה ודקדקנית של כל הקשורים לחתונתה של האישה הגיאורגית, ממסַדר הקידושין שלה ועד לעדים שנכחו בחופתה, והגיעו למסקנה שקידושיה היו פסולים. על סמך העובדה הזו פסקו שהיא מעולם לא הייתה אשת איש, ולכן אין כאן ממזרות, ויש להתיר לצאצאיה לבוא בקהל ישראל. הילדים והנכדים, שהוכנסו לרשימות השחורות של הרבנות כפסולי חיתון, שוחררו מהן באנחת רווחה.

סק הדין התפרסם בתקשורת ואף הוצג כביטוי לאנושיות וגמישות שגילו הדיינים. "החלטה נדירה", נכתב באתר ynet, "נישואי הסבתא בוטלו - עשרות ממזרים ניצלו". אלא שלא כולם היו שותפים לחגיגה. הרבנים הגיאורגים קראו את פסיקתם של שלושת הדיינים, ועיניהם חשכו. הם לא ראו בהחלטה הזו קולא אלא חומרא, פגיעה קשה וכואבת בעדה שלמה.

הסעיף הראשון בפסק הדין הארוך, המשתרע על פני שלושים עמודים, עוסק במהות "קידושי גרוזיה" ובשאלה "האם יש חזקת קידושין כשרים לעולי גרוזיה הבאים בחזקת נשואים" – כלומר, האם ניתן להניח שהקידושין בגיאורגיה נעשו כדת משה וישראל. בית הדין הסתמך על בדיקה מקיפה שביצע הרב ציון בוארון, חבר בית הדין הרבני הגדול לשעבר.
 

המילים הבאות שנכתבו בפסק הדין מכאיבות מאוד לרבני יהדות גיאורגיה, אבל כך חורץ הדיין הרב איגרא: "הוא (הרב בוארון) אמר לי בצורה חד־משמעית שאין לבאים מגרוזיה בשנים אלו חזקת קידושין כלל. נימוקו עמו משום שבשנים אלו שלטון הרשע הקומוניסטי היה בשיא תוקפו והדת היהודית כבר נעקרה עשרות שנים קודם לכן, כך שבשנות השישים כבר היו כולם בחזקת עמי ארצות ומחללי שבת בפרהסיא. ממילא אין מקום לחוש לקידושיהם, הן מצד שלא ידעו כלל איך לסדר קידושין, והן מצד שלא הקפידו על עדים שאינם קרובים, ואדרבא, רגילים היו לכבד פעמים רבות דווקא את הקרובים. ואף אם לא היו העדים קרובים, מכל מקום הם בחזקת מחללי שבתות הפסולים לעדות. עיין בשו"ת יביע אומר (...) שהכריע לקולא בנידון זה של עדים מחללי שבתות, ואפילו במקום שהם שוגגים או בגדר תינוקות שנשבו".

כדי לבטל את הקידושין הראשונים ולהתיר את המשפחה מממזרות, התבססו אם כן הדיינים על הקביעה שבני העדה הגרוזינית בשנות השישים היו מחללי שבת ובחזקת עמי ארצות. בית הדין אמנם מפרט טעמים נוספים להסרת חשש הממזרות, אבל הסעיף הראשון ממשיך ומלווה את פסק הדין לכל אורכו. כך למשל נקבע כי "הקידושין נערכו על ידי עם הארץ שככל הנראה אינו מצוי בהלכות קידושין, וממילא הקידושין הן קידושי ספק". הדיינים גם ציינו כי חלק מהעדים העידו על עצמם שהם קרובי משפחה של החתן והכלה, וממילא נפסלו לעדות.
 
רבני הקהילות הגיאורגיות מיהרו להקים קול זעקה ומחאה. בשבועות האחרונים הם שלחו כמה מכתבים נזעמים לרבנות הראשית ולדיינים שפסקו בעניינה של האישה. מכתב אחד, שהיה חריף במיוחד, הוחלט בסופו של דבר לגנוז. בשבוע הבא, אחרי בקשות רבות, עתידים רבני העדה להיפגש עם הרב הראשי הספרדי, הרב יצחק יוסף, במטרה לבטל את הקביעה של הרב בוארון.

"שמע ישראל" בכל הכוח

לטענת הרבנים הגיאורגים, פסק הדין מבוסס על עובדות לא נכונות. בגרוזיה של שנות השישים, הם אומרים, מרבית הציבור היהודי היה שומר שבת וכשרות, ורבנים ידועים הנהיגו את הקהילות. את השלכותיו של הפסק הם רואים כקשות ביותר: בית הדין בא להקל עם משפחה אחת, אך החמיר עם העדה כולה.

"סליחה שאני אומר את הדברים בצורה כזו", אומר לנו הרב גגולאשוילי, "אני מכבד מאוד את הרבנים והדיינים ואת הרב בוארון, אבל אי אפשר לשבת בשקט יותר. איך כותבים על עדה שלמה כאלו דברים. קובעים שכולם עמי ארצות, כולם מחללי שבתות, וזהו נגמר הסיפור, אין מה לדון יותר. אוי לידיים שכתבו את זה. אינני מבין איך הן לא רעדו".

עד כדי כך?
"אתם באים להתיר את הממזר, ולהפוך עדה שלמה לפסולי חיתון או לאנשים שאינם בחזקת כשרות? אתם באים לטהר שרץ אחד ולהטריף את כל העדה? כן, הידיים היו צריכות לרעוד".

חברי איגוד הרבנים של קהילות גיאורגיה התגייסו כולם למחאה. "כתוב בתורתנו 'שופטים ושוטרים תִתן לך בכל שעריך'", אומר לנו הרב יצחק מוזגרשוילי, רב שכונה בעיר לוד ואחד המתמודדים לתפקיד רב העיר. "רש"י בחוכמתו שואל מדוע הוסיפו את המילים 'בכל שעריך', ועונה שכל שבט צריך שופט משלו. לא תמיד שופטים מבינים את המנטליות של השבט השני. מה שלך נראה טוב, לשני הוא מאוד מכאיב. לכן במקרים כאלו צריכים שופטים שמבינים ומכירים את העדה שלנו.

"אני לא יוצא נגד הפסיקה לגבי המשפחה הזו", מבהיר הרב מוזגרשוילי. "ההיתר שלהם חשוב. מה שמקומם אותי ואת חבריי הוא שהדיינים כתבו באופן גורף, בלי לבדוק את סוגיית הקידושין והכתוּבות עם אנשים מתאימים. הדברים מופרכים מהיסוד".

השלטון הקומוניסטי הנוקשה בגרוזיה של שנות השישים הוא בגדר עובדה היסטורית.
"אני עליתי לארץ בשנת 71', בהיותי ילד בן 10. בגרוזיה אבא שלי היה לומד במחתרת, אני זוכר זאת היטב. הוא ועוד רבים אחרים שמרו תורה ומצוות, על אף שחיו תחת שלטון קומוניסטי. צריך להבין שבתי הכנסת בגיאורגיה בשנים הללו היו מלאים עד אפס מקום בשבתות. היו מקוואות, היו מפעלי שחיטה כשרה, מפעל למצוֹת. רבנים גדולי עולם חיו בגרוזיה באותם ימים. הם לא היו עמי ארצות, הפוך מכך. גם כשהגענו לארץ, דבר ראשון הקמנו קהילות ובתי כנסת".
 

"באותן שנים הייתה בגרוזיה מסירות נפש עצומה, אנשים הוגלו לסיביר בגלל שמירת היהדות", אומר הרב גגולאשוילי. "אפילו אנשים שהוכרחו לעבוד בשבתות, היו מקימים מניינים בתוך המפעלים. חופות וקידושין נערכו בדרך כלל על ידי אנשים הגונים. גם אם הם לא היו מלומדים, עורכי החופות קיבלו רשות לעשות זאת לפי מנהגי גרוזיה. להגיד עליהם שהיו עמי ארצות - זה רחוק מהאמת ומהמציאות".

במכתב המחאה שנגנז הובאו גם ציטוטים מאחד מגיליונות "הצופה" משנת 1956. הרב דוד הולנדר, ראש משלחת הרבנים האמריקנים לרוסיה הסובייטית, תיאר שם את רשמיו מהמפגש עם יהודי גיאורגיה. "צעיר אחד קם ונשא נאום ברכה ואמר כי הוא מדבר בשם היהודים הצעירים", סיפר הרב הולנדר. "כשאנו אומרים 'שמע ישראל', הכריז בגרוזינית, אומרים אנו אותו בקול רם ביותר, כדי שיהודים בכל העולם ישמעו אותנו! אחרי הקינוח הלכנו לבקר את שלושת בתי הכנסיות בעיר, שנמצאים ברובע היהודי. שניים מבתי כנסיות אלה הם בחצר אחת והשלישי הוא מעברו השני של הרחוב. בתי הכנסיות היו צפופים כל כך, עד שקשה היה לגבאים לחתור לנו דרך לכניסה. צעירים וזקנים, הכול באו לענות על ה'שלום עליכם' של יהודים אמריקנים. בשכונה יש אף מקווה טהרה מסודרת כראוי, וכפי שמסרו לנו, מבקרים בה 98 אחוז של הנשים הצעירות בעיר. יהודי קוטאיס מספרים שאצלם אין כמעט נישואי תערובת, אולי אחד מני אלף".

בעיית ה"בע"

הרבנים הגיאורגים אף הכירו את מי שסידר את הקידושין באותה חתונה בגיאורגיה, שעל פי פסק הדין הייתה פסולה לחלוטין. מדובר ביהודי ששימש כמוהל ושוחט, וערך עוד חופות רבות. לימים עלה לארץ, ולפני שנים אחדות נפטר. "הוא היה שכן שלנו בנהריה, והכרתי אישית אותו ואת משפחתו", אומר הרב מוזגרשוילי. "עם הארץ ודאי הוא לא היה. מדובר ביהודי ירא שמיים, שאמנם לא למד בבריסק, אבל לפתוח גמרא הוא ידע היטב".

יכול להיות שהוא עשה טעויות כשערך חופה?
"בית הדין קובע שהוא היה עם הארץ, כי הוא כביכול נתן לעדים שהם קרובי משפחה להעיד, ולכן אפשר לפסול את הכתובה. כשפסק הדין יצא לאור, אנשים רבים נוספים שאותו יהודי ערך את חופתם הלכו לבדוק את הכתובות שלהם. היה לנו גבאי בית כנסת בן 75 שהוציא את הכתובה שלו לראות, אולי באמת היו עדים קרובים גם בחתונה שלו. כתוב שם שמסדר החופה עצמו היה עד, יחד עם רב אחר. כלומר, הוא נזהר בעניין העדים. עכשיו, אני לא אומר שאין טעויות. יש המון טעויות בכתוּבות, גם פה בארץ וגם בעדות וקהילות אחרות. אבל כשבאים להתיר ממזרים, צריך שיקול דעת. אני חושב שבמקרה דנן, הדיינים טעו בשיקול הדעת".
 
העלבון שקיים בסיפור הזה נובע גם מכך שהדיינים לא ראו צורך להתייעץ עם רבני העדה הגיאורגית. "יש בעיה עם ההתייחסות הכללית ליהדות גיאורגיה", מסביר הרב אברהם אג'יאשוילי, רב קהילה בקריית־אתא. "המערכת הרבנית בישראל לא נמצאת בקשר נכון איתה. אם היו בונים קשר כזה, הרבה תקלות היו נמנעות. זו הזעקה שלנו - ריבונו של עולם, שבו איתנו. אנחנו לא רוצים שיהיה לעז כזה על כל יהדות גיאורגיה. אצלנו בקושי היו נישואי תערובת, ויש לכך סיבה. אנשים שמרו על יהדותם במסירות נפש".

"אנחנו לא יתומים", אומר הרב מוזגרשוילי, "אנחנו רבנים. למדנו בפוניבז', ב'פורת יוסף' ובישיבות של חב"ד. אנחנו נושמים תורה ומצוות בקהילות שלנו היום, וכך גם היה בגרוזיה של שנות השישים. אולי לא ידענו לצעוק, והגיע הזמן שנצעק. הגיע הזמן שיפסיקו לנפנף אותנו".

לפי הרב גגולאשוילי, שורש הזלזול ברבני העדה נעוץ ב"פולמוס הבע" שהחל לפני כמאה שנה. "בע" הוא "קניין השתדכות", מעין הצהרת כוונות של הצעיר והצעירה על רצונם להתחתן. לפי רבני גיאורגיה, לא מדובר בקידושין ולא בקניין מקביל לחתונה, אלא באירוע משפחתי קטן שבמהלכו המשפחות מחליפות ביניהן מתנות. בעבר היו רושמים גם תנאים - מה מתחייב כל צד לספק לזוג בהמשך הדרך.
  

פעם אחת, מספר הרב גגולאשוילי את סיפור המעשה, הגיע רב אשכנזי צעיר וגדול בתורה לחיות בגיאורגיה. "הגיאורגים רחבי לב, אז אירחו אותו ביד נדיבה. יום אחד שמע הרב האשכנזי רעש מבית בשכונה, ושאל מה יש שם. אמרו לו: מתחתנים, 'קידושין קידושין'. אלה לא היו קידושין, זה היה בע, אבל בלשון העם הכוונה היא שהזוג הולך להתחתן. בהמשך קרה שבחור אחד החליט שהוא בעצם לא מעוניין להתחתן עם הבחורה, והם נפרדו אחרי שכבר נערך הבע. הגיע אותו רב אשכנזי וקבע שהיו פה קידושין, והאישה זקוקה לגט.

לעומת זאת הרב הגאון של סוג'ונא, הרב מיכאל אלהשווילי, הכריז שאין כאן שום דבר כי זה רק בע, והרב האשכנזי החל להרעיש עולמות. גאונים גדולים מאוד כתבו בנושא הזה. הרב אברהם יצחק הכהן קוק התייחס לנושא בחילופי מכתבים עם רבי אברהם הלוי חוואלעס זצ"ל, רב העיר אוני בגיאורגיה, שהיה גאון עצום. הרב קוק כתב 'אין אני דן בשפה שאני לא מבין בה'. כלומר, יש דברים שקיימים רק בגיאורגיה, ורק רבני המקום יכולים לפסוק. הרב יהודה לייב צירלסון פסק כמו חכם מיכאל אלהשווילי, וכך גם הרב צבי פסח פרנק, שהיה רבה של ירושלים, והרב חיים ברלין, נכדו של הנצי"ב. אבל אותו רב אשכנזי לא נח, והמשיך לטעון שהבע זה קידושין גמורים.

"הסיפור הזה ממשיך לרדוף את העדה הגיאורגית עד היום, כי בקרב הרבה רבנים הבע עדיין נתפס כקידושין. הכול נובע מהעובדה שמתייחסים ליהודי גיאורגיה כמו אל עמי ארצות. לכן אפשר לבטל מנהגים, לבטל את הרבנים. זה חורה לי מאוד. אומרים על עדה שלמה שהיא לא יודעת תורה, שכולם מחללי שבתות. מאיפה זה צץ? כי יהדות גיאורגיה לא מגיבה? כי אנחנו יושבים בשקט? כי מצאו טרף קל, עדה נוחה לחבטות?"

מוכרחים לזעוק

הרב גגולאשוילי מספר גם על תקרית שהייתה לו עם רב שנשלח מטעם הרבנות הראשית להעביר ברחבי הארץ קורסים בענייני כתובות וקידושין. "אותו רב מגיע לאשדוד, ואני מלווה אותו, ותוך כדי כך מספרים לי שגם הוא אומר וקובע שהבע זה קידושין גמורים שמצריכים גט. טוב, הוא מעביר את השיעור ואני מעיר הערות ושואל שאלות ומתקן איפה שצריך. אפשר לומר שתקפתי אותו בהלכה", מחייך קלות הרב גגולאשוילי. "אחרי השיעור הוא ניגש אליי ושואל: 'למה כבודו מתנהג כך?'. השבתי לו: 'למה? כי אני גרוזיני'. שפכתי עליו צוננים.
  
"הסיפור הזה הגיע לחכם רבי רפאל אלאשווילי זצ"ל (שהיה רבה הראשי של יהדות גיאורגיה בארץ - י"פ). הוא נישק אותי על הראש ואמר: 'ברוך שלא השבית לנו גואל'. סליחה, אבל עם כל הכבוד, לא מכירים אותנו. לא את המנהגים שלנו, לא את השפה. מנהגים שלמים מוחקים. לזה לא ניתן יד".

רבני העדה הגיאורגית חוששים כעת שקביעתם של שלושת הדיינים הבכירים תהפוך לפסק דין מכונן. "יש לזה משמעויות קשות מאוד עבור העדה", אומר הרב גגולאשוילי. "האם מתכוון בית הדין לבדוק מעכשיו בציציות של כל יהודי גיאורגי שהוריו או סבו וסבתו התחתנו אי שם בשנות השישים? אלו דברים לא מקובלים, וגם לא נכונים".
עמיתו הרב מוזגרשוילי מבקש להדגיש כי הוא וחבריו מחפשים את המאחד, ולא את המפריד. "כל הדיינים והרבנים, וודאי הראשון לציון הרב הגאון שלמה עמאר, הם ידידי אמת שלנו. אנחנו רוצים תיקון, לא רעש בעיתונות. עם זאת, לזעוק אנחנו מוכרחים". 

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg