הרב רוזן: "חוק הגיור הוא אסון למדינת ישראל"
אחד המומחים הבולטים בתחום הגיור התפטר השבוע מחברותו בנשיאות הבית היהודי בעקבות החוק שעבר בוועדת השרים לחקיקה. בריאיון הוא מאשים את המפלגה בהתעלמות שיטתית מנושאי דת ומדינה, ומדבר גם על האירוע המוחי שעבר ועל עתיד מפעל חייו: מכון צומת
"לא נפגעתי מאנשי הבית היהודי, אני מאוכזב מהם", אומר הרב ישראל רוזן, יום לאחר התפטרותו הרועמת מחברות בנשיאות המפלגה, בעקבות אישור חוק הגיור בוועדת השרים לחקיקה ביום ראשון השבוע. "החוק יפגע בעיקר בציבור הדתי-לאומי ולא ברפורמים או בחרדים, אבל את הבית היהודי זה לא מעניין. איוונקה טראמפ לא הייתה יכולה להתגייר בישראל, זה אבסורד".הרב דוד סתיו על חוק הגיור החדש (צילום: זליגר שומרון תקשורת)
החוק שאישרו השרים ביום ראשון השבוע עוקף את פסיקת בג"ץ בנושא, וקובע כי הסמכות הבלעדית בתחום הגיור תישאר בידי הרבנות הראשית. בשנה שעברה קבע בית המשפט העליון כי יש להכיר בגיורים הפרטיים - אורתודוקסיים ורפורמיים - לעניין מרשם האוכלוסין. החרדים חששו מפסיקה שתכיר בגיורים אלו גם לצורכי חוק השבות ומתן אזרחות, וקידמו את החוק הנוכחי.
מי שנפגע מהמהלך הם בתי הדין הפרטיים, ובהם בית הדין של הרב נסים קרליץ מבני־ברק, בית הדין של הרב רוזן, ובתי הדין הפרטיים של רבני צוהר.

הרב רוזן, מבכירי רבני הציונות הדתית ומי שהקים את מערך הגיור הממלכתי ב-1995 זועם על אישור החוק, שלטעמו מרע את המצב הקיים ובוודאי אינו משפר אותו. הוא מאשים את נציגי הבית היהודי שלא עשו די כדי להגן על עמדות הציונות הדתית.
"באופן אבסורדי, כיום מכירים בישראל בבתי דין שפועלים בעולם, כולל גיורים רפורמיים וקונסרבטיביים, ואילו בגיורים פרטיים בישראל לא מכירים", אומר הרב רוזן. "אם אנשים מגיעים לכאן אחרי שהתגיירו בבית דין בשיקגו או בבואנוס-איירס הם מוכרים לצורך חוק השבות, אבל אם התגיירו בארץ - לא. אדם שאינו אזרח ישראל לא יכול להגיע לבית הדין הממלכתי לגיור, מכיוון שבתי הדין הפרטיים לא מוכרים. אנחנו, כבתי דין פרטיים, חייבים להושיע אותם, כי אין להם שום דרך להתגייר בישראל".
בעיני החרדים, אם הגיורים של בתי הדין הפרטיים יוכרו, גם הרפורמים וגורמים ליברליים אחרים יוכלו להקים בית דין לגיור והתחום יהיה פרוץ לכל אחד.
"הרפורמים לא נזקקים לכך בכלל, מכיוון שהגיורים שלהם מקבלים את חוק השבות דרך קומבינות משפטיות. אין דבר כזה לומר שזורקים את מסורת הדורות ושאצלנו אין גיורים. צריך לגייר את מי שראוי, בלי לקבוע איזה רב יגייר. במצב הנוכחי גם הרב קנייבסקי לא יכול לגייר כאן. החרדים שפכו את התינוק עם המים. המוטיבציה שלהם היא נגד הרב סתיו, לא נגד הרפורמים. הם חוששים שכל שלושה רבנים יקימו בית דין לגיור, והליברלים יגיירו בלי חשבון. גם אני לא תומך בזה וגם אני לא רוצה שכל שלושה רבנים יקימו בסטה לגיור, שכל באבא יגייר אנשים".

אם אתה מסכים שהחוק בא למנוע מצב בעייתי, במה אתה חלוק על החרדים? הרי הם רוצים שמערך הגיור שאתה הקמת ישלוט על הנושא, ו"שלא כל באבא יגייר" כלשונך.
"הבעיה היא שמשרד הפנים לא מאפשר גיור לאדם שאינו אזרח ישראלי, והסיכוי לעבור את ועדת החריגים קטן. לכן יש אנשים שלא יכולים להתגייר. הייתה אצלנו בחורה מצרפת שלא הייתה יכולה להתגייר בארץ, ובפריז התהליך לוקח חמש שנים לפחות. היא הגיעה אלינו, עברה את התהליך והיום היא פעילה בארגון 'ראש יהודי' בתל-אביב ומגיעה כל שבת לבית הכנסת. גם בבית הדין של הרב קרליץ, שנחשב מאוד בציבור החרדי, מבינים את זה. יש גם יהודים שנפלו בחיק נוכריות וצריך לתת להם צ'אנס".

אז מה הפתרון מבחינתך?
"הצעתי שבחוק הגיור החדש יהיה כתוב שכל גיור בבית דין פרטי, בין שהוא של הרב סתיו או של הרב קרליץ, יצריך אישור בתוך חודש מבית הדין הממלכתי. בעבר היה הליך כזה אך הוא בוטל, ואין שום סיבה לא לחדש אותו. אני מניח שבבית הדין לא יאשרו את גיורי הרפורמים והקונסרבטיבים, וכך ייפתר החשש של החרדים. בנוסף הם גם לא יאשרו גיורים של באבות ושרלטנים. הם יצטרכו גם להכריע מה ייעשה בנוגע לגיורי הרב סתיו והרב רבינוביץ', אבל בסוף הם המנצחים. הם היחידים שיקבעו".
כבר לפני כמה שבועות, טוען הרב רוזן, הוא פנה ללשכותיהם של נפתלי בנט ואיילת שקד, והציע לייצג את המפלגה כמומחה לגיור בוועדה שתוסמך לדון בנושא ולפתור את חילוקי הדעות. לדבריו, עד עתה הוא לא קיבל מהם תשובה למרות פניות חוזרות ונשנות.
"כתבתי לפני שבועיים מייל לכל חברי הכנסת של הבית היהודי, וביקשתי להופיע בפני הסיעה ולהסביר מדוע החוק המוצע הוא אסון למדינת ישראל", הוא מספר. "ביקשתי פעמיים פגישה עם איילת שקד, אבל אנשיה לא טרחו להשיב, אפילו לא לכתוב שהמכתב התקבל. אחרי שפרשתי מנשיאות המפלגה טלפנה אליי מזכירה מלשכתה של שקד והציעה פגישה בעוד חודש. לא, תודה. אם שקד הייתה שומעת ממני על החשיבות של הנושא לציבור הדתי-לאומי ועל הפתרון שאני מציע, אולי משהו היה משתנה. אני לא מאשים אותה, יש עליה המון לחץ, אבל כאדם שנמצא בנשיאות הבית היהודי ומומחה בנושא - התעלמו ממני. אני לא חושב שאפילו מזכירה קראה את ההצעה שלי, שפותרת את הכול".

הרב רוזן תוקף במילים חריפות את הבית היהודי, ומאשים אותה בהתעלמות מכוונת ומודעת מנושאי דת ומדינה. "המפלגה הזאת משכה את ידה לחלוטין מעיסוק בענייני דת ומדינה. הם סוגרים את הדלת בתחום הזה, ואחר כך מתחזים כשהם מדברים עם הרב דרוקמן ומקבלים ברכה. את בנט ושקד זה לא מעניין. תנו להם להיות מפלגה לאומית. מבחינתם בוחרי ליכוד ב' לא מעוניינים בנושא הזה, ולכן אין להם עמדה. זה בדיוק כמו שתשאלו אותם על מחקר בנוגע לחרקים באנטרקטיקה. אני יכול להבין אותם, משום שהם רוצים למשוך גם חילונים למפלגה, ואני משבח אותם על כך שהם מעוניינים לעסוק בנושאים לאומיים, אבל מה יותר מפד"לי מהשבת? הרבה מבוחריהם מעוניינים שהם יעסקו בנושאים כמו השבת הציבורית והגיור. אותם זה לא מעניין, זה בשביל החרדים. שהם יתעסקו בעבודות הרכבת.
"אני לא מצפה שזה יהיה בראש סדר העדיפות של הבית היהודי, אבל כן אפשר להביע דעות ולהעלות נושאים. מה שקורה הוא שהחרדים הולכים עם האג'נדה שלהם עד הסוף, ולנתניהו לא אכפת - הוא קונה את החרדים בזול. האם זה מוביל אותי לפרוש מהבית היהודי? טרם הכרזתי על זה ואני לא חושב שכך צריך לעשות. אין לזה טעם. אין מה ליצור עוד מחלוקות. הנושא הזה הוא לא סיבה להקים מפלגה, והתשובה היא לא אלי ישי או משה פייגלין".
מה יקרה ביום שלאחר אישור החוק?
"לא יקרה כלום. ימשיכו לבוא לרב קרליץ ואלינו, כי בסופו של דבר המדינה לא נותנת למתגיירים אפשרויות אחרות. המתגיירים יבואו למרות חוקים והוראות כאלה ואחרות. הם רוצים לחיות כיהודים. בסופו של דבר העולם היהודי מכיר בגיורים שלי או של הרב קרליץ, ובדור הבא, כשהילדים של המתגיירים ירצו להתחתן, בעולם יכירו בהם. התאכזבתי מאוד מהבית היהודי ואני מתכוון לפנות ל'יהדות התורה', שם מן הסתם יבינו את הצעתי ואולי יאמצו אותה".
אותה ועדת שרים שבה אושר השבוע חוק הגיור, קיבלה החלטה נפיצה נוספת בממשק שבין דת ומדינה: הקפאת מתווה הכותל, שכלל הקמת רחבת תפילה שוויונית בכותל המערבי. הצעד הזה גרם למחאה חריפה במיוחד מצד הארגונים הרפורמיים והסוכנות היהודית. אף שהוא מחזיק בעמדה ליברלית יחסית בעניין זכותן של קבוצות שונות להתפלל בכותל, הרב רוזן מאמין כי במקרה הזה אין מקום לצאת להגנת הרפורמים.
"השאלה בעיניי היא לא מתווה הכותל, אלא נתינת מעמד רשמי לזרמים לא אורתודוקסיים", הוא אומר. "אם הבעיה הייתה לתת מקום תפילה בכותל, בלי פרובוקציות והתעטפות בטלית ובתפילין, כמו נשים שרוצות לשיר וכדומה או תומכות בגיוס נשים, זאת לא הייתה בעיה. הבעיה היא שהרפורמים והקונסרבטיבים נדחקים בכוח לכל מה שקשור ליהדות כדי לומר שהם קיימים ושגם להם יש חלק בא-לוהי ישראל, שהם שווי ערך. אני לא פוסל דברים שאינם אורתודוקסיים, אבל לא אם הם מגיעים מהתנועות הלא אורתודוקסיות - תנועות מיסיונריות שרוצות למשוך לקהילות יהודים תמימים.

"מתווה הכותל, שהיה מלווה בפרובוקציות, אינו מקובל. אם פמיניסטיות דתיות רוצות חלקה צמודה לכותל, אז ניתן להגיע לגישור והסכמה. אולם כאן, במתווה הנוכחי, שבו השאלה היא מי ירים את נס הניצחון - זה בלתי אפשרי. עמדתי האישית היא שאין סיבה שלנשים לא תהיה נגישות, כולל לתפילות שהן לצנינים בעיניים חרד"ליות, לא כל שכן חרדיות".
בין השורות אפשר להבין שאתה לא מהמתנגדים החריפים לשירות נשים בצה"ל.
"אני זורם עם המציאות, כולל זו שבעיניי היא לא הכי אידיאלית. לא הכול מהדרין, אבל החיים הם כאלו. אני רואה את עצמי כליברל בענייני השקפות עולם ואורחות חיים. הקמפיין של 'אחים לנשק' הצליח לשכנע אותי שמקומן של הנשים אינו ביחידות לוחמות בגלל תנאים פיזיים, אבל אני לא פוסל את עצם השירות של הנשים, כאילו זה חמור יותר מאישה שעובדת במשרד עורך דין ומפטפטת איתו כל היום. זו צביעות לומר שדווקא בצבא יש בעיות. ברור שזה לא המקום הראוי כי אנשים נעשים שם גסים וציניים יותר, ולא הייתי רוצה שיותר מדי נשים יהיו שם, אבל לבוא ולפסול מראש? זה לא מקובל בעיניי".
אנחנו נפגשים במרפסת ביתו של הרב רוזן ביישוב אלון-שבות, במרחק כמה מאות מטרים ממפעל חייו, מכון צומת להלכה וטכנולוגיה. לפני חודשיים וחצי עבר הרב בן ה-76 אירוע מוחי, וכתוצאה ממנו הוא סובל עתה מבעיות מוטוריות ונעזר במקל הליכה.
"החלטתי שלא להסתיר את מצבי, שלא יתחילו דיונים מאחורי הגב שלי", הוא אומר. "יצאתי בחסדי שמים מאירוע מוחי שקוראים לו בעגה הרפואית 'קל'. היה לי שיתוק בצד אחד, טיפולים חוזרים ונשנים, אבל הרוב חלף ברוך השם. כרגע אני סובל מחולשות שכוללות גם בעיות בתחום הראייה, תרופות ומעקבים שלא נגמרים. עכשיו אני עובד בהילוך נמוך. מבחינתי אני רוצה לחזור לעיסוקיי, כי זו התרופה הנפשית הטובה ביותר". לצד התהליכים הרפואיים והפיזיים, חווה הרב רוזן בשבועות האלה שינוי מסוג נוסף.
בשבוע שעבר, לאחר עשרות שנים, יצא לאור הגיליון האחרון של עלון השבת הוותיק והמוכר 'שבת בשבתו', שהוציא לאור מכון צומת. הרב רוזן כתב בו בקביעות מדור פובליציסטי למחצה בשם 'נקודת מבט', שעסק בנושאים שעל הפרק תוך קישור לפרשת השבוע.
"העלון נפל על בסיס כלכלי, ויש עדיין תקווה שהוא יקום שוב", אומר הרב רוזן, שמתכוון להמשיך לכתוב את טורו ואינו פוסל מעבר לעלוני שבת אחרים או לבמה אינטרנטית. "אם הייתי יכול הייתי מבטל כבר לפני שנים את כל עלוני השבת, כי נכנסו לשוק הזה גורמים מסחריים וחברות פרסום. עלוני השבת הראשונים היו שייכים לעמותות עם אג'נדות חינוכיות, כמו חב"ד למשל. היום המצב לא כך, ואני מאשים את חברות הפרסום שמפרסמות עלונים עם רכילויות - פלוני אלמוני שהיה בכנס, אישיות שנצפתה בבר מצווה ואדם שחנך גן ילדים. אנשים אוהבים תמונות ומגישים את זה בעיצוב שמושך את העין. אני מחכה לעלון קומיקס", הוא אומר בציניות.

"אני בשום אופן לא מוכן לרדת לכיוון הזה - לידיעות או לכתבות עיתונאיות. בעמוד הראשון של 'שבת בשבתו' היה כתוב 'עלון תורני לשבת קודש' וזו הייתה המטרה. אני הייתי היחיד שיצא מהגדר התורני, וגם זה לא תמיד. אנחנו לא מוכנים בשום אופן לרדת לרמת עיתונות או מסחור - שחברת בנייה תפרסם מודעה בתנאי שמישהו מטעמה יכתוב מדור. אני לא מוכן למסחר את החלק התורני באופן ישיר. יכול להיות שבעקיפין מוסדות יהיו מוכנים לקנות שני עמודים ולכתוב דברי תורה. מה אכפת לי שרבני צוהר יפרסמו מודעות במקום אנשים שמוכרים בגדים?"
בעקבות האירוע הרפואי הואץ התהליך של חיפוש יו"ר חדש למכון צומת, במטרה להוריד את העומס מהרב רוזן, שייסד את המכון בשנת 1977 ומאז עומד בראשו.
אתה חושש שמפעל חייך ירד לטמיון?
"הוא לא ירד לטמיון, אבל הוא עלול להגיע לרוויה. זה מוסד שהיה חלוצי ברוחו ובאג'נדה שלו, ובמידה רבה זה היה מבוסס על אמביציה אישית שלי. חשוב לומר שאני לא הולך לשום מקום ואמשיך לשמש אחראי הלכתי. בצד ההלכתי אני אהיה הגורם הסמכותי כל עוד הקב"ה ייתן לי אפשרות להביע דעות, וגם אהיה מעורב בדברים נוספים במכון. היה עכשיו דיבור עם חברת 'אורקם' של 'מובילאיי', שעוסקת בהנגשת קריאה לעיוורים. המטרה היא לפתח מצלמה שמקריאה טקסטים, ושהעיוור 'יקרא' באמצעות המכשיר. היינו מעורבים בנושא והצענו להם אפשרויות לשבת".
גם בנושא זה יש בו כעס על הבית היהודי, שלדבריו אינו עושה די כדי לקדם את המכון מבחינה תקציבית והצהרתית. "בעבר היינו מזוהים מאוד עם המפד"ל - לא פוליטית או כספית, אבל הם ראו בנו גורם בכתר של דת ומדינה, של שילוב ההלכה והחיים המודרניים בצורה פרקטית. היום הדגל הזה ירד כי אין גורם ציבורי שמרים אותו. אני לא צופה פריצות דרך במכון בתחום ההלכה והטכנולוגיה, אלא אם כן מדינת ישראל תחליט להוביל את הנושא. חשוב לציין שצומת בעיניי אינו גוף שמבצע רפורמות, זאת אף שהמכון נחשב למהפכני. אנחנו כפופים גם לשולחן החרדי, וכל חדשנות הלכתית שתיפסל על הסף אצל החרדים לא תפעל בצומת. אם לא תהיה פריצת דרך נהפוך למכון ככל המכונים, ויהיה לנו מקום גם בדרך זו".
"שרת המשפטים אכן טרם השיבה למכתבו של הרב רוזן, אולם עוזר השרה שוחח עם הרב רוזן בעניין. השרה שוחחה אף היא עם הרב רוזן ארוכות השבוע בטלפון, והרב אף העביר לה חומר לקריאה ועיון. יתרה מזאת, התבצע ניסיון לקבוע פגישה עם הרב רוזן, אך הרב רוזן לא השיב לפנייתנו. לעניין הטענות העולות מפיו של הרב רוזן ייאמר כי יוזמת הצעת החוק איננה של שרת המשפטים שקד אלא של השר דרעי, וכפי שכל הצעת חוק אחרת מגיעה לוועדת השרים לחקיקה כך גם הצעה זו, ובוועדה התקיים דיון לגופה של ההצעה. הבעיות שעליהן מצביע הרב רוזן נכונות, והשרה שקד, שר החינוך בנט והרב בן-דהן עובדים מול סיעות הקואליציה כדי להציע פתרונות".
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg