"סלח נא": דף מתוך מחזור יום כיפור עתיק נחשף לציבור

דף מתוך מחזור בן כ-900 שנה עלה לראשונה לאתר כתבי היד היהודיים 'כתיב', של הספרייה הלאומית, לאחר שנחשף בגניזה הקהירית. הכותב – סופר בשם הלל בן עלי – נחשב כאחד המשפיעים והחשובים ביותר בבגדד ובקהיר במאה ה-11

חנן גרינווד | 24/9/2017 23:44
תגיות: יום כיפור, יהדות, מחזור, בית כנסת, תפילה,
קטע נדיר ועתיק מתוך מחזור יום כיפור עתיק במיוחד, נחשף לאחרונה באופן חופשי לציבור באתר 'כתיב' – אתר כתבי היד היהודיים של הספרייה הלאומית, וחושף טפח מתפילות יום הכיפורים שהתנהלו כבר לפני כ-900 שנה. במלל שנחשף מתגלה שוב כי כבר לפני מאות שנים התכנסו בבתי הכנסת והתפללו תפילות דומות לתפילות היום ועם אותם פיוטים שהשתמרו מאות שנים.

מדובר במסמך שהתגלה כבר לפני מספר שנים בגניזה הקהירית - אחד מהמקורות החשובים ביותר להבנת תולדות התרבות, הדת, הכלכלה והספרות היהודית בימי הביניים ובעת החדשה. עם זאת, מדובר בפעם הראשונה שבה הוא נחשף באופן חופשי לציבור באמצעות אתר אינטרנט. בגניזה הקהירית התגלו מאות אלפי מסמכים וחלקי מסמכים יהודיים בבית כנסת בפוסטאט (העיר העתיקה של קהיר), חלקם כתבי קודש, חלקם מכתבים, וחלקם מסמכים עסקיים ומשפטיים.

 
צילום: אתר 'כתיב', הספרייה הלאומית
הפיוט מלפני מאות שנים צילום: אתר 'כתיב', הספרייה הלאומית


המסמך המדובר הינו קטע של מחזור ליום כיפור שנכתב ככל הנראה בסוף המאה ה - 11 או ראשית המאה ה-12 בידי סופר בשם הלל בן עלי, שהיה חזן בבגדד והיגר לקהיר בה שימש כסופר הרשמי של בית הדין בקהיר. בגניזה הקהירית, כמו גם באתר 'כתיב' של הספרייה הלאומית, קיימות דוגמאות רבות של תעודות בכתב ידו בשל התפקיד שהוא מילא בקהילה בין 1066 ל- 1108. הלל בן עלי נחשב לאחד מהסופרים החשובים ביותר שכתב ידו נמצאים בגניזה הקהירית.

"מסמך זה מהווה את המחזור ליום כיפור הקדום ביותר באוסף הספרייה הלאומית וככל הנראה גם אחד העתיקים בעולם", אומר ד"ר יואל פינקלמן, אוצר אוסף היהדות בספרייה. "לא מדובר על מחזור שלם, אלא על חלק מדף אחד מתוך מחזור ארוך יותר. יש באוסף מחזורים בכתב יד שלמים יותר, אבל רק מכמה מאות שנים מאוחר יותר".

 
צילום: יוסי זמיר
צילום: יוסי זמיר


בצד אחד של הדף מופיע קטע מתוך פיוט של ר' אליעזר הקליר (מגדולי הפייטנים בתולדות היהדות) בשם "את לחשי ענה נא." ניתן לקרוא את המילים " [הוני] המולת קודש, ומהללים בהדרת [קודש]" בשורה השלישית של הקטע. בצד השני מופיע תפילות הקשורות לעבודת יום הכיפורים בבית המקדש. "פיוט זו דרך הביטוי המקובלת שבה יכלו באותה תקופה להכניס תוכן חדש, ייחודי ובעל סממנים מקומיים לתוך הסידור הקבוע, ופיוט עתיק זה הוא דוגמה לכך", מוסיף ד"ר פינקלמן.



מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

המומלצים

פייסבוק