ראשי » יהדות » העולם היהודי

מתי נכנס החג ומה עושים בשבת? קיצור הלכות ראש השנה

ביום רביעי אומרים סליחות ונוהגים ללכת למקווה, בחמישי צריך לזכור ללכת לתשליך וכדאי לזכור איך מדליקים נרות ביום שישי בערב. הרב ברוך אפרתי ריכז את הלכות ראש השנה בקצרה ואת זמני החג בערים ברחבי הארץ

כניסת חג ראשון ויציאת השבת

ירושלים:
כניסת החג – 18:02
יציאת שבת – 19:10

תל אביב:
כניסת החג – 18:19
יציאת שבת – 19:12

חיפה:
כניסת החג – 18:12
יציאת שבת – 19:11

באר שבע:
כניסת החג – 18:20
יציאת שבת – 19:12

יום רביעי - ערב ראש השנה

אומרים סליחות (תחנון בסליחות, אך לא בתפילה). בסוף תפילת שחרית עושים התרת נדרים. כל שלושה אנשים יכולים להתיר.

נהוג להסתפר ולהתגלח לקראת יום הדין, לטבול במעיין או במקווה, לתת צדקה ולעלות לקברי אבות וקברי צדיקים.
 
לפני תחילת החג יש לעשות 'עירוב תבשילין' על מנת שנוכל לבשל ביום טוב עבור שבת. הנוסח מצוי בסידורים השונים.

בהדלקת נרות מברכת האישה 'להדליק נר של יום טוב', וכן ברכת 'שהחיינו', לפני ההדלקה. יש להכין אש שתדלק בשני ימי החג, כדי שנוכל להעביר ולהשתמש באש במהלך יום טוב.

יום רביעי בערב - הלילה הראשון של ראש השנה

"לא ילבוש בראש השנה בגדי רקמה ומשי כמו שאר ימים טובים, כדי שיהא מורא הדין עליו" (ט"ז). לכן נוהגים להתלבש בבגדים פשוטים ונאים, אך לא מפוארים.

בתפילת ערבית מתחילים להוסיף את ארבע התוספות של עשרת ימי תשובה: 'זכרנו לחיים', 'מי כמוך אב הרחמים', 'וכתוב לחיים טובים', ו-'בספר חיים'. בנוסף משנים את ברכת 'האל הקדוש' לברכת 'המלך הקדוש'. בימי חול משנים את ברכת המשפט ל'המלך המשפט'. בקדיש אומרים 'לעילא לעילא מכל' במקום 'לעילא מן', ו'עושה השלום' במקום 'עושה שלום'.

אם שכח 'המלך הקדוש' ולא נזכר מיד (או אפילו נזכר מיד, אך התחיל את הברכה הבאה), חוזר לתחילת שמונה עשרה. אם שכח 'המלך המשפט' אינו חוזר. אם שכח את שאר התוספות אינו חוזר.
   
לאחר התפילה מברכים אחד/ת את השני/ה 'לשנה טובה תכתב/י ותחתמ/י'. מנהג הרב קוק היה לומר בראש השנה 'חג מבורך' ולא 'חג שמח' בשל אימת הדין, שנאמר "וגילו ברעדה".

בסעודה אוכלים את הסימנים המיוחדים לראש השנה, כל אחד כמנהג משפחתו. נהגו להימנע מאכילת מאכלים חמוצים, ואגוזים. את הסימנים אוכלים בסעודה, ולפיכך על הירקות לא מברכים, ועל הפירות מברכים. אומרים 'יעלה ויבוא' בברכת המזון.

יום חמישי - היום הראשון של ראש השנה

לאחר ההפטרה אומרים 'למנצח' שבע פעמים, ותוקעים 30 תקיעות בעמידה, הן 'תקיעות דמיושב' הנקראות כך משום שאם ישב בזמן התקיעות הללו, יצא. בתפילת מוסף, תוקעים בחזרת הש"ץ 30 תקיעות: עשר למלכויות, עשר לזיכרונות ועשר לשופרות. תקיעות אלו נקראות 'תקיעות דמעומד'. לאחר חזרת הש"ץ תוקעים 30 תקיעות לאחר 'קדיש תתקבל', ועוד עשר תקיעות לפני 'עלינו', על מנת שנשלים מאה תקיעות.
 

במהלך התקיעות אין לדבר, אלא להתרכז בתקיעות ולהרהר בתשובה על חטאינו. השופר קורא למלחמה, מלחמת האדם ברוע הטמון בו, מלחמה עד כדי מסירות הנפש כעקידת יצחק. השופר מכריז על מלכות השם ועל מגמת הטוב במציאות. יש להשגיח על ילדים קטנים ולהקפיד על שמירת השקט בתפילה ובעיקר בתקיעות.

"נוהגים שלא לישן ביום ראש השנה עד אחר חצות היום, והיושב בטל כישן דמי" (רמ"א ובאה"ט). לאחר תפילת מנחה אומרים 'תשליך' ליד מקווה מים או מעיין, ויש שנהגו שלא לאומרו.

יום שישי - היום השני של ראש השנה

ביום חמישי בערב מתחילים בהכנת החג רק לאחר צאת הכוכבים. הדלקת נרות, ערבית וסעודה נעשים כמו ביום הראשון. יש שאוכלים שוב את הסימנים. בהדלקת הנרות ובקידוש טוב שיהיה כלי חדש או פרי חדש, ויש להתכוון גם עליו בברכת 'שהחיינו'.
   
שחרית, קריאת התורה ומוסף - של יום ב' של ראש השנה (הנוסח המלא נמצא במחזורים). מנחה גם היא של יום טוב. השנה נמשך ראש השנה לתוך שבת, ועל כן במוצאי החג לא עושים הבדלה.

שבת תשובה

הדלקת נרות בערב שבת נעשית מאש דלוקה. מברכים לאחר ההדלקה. בבית הכנסת מבצעים קבלת שבת קצרה וערבית של שבת.

שחרית ומנחה הינם תפילות שבת רגילות, יחד עם התוספות של עשרת ימי תשובה. לפני מנחה קטנה, יתקיימו בבתי כנסת דרשות שבת תשובה. במוצאי שבת מבצעים הבדלה רגילה.

"יש לכל אדם לחפש ולפשפש במעשיו ולשוב מהם בעשרת ימי תשובה. וספק עבירה צריך יותר תשובה מעבירה ודאית, כי יותר מתחרט כשיודע שעשה, משאינו יודע שעשה. ולכן קרבן אשם תלוי הוצרך להיות ביוקר יותר מחטאת" (רמ"א ורבינו יונה). יהי רצון שבזכות תפילתנו ותשובתנו יזכרנו השם בזיכרון טוב מלפניו.

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg