ראשי » יהדות » חדשות

בניגוד לעמדת היועמ"ש: דיון נוסף בבג"ץ המרכולים

החלטת בג"ץ לאפשר פתיחת מרכולים בשבת תיפתח לדיון נוסף, כך קבע השופט רובינשטיין לפי בקשת שר הפנים אריה דרעי. השופט דחה את עמדת מנדלבליט, שביקש להגביל את הדיון רק לחלק מפסק הדין

שופט בית המשפט העליון הפורש, אליקים רובינשטיין, אישר היום (ד') דיון נוסף בבג"ץ המרכולים. לאחר שבג"ץ אישר פתיחת חנויות בשבת בתל אביב, יוכלו העותרים לשכנע את שופטי בג"ץ לשנות את פסק הדין. רובינשטיין דחה את עמדת היועמ"ש מנדלבליט, שביקש להגביל את הרכב השופטים לשינוי רק של חלק מפסק הדין, וקיבל את עמדתו של שר הפנים אריה דרעי, שביקש לאפשר דיון פתוח מלא על כל פסק הדין.
 
שופטי בג"ץ ביטלו באפריל האחרון את החלטתו של שר הפנים לשעבר גדעון סער לעכב את רישומם של שני חוקי עזר עירוניים בתל אביב אשר משמעותם היא פתיחת עסקים בשבת בעיר. החלטת בג"ץ באה בעקבות עתירת בעלי המרכולים בעיר אשר מחו נגד פתיחת העסקים.

הסיבה העיקרית שבגינה אפשר רובישנטיין דיון חוזר ונוסף בעתירה היא עמדתו של שר הפנים אריה דרעי, שטען שמסמך שעליו חתם לא הועבר בזמן לבית המשפט. המסמך המדובר מבטל את תקנת עיריית תל אביב המאפשרת לחנויות לפעול בשבת. השופט רובינשטיין הסביר כי אי הבעת עמדה מצד השר הפכה להבעת עמדה הפוכה לעמדתו.

"משעה שניתן פסק הדין על רקע ליקוי בהתנהלותה של הרשות ובהתמהמהות שר הפנים ליתן את החלטתו, וכפועל יוצא ראיית הדבר על-ידי ההרכב כהחלטת פסילה לא מנומקת, הפך חוק העזר המתוקן לדגם העשוי מטבע הדברים להיות 'כלל ארצי', בחינת 'ממני תראו וכן תעשו' כך – לעניין אופי השבת ברשויות המקומיות בהקשר פתיחת עסקים. דבר זה הופך לכאורה 'אי הלכה' (בהיעדר הנמקת השר לפני ההרכב) ל'הלכה למעשה', תוך המוגבלות הטבועה בעצם", כתב רובינשטיין.
 
עוד כתב השופט כי "העובדה שבית המשפט – אשר היה לחלוטין 'אנוס על פי הדיבור' – לא ידע על החלטת השר, אשר נמסרה באיחור ניכר מן המועד שנקבע והודעה ליועץ המשפטי רק במקביל לפסק הדין. לא דבק כל דופי כמובן בדרך שנקט בית המשפט, אשר הכריע לאחר שכלו כל הקצים ותמו כל המועדים, אך עדיין סוגיית המהות במקומה; נוצרה 'הלכה למעשה', כאמור. כזאת, כיון שפסק הדין מעצב לכאורה במהות אמות מידה כלליות לעניין פתיחת עסקים בשבת במקום שלא היו כדבעי אמות מידה כאלה, ועל כן עשוי להוות דגם ליישובים אחרים, בנושא רגיש שקשה לחלוק על חשיבותו".

היועמ"ש אביחי מנדלבליט הגיב לבקשת הדיון הנוסף וטען כי יש לאפשר דיון נוסף רק בנוגע לחוק שעות העבודה והמנוחה, אולם לא בדיון העקרוני. "רוב נימוקי הבקשה הם ערעוריים, למעט הקביעה כי אין סתירה בין פקודת העיריות לחוק שעות עבודה ומנוחה, שיש בה הלכה המצדיקה דיון נוסף, אף שהמדינה כשלעצמה סבורה כי ההלכה נכונה", כתב מנדלבליט.
   
אולם, השופט רובינשטיין דחה את עמדת היועמ"ש ואפשר דיון נוסף שאינו מוגבל, דיון שמאפשר להפוך על פניו את פסק הדין אם הרכב השופטים החדש יראה זאת לנכון. "טעם עיקרי בהקשר זה הוא אפוא נושא פתיחתם של עסקים בשבת, וכאמור איני נוטע כל מסמרות ולא אסיג גבולו של ההרכב בדיון הנוסף.

"תהא התוצאה אשר תהא, ראויה השבת, שעל מעמדה בעולמה של יהדות אין צורך להכביר מלים, שעניינה יידון וילובן כשכלל העמדות לפני בית המשפט, בוודאי נוכח השלכות הרוחב, פינה ויתד לאחרים; הדיון הנוסף ניתן בזה, ואיני רואה מקום בשלב זה לקבוע, כי יחול רק על חלק אחד מפסק הדין נשוא הבקשה כהצעת היועץ המשפטי, בכל הכבוד. הדיון הנוסף יחול על פסק הדין כולו, וההרכב יכריע כמובן כטוב בעיניו. כאמור, הנשיאה תקבע את ההרכב לדיון הנוסף".

שר הפנים אריה דרעי הגיש תגובה לבקשה בנפרד מעמדת המדינה. בין היתר נאמר בה, כי יש לדעת השר מקום לדיון נוסף, מכיון שהכרעת בית המשפט ניתנה מבלי שידע כי כבר ישנה החלטה חתומה של שר הפנים, ונוכח חשיבותה של ההחלטה בתחום הציבורי לעניין האיזון בין ערכי יום המנוחה להסדרי פתיחת עסקים, בגדרי פרשנות סעיף 9א לחוק שעות עבודה ומנוחה. כן הוטעמו השלכות מעשיות לעניין אכיפה, הצורך בהרמוניה בפרשנות החוק, והשלכות הרוחב, לצד ערך השבת מדור דור". כאמור, עמדת השר דרעי התקבלה ואילו עמדתו של היועמ"ש נדחתה.

מ"קואלציית שבת שוויון" נמסר בתגובה להחלטת השופט רובינשטיין: "בג"ץ נותן הזדמנות, אולי אחרונה, למדינה לבטא פומבית את משילותה ולהיות לפה למאות ואלפי עסקים הקורסים מרמיסת חוק שעות עבודה ומנוחה, ולא לפי עובדים הנאלצים לעבוד בשבת בניגוד לרצונם. בג"ץ הבין כי המציאות הקיימת שבה חוק שעות עבודה ומנוחה נרמס בראש חוצות הוא מצב אבסורדי ומבקש מהמדינה להסדיר את המציאות בו תהיה הזדמנות שווה לבעלי עסקים קטנים למול רשתות הענק".

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg