הדאגה הקיומית של זקן רבני ישיבות ההסדר

הרב נחום רבינוביץ' סבור שבתי הדין העצמאיים לגיור, שהקים בעצמו, חיוניים לעתיד העם היהודי, ולא חוסך ביקורת מהרבנות – או ממי שבוחרים לבלות את ראש השנה באומן

מקור ראשון
אריאל הורוביץ | 13/10/2017 14:20
שעת בוקר מנומנמת בשכונת מצפה-נבו שבמעלה-אדומים. ברחוב נראים רק זוג הורים שיצאו עם ילדיהם לטיול ומכוניות בודדות. אך כמה מטרים משם, בישיבת ההסדר "ברכת משה", התכונה רבה. זהו זמן אלול, לא מכבר החלה שנת הלימודים ה-41 בישיבה, ותלמידים חדשים חובשים את ספסלי בית המדרש.

הרב נחום רבינוביץ' מביט בסיפוק על הישיבה, שבראשה עמד במשך עשרות שנים. לפני שנתיים פרש באופן רשמי מהתפקיד ומינה תחתיו את הרב יצחק שילת והרב חיים סבתו – מי שהקימו את הישיבה והזמינו אותו לעמוד בראשה - וכיום הוא ממשיך ללמד כמה שיעורים קבועים. בעוד חודשים אחדים ימלאו לו 90, וראייתו אמנם כבר משובשת, אך מחשבתו צלולה ודיבורו בהיר.

פעילותו הציבורית של הרב רבינוביץ' נמשכת גם היא. מזה שנתיים הוא עומד בראש "גיור כהלכה" – רשת בתי דין עצמאיים לגיור, שאותם מובילים גם הרב יעקב מדן, הרב רא"ם הכהן, הרב דוד סתיו ואחרים. בתי הדין הללו מבקשים להציע אלטרנטיבה למערכת הגיור של הרבנות הראשית לישראל, ויש שרואים בהם ניסיון לערער על המונופול של הממסד הדתי. מבחינת הרב רבינוביץ', מונופול כזה כלל לא אמור להתקיים.
 
צילום: הדס פרוש, פלאש 90
עומד בראש ''גיור כהלכה'', הרב רבינוביץ'. צילום: הדס פרוש, פלאש 90

"ענייני גיור אף פעם לא היו ברשותו של בית דין מסוים", הוא אומר. "זה היה נכון כמובן בגלות, אבל גם כשהייתה סנהדרין. בתקופת חז"ל אנחנו רואים שכל שלושה תלמידי חכמים יכולים לגייר. כשגוי אחד בא לשמאי ורוצה להתגייר אך נדחה, הוא הולך להלל, שמקבל אותו בסבר פנים יפות ומגייר אותו. לסנהדרין לא הייתה סמכות לפסול לא את פסיקתו של שמאי ולא את פסיקתו של הלל. כיוון שהלל קיבל את הגוי הזה כיהודי, הוא נעשה יהודי ואין כאן שום שאלה. כך שבכל ההיסטוריה היהודית לא היה בית דין בעל סמכות-על. מי שרצה להתגייר, בחר את הרב שהוא העריך שיקבל אותו. ואם הרב הזה לא קיבל אותו - הוא יכול היה למצוא רב אחר. שתהיה חוקה אחת לכולם? איפה נשמע כדבר הזה?".

ברבנות הראשית של היום יש להערכתך יותר "שמאים" או יותר "הללים"?
"אני מניח שיש ברבנות כמה הללים, אבל משתיקים אותם, ויש כמה שמאים שחושבים שהם שולטים על כל העולם. אז אם הם לא רוצים לגייר - שלא יגיירו. אבל אם יש אחרים, לא פחות יראי שמיים מהם, שרוצים לגייר, זה לגיטימי לגמרי. שוב, צריך לזכור שמעולם לא הייתה רבנות ראשית בישראל, וגם כשהסנהדרין פעלה, היא לא הייתה בעלת סמכות בנושא גיור. גיור הוא עניין שפונה לנפשו של היחיד, לא עניין ממלכתי.
 
צילום: אורן בן חקון
''אני מניח שיש ברבנות כמה הללים, אבל משתיקים אותם''. צילום: אורן בן חקון
 
"צריך גם להבין שיש היום איום גדול על עצם קיומו של העם היהודי. כל זמן שהיינו בגולה, היו מעט מאוד גויים שבאמת רצו להתגייר. בדרך כלל התגיירו לצורכי נישואין, או מטעמים משפחתיים אחרים. כמעט לא הייתה מוטיבציה אמיתית להיות יהודי. היום המצב שונה מן הקצה אל הקצה. היהודים שעלו מברית המועצות לשעבר היו יכולים להגר לגרמניה או לאמריקה, אבל הם בחרו לבוא לכאן, לישראל, כי הם רוצים להתאחד עם העם היהודי. אחרת הם לא היו באים. הם רוצים להידבק בעם ישראל, אבל רובם גדלו בלי ידיעה ובלי הבנה של יסודות היהדות, אז צריך ללמד אותם, לעזור להם בתהליך הזה, ובסוף הם יהיו יהודים נאמנים".

כל עוד עולים כאלה אינם עוברים הליך גיור הם מנועים גם מלהתחתן במסגרת הרבנות, ולכך עלולות להיות השלכות קשות, מזהיר הרב רבינוביץ'. "שמעתי שבשנים האחרונות יצאו ממדינת ישראל קרוב ל-10,000 זוגות להתחתן בקפריסין. בעוד עשור יהיו כפליים. איך תיראה המדינה שלנו כשיהיו 20 אלף או 50 אלף זוגות שנישאו בקפריסין? וכל הילדים של העולים מברית המועצות שלא התגיירו, מה יהיה איתם? זה נושא שצריך להדאיג אותנו, ולכן פתחנו בתהליך הזה".

אבל האם אין כאן קריאת תיגר על הממסד הדתי?
"הממסד הדתי מתנהל בלי לראות מה יקרה בעוד חמש שנים, בעוד עשר שנים. אתה מדמיין מה זה אומר, שילדיהם של העולים יגדלו כאן בלי שהם עברו גיור? הם חושבים שהם יהודים, הציבור חושב שהם יהודים, אבל הם לא התגיירו. צריך לטפל בזה. ההחלטה להקים בתי דין פרטיים לא הייתה קלה, אבל תפקידה של הרבנות בישראל לדאוג לכך שבעוד עשר שנים יהיו כאן יותר יהודים, ולא פחות יהודים – והרבנות הראשית היום לא ממלאת את התפקיד הזה".

אתה אומר שכל שלושה תלמידי חכמים יכולים לגייר; המתנגדים לבתי הדין הפרטיים יטענו שהצעד שלכם מאפשר גם לשלושה רבנים רפורמים או קונסרבטיבים לעשות אותו הדבר בדיוק. אתה לא חושש ממציאות כזו?
"בוא נחכה עד שזה יקרה, ואז נפתור את הבעיה. מצד הדין, אנחנו חייבים לדאוג לעניין הגיור. האם בגלל החשש שגם אחרים ירצו לגייר, לא נעסוק בנושא הזה בכלל? מעבר לכך, אני לא מדמיין שזה יקרה. הרפורמים בחוץ לארץ כמעט לא מגיירים, ובארץ מעמדם שולי, וכך גם מעמדם של הקונסרבטיבים. האם במצב כזה עלינו ליצור מכשול לדורות שלמים? חס ושלום. זו בגידה בחובת הרבנות לדאוג לעתיד של עם ישראל".
 

צילום: יהודה פרץ
להציע חלופה למערכת הגיור. הרב רא''ם הכהן. צילום: יהודה פרץ

ההתנהלות הבעייתית בנושא הגיור, לפי הרב רבינוביץ', היא רק סימפטום להתמודדות הכושלת של הרבנות הראשית עם אתגרי השעה. גם המאבק סביב התפילה בכותל הוא בעיניו תוצאה של חוסר נכונות מצד הממסד הדתי להגיע לפשרות. "המאבק הזה מתנהל כבר קרוב לשלושים שנה. הוא התחיל מקבוצה קטנה של נשים שרצו להתפלל שם בראש חודש ולהניח תפילין. במקרה הייתי שם באחת התפילות הראשונות שלהן, וראיתי שרב הכותל דאז, הרב מאיר יהודה גץ, נסער מאוד. אמרתי לו: 'תראה, הנשים הללו באו לכאן בדרך ארץ, בהתנהגות יפה. הן לא דחקו את עצמן, אלא עמדו בצד, התפללו, וגם הניחו תפילין. אני חושב שאם תדבר אליהן בנחת, תראה שהן תבואנה עוד פעם, אולי עוד פעמיים, וזה ידעך'. הרב גץ אמר לי: 'לא, זה אסור'. ה'אסור' הזה פתח פֶּתח לרפורמים ולקונסרבטיבים והעצים את המאבק בנושא עד היום. זו בעיה שנוצרה רק משום שיש לה הדים בציבור. אילו נהגו כמו שצריך, בכבוד התורה הראוי, לא היינו מגיעים לאן שהגענו".

אבל כבר לא מדובר רק בכמה נשים שמניחות תפילין. גם יהודים רפורמים וקונסרבטיבים מרחבי העולם, שמבקרים בישראל ורוצים להתפלל בכותל, לא יכולים לעשות זאת על פי המנהג שלהם.
"מה הבעיה שיתפללו בכותל? אין כאן שום בעיה. דובר על כך שיכינו להם מקום משלהם לתפילה. צריך לזכור שרחבת הכותל המסורתית איננה מקום קדוש במקורו, אפילו לא בקדושת בית כנסת. המקום הקדוש הוא מעבר לכותל, בין גבולות הר הבית. מה אכפת לנו שהרפורמים והקונסרבטיבים יתפללו ברחבה משלהם? מה רע בזה?".

אז כל המהומה הזו מקורה בהתנהלות לא-חכמה של רבנים אורתודוקסים?
"'לא חכמה' זו לשון המעטה".

מניין משלהן

הרב רבינוביץ' ידוע כפוסק מקורי, שאינו חושש ממהפכות הלכתיות כאשר הדבר נחוץ לדעתו. פעמים רבות הוא מתבסס על דרכו ההלכתית של הרמב"ם - דמות מרכזית בעולמו התורני. באחת מפסיקותיו מן השנים האחרונות קבע הרב רבינוביץ' כי שימוש במערכות חשמל הפועלות באמצעות חיישנים, כגון זיהוי על ידי עין אלקטרונית - בדלתות אוטומטיות, בברזי מים וכדומה - אינו נחשב למלאכה אסורה בשבת. "ברור שההבנה ההלכתית הקלאסית של חשמל איננה נכונה", הוא מסביר. "החשמל עצמו הוא לא איסור; האיסור תלוי ביישום של החשמל במלאכות שונות. כשמדובר בעין אלקטרונית שמזהה דמות של אדם, אין כאן עשיית מלאכה, והדבר לא אסור. אני חושב שההבנה השגויה קשורה לכך שהיישום הראשוני של החשמל היה בהדלקת אור, ולכן חשבו שזה כמו הבערת אש - כשם שהאש מאירה, גם החשמל מאיר. אבל למעשה זה לא אותו דבר. להדליק אור בשבת זה דבר שלכתחילה אין לעשות אותו, אבל יישומים אחרים של חשמל, כמו העין האלקטרונית, מותרים".
 

צילום: shutterstock
''זיהוי על ידי עין אלקטרונית אינו נחשב למלאכה אסורה בשבת'', דלת אוטומטית. צילום: shutterstock

בכל הקשור למעמדן של נשים בעולם הדתי, הרב רבינוביץ' מגלה פתיחות מתונה: הוא מעודד למשל השתלבות נשים בפסיקת הלכה, אך מסתייג ממניינים שוויוניים. לדבריו, המענה לרצונן של נשים ליטול חלק פעיל בניהול התפילה, הוא הקמת מנייני נשים. "אנחנו יודעים שהיו קהילות שבהן נשים ניהלו תפילה לעצמן. באופן כללי, נשים צריכות להיות יותר שותפות בעולם הדתי, ולא צריך לעשות מזה רעש גדול. דעתי היא שאם נשים מקיימות סדרי תפילה לעצמן, הן יכולות גם להיות חזניות. אין שום צורך לעשות זאת באותו מניין עם גברים, גם אם יש מחיצה, אבל בתפילה של נשים לבד - זה בהחלט מבורך".

מבחינה הלכתית פשוטה, לאישה מותר להיות חזנית בקבלת שבת כמו שלילד בן 11 מותר. מדוע הוא יכול היום לעבור לפני התיבה והיא לא?
"אתה צודק שמבחינה הלכתית אין כאן הבדל, אבל לא מקובל בציבור שנשים עולות להיות חזניות, ולא צריך לדחוף לזה. אם זה יהיה יותר ויותר מקובל, אולי דברים ישתנו. זה משהו שיתפתח מהציבור, לא מהרבנים".
את הרבנים שמסתייגים מכניסתן של נשים לעולם הפסיקה, הוא מתקשה להבין. "זה נגד ההלכה", הוא אומר עליהם. "אנחנו מוצאים גם בחז"ל שהיו נשים תלמידות חכמים. ההתנגדות לכך לא נובעת מאהבת התורה, אלא מיצר הרע של 'אני ואפסי עוד'. צריך לעודד נשים שלומדות תורה, ולקוות שהן תשפענה על עולם הפסיקה. במקרא הרי מסופר על נשים שהיו בדרגה של נביאות, למשל מרים ודבורה. קח את שירת דבורה: אם תבוא היום אישה ותקרא שירה דתית שכתבה בעצמה, אתה חושב שיקבלו את זה בסבר פנים יפות? תלוי איפה. בהרבה קהילות יאמרו: 'חס ושלום. אישה? אסור לה בכלל לדבר'".

הרב שלמה ריסקין, בריאיון לצביקה קליין ב"דיוקן", אמר שאפשר מבחינה הלכתית להתייחס ללהט"בים כאל "אנוסים", מה שמפחית מעוצמת האיסור על משכב זכר. אתה מקבל את הסברה הזו?
"אני לא בקיא בנושא הזה, אבל לא מדובר בתופעה חדשה, אלא בתופעה שקיימת מאז ומעולם. ברור שיש כאן משהו בלתי נורמלי, מחוץ לגדר הרצוי והמצוי, אבל מצד שני, איך אפשר להגיד שהכול מותר? חס ושלום. הבעיה המרכזית היא שאנחנו לא יודעים בדיוק מה התקלקל כאן, גם אם ברור שיש קלקול מסוים במערכת. אני חושב שמדובר בסוג של מחלה. כשיש לפנינו חולה, מובן שלא נאמר עליו שהוא רשע, אבל צריך לנסות לעזור לו ולתקן את מה שניתן - בלי להתיר איסורי תורה.
 
צילום: אופיר דוד
אלטרנטיבה למערכת הגיור. הרב דוד סתיו. צילום: אופיר דוד

"אנחנו יודעים שאם יצר הרע תופס אותך, אתה צריך להתמודד איתו. ייתכן שההתמודדות של אדם כזה קשה יותר משל אחרים - אני לא יודע, זה לא המקצוע שלי, ואני לא חושב שמישהו יודע. העולם הדתי ניגש לנושא הזה מתוך מבוכה, כי אנחנו לא יודעים מול מה בדיוק אנחנו עומדים כאן".

האם הומו דתי יכול לעלות לתורה? להיות חזן?
"צריך להבין שיש כאן התמודדות של בני אדם, אבל כשם שלא אאפשר למחלל שבת בפרהסיה להיות שליח ציבור, כך מי שעובר עבירות אחרות בגלוי לא יכול להיות שליח ציבור. אני מתייחס לאיסור הזה כמו לכל איסור הלכתי אחר - יש משכב זכר, יש לשון הרע ויש איסור כתיבה בשבת. כל האיסורים נמצאים באותה רמה".

מאמינים בשטויות

הרב נחום אליעזר רבינוביץ' נולד ב-1928 במונטריאול שבקנדה. הוא למד אצל הרב פנחס הירשפרונג, רבה הראשי של העיר, ובישיבת "נר ישראל" בבולטימור. בראשית דרכו הרבנית כיהן כרב קהילה בדרום-קרוליינה ולאחר מכן בטורונטו. בהמשך התגורר בלונדון עשר שנים, ועמד בראש בית המדרש לרבנים בעיר. ב-1983 עלה ארצה והחל לכהן כראש הישיבה במעלה-אדומים. מפעלו התורני כולל פירוש על משנה תורה לרמב"ם בשם "יד פשוטה", את ספר השו"ת "שיח נחום", שו"ת בענייני מלחמה ועוד.

בתקופת מגוריו בלונדון השלים הרב רבינוביץ' דוקטורט במתמטיקה. העבודה שכתב עסקה בסטטיסטיקה והסתברות בתלמוד. "מדעי הטבע והמתמטיקה הם יסודות שכל אדם צריך להעריך. הקדוש ברוך הוא ברא את האדם עם שכל, כדי שיוכל להכיר את העולם ואת המציאות, וללמוד מהם איך להתנהג", הוא אומר. "מה שעניין אותי במחקר שלי היה לצרף את הלימוד המסורתי עם המדע החדש, וזה דבר חשוב מאוד בעיניי. חבל לי שבציבור החרדי לא לומדים מתמטיקה, ואני אפילו חושב שמדובר בחטא. לחרדים חסרה במידה רבה היכולת להכריע בדברים מסוימים על פי שכל ישר, ולא על פי סברות לא מבוססות. המתמטיקה עוזרת בתהליך קבלת הכרעות הלכתיות, משום שהיא נותנת לנו מדדים של שיקולים שכליים מחייבים".
 

צילום: הדס פרוש, פלאש 90
נולד ב-1928 במונטריאול. הרב רבינוביץ'. צילום: הדס פרוש, פלאש 90

הזכרת את העולם החרדי – האם בעיניך יש מקום לפטור תלמידי ישיבות משירות צבאי?
"כל מי שיודע לקרוא תנ"ך מבין שיש כאן טיפשות שאין כמותה. כל פרשיות השבוע שקראנו לאחרונה חוזרות על המונח 'יוצא צבא'. מי שנמנה בישראל הוא מי ששירת בצבא. איך אפשר להצדיק פטור משירות צבאי?"

אתה יוצר אנלוגיה בין הצבא שהתורה מדברת עליו לבין צה"ל?
"לא רק אנלוגיה - זה ממש אותו דבר. הצבא שהתורה מתייחסת אליו הוא הצבא שמגן על ישראל, וכזה הוא גם הצבא שלנו היום, אחרי אלפיים שנה שלא היה לנו. התורה כותבת במפורש שמי שלא 'יוצא צבא' לא נמנה בישראל - איך אפשר להתעלם מזה? החרדים אומרים שיש חשש מתופעות שמתרחשות בצבא, אבל אפשר לחשוש גם מתופעות שקורות בבית חולים, ובבית של ההורים, וברחוב, ובכל מקום בעולם. הקדוש ברוך הוא מזמן לכל אחד ניסיונות שונים, והאתגר של האדם הוא להתמודד עם היצר הרע במקום שהוא מופיע. בגלל חששות כאלה אין הצדקה לפטור מגיוס. התורה מלמדת אותנו, והרמב"ם מדגיש את זה, שיש לאדם חופש בחירה, ומי שכופר בו - כופר בכל התורה כולה".

אתה רואה בעולם הדתי היום תופעות שמערערות על חופש הבחירה של האדם?
"בהחלט. יש כל מיני אנשים שעוסקים בדברי שטויות וסגולות שונות שבנויות על אמונות טפלות, משום שהם לא יודעים לחשוב בצורה לוגית. כל ענייני הקמעות הם שטות גמורה, איסור, הטעיה ורמאות, וגם איום על חופש הבחירה".
 
פלאש90
''איך אפשר להצדיק פטור משירות צבאי?''. פלאש90

ניקח למשל הורים שבתם אובחנה כחולה במחלה קשה. הם מתייעצים עם רופאים, אבל מחפשים בנוסף מזור רוחני. מדוע שלא יפנו גם לקמעות, שיחזקו אותם בתקופה קשה?
"הרי מדובר בשטויות, אז מה אם זה מחזק אנשים? זה דבר בריא, להאמין בשטויות? עדיף לדבר איתם על אמונה בקדוש ברוך הוא, ולהבין שלפעמים אדם עומד בפני ניסיונות קשים מאוד, אבל זה לא מתיר לו להיות טיפש".
תופעה נוספת שהרב רבינוביץ' מגדיר "בעייתית" היא הנהירה לאומן בראש השנה. "שמעתי דיווח על כך שלא רק הרבה יהודים באים לשם, אלא גם הרבה זונות מגיעות לעיירה בתקופה הזו, כי יש עסקים טובים. זה מעיד על מה שבאמת קורה שם. מעבר לכך, האם ביום הדין צריך לצאת לחוץ לארץ ולהתפלל בקבר? ברור שיש כאן פסול באמונה. זו לא רוח של אמונה אלא רוח של כפירה, של אמונה טפלה. התחושה הסובייקטיבית של האדם, איפה תהיה לו תפילה טובה יותר, לא רלוונטית כאן. תפילה טובה אמורה להיות טובה בעיני הבורא, לא בעיני אדם שמתרגש מהבלים".

פוליטיקאים לא לומדים מטעויות

בשנים האחרונות ממעט הרב רבינוביץ' להתבטא בעניינים פוליטיים ומדיניים, אך בעבר היה מהקולות הרבניים הבולטים במאבק נגד הסכמי אוסלו. בין השאר קבע שמי שמוותר על שטחים מארץ ישראל, חל עליו דין "מוסר". לאחר רצח רבין אף נחקר הרב רבינוביץ' במשטרה בחשד להסתה. "היו נגדי חשדות בלי שום בסיס כלל וכלל", הוא אומר לנו. "גם המשטרה הכירה בכך בסופו של דבר. לא אמרתי שום דבר שלא מתקבל על הדעת. החקירה הייתה קצרצרה, ואני לא זוכר בדיוק מה הם שאלו, אבל בכך זה נגמר. אני חושב שבדיעבד כולם הבינו שזו הייתה טעות חמורה מאוד".

עשור אחר כך, ערב ביצוע תוכנית ההתנתקות, תמך הרב רבינוביץ' בסירוב פקודה. "לא הייתה שום סיבה לעקור את היישובים בגוש קטיף. נעשתה כאן טעות גדולה, ואני חושש מטעויות כאלה גם בעתיד. בינתיים צריך להמשיך לבנות ביהודה ושומרון ולחזק את עם ישראל בכל מקום שהוא. אני לא רואה מצב של נסיגה והקמת מדינה פלסטינית, היום כמעט אף אחד לא מאמין בזה. האמת היא שגם הפלסטינים לא רוצים בכך, כי הם יודעים שמדינה משלהם תקרוס. אין להם יכולת לבנות מדינה עצמאית. מצד שני, אני מכיר בכך ששליטה על עם אחר היא בעייתית. לכן צריך לתת לפלסטינים סוג של מדינה עצמאית בענייני פנים, אבל ללא מעמד של מדינה כלפי חוץ, והעיקר - בלי לעקור שום יהודי".
  

צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ
''לא הייתה שום סיבה לעקור את היישובים בגוש קטיף''. צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

אתה סומך על ממשלת ישראל שלא תעשה עוד טעויות כמו אלה שנעשו?
"אני לא מבין גדול בזה, ואני לא יכול להגיד מי חכם ומי לא, אבל לדאבון הלב ברור שלא כל הפוליטיקאים חכמים. רחוק מכך. כשאדם מן השורה מתבונן בדיעבד על המעשים שלו, הוא מסוגל להכיר בטעויות, במקומות שבהם הוא היה לא בסדר. הבעיה עם פוליטיקאים היא שגם אחרי זמן רב הם לא מסוגלים להכיר בטעויות שלהם, לא לוקחים עליהן אחריות - וזה בהכרח אומר שהם יעשו עוד טעויות. מבין הפוליטיקאים הקיימים אני סומך על נתניהו, וממה שאני מבין - הוא עושה עבודה טובה. אני לא רואה בין כל המתמודדים האחרים מישהו חכם יותר ממנו".

אחת הסערות הגדולות במדינה ובמערכת הפוליטית בשנים האחרונות התעוררה סביב פרשת אלאור אזריה. איך לדעתך צריך חייל לפעול בסיטואציה כזו?
"למרבה הצער, זו בעיה שתמשיך להעסיק אותנו, משום שהעימותים עם מחבלים לא נגמרים. לגבי אלאור אזריה, ברור שיש צדדים לכאן ולכאן, וצריך להיות זהירים ולא לקבוע כללים נוקשים מדי. אי אפשר לדרוש מחייל פשוט לרחם על מחבל שניסה לפני רגע להרוג את חבריו. מצד שני - ברור שצריך לקבוע גבולות, ולא הכול מותר במצב כזה. הבעיה במקרה כמו של אזריה היא שיש במציאות פרטים לא ברורים. מי יכול היה להבטיח לחייל, שהמחבל הזה לא מחזיק חומר נפץ בכיסו? הרי זה קרה בעבר. לכן אני חושב שההחלטה צריכה להישאר בידי החייל בשטח, לפי שיקול דעתו. אם הוא ילך לשאול את המפקדים שלו, יכול מאוד להיות שבינתיים המחבל יפוצץ את עצמו ואת האחרים. אין כאן הוראות ברורות, וצריך לקבל החלטה בשבריר שנייה".

אז אתה סבור שלא נעשה לאזריה משפט צדק?
"אני לא חושב שאפשר במקרה כזה להגיע למשפט צדק ברור".

אנחנו נמצאים בשנת השבעים למדינת ישראל. האם אתה סבור שהמדינה היהודית צריכה בסופו של דבר להיות מדינת הלכה, שמתנהלת על פי התורה?
"צריך קודם כול להגדיר מה זו 'מדינת התורה'. אצל חז"ל אנחנו רואים שמדינת התורה תמיד הייתה בנויה על שתי מערכות מקבילות שמשלימות זו את זו. יש מערכת של דיני מלכות, שאחראית לצרכים של בני האדם, להגנתם, לחקיקת חוקים וכן הלאה - וזו מערכת חילונית, שהיו בה גם לא-יהודים. במקביל יש מערכת הלכתית, שמתייחסת לקיום מצוות. אני חושב שגם היום צריכה להיות מערכת שלטונית נפרדת, ולצידה מערכת דתית, ובוודאי שלא צריך לאחד בין שתיהן. המערכות הללו משלימות זו את זו, לא מחליפות. חשוב שתהיה חקיקה שתאפשר לעם ישראל לשמור על השבת, למשל, אבל צריך גם לשמור על זכויותיהם של אזרחים יהודים לא-דתיים ושל האזרחים הלא-יהודים".
  

צילום: אבישג שאר ישוב
''אני לא חושב שאפשר במקרה כזה להגיע למשפט צדק ברור''. צילום: אבישג שאר ישוב

לפי איזו שיטה כלכלית צריכה להתנהל מדינה אידיאלית? האם אפשר למצוא בתורה כיוונים סוציאליסטיים מובהקים, או לחלופין נטייה קפיטליסטית?
"אני לא חושב שיש שיטה מובהקת שהתורה מכוונת אליה, ובכלל, אף שיטה כלכלית לא יכולה להתאים לכל המצבים בהיסטוריה. אבל כן יש הגבלות ודרישות מסוימות של התורה מהאדם: צדק, יושר, אמת. צריך גם לקחת בחשבון את התוצאות הטובות והמומלצות מבחינה כלכלית, וזה משהו שהתורה לא מגדירה. חופש הבחירה כאן רחב מאוד".

מצוות כמו לקט, שכחה ופאה לא מלמדות על מדיניות חברתית יותר?
"המצוות הללו קיימות, אבל הן לא מחייבות אותך לנטוע כדי לתת לקט, שכחה ופאה. הן קובעות שאם אתה נוטע, אתה צריך לתת גם לעניים. אבל גם אם הייתה לנו היום האפשרות להנהיג את הדינים הללו, היא הייתה נוגעת רק למעטים שעובדים בחקלאות".

בשנה הקרובה, כאמור, ימלאו לרב רבינוביץ' תשעים, ואותות הגיל ניכרים בעיקר בראייתו. הוא נעזר במכונה על מנת לקרוא, ועל קריאת עיתונים ("בעיקר מקור ראשון") נאלץ לוותר. "היום אני כמעט לא רואה", הוא מתוודה. "זה לא פשוט, זה קשה מנטלית. התחושה היא של מחסור בסיסי. אבל יכול להיות הרבה יותר גרוע. עצם זה שאני זוכה לראות צאצאים ותלמידים, זה דבר גדול מאוד.

"כילד במונטריאול הכרתי את כל היהודים ברחוב שלי, והיה רק אדם אחד שהגיע לגיל שמונים. כולם דיברו עליו בפליאה, כמה זה חריג שיש אדם בן שמונים. גיל שבעים נחשב אז זקן, וגם גיל שישים. ברוך השם, היום זה לא כך. העולם השתנה. אני מקווה שהאפשרויות של העולם ירחיבו גם את האפשרויות של האדם".



מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

המומלצים

עוד ב''בפולמוס''

פייסבוק