ראשי » יהדות » חדשות

עלבון צורב: צלילה למשבר הכותל של יהדות ארה"ב

אנשי הזרמים הלא-אורתודוקסיים נפגעו מהקפאת מתווה הכותל ומהתיקון לחוק הגיור, ונשמעו איומים שתהיה לכך השפעה על התמיכה בישראל. מנגד, גם בציונות הדתית רבים שוללים פשרה בנושא

חברי חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית, מהארץ ומהעולם, התכנסו ביום ראשון בבוקר במלון 'מצודת דוד' בירושלים, כפי שהם עושים שלוש פעמים בשנה. המפגשים הללו עוברים לרוב מתחת לרדאר התקשורתי ולא מושכים תשומת לב, למעט של כמה פוליטיקאים ועסקנים. השבוע, בתום פאנל ח"כים שהשתתפו במשלחת הארגון לארה"ב לפני כמה חודשים, קיבלו 120 אנשי חבר הנאמנים הודעה סלולרית שהייתה בעבורם הגרועה מכול: לאחר מריחה ממושכת, מתווה הכותל, שאושר בממשלה לפני שנה וחצי ושהתיר לזרמים הליברליים ולסוכנות היהודית לקיים ברחבה החדשה תפילות שוויוניות - הוקפא.

בנוסף הוחלט השבוע גם על "חוק הגיור המחודש", שלטענתם יפגע במעמדם של מתגיירים שהרבנות הראשית לישראל אינה מכירה בהם. יו"ר הסוכנות היהודית נתן שרנסקי, מקורבו של ראש הממשלה נתניהו, היה במקרה בישיבת הממשלה, לרגל הצגת דו"ח על מצב העם היהודי. שרנסקי עצמו, יעידו מקורביו, נפגע עד עומק נשמתו. שרנסקי קידם את המו"מ בשנים האחרונות, במה שהוגדר כ"פשרה" בין הארגונים היהודיים מצפון אמריקה לבין רב הכותל ושאר הגורמים הנוגעים בדבר, כדי להביא להקמת הרחבה המדוברת.
 
יו"ר הסוכנות הביע את אכזבתו בתקשורת, אך בהמשך החלו ראשי הארגונים החברים בחבר הנאמנים לדרוש תגובה חריפה יותר. חלקם איימו להפריע לראש הממשלה בדבריו בארוחת הערב שתוכננה להם עמו בכנסת, אחרים אמרו שיש לבטלה; בסופו של דבר הודיע הארגון על ביטול הארוחה עם ראש הממשלה, צעד שטרם נראה כמותו. כלי התקשורת בישראל דיווחו על כך בדרמטיות, ונציגי הזרמים דיברו על "קרע" ו"משבר" ביחסים בין יהדות העולם למדינת ישראל.

נשיא התנועה הרפורמית בארה"ב, ריק ג'ייקובס, אמר ל'מקור ראשון' השבוע: "ממשלת ישראל אמרה בבירור שרוב יהודי העולם לא חשובים, שאין לנו מקום בכותל. מבחינת הגיור, החקיקה החדשה תחזיר אותנו הרבה מאוד שנים אחורה ותיתן לחרדים את כל השליטה. זה לא מקובל עלינו, זה הרסני לאחדות העם היהודי. העסקים לא נמשכים כרגיל. אנחנו ניאבק על הנושאים האלה בצורה חריפה יותר ממה שהיה עד כה. היחס של הממשלה גרם להתרחקות ולסדק ביחסים שהיו חזקים מאוד בינינו וביניכם".
 
ג'ייקובס הכריז השבוע שוב ושוב: "לא נסכים למו"מ חדש אחרי כארבע שנים של פגישות עם כל הגורמים הרלוונטיים, שבהן גם החרדים הסכימו לחלק מהדרישות שלנו ואנחנו לדרישות שלהם. זה יהיה שוב שיח של חירשים". הוא אף ביקש להעביר מסר לראש הממשלה: "מר נתניהו, אנחנו התנועה הרפורמית, התנועה היהודית הגדולה ביותר בצפון אמריקה, מחויבים בצורה עמוקה למדינת ישראל ולאחדות העם היהודי, וכך גם אתה צריך לנהוג".

כשניגשתי לראש כנסת הרבנים של התנועה הקונסרבטיבית, הרַבּה ג'ולי שונפלד, היא חששה מעט להתראיין ל'מקור ראשון'. "אני יודעת שהקוראים שלכם לא חושבים בדיוק כמוני", היא התנצלה, והרבתה לחשוב על כל מילה.

לשאלתי מדוע לאחר חמישים שנה משחרור העיר העתיקה הם נזכרו פתאום שהם חייבים רחבת תפילה שוויונית, השיבה שונפלד: "זה לא לקח לנו חמישים שנה, הרי בעבר המנהג בכותל היה שאפשר להתפלל שם בלי מחיצה. כעת הוא הפך להיות בית כנסת אורתודוקסי, זה לא תמיד היה כך".
 

לדבריה, כבר עשרות שנים ישנה דרישה ונעשים ניסיונות לאפשר לאנשיה להתפלל בכותל כפי שהם רגילים, אך רק לפני שנים אחדות הם נענו. "הדיונים נערכו כמה שנים, ורק לפני שנה וחצי הסתיימו בהחלטת הממשלה. רוב הדיונים על המתווה היו בתקופה של הקדנציה הקודמת בכנסת, שבה החרדים לא היו בממשלה. זו הייתה סביבה אחרת".

מה מפריע לכם יותר, חוק הגיור החדש או הקפאת מתווה הכותל?

"זה כמו לשאול אם אני מעדיפה לשבור את היד או את הרגל. אני לא רוצה להשוות. חוק הגיור היה על השולחן עוד לפני הגעתנו לארץ, את המתווה של הכותל הקפיאו בלי שום אזהרה והכנה מראש. בכל השנים האחרונות, האחריות הרשמית להכרה בגיורים לא הייתה של הרבנות, בגלל החיבור בין זהות יהודית וחוק השבות. החוק החדש יפגע גם ביהודים בישראל, וגם באורתודוקסים שהתגיירו באופן פרטי".

בתקשורת הישראלית חיבקו אתכם השבוע, וכך גם בכנסת. ייתכן שהישראלים מבינים אתכם יותר מבעבר?

"קשה מאוד לישראלים להבין אותנו. הם חושבים שרוב היהודים בחו"ל הם לא רפורמים או קונסרבטיבים, אבל 85 אחוז מהיהודים בארה"ב הם לא אורתודוקסים. מדובר באנשים שעושים הסברה למען ישראל, תורמים לשדולה הפרו-ישראלית איפא"ק, ורובם מתפללים בבתי הכנסת שלנו. מבחינתי כנס איפא"ק הוא מעין כנס רבנים נוסף שלנו, כי כל הרבנים הקונסרבטיבים נמצאים שם כל שנה. הרבה ישראלים לא מבינים שכאשר הם מדברים בצורה שלילית על הרפורמים והקונסרבטיבים הם מדברים על אותם אנשים. אי אפשר לפגוע בלגיטימיות של יהודים רפורמים או קונסרבטיבים בתפוצות, ובאותו זמן לצפות שהאנשים האלה ירגישו קשר חיובי לישראל".

מהן התגובות שאתם מקבלים בבית?

"אנשים נזעמים אבל לא מופתעים. זו לא הפעם הראשונה שאנחנו מתאכזבים. לישראל יש הרבה עבודה לעשות במיתוג מחדש שלה כשותף שלא מתייחס בצורה שלילית לשותפים ולתומכים הקרובים ביותר".
   
תומך לא צפוי בעמדת הרפורמים והקונסרבטיבים הוא יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית אברהם דובדבני (דובדב), המייצג את תנועת הבית היהודי במוסדות הלאומיים. "אם חוק הגיור החדש יעבור, יהיו כאן שני עמים שלא מתחתנים ביניהם. זה מסוכן יותר מהגרעין האיראני", הוא אומר. לדבריו, גם הקפאת מתווה הכותל בעייתית.

"הציעו להם להקים רחבה שוויונית, דנו בנושא והגיעו לפשרה. מה הבעיה שהם יתקדמו ויקימו את הרחבה החדשה ואת שאר הסיכומים? כיהודי אורתודוקסי אין לי כל בעיה לעבור ליד הרחבה שלהם, זה לא פוגע ברגשות שלי בשום צורה. מי בכלל ישים לב שהם שם ברחבה? האורתודוקסים יכולים להמשיך כרגיל, ברחבה שהם מכירים, ולרפורמים ולקונסרבטיבים אפשר לתת מקום משלהם".

ביום שלישי קיימו אנשי "שדולת העם היהודי" בכנסת, בראשות ח"כ נחמן שי, דיון חירום. השתתפו בו יותר מ-20 ח"כים, וחברי חבר הנאמנים נשאו נאומים מלאי רגש ותסכול. ערב לפני כן נפגשו כמה נציגים של ארגון הפדרציות היהודיות עם ראש הממשלה נתניהו, עובדה שערערה מעט את הדיבורים על "נתק" בינם לבין ראש הממשלה.
 

נשיא הפדרציות היהודיות, ג'רי סילברמן, אמר ל'מקור ראשון' כי מדובר במקרה מצער, במיוחד עקב העובדה שהם לא ביקשו את הקמת הרחבה הזאת, לדבריו, "נתניהו הוא שבא לשרנסקי ואמר לו 'בוא תקים קיר אחד לעם אחד'. הוא ביקש משרנסקי למצוא פתרון מול יהדות העולם, וספציפית מול הקהילה הגדולה באמריקה. שלוש שנים וחצי ישבנו עם שרנסקי. זו הייתה עבודה קשה, בקידומו של מזכיר הממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט".

סילברמן מזכיר את נאומו של נתניהו בכנס האסיפה הכללית של הארגון בוושינגטון, שבו התחייב להקים את הרחבה המדוברת. "כולם היו מלאי השראה ממה שאמר שם, אבל לראות את המתווה בתרדמת של 18 חודשים ואז פתאום להקפיא אותו מסיבות פוליטיות, זה גורם לנו להרגיש שעבדו עלינו ולא מעריכים 85 אחוז מהקהילה שלנו, שהיא לא אורתודוקסית. מדובר בעלבון ישיר לציפייה שהייתה לנו בעקבות אמירות של נתניהו עצמו". לדבריו, הצעדים הללו יוצרים "פרדיגמה חדשה" ביחסי ישראל והתפוצות.

כששאלנו אותו על החשש שמא התרומות והתמיכה של הקהילות שלו בישראל ייפגעו, התחמק סילברמן: "אנשים מגיבים בכל מיני צורות לכך שממשלת ישראל אינה מעריכה אותם. אני חושב שזה ישפיע על מערכת היחסים שלנו. צריך לחשוב גם איך זה ישפיע על הדור הבא, על הצעירים שלנו".
 
בארגון-הגג של הפדרציות היהודיות מתכננים להשיק בקרוב קמפיין חדש. "נשתמש ברשתות החברתיות כדי להגיע לחברה הישראלית הרחבה, לספר את הסיפור שלנו", אומר סילברמן. "נילחם כפי שלא נלחמנו עד היום. אני מקווה מאוד שהממשלה תמצא פתרון יצירתי למשבר הזה".
 
את הפגישה שערכו השבוע עם ראש הממשלה תיאר סילברמן כ"פגישה של הקשבה משני הצדדים". "ראש הממשלה התעניין מאוד, אבל הוא צריך לעכל את מה שאמרנו לו וברור שלא נקבל ממנו תשובה מיידית. התגובה הייתה מכבדת, והוא היה פתוח לשמוע את הדעות של כולם".

מה תשובתך למי שטוענים "תעלו לארץ ואז תחליטו מה יהיה אופי הכותל?"

"אנחנו עם יהודי אחד, נקודה. זה מי שאנחנו. לא כולם יעלו לארץ. התמיכה שלנו בישראל היא בכל רחבי הקשת. לצערי הישראלים לא מכירים אותנו מספיק, ולכן עלינו ללמד אותם".

יו"ר הסוכנות שרנסקי מתבטא בנושא בצורה חריפה יותר. אולי זו המנטליות הישראלית שהתרגל אליה ב-30 השנים שחלפו מאז עלה ארצה כאסיר ציון המפורסם בעולם. "נציגי הפדרציות היהודיות מספרים שחלק מחברי הקהילות שלהם לא רוצים כעת להשתתף במשלחות לישראל", אמר.

נעלבת מסיום הפרשה?

"זה לא עניין אישי. אחרי הרבה שנים למדתי שאף אחד לא יכול להעליב אותי, רק אני. נתניהו אמר לי 'חלקים מהקואליציה לא מקבלים את הזרמים, אני כן, והם דורשים לבטל את המתווה'.

שרנסקי מבקש להעביר מסר לישראלים המתנגדים לזרמים הליברליים. "אל תקראו לרפורמים ולקונסרבטיבים רבנים, תקראו להם מארגנים קהילתיים. אל תקראו להם בית כנסת אלא בתי תרבות. מדי שבוע יש שם שלושה מיליון יהודים. בישראל חושבים שהם לא איתנו, לא עם מדינת ישראל, אבל זה לא נכון".

בניגוד לשר החינוך והתפוצות נפתלי בנט, המקדם מציאת פתרון עם הזרמים, ואף אמר להם השבוע בשיחות סגורות "טעינו", רוב רבני הציונות הדתית סבורים שמדובר במתווה בעייתי. הרב יואל בן-נון מציע מתווה אחר, שבעיניו הוא הראוי ביותר לפתרון המשבר הנוכחי.

השר בנט מגיב בפייסבוק על המתווה:

לדבריו, יש לאפשר ברחבה הרחוקה יותר מהכותל, במקום שבו נערכים הטקסים, תפילה לכל הזרמים בכל צורה שהיא. "השטח הזה לא צריך להיות כלול ב'חוק המקומות הקדושים'. הוא צריך להיות של כל עם ישראל. הוא לא היה מעולם במסורת של גורמים דתיים כלשהם. שם אין הפרדה בין גברים לנשים, לשם בא כל עם ישראל, הרבנות לא צריכה לקבוע איך מנהלים שם את העניינים. שם יכולים כל הזרמים להתפלל איך שרוצים, שנשות הכותל יביאו ספר תורה, לא צריך למנוע מהן. החרדים אוהבים לגייס מפגינות ובחורי ישיבות שיפריעו להן. צריך להבהיר להם שאם ימשיכו כך הם לא יוכלו להתפלל בכותל".

מה באשר למה שמכונה 'עזרת ישראל' בכותל הדרומי, שם יקימו את הרחבה השוויונית הקבועה?

"למה אני חייב להתייחס למתווה שאני מתנגד לו? אני מתנגד לפצל את עם ישראל, רחבת הכותל הנוכחית צריכה להכיל את עם ישראל כולו. הרבנות סיפחה את רחבת הטקסים ומחילה עליה חלק מהכללים שלה, וזו טעות. כשיש שם טקס מישהו עושה הפרדה בין גברים ונשים? לא. האם מתפללים שם? כן, כשצפוף. לא קובעים לאף אחד מה לעשות שם".
 
הרב בן-נון, שהיה בין משחררי העיר העתיקה במלחמת ששת הימים, מספר כי לאחרונה ביקר בכותל בליל שבת עם אשתו. "ראיתי משהו שלא היה כאן לפני ארבעים שנה. בליל שבת המוני יהודים מגיעים לקבל שבת בכותל. חלק מהם מתפלל במניינים, כולל חיילים שבאים לסוף שבוע במדרשות. המוני אנשים שככל הנראה אינם דתיים, 'חובשי כיפת שמיים', גברים ונשים, עומדים ברחבת הכותל. חלקם יושבים, מסתכלים על הכותל, מקבלים שבת בדממה. אמרתי לעצמי 'וואו, זו רחבת הכותל, זה התפקיד שלה'. החבר'ה האלה הרי לא הולכים לשום בית כנסת".

אז אתה מציע להם להיות סוג ב', להתפלל מאחור.

"אני חושב שזה מחיר קטן ולא משמעותי בשביל לאחד את עם ישראל. צריך לשמור על מסורת ליד הקיר, שם החרדים או הרבנות עומדים על בסיס מוצק. אמנם לא הייתה שם מחיצה בעבר, אבל זה היה אילוץ פוליטי. לא התפללו שם גברים ונשים ביחד, נשים לא קראו בתורה".

מי שעוסק רבות בנושא הכותל מהזווית של התנגדות לזרמים שאינם אורתודוקסיים הוא יו"ר עמותת 'עטרת כוהנים' מתי דן. "יש זרם בעל אג'נדה מסוימת, והמאבק שלהם לא התחיל השבוע", הוא אומר, ומבקש להזכיר כי התנועה הרפורמית התנגדה לתנועה הציונית בראשיתה. "הקונגרס הציוני הראשון היה בבאזל, מכיוון שהתנועה הרפורמית נלחמה שלא לאפשר להם להתכנס במינכן. הם מתקיפים אותנו ואף אחד לא שואל אותם שאלות".
 

הוא מזכיר את "מצע פיטסבורג" שהציעו כמה מהרבנים הרפורמים הבכירים בשנת 1885. המשפט הבעייתי מבחינת דן הוא "אין הוא (עם ישראל, צ"ק) מהווה עוד אומה כי אם קהילה דתית, והחתומים אינם מצפים לקיבוץ גלויות ושיבה לציון כדי לחדש את עבודת הקורבנות של הכוהנים בני אהרן או את קיום החוקים הנוגעים למלכות ישראל בארצו". יצוין שהמצע לא התקבל מעולם על ידי התנועה, אך מדובר באבן דרך בנושא. "הם אומרים בפירוש שהם לא רואים עצמם כלאום או קוראים לשיבה לישראל. אז הם הצטרפו בשנות ה-70 לתנועה הציונית, ברוכים הבאים. אבל מה עם חידוש הקורבנות? האם הכותל באמת קדוש בעבורכם? שייתנו דין וחשבון לציבור".

"המדינה קמה בשיתוף פעולה בין הדתיים והחילונים, נוצר סטטוס-קוו. התנועה הרפורמית לא הייתה שותפה בהקמת המדינה, ואף ניסתה לטרפד את הקמתה. איך הם יהיו חלק מהסטטוס קוו? כל יהודי הוא אחינו, אבל כשמכריזים עלינו מלחמה זה בעייתי. אנחנו לא הכרזנו מלחמה עליהם. יש פה עולם הפוך. אחרי שקמה המדינה היהודית הם החליטו שהם רוצים לפרק אותה מהנכסים היהודיים-רוחניים שלה".

דן מוסיף ממד היסטורי נוסף: מסמך שהוגש בשנת 1930 לבית המשפט של חבר העמים בעת הסכסוך על הכותל עם הערבים. מי שהיו חתומים על המסמך היו הסוכנות היהודית, הקונסרבטיבים, העדה החרדית והרבנות הראשית לארץ ישראל. כולם חתמו על תזכיר לחבר הלאומים עם הדרישות הבאות: "להכיר בתביעה הקדומה שהכותל המערבי הוא מקום קדוש ליהודים, לא רק ליהודים הגרים בירושלים או בארץ ישראל אלא גם ליהודי העולם. שליהודים זכות לגשת בלי מעצור ובאין מפריע למקום זה לתפילות ופולחן לפי חוקי דתם... הדרישות מיוסדות על המנהג הקדום שלא הופרע בעבר ולא חלקו עליו במשך 1,300 שנה".

לסיכום אומר יו"ר עמותת 'עטרת כוהנים': "זה לא קרע עם יהדות התפוצות, אלא קרע עם ארץ ישראל".

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg