צער רב: המלחמה של הרב ריסקין על הצדק
הרב שלמה ריסקין באמת חשב שיהיה פה אחרת. שהאוחזים בכס הרבנות הישראלית יהיו ישרים וסובלניים יותר – גם כלפי נשים, גרים וקונסרבטיבים. במקום זה, הם מאשימים אותו בהתרחקות מההלכה
"אם הייתי יכול לשאול את הקב"ה דבר אחד, הייתי שואל: איך ייתכן שהתלמוד הוא הספרות הכי פלורליסטית, אבל דווקא אלה שלומדים אותו יותר מכולם, הם צרי אופקים יותר מכולם?", אומר הרב שלמה ריסקין. "זה חבל, וזה הורס ומעוות את ההלכה. בלי היצמדות להלכה לא נוכל להחזיק מעמד, אבל בעיניי השבח הכי גדול להלכה הוא שהיא איננה חד-גונית. ההלכה שלנו היא פלורליסטית. הרבנים הראשיים בעבר הבינו זאת גם כן. הרבנים יצחק אייזיק הרצוג ושלמה גורן עשו דברים אמיצים כשהיה צורך. כך הייתה ההלכה תמיד, וזה מה שאנחנו מלמדים את התלמידים שלנו.
"אני לא יכול להסתכל בעיני העגונה ולהגיד 'אין לי פתרון עבורך, כל חייך יעברו עלייך בלי איש ובלי אפשרות להתחתן'. איך אפשר לעשות את זה? זה 'כי מציון תצא תורה'? הרבנים שנוהגים כך מכתימים את התורה. זה חילול השם וחילול ההלכה הכי גדול".
את הרב ריסקין (77), רבה של אפרת ואחד הוותיקים והבכירים שברבני הציונות הדתית, אני פוגש במדרשת או"ת לינדנבאום שבשכונת ארנונה הירושלמית. כאשר אני נכנס ללשכתו במרתף הבניין, אני מוצא אותו חנוט בחליפה כהרגלו, ולצווארו עניבה המשלבת בין דגלי ישראל וארה"ב. "הוזמנתי לאירוע רשמי בקונסוליה בירושלים", הוא מסביר את פריט הלבוש הלא שגרתי. "אמרו לעוזרת שלי שגורם בבית הלבן התעקש שאגיע, אבל לא הסכימו לגלות מיהו אותו גורם".
בפיו של ריסקין, שעלה ארצה בשנת 1983, עדיין מתגלגל מבטא אמריקאי בולט. הוא ידוע כאדם מחויך ומשעשע, אך לדבריו בתקופה האחרונה הוא "עצוב מאוד" מהמצב בארץ. ברקע מהדהדות עדיין ההתנגשויות האחרונות בין הממסד הדתי הישראלי לבין יהדות התפוצות - המשבר סביב הכותל, וביטול המתווה שאמור היה לתת מענה לרפורמים ולקונסרבטיבים; סערת חוק הגיור והמונופול המוחלט שהוא מעניק לרבנות הראשית, הנחשבת לבעלת גישה מחמירה יותר מהרבנים המקומיים; ואף ה"רשימה השחורה" של הרבנים הבכירים בתפוצות, שסומנו על ידי הרבנות הראשית לישראל כמי שאין לסמוך עליהם בנושא בירורי יהדות ומעמד אישי.
"אתה פותח תיבת פנדורה", אומר הרב ריסקין כאשר אני שואל אותו האם לדעתו שרשרת האירועים הזו מוכיחה כי יש להפריד בין הדת למדינה. "אגיד זאת בצורה הכי ברורה: כאשר יש רבנות ראשית שהיא חד-גונית, ולא מוכנה לקבל בתי דין שפוסקים כך וכך לפי מסגרת ההלכה - זו בעיה. אני בוודאי לא הייתי רוצה לראות גיורים שאינם לפי ההלכה. השאיפה היא שכל יהודי בארץ יוכל להתחתן עם כל יהודי אחר בארץ, ולשם כך צריך לתת כוח למיזמים של גיור. אנחנו לא רוצים חברה שיש בה ישראלים שהם יהודים כהלכה וישראלים שאינם יהודים כהלכה. אבל לצערי זה מה שיקרה, אם יצמצמו את אפשרויות הגיור. וזה יהיה חבל, חבל, חבל. אז אני חושב שעדיף שתהיה הפרדה. ואני אומר את זה בבכי".
אם הרבנות מכירה בהלכה בצורה חד-גונית, סגורה או אפילו חרדית - יש צורך להפריד בין דת ומדינה?
"אני אומר את זה בדמעות, אבל כן".
כך חשבת גם כשעלית לארץ?
"בוודאי שלא. באתי לארץ כדי להגשים את החלום והחזון שלי. מה שהם עושים, זו הלכה שמעוותת את ההלכה. כאשר אתה מאוד מחמיר, במיוחד עם זרע ישראל, איפה 'ואהבת את הגר'?"
מצד שני, אתה בטח יכול להבין את החשש מפני בתי דין פרטיים לגיור. הרי כך אין אחידות בפסיקה, ואין שליטה על שער הכניסה לעם ישראל.
"אבל אף פעם לא הייתה אחידות או שליטה. בעבר הבינו שיש צורך בבית הלל ובית שמאי, ואלו ואלו דברי אלוהים חיים. אם לרבנים אורתודוקסים אחרים יש מקור הלכתי מבוסס, איך אתה מעז להגיד שהם לא אורתודוקסים?
"אחד הדברים הכי גדולים שאני עושה עכשיו זו המסגרת של 'גיור כהלכה', תחת מנהיגותו של הרב נחום אליעזר רבינוביץ'. היו לנו השנה כ-400 גיורים. זו המשימה שלנו היום, אנחנו רואים צורך גדול בקרב עולים מחבר העמים שאינם נחשבים ליהודים מבחינה הלכתית. יש בהלכה גם מרכיב שנקרא 'זרע ישראל' - אם יש לאותו אדם אבא יהודי, יש לו גנים יהודיים. והרי כבר פסק הרב הראשי לשעבר הרב בן-ציון עוזיאל שאדם כזה, בית דין זקוק לגיירו גיור פורמלי בלבד".
בתנועה הקונסרבטיבית ישנם רבנים שקוראים להכיר ביהדות ש"עוברת" דרך האב, ולא רק דרך האם.
"אני לא יודע לגבי זה. אני מכבד את אנשי התנועה הקונסרבטיבית, ואני גם חושב שהצורה שהרבנות הראשית התבטאה לגביהם היא מצערת מאוד. מאידך גיסא, הרבה מהם לא רואים את עצמם כמחויבים לתלמוד ולשולחן ערוך. אני גם חושב שזה לגיטימי שהרבנות הממסדית כאן בארץ היא אורתודוקסית".
לו מצדו יש ביקורת על גיורים שנערכים בבתי דין חרדיים: "איך יכול להיות שהילדים של המתגיירים לא יתגייסו לצה"ל? יש שני אלמנטים בגיור: 'עמך עמי' ו'אלוהייך אלוהיי'. אצלנו מתקיים 'עמך עמי'. אני שואל את זה בתהליך. בהרבה דברים אני מחמיר יותר מהחרדים, אבל בניגוד אליהם, אני לא פוסל גיור של אחרים. אם אתה רב אורתודוקסי, הגיור שלך צריך להיות מקובל. לא צריכה להיות 'רשימה שחורה'. הרבה רבנים מהרשימה שהתפרסמה הם חברים טובים שלי. אני יודע שהם מאוד בסדר. אם יש רבנים שאתה יודע שהם לא בסדר, צריך להיות קנה מידה לאבחון וטיפול בנושא, ואולי אפילו שימוע, אבל לא סתם לבטל גיור רק כי שמעת משהו".
מאז ומתמיד נראה הרב ריסקין צעיר לגילו, אך לאחרונה החלו השנים לתת בו אותותיהן. שיערו השחור כבר מאפיר, הליכתו איטית מבעבר, וכך גם קצב דיבורו. אבל גם כיום הוא מכריז כי יש בו רצון עז לחולל שינויים, להשפיע ולפרוץ דרכים חדשות היכן שהדבר נחוץ.
הוא יליד ברוקלין, למד ב"ישיבה יוניברסיטי" וקיבל הסמכה לרבנות מהרב יוסף דוב סולובייצ'יק. ב-1964 מונה לרב בית הכנסת "לינקולן סקוור" הסמוך למרכז לינקולן במנהטן, והפך אותו לאחד מבתי הכנסת המוכרים והמובילים בארה"ב. במקביל היה פעיל במאבק למען שחרור היהודים שמעבר למסך הברזל, ובשנת 1970, בעקבות בקשה מצד הרבי מלובביץ' וראש "נתיב" נחמיה לבנון, טס לברית המועצות להקים שם ישיבות ואולפנים מחתרתיים ללימוד עברית. ב-1983 עלה ארצה עם עוד משפחות רבות מקהילת לינקולן סקוור, ויחד איתן ייסד את היישוב אפרת שבגוש עציון. בארץ הוא גם הקים את מוסדות "אור תורה סטון", הכוללים היום את מדרשת או"ת לינדנבאום, מכון שטראוס-עמיאל להכשרת רבנים ומחנכים לתפוצות, עמותת "יד לאישה" המסייעת למסורבות גט ועגונות, ישיבת ההסדר "אור תורה מחנים", מכון להכשרת טוענות רבניות, שישה מוסדות חינוך תיכוניים ועוד.
את ההסמכה שלו לרבנות עיר קיבל ריסקין מהרבנים שלמה גורן, אברהם שפירא, שלום משאש, שאול ישראלי ויצחק קוליץ. לפני כשנתיים, עם הגיעו לגיל הפרישה הפורמלי, ביקש להאריך את כהונתו כרב של אפרת – הליך מקובל אצל רבני ערים. אלא שמועצת הרבנות הראשית ניסתה למנוע ממנו להמשיך בתפקיד, וזאת בשל עמדותיו הליברליות. לבסוף קבע היועץ המשפטי של הרבנות כי רק נימוקים בריאותיים יכולים למנוע את הארכת כהונתו של רב עיר, והרב ריסקין המשיך לשבת על כס הרבנות.
מה יש לרבנות הראשית נגדך?
"את זה תשאל אותם", צוחק ריסקין. "אתה יודע היטב שזה נהיה פוליטי לחלוטין. הם רוצים מונופול, ובכל מקום שיש מונופול, יש שחיתות".
אז יש ברבנות הראשית שחיתות?
"תראה, אני לא עד לכך בעצמי, אבל יוצאים עכשיו הרבה סיפורים בעייתיים בנושא הכשרות (דו"ח חמור של מבקר המדינה שפורסם לאחרונה חשף בעיות של יחסי עובד-מעביד במערך הכשרות, כפילויות של משגיחים, היעדר נוהלי כשרות אחידים ועוד – צ"ק). אחד הרבנים הראשיים אפילו אמר שיש בישראל חמש ערים שאי אפשר לאכול בהן בעקבות מצב הכשרות. יש רב ראשי לשעבר שיושב בכלא על לקיחת שוחד, כשרוב הכסף הוא שוחד מגיורים. אני בחיים לא לקחתי דולר, שקל אחד, בשביל גיור. צריכים אמנם לשלם עבור שימוש במקווה, אך אנחנו הדיינים ב'גיור כהלכה' לא מקבלים כסף מהגרים. זו מצווה גדולה. הרמב"ם פוסק שאם משלמים כסף עבור הגיור, הוא מתבטל".
אז צריך לבטל את הגיורים שערך הרב יונה מצגר?
"אני לא רוצה להיכנס לשמות, אני רק יודע שיש כאן בעיה חמורה".
הרבנות הראשית של היום שונה מכפי שהייתה עם הקמתה, או בשנים הראשונות של מדינת ישראל?
"היא שונה במאת האחוזים. בעבר הבינו שצריכים למצוא פתרונות הומניים לבעיות קשות. היום עושים בעיות, כי רוצים שליטה טוטאלית".
אם היו מציעים לך לכהן כרב הראשי, היית הולך על זה?
"אם תשאל אותי, זה לא כבוד גדול".
זו אמירה קשה.
ריסקין שותק כמה רגעים לפני שהוא משיב: "זו אמירה אמיתית. אני רוצה לבכות מכל מה שקורה היום. ההלכה כל כך טובה ויפה, מקבלת ואוהבת. לרבנות הראשית יש היסטוריה עשירה מאוד, ואני מקווה שהם יחזרו בהם".
יחזרו בהם ממה?
"מהאמירות שהזכרתי. אשמח אם הם יהיו הרבנים הראשיים של כל עם ישראל, בכל רחבי העולם".
יש סיכוי שזה יקרה?
"אני יכול להגיד בבירור: זה לא קורה".
אחד הביטויים לכך, לפי הרב ריסקין, הוא הקפאתו של מתווה הכותל, שנה וחצי לאחר שהממשלה אישרה אותו. "אנחנו עכשיו בתקופה של תשעה באב. הסיבה לחורבן בית המקדש לא הייתה שאנשים לא הלכו לפי כל נקודה בשולחן ערוך. החורבן היה על קמצא ובר קמצא, על שנאת חינם. אני לא רוצה לדבר נגד אישים מסוימים, אבל הממסד עשה טעות גדולה בנושא הכותל. האם רוצים רק יהודים דתיים בכותל המערבי?
"שלושת השבועות הם גם ימים שבהם צריך להודות לקב"ה. אנחנו בתקופה כל כך ניסית, ההבטחות מתגשמות. והנס הגדול של ארץ ישראל שייך לכל עם ישראל, לקולקטיב. כל אחד באשר הוא שם. אין לי בעיה שהממסד יהיה אורתודוקסי, אבל הוא צריך להכליל את אלו שאינם אורתודוקסים".
הרב ריסקין מנסה אמנם לא לזקוף אצבע מאשימה לעבר על אישים ספציפיים, אך מדי פעם במהלך שיחתנו הוא לא מצליח להימנע מכך. "הרב לאו אמר פעם משהו בסגנון 'הרבנים ריסקין וסתיו יגיירו כל מי שרוצה להתגייר'. דיברתי איתו והסברתי שאף פעם לא גיירתי מישהו בלי קבלת המצוות, והוא התנצל. אבל הוא לא מבין את המצב של יהדות אמריקה".
האם אכן יש משבר עם יהדות ארה"ב סביב מתווה הכותל וחוק הגיור המחודש, או שמא מדובר בספין תקשורתי שנופח יתר על המידה?
"יש משבר גדול מאוד", הוא משיב בלי לחשוב פעמיים. "אני לא בטוח שאפשר יהיה לרפא את זה".
הפתרון שהושג מלכתחילה בנושא הכותל - הקמת רחבה שוויונית בחלק הדרומי, סמוך לקשת רובינזון - הוא בעיניו "אופציה מצוינת". הרב ריסקין אפילו שמח על הדרישה של הרפורמים והקונסרבטיבים שכניסה אחת תוביל לשלוש הרחבות – של הגברים, של הנשים, ולזו המעורבת. "הם רצו כניסה משותפת של כל עם ישראל ביחד. זה מצוין. זה בדיוק מה שאני רוצה. איפה ה'אהבת ישראל' שלכם?"
הוא מספר שכאשר החל לשמש כרב של בית הכנסת לינקולן סקוור, התפילה שם הייתה מעורבת, גברים ונשים זה לצד זה. "מדובר היה אז במניין קטן, שבו אף אחד לא ידע את האל"ף-בי"ת העברי. כל זמן שהישיבה הייתה מעורבת, לא התפללתי איתם; הייתי מתפלל קודם לכן בבית. גם לא לקחתי מהם פרוטה. הייתי צריך להראות להם שמבחינתי יש בעיה בתפילה כזו". עם הזמן השתכנעו החברים, והישיבה בתפילות הפכה נפרדת. "זו הייתה ההתחלה של אחד מבתי הכנסת הגדולים בעולם", אומר הרב ריסקין בגאווה.
עד כמה הצד השמאלי של האורתודוקסיה רחוק מהצד הימני של הקונסרבטיבים? הרי גם באפרת יש בתי כנסת שמזכירים מאוד זרמים אחרים, ומאפשרים למשל לנשים לקרוא את ההפטרה.
"ראשית כול, אנחנו באפרת מקיימים תפילות עם מחיצה בין נשים לגברים, שזה ההבדל הכי גדול, ומקפידים על הלכות תפילה כפי שכתוב בשולחן ערוך. אני מתנגד לקונסרבטיביות, ולא מקבל את מה שהם מכנים 'ההלכות' שלהם. אבל ריבונו של עולם, אני מוכרח לאהוב אותם, לכבד אותם. אני גם קורא להם השותפים שלי. יש לנו הרבה מה לעשות ביחד, במיוחד במלחמה נגד האנטישמיות. צריך להבין שהקונסרבטיבים מגיעים לאנשים שרב אורתודוקסי, אפילו חב"דניק, לא יגיע אליהם אי פעם. הם מנסים לקרב אותם בדרך שלהם. גם הרפורמים שותפים שלי. אני לא מקבל את בתי הכנסת שלהם, שמשתמשים במהלך השבת במוצרי חשמל, אבל גם אם לא מסכימים – המשימה היא אותה משימה.
"אני לא מבין איך הממסד הרבני קורא להם 'גויים' או 'אפיקורסים'. זה לא בסדר. לא יכול להיות שאלה הפנים של ההלכה, ולא אסכים שזה יהיה הממסד שלי. הם חלק מעם ישראל, והם למשל לא קובעים שאורתודוקסים הם 'לא דתיים'".
הגישה החיובית כלפי הרפורמים והקונסרבטיבים, אומר הרב ריסקין, גם יכולה להפיק תועלת עבור האורתודוקסיה. "הרבה מהבוגרים של בתי הספר והמחנות שלהם הגיעו אליי בסופו של דבר. לפני שהם השתתפו באותן פעילויות של הקונסרבטיבים, הם לא היו מוכנים להגיע אליי. כאשר נפתלי בנט ביקר בבית ספר קונסרבטיבי בניו-יורק, אחד הרבנים הראשיים לישראל אמר שהוא לא היה צריך ללכת (הכוונה לרב דוד לאו – צ"ק). למה לא? אני מקבל בזרועות פתוחות כל הזמנה ממוסד קונסרבטיבי. אני מדבר אליהם הלכה, תורה. מה יכול לקרות? ברוך השם, הרבה פעמים הם התחילו להתפלל אצלי בבית הכנסת בעקבות ביקורים כאלה. היה גם רב רפורמי ידוע שהתחיל לבקר אצל אמא שלו, שהתפללה בבית הכנסת שלי. הוא היה מגיע אלינו בכל יום טוב שני של גלויות, ובעקבות זאת הוא החליט להיות אורתודוקסי".
אתה מציין את מה שעשה נפתלי בנט, אבל סביר להניח שבכירי המפד"ל של פעם לא היו מבקרים בבתי ספר מזרמים לא-אורתודוקסיים.
"אני לא מסכים איתך. הכרתי היטב את יוסף בורג ז"ל, ואני חושב שהוא היה מאוד פתוח לדברים כאלה. כך גם הרב קוק".
הרב קוק היה הולך לבית כנסת רפורמי?
"הוא הלך לשומר הצעיר ורקד איתם. היהדות שלי היא היהדות של הרב קוק".
אפשר לטעון שיש הבדל בין תנועה חילונית לבין זרם דתי ליברלי.
"אתה רוצה להגיד לי שעדיף חילוניות מאשר יהדות שהיא חצי דרך? זו מחשבה מעוותת".
יש פוליטיקאים שמתייעצים איתך ורואים בך את הרב שלהם?
"לא. יש פוליטיקאים שאני קרוב אליהם, כמו אלעזר שטרן או עליזה לביא".
שניהם ח"כים ב"יש עתיד", לא בדיוק מפלגת המיינסטרים של הציבור הדתי.
"האמת היא שביקשתי פגישה או שיחת טלפון עם נפתלי בנט סביב האירועים האחרונים. לצערי לא חזרו אליי".
מה רצית להגיד לו?
"את כל מה שאמרתי לך. שאני רוצה לבכות".
עם זאת מספר ריסקין שבעבר התייצב יו"ר הבית היהודי להגנתו. "כאשר הרבנים הראשיים לא רצו להאריך את הכהונה שלי, הם דיברו על 'שימוע' שיעשו לי. בנט אמר שהוא יגיע איתי לשימוע, אם זה אכן יתקיים".
יכול להיות שבנט חושב בדיוק כמוך, אבל המפלגה שלו חושבת אחרת.
"בדיוק", אומר ריסקין בנחישות. "ברית הנישואין בין היהדות והפוליטיקה הורסת את הדת והורסת את הפוליטיקה. זו הבעיה הגדולה. לח"כים הדתיים צריכים להיות ערכים שהם מעל הפוליטיקה, מעל ההצבעות, וזה לא מה שקורה".
בנושא אחר מצא הרב ריסקין את עצמו בתוך המחנה המותקף. נגדו ונגד רבני צהר, בית הלל וה-RCA (ארגון-הגג של הרבנים המודרן-אורתודוקסים בצפון אמריקה) נמתחה ביקורת קשה בשל תמיכתם בעריכת הסכמי קדם-נישואין, שאמורים למנוע מצבי עגינות עתידיים. "אני חושב שמה שקורה בנושא הזה הוא שערורייה", מסביר הרב ריסקין את הצורך בהסכמים כאלה. "יש בעיה חמורה בנושא מסורבות הגט. כתוב בתורה 'וכתב לה ספר כריתות', ומכאן שהבעל נותן את הגט באופן חד-סטרי. אני מאמין בכל נפשי בתורה מן השמיים. לפני 4,000 שנה, כשהקב"ה נתן את תורתו למשה רבנו, לא היה מצב שאישה תרצה גט; לא היה לה מעמד חברתי או כלכלי, ולכן האיש היה נותן את הגט. אבל נשינו אינן שבויות אצל בעליהן. אנחנו מוכרחים למצוא פתרון לדבר הזה של בעל שמונע גט מאשתו, ויש הרבה פתרונות. כתבתי על כך ספר שלם. יש גם מחלוקת בגמרא אם זה מדאורייתא או מדרבנן. בזמן התלמוד היה הפתרון של 'מכים אותו עד שיאמר רוצה אני', אבל זה בלתי אפשרי ליישום היום".
היית בעד הכאת הבעל, אם הדבר היה חוקי?
"אם לא הייתה דרך אחרת – והמציאות היא שיש דרך אחרת – הייתי דוגל בזה. מה כן יכולים לעשות? בית הדין יכול לחייב גט, ואם הבעל לא רוצה - אפשר להכניס אותו למאסר, ואפשר לבטל את הרישיון שלו לעיסוק במקצועו, אם הוא רופא וכדומה. וקיים גם הנושא של חוזה קדם-נישואין, אלא שעל פי רוב, הרבנים אינם מוכנים להפעיל אותו. החוזה בעצם אומר שמי שלא רוצה לתת או לקבל גט, יצטרך לשלם סכום גבוה כל חודש, עד שישתף פעולה. כתבתי על כך בספרי 'יד לאישה', וזה קיבל את ההסכמה של הרב יעקב בצלאל ז'ולטי, שהיה הרב הראשי של ירושלים. ועכשיו אומרים הרבנים שזה יוצר 'גט מעושה' (שאינו נובע מרצון הבעל, ולכן אינו כשר – צ"ק) ואין להשתמש בזה. אבל הרי הרמב"ם עצמו, על סמך הגמרא, השתמש בגט מעושה, כאשר פסק להלכה 'כופין אותו עד שיאמר רוצה אני'. הסיבה לכך היא ש'נשותינו אינן כשבויות תחת בעליהן'. יותר מזה, הרמב"ם כותב על הפסוק 'משפטים טובים וצדיקים', ומסביר שההלכה שלנו צריכה להיות טובה וצדיקה. זה בשביל הרמב"ם עיקר התורה שבעל פה.
"הבעיה היא שיש רבנים שאומרים שמי שחותם או מחתים על חוזה קדם-נישואין, הוא לא אורתודוקסי", אומר הרב ריסקין, ומכוון למכתב שעליו חתמו רבנים חרדים אך גם כאלה מהמגזר הציוני-דתי, כמו הרב צבי טאו והרב דב ליאור. "שלא תבין לא נכון, אני אוהב הרבה רבנים חרד"ליים, אבל לא כשהם חד-גוניים. הם לא רוצים לקבל את חוזי קדם-הנישואין? בבקשה, אבל אל תפסלו את מי שכן מקבל".
למרות תחושותיו הקשות, ריסקין לא מאבד את חוש ההומור. "בימי בין המצרים אני לא מתגלח", הוא מספר, "ואז אני אומר לבעלי הבתים ביישוב שלי: לפחות שלושה שבועות בשנה אני נראה כמו רב".
קרה שעשו לך בעיות רק כי אין לך זקן?
"בטח. לא רצו לתת לי להיבחן להסמכה לרב עיר. הרב אברהם שפירא ניסה לעזור לי. בסופו של דבר הסכימו לקבל אותי מפני שהוא דפק על השולחן. הוא אמר בנוכחותי 'לא צריך להעביר אותו, אבל כן להכניס אותו לבחינה'. שאלו אותי הרבה שאלות, ובסיעתא דשמיא עניתי בסדר. כששאלו 'למה אין לך זקן?', אמרתי 'שלום בית', שזו האמת. הם קיבלו זאת".
יכול להיות שהתדמית שלך כ"רב אמריקאי", כולל המבטא, לנצח תשאיר אותך בעמדת האאוטסיידר?
"אני לא מרגיש כאאוטסיידר. אני פעיל מאוד בארגון רבני צהר, והייתי גם פעיל ב'בית הלל'. הרב חיים דרוקמן ואחרים קירבו אותי כל הזמן, וגם הרב אליעזר מלמד הוא ידיד אמיתי. אני עובד כיום עם הרב דוד סתיו כשותף מלא (הרב סתיו מונה ליו"ר-עמית במוסדות אור תורה סטון – צ"ק). תראה, אני לא מלקק דבש מהממסד, אבל עד עכשיו בכל המאבקים שהיו לנו, הצלחתי ברוך השם. זכיתי להקים הרבה ישיבות מאוד מוצלחות. אנחנו ב'אור תורה סטון' מוציאים הכי הרבה רבנים לשליחות, אחרי חב"ד. יש לנו יותר מ-350 משפחות בעולם. יש לי הרבה תלמידים; בכל המוסדות יש לנו 3,000 תלמידים, ובאפרת יש עשרת אלפים תושבים".
אתה במיינסטרים או בקצה?
"אני אפילו לא רוצה להיות במיינסטרים היום; אני מקווה להיות במיינסטרים בעוד עשר שנים. אני חושב שהשפעתי קצת בכמה דברים, במיוחד בנוגע לנשים אורתודוקסיות בצבא. התוכנית הראשונה שמשלבת שירות צבאי ולימוד תורני לנשים, הייתה שלנו. היינו גם הראשונים להכשיר טוענות רבניות. כשהגעתי לארץ, אישה לא הייתה רשאית לשמש כטוענת בבתי הדין, כי ההנחה הייתה שהיא לא יכולה ללמוד הלכה ולא יכולה לדבר הלכה. אנחנו באור תורה סטון שינינו את זה. הלכנו לבג"ץ וניצחנו. היום יש טוענות רבניות בכל מקום בארץ. בנוסף, אצלנו בישיבת ההסדר לומדים לימודים אוניברסיטאיים, שגם זה דבר שלא היה כשהגעתי לארץ".
על החיבור עם הרב סתיו הוא מספר: "אני עכשיו מחפש המשכיות. רציתי שותף שיהיה צעיר ממני, וגם היה חשוב לי שיהיה ישראלי. אני חושב שזה פלוס. מישהו מישראל יכול להעביר דברים שאני לא יכול".
אז למרות שאתה לא אאוטסיידר, ישראלי ייתקל בפחות מחסומים.
"אני חושב שתלמידי חכמים ישראלים מרגיש קרבה גדולה יותר לרב שהוא ישראלי. זה חשוב. אבל אני לא מרגיש שמישהו לא מקבל אותי בגלל המבטא, להפך".
אתה עדיין נחשב יותר לרב של החברה האנגלוסקסית.
"זה גם נכון, אבל באפרת יש 65 אחוז ישראלים. יש לנו באפרת 28 בתי כנסת, ואני מתפלל בהם בשבתות לפי השמחות, ומאוד אוהב את התפילה של עדות המזרח".
מה אתה אוהב בה?
"שמתפללים מילה במילה. גם המנגינות והסליחות שלהם אהובות עליי, הבעיה היא שזה בשעה יותר מדי מוקדמת בשביל לאהוב כמו שהייתי רוצה לאהוב. יש לנו גם בית כנסת תימני שאני אוהב להתפלל בו".
מצד אחד אתה מזוהה עם השמאל הדתי ועם ליברליות, ומצד שני היו לך התבטאויות ימניות בכל הקשור ביו"ש. יש סתירה בין הדברים?
"לגמרי לא", הוא משיב בחיוך. "אני חושב שיש לי זכות מלאה להיות איפה שאני. כל אינץ' של אפרת נבדק מראש, שאין תביעה ערבית על המקום הזה. אני תמיד אומר: הקב"ה הבטיח את חברון לאברהם אבינו, ובכל זאת אברהם שילם 400 שקל כסף - מפני שההבטחה של הקב"ה תתגשם, אך לאו דווקא עכשיו, ובינתיים אסור לנו לגזול שום דבר.
"אני רוצה שלום, ואני מאמין בכל הפשרות האפשריות, אבל לא עם אומה שלא מוכנה לקבל אותנו כמדינה יהודית. אני חושב שזה יהיה משוגע מצידנו, לעודד הקמת מדינה שאינה מכירה בנו. לגבי הליברליות, אני מתאמץ לפסוק בכל עניין לפי איך שאני מבין אותו מבחינה הלכתית. אני לא חושב שזה שייך לאמריקניות או לישראליות שלי, אני איש הלכה לפי הבנתי את ההלכה".
ארבעת ילדיו של הרב ריסקין הולכים בדרכו. "הבת הבכורה לומדת לקבל היתר הוראה", הוא מספר. "יש עכשיו בארץ לפחות ארבעה ראשי ישיבה שנותנים הסמכה לנשים".
מה ההבדל בין מורות הוראה לבין "מהר"ת", הרבות האורתודוקסיות שמוסמכות בארה"ב?
"אני חושב שההבדל הוא באינטנסיביות ובהיקף של הלימוד. אנחנו מאוד מקפידים שהנשים תלמדנה בהתאם לדרישות של הרבנות הראשית מגברים שנסמכים לרבנות. מי שמלמד אותן הוא הרב שוקי רייך, ידיד נפשי והחברותא הראשון שלי כאן בארץ".
והנשים האלה פוסקות הלכה?
"בוודאי. הן עוסקות בפסיקת הלכה, ושתיים מהן אף כתבו ספר שו"ת".
הרב ריסקין מציין הסתייגות נוספת שיש לו ממסלול המהר"ת: "חלקן קוראות לעצמן Rabbi או 'רבה'. אין בזה איסור, אבל אני לא חושב שאישה יכולה להיות מקבילה לאיש כ'בעלת הבית' על בית כנסת. הרי עיקר תפקידו של בית הכנסת זה תפילה בציבור וקריאה בתורה, ובזה אישה לא יכולה להוציא גברים ידי חובה, מפני שהיא עצמה לא חייבת".
האם היא יכולה להיות שליחת ציבור בקבלת שבת?
"אני לא רואה בזה בעיה הלכתית, שהרי גם קטין יכול לנהל את תפילת קבלת שבת, אבל מבחינה חינוכית לא הייתי ממליץ שאישה תעשה זאת. אם אתה מתחיל בקבלת שבת, אתה עלול להגיע גם לתפילת ערבית - וזה בעייתי, מפני שאישה לא יכולה להוציא ידי חובה את הקהל בדברים שבקדושה".
מה לגבי איסור "קול אישה"?
"אני יודע שיש כמה רבנים ציונים, אולי קצת חרד"לים, שאומרים על קול אישה שזה ייהרג ובל יעבור. אבל ה'שדי חמד' מביא דעה שלפיה בדברים שבקדושה אין איסור של קול אישה. זאת על סמך הגמרא במסכת ערכין, שאומרת שאישה יכולה להוציא גבר בקריאת מגילת אסתר. גם החכם עובדיה פסק כך. אני אישית גם מכניס את שירי נעמי שמר לשירה של קדושה, מכל הלב. יש היתרים, צריכים לראות את המצב".
מלבד קהילת רמב"ן של הרב בני לאו בירושלים, אני לא מכיר עוד הרבה בתי כנסת בישראל שהחליטו להכניס מהר"ת או מורת הוראה.
"אצלנו באפרת יש מנהיגה רוחנית שעובדת לצידי ומטעמי, וממש 'עושה חיל באפרתה'. גם ברעננה יש. זה קורה ועוד יקרה הרבה יותר, אני בטוח. אם נשים כבר הגיעו לתפקיד ראשת ממשלה או נשיאת בית המשפט העליון, אין סיבה שלא תהיה אישה שהיא מנהיגה רוחנית".
לאחרונה עולה שוב ושוב נושא יחסה של ההלכה להומוסקסואלים – הן במישור הציבורי והן בתוך הקהילות הדתיות. מה העמדה שלך בנושא?
"אנחנו לא יכולים להתיר מה שהתורה אוסרת. מצד שני, 'אונס רחמנא פטריה' - התורה פטרה את האנוס מן החיובים הנובעים ממה שעשה. אני רוצה להציע משהו: בפסוקים המדברים על הומוסקסואליות כתובה המילה 'תועבה', ובהקשר הזה הגמרא מגדירה אותה כ'טועה אתה בה'. בימי סוקרטס ואפלטון, רבים מהיוונים היו ביסקסואלים, והפילוסופים דווקא הטיפו להיות הומוסקסואלים, כי אז אין מורכבות של ילדים. הם לא האמינו בילודה כלל. אני חושב שעל זה התורה מדברת: מי שהיה יכול להיות הטרוסקסואל, ובחר להיות הומוסקסואל, עליו נאמר 'טועה אתה בה'. 'אונס רחמנא פטריה' שייך רק למי שלא יכול לקבל איזשהו סיפוק בדרך אחרת.
"הגישה שלי אומרת שצריכים לאהוב כל יהודי באשר הוא שם. צריכים לתת להומוסקסואלים לעלות לתורה וכן הלאה. אני לא שואל אותם מה הם עושים בפרטיות שלהם, זה לא הביזנס שלי. השיפוט הוא של הקב"ה".
היית מחתן אותם?
"חתונה זה לא נכון, אבל חוזה של שותפות הוא אפשרי. יותר טוב בעיניי שיחיו ביחד מאשר שייאלצו להיפגש במקומות ציבוריים. זה בוודאי לא טוב".
לסיום אני שואל את הרב ריסקין אם הוא מתחרט על משהו שעשה לאורך הקריירה הציבורית והרבנית שלו. "במבט לאחור אני מודה לקב"ה מכל הלב, בעיקר מפני שאצלי הגשמת החלומות הרבה יותר גדולה מאשר החלומות עצמם", הוא עונה. "זה התחיל בבית הכנסת לינקולן סקוור, שהיה בדירה קטנה, ונמשך בהקמת אפרת. כשאני הולך בשבת בין בתי הכנסת, אני רואה את היופי של היישוב ולא מאמין. הרבה אנשים בדרך מבקשים ממני ברכה לילדיהם, כי אני כוהן. אני באמת מאמין שההחלטות בסייעתא דשמיא היו נכונות".
מה הייתה ההחלטה הכי טובה שקיבלת?
"לעלות ארצה. בהתחלה כשעליתי כעסתי על האורתודוקסים שלא עולים: הרי זו מצוות עשה, אז איך אתה יכול לא להיות בארץ ישראל? עכשיו אני רק מרחם עליהם. יש לנו הזכות לראות את ההגשמה של החלום הגדול ביותר, החזרה לארצנו מהגולה, ואני מאמין שאנחנו כבר בביאת המשיח. לראות מה שיש עכשיו בנוגע לתלמוד תורה, אפילו לימוד תורה לנשים – זה חלק מהנס הגדול של מדינת ישראל. אני רק חושש מאוד כאשר אני רואה שנאת חינם במקום אהבת חינם. אני מקווה שזה לא יהיה, במיוחד בקרב הממסד הרבני. שילמד לאהוב כל יהודי באשר הוא שם".
אתה אופטימי לגבי הרבנות?
"אם היא תתנתק מהפוליטיקה, אהיה יותר אופטימי. כרגע אנחנו צריכים לעשות יותר ויותר דברים במסגרות מקבילות אליה - בתי דין, כשרות - ואולי בסוף עוד נוכל בכל זאת לעבוד ביחד".
מהרבנות הראשית לישראל נמסר לנו בעקבות דבריו של הרב ריסקין:
"צר לנו כי ישנו רב בישראל, שהתחייב בעת קבלת תפקידו לנהוג ולפעול על פי הנחיות מועצת הרבנות הראשית לישראל וכן להיות מחויב למסורת ישראל, אותה המסורת ששמרה על עם ישראל במשך הדורות, ובפועל אמר בחודש שעבר כי 'אני רואה את הרפורמים והקונסרבטיבים כשותפים שלי', וכי 'באמריקה כל אחד צריך להיות חופשי להתפלל ולעבוד את הקב"ה איך שהוא רוצה לעובדו'. דברים אלו מדברים בעד עצמם ואין מה להוסיף עליהם".
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם