ראשי » יהדות » חדשות

כיפורים וכפרות: כל הלכות יום כיפור שחל בשבת

האם אישה בהיריון צריכה לצום? האם מי שמותר לו לאכול צריך לעשות קידוש ביום כיפור שחל בשבת? ומה נהוג לעשות לאחר צאת הצום? כל ההלכות שצריך לדעת לקראת יום כיפור תשע"ח

• מצוות עשה מן התורה לשוב אל השם, על ידי וידוי מעשינו הרעים וחרטה עליהם, וכן בקבלה על עצמנו לעתיד שלא לשוב על החטא (דברים ל, רמב"ם הל' תשובה).

• במצוות שבין אדם למקום יש להתוודות לפני ה', ולא לפרט את החטא לאחרים (יומא פו:). במצוות שבין אדם לחברו יש להתוודות ולבקש סליחה מהחבר, וגם להתוודות לפני השם.
 

 
• אם פגע בחבר אך חברו אינו יודע, כגון שדיבר עליו לשון הרע, אם הוא מעריך שהחבר לא ייפגע יותר מידיעת החטא, עליו לבקש סליחה ממנו. אך אם הוא מעריך שהחבר יכעס ויעלב מידיעת הפגיעה נגדו, יש להימנע מבקשת סליחה (ממשמעות המג"א תר'ו, וכסברת ר' ישראל סלנט).

• ראוי להחמיר בענייני כשרות האוכל בעשרת ימי תשובה, כגון להימנע מאכילת לחם של נכרי וחלב נכרי, גם מי שנוהג להקל בזה בימים רגילים (ראבי"ה בשם ירושלמי שבת פ"ג).

• 'כפרות' – כמה גדולים ביטלו מנהג הכפרות, בשל הדמיון למנהגי עבודה זרה (רמב"ן ורשב"א בשו"ת ח"א שצה, וכן פסק בשו"ע תרה). אמנם, אנו נוהגים לעשות כפרות, על תרנגול או על כסף (רש"י נהג לעשות על ירק, אך אין לשנות. רמ"א ומג"א תרה).

מותר לעשות כפרות על כרטיס האשראי בתרומה באינטרנט דרכו. מסובבים את הכרטיס על הראש ככסף, ומתכוונים על כמות התרומה באמירת הכפרות.

• נוהגים לטבול במקווה (רא"ש יומא פ"ח כד בשם רס"ג). אין לברך על הטבילה (רא"ש שם, שלא כרס"ג).

• מצוות עשה מן התורה לאכול כמה שיותר ביום זה, במיוחד במאכלים מענגים (יומא פא:, רא"ש שם, ש"וע תרד ומשנ"ב סק"א, ולא כרמב"ם). יש שהסבירו שהתורה מבקשת להקל עלינו את הצום על ידי האוכל (ב"ח תר"ד), ויש שהסבירו שהתורה באה להקשות עלינו מעט גם ביום זה (ערוה"ש תר"ד).
 

 
• השנה אומרים אבינו מלכנו בשחרית של יום שישי משום שיום כיפור יחול בשבת (רמ"א תר'ד). מתפללים מנחה מוקדם לפני סעודה מפסקת ובמנחה אומרים וידוי בתפילת הלחש אך לא בחזרת הש"ץ, ואין אומרים אבינו מלכנו (ומנהג הספרדים לומר).

• מדליקים נרות חג בברכה (של שבת ויוה"כ), וכן שהחיינו, ככתוב במחזור. נוסף על כך יש להדליק נר נשמה, שכן הבדלה נעשה על נר שדלק כל היום. האב (ויש נוהגים שגם האם) מברך את הבנים והבנות, ככתוב במחזור. הילדים מנשקים ידי ההורים לאחר הברכה (כתבי האר"י).

• מתעטפים בטלית לפני השקיעה בברכה. מנהג קדום ללכת עם 'קיטל' או בבגדי לבן כדי להידמות למלאכים, וכדי להזכיר לנו את יום המיתה לעוררנו בתשובה. מנהג האשכנזים לומר 'תפילה זכה' לפני כל נדרי.

• יש לזכור ששבת היום, ולא לשכוח להוסיף את ההוספות המיוחדות לשבת בתפילות.

• הצום מתחיל מן הערב (ויקרא כג).

• ביום כיפור יש להימנע מחמישה דברים: אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל, יחסי אישות (גמ' יומא, רמב"ם פ"א ה"ד. לדעת הרא"ש כולם מדרבנן חוץ מאכילה ושתיה, ולדעת רמב"ם הכל מדאורייתא).

• אסור לעשות מלאכה ביום כיפור (ויקרא כג).

• יולדת, מעוברת, וחולה שקשה לו לעמוד – מותרים לרחוץ כדרכם, לא לשם תענוג אלא לבריאות וניקיון (רמב"ם פ"ג ה"ב, ערוה"ש תריג ס"ט).

• למתקשים לצום מותר ללעוס מסטיק ללא טעם ביום כיפור, אך ראוי להחמיר (ממשמעות המג"א תקס'ז. וכה"ח החמיר שם אפילו בבליעת רוק).

• יש להימנע מרחיצה לשם תענוג (שו"ע תריג), אך רחיצת ניקיון מותרת מעיקר הדין (ראשונים, מג"א שם סק"א).
 

• רחיצת ניקיון ותענוג יחד (כגון מים חמים על פנים מלוכלכות) אסורה (ממשמעות הרמ"א שם ס"ד).

• ראוי להימנע מלשים דאודורנט ביום כיפור. ומי שהדבר יפריע לו או לאחרים, יכול לשים ספריי אך יימנע ממשחה.

• יש מחמירים שלא ללכת עם קרוקס וסנדלי שורש נוחים (ע"פ שער"ת תקנד סקי"א, ומשנ"ב שם סק"ה) אך מעיקר הדין מותר (ערוך השולחן שם ס"ה). גם ילדים קטנים אסורים בנעילת סנדלי עור ביו"כ (יומא עח:).

• יש להימנע מנגיעה בין בני הזוג בלילה, אך ביום אפשר להקל (ט"ז תרטו סק"א, ערוה"ש תרטו ס"א, שלא כמג"א ומשנ"ב שהחמירו).

• מותר לרחוץ ילדים ביום כיפור אם יש צורך, במים פושרים, אך לא חמים (ב"ח ומג"א תרטז סק"א, ומשנ"ב שם). ילדים עד גיל מצוות פטורים מהצום, אך יש לחנכם לצום מעט. בנים מגיל 12 ובנות מגיל 11 נוהגים לצום כראוי (ב"ח ומג"א ססק"ב).

• אישה בהיריון רגיל חייבת לצום.

• אישה בהיריון בכל שלב שהוא החשה כאבי ראש חזקים או שהיא מקיאה, מותרת לשתות מים מיד בשיעורין, ואם לא די לה בזה, מותר לה לשתות ללא הגבלה.

• אישה בהיריון שהחלו לה צירים או ירידת מים, או שאינה חשה תזוזות ברחם יותר מחצי שעה, תשתה ללא שיעורין אפילו אם אין לה כאבים כלשהם.

• אישה שילדה בקרבה של שלושה ימים ליום כיפור (סופרים 72 שעות מהלידה), אסורה לצום (שו"ע תריז ס"ד).
 

   
• אישה שילדה בקרבה של שבעה ימים ליום כיפור, אם היא או רופא רוצים שתאכל, אוכלת בשיעורין, ואם לא מספיק, אוכלת כדרכה (שבת קכט. ושו"ע תריז ס"ד).

• מניקה שמעריכה שיתמעט החלב לתינוק אם תצום, מותרת לשתות לשיעורין (תורת היולדת בשם חזו"א, ועדות הגר"א נבנצל בשם הגרש"ז. לעומת החזו"א והגרש"ז, היו שהחמירו במקרה שהתינוק מוכן לשתות תחליף חלב- שו"ת אז נדברו ח"ט ט).

• חולה בסכנה שותה ואוכל מיד, וגם ספק חולה כזה לא יטרח לחפש רב אלא יאכל מיד (ויקרא יח, יומא פב, שו"ע תריח ס"ח).

• חולה ללא סכנה שבצום חש שאם לא יאכל יסתכן, אוכל לשיעורין (שו"ע תריח ס"א).

• מי ששותה ואוכל לשיעורין, יאכל נפח של קופסת גפרורים (30 סמ"ק) כל 7 דקות (ר' חיים נאה שעו"ת ג', ערוה"ש תריח סי"ד), וישתה פחות מנפח צד אחד של לחי מלאה (אצל אדם ממוצע – כחמישית כוס חד פעמית) כל 7 דקות (שו"ע תריח ס"ז). עדיף לאכול ולשתות דברים מזינים. 

בשעת דחק שהשיעורין לא מספיקים, עדיף לשתות ולאכול כנ"ל כל ארבע דקות מאשר ברצף. ואם יש צורך נוסף לשתות, מותר לשתות (בלבד) כל דקה וזה עדיף משתייה ברצף (כשיטת הרמב"ם שביה"ע פ"ב, וב"י תרי'ב – כרביעית הלוג).

• חולה שאין בו סכנה יכול לקחת כדורים ללא מים בשעת צורך גדול (אג"מ או"ח ח"ג צ"א).
   
• חולה שאין בו סכנה חייב לצום כרגיל. זה כולל כאבי ראש רגילים, חולשה כללית וכדומה. בכל ספק, יש לשאול את אחד הרופאים בקהילה.

• האוכל ביום כיפור, לא עושה קידוש (אף על פי שזו גם שבת), אך יוסיף יעלה ויבוא ורצה והחליצנו בברכת המזון (שו"ע תריח ס"י), והוא יכול לעלות לתורה חוץ ממפטיר וממנחה (שו"ת רעק"א סכ"ד).

• בבוקר נוטלים ידיים עד קשרי האצבעות (תו'ס יומא עז:).

• הכהנים נוטלים כרגיל בתפילת שחרית. אם שמרו על ניקיון, לא נוטלים שוב במוסף (ע"פ ערוה"ש תריג ס"ד בשם רמב"ם). אך בתפילת נעילה נוטלים שוב בשל ההפסקה.

• אנו מובטחים מה' שיום הכיפורים עצמו מכפר על השבים בתשובה, ועל כן כדאי לרכז כוחות ומאמץ בתשובת היום, גם אם זה קשה.

• הרואה שהצום קשה לו ואינו יכול להתפלל, עדיף שישכב במטה ולא ישבור את הצום, גם אם יפסיד תפילה במניין או תפילה בכלל.

• אישה הרואה שקשה לה הצום מאד, בעלה פטור מן התפילה במניין ועליו לסייע לה, שתשכב, תצום ולא תתאמץ. וכן הפוך כמובן.

• במעריב של מוצאי הצום אומרים 'אתה חוננתנו'.

• מקדשים את הלבנה אף על פי שטרם אכלנו, שכן אנו שמחים בכפרתנו (אחרונים).

• עושים הבדלה כבכל מוצאי שבת, לכתחילה על נר שדלק כל היום. אם אין נר כזה, מותר לעשות הבדלה בנר שהודלק במוצאי היום.

• לאחר צאת החג וההבדלה, נוהגים לעשות מעשה לבניית סוכה, אפילו סמלי (ערוה"ש, גר"א), ואוכלים בשמחה (רמ"א תרכד ס"ה).

• למחרת משכימים לשחרית מעט קודם הזמן הרגיל (משנ"ב תרכד סי"ד).

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg