כיפור תשע"ח: תשובה ומשפט בראי הימים הנוראים
בימים אלה של חשבון נפש ותשובה חובה לקדם דיאלוג ציבורי שייצור סביבה המקרבת את השלום בינינו, סביבה שממעטת את השימוש במשפט כדרך חיים ואשר משכינה שלום פנימי
חודש אלול והימים הנוראים הם תקופה של חשבון נפש - שנועדה בראש ובראשונה לעצור את מרוץ החיים כדי לעורר מחשבות שוברות שגרה. המעוניין לתקן את מעשיו חייב להביט לאחור כדי לזהות אצלו כשלים התנהגותיים, הנובעים מתכונות שטיפח או שטבועות בו, אשר גוררות אותו להתנהגות חברתית שמובילה לפגיעה באחר במישרין או בעקיפין.
התשובה ביהדות היא נקודת מפנה בחשבון הנפש השנתי, כי היא מביאה את האדם להתחדשות מחשבתית בהתנהגותו. הקושי של האדם להבין את רעיון התשובה והסליחה נובע בעיקר מאי־יכולתו לסלוח ולוותר. דעתו של האדם ושל החברה המענישה מתקררות רק כאשר החוטא נענש. זהו ביטוי לא רק של עונש, אלא של נקמה במי שהעז לחטוא או להפר את הסדר החברתי שנקבע.
התשובה האלוקית קוראת לקיומה של חברה סבלנית. חברה סלחנית ותומכת היא חברה חזקה שמקרבת את השלום בתוכה, ולא פועלת על פי הכלל "ייקוב הדין את ההר". בנקודה זו מתחברים ערכי התשובה והשלום. חז"ל קבעו כי במקום שיש משפט אין שלום, ובמקום שיש שלום אין משפט.
נראה שאין חולק על כך שהחברה הישראלית מלאה משפט, ולכן לפי כלל זה גם אין בה שלום. אם נבחן את מספר התיקים שנפתחים בבתי המשפט בכל שנה, הן של המדינה נגד חשודים והן של אדם נגד חברו, נגלה שאנו חברה מתלהמת שהשיח בה כוחני.

בימים אלה עלינו לבחון את הקשר בין התשובה, השלום והמשפט ולהבין שהם קשורים בקשר הדדי. חברה שמרבה לדבר על שלום עם שכניה, צריכה לחשוב בראש ובראשונה על השלום בתוכה, כי אם לא נבין את מהותו של השלום במעגלים שמתחילים באישיותו של הפרט ובמשפחה ונמשכים בחברה כולה - לא נבין לעולם כיצד עושים שלום עם האחר.
אם הפוליטיקאים ישקיעו מאמצים רבים בהשגת שלום עם שכנינו, ויעשו ויתורים כאלה או אחרים, הם יוכלו להשיג, לכל היותר, מצב של היעדר מלחמה, אך לא שלום. מצבים של היעדר מלחמה בדמותן של בריתות שלום נכרתו במקומות רבים בעולם, והדוגמה הקשה ביותר היא אירופה, ואף על פי כן היא היבשת שידעה מלחמות קשות יותר מכל מקום אחר בעולם.
החברה הישראלית, ובראשה מנהיגיה, צריכים לבחור בסגנון מקדם שלום כדרך התנהגות. המנהיגים אינם יכולים לדבר על השלום עם השכנים כשכל שיח ביניהם מלווה בהתלהמות ובהשמצות הדדיות. הדיאלוג האלים והכוחני בתקשורת חשוף לעיני כל ומשמש בעקיפין מודל חיקוי למי שעלול לחשוב שזו דרכה של ההצלחה.
בימים אלה של חשבון נפש ותשובה חובה לקדם דיאלוג ציבורי שייצור סביבה המקרבת את השלום בינינו, סביבה שממעטת את השימוש במשפט כדרך חיים ואשר משכינה שלום פנימי שעשוי להוביל לשלום המיוחל עם שכנינו. רעיון התשובה ורעיון השלום חותרים לשינוי בהתנהגות תוך חשבון נפש, ותרנות, דיאלוג מקדם והתרחקות מכל שיח מתלהם.
הכותב הוא מנכ"ל ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות (ור"מ), מנכ"ל המכללה האקדמית אשקלון ומחבר הספר "השלום כערך־על במשפט העברי ובמדרשי חז"ל"
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg