ראשי » יהדות » חדשות

"אנו משלמים מחיר על כך שנשותינו פוסקות הלכה"

המחירים שגובה עיסוקן של נשותיהם, התיוג המגזרי והמחלוקת על תיחום פעילותן. הוויכוח שמעסיק את הציונות הדתית בעניין פוסקות ההלכה מתלקח לעתים גם בתוך המשפחה, ואחד הבעלים כבר מניף דגל לבן: "אני מתעקש שיקראו לי 'הרבנית'"

בציבור הדתי, תופעת הנשים הפוסקות הלכה הפכה כמעט למאפיין של הזרם המרכזי - אך מאחורי הקלעים מתגלים חילוקי דעות עזים באשר לאופן קידום הסוגיה. ליברלים נגד אורתודוקסים, חרד"לים נגד לייטים: תקראו לזה כפי שתרצו, הוויכוח הזה, שנמצא באופן תמידי על אש קטנה ולעתים מתפרץ במלוא עוזו, הוא נדבך נוסף בבניין שבו תחיה הציונות הדתית בעוד שנים ספורות. בניגוד לעבר, פוסקות ההלכה כיום משתייכות לכל תת־מגזר בקהילות הדתיות – החל בליברליות ביותר וכלה באורתודוקסיות השמרניות.

לצד הרבניות ופוסקות ההלכה, מוכרות יותר או פחות, עומדים הבעלים - ה"אישים", אם לנקוב בשמם לפי רוח הפוליטיקלי-קורקט. לעתים הם האחראים על גידול הילדים, ודואגים לבשל במקום הרעיה שעונה לאינספור טלפונים במשך שעות ארוכות. לצד הקריירה הייחודית של פוסקות ההלכה מנהלים בני הזוג חיים משל עצמם. חלקם רבנים, ואחרים הם בעלי מקצועות מגוונים שמעצימים ומרחיבים גם את עולמה הרוחני והגשמי של רעייתם. ולצד זאת, רובם ככולם מודים: מורות ההלכה כבר כאן, ולצד המחירים שעולים מכך הן אינן עתידות להיעלם.

"ברור שאנחנו משלמים מחיר על העיסוק שלה", מודה הרב יואל פרנק, ראש בית המדרש הישיבתי באוניברסיטת אריאל, הנשוי לרבנית חני פרנק. "אני לא מצטער על כך, כי הרווח עולה לאין ערוך על ההפסד. אף שיש לנו מעט חילוקי דעות לגבי אופן פעולתה, חשוב מאוד לעודד נשים לקדם ולהפרות את העולם הרוחני שלהן. זהו צו השעה. יש אנשים שטוענים שסבתא שלהם לא למדה תורה, אבל סבתא שלהם גם לא הייתה עורכת דין. לא יכול להיות שרק בתורה הנשים נשארות מאחור. זה חייב להשתנות".

 

מצטרף לדעתו ארי קראוס, מהנדס אופטיקה מהמושב טירת־יהודה הסמוך לשוהם. "אני מתעקש שיקראו לי 'הרבנית'", הוא צוחק. אשתו בתיה היא עובדת סוציאלית בעמותת 'מלב"ב', ומסייעת לגברים צעירים שסובלים מדמנציה. ב־14 השנים האחרונות היא הספיקה גם ללמוד במדרשות הנחשבות של הציונות הדתית – 'נשמת', 'לינדנבאום', 'בית מורשה' ו'מתן', שבה היא עדיין לומדת, ועוסקת בתחום ייעוץ ההלכה בנושא טהרת המשפחה.

קראוס מגדיר את עצמו עם רעייתו וחמשת ילדיהם אורתודוקסים ליברליים - אפילו ליברליים מאוד. "אנחנו משפחה שוויונית, גם אם אנחנו לא הולכים באופן קבוע למניין שוויוני", הוא אומר, ומספר בגאווה שבנותיו סיימו מסכת גמרא בחגיגת בת המצווה שלהן. "מי שרוצה להישאר מאחור - שיישאר. אנחנו כל כך מעבר לסערות במגזר הדתי", קובע קראוס.

מנגד עומד יהודה קרויזר, רב היישוב מצפה־יריחו וראש ישיבת 'הרעיון היהודי', שרעייתו שלומית היא יועצת הלכה בארגון 'נשמת' ומשיבה ב'קו החם' לשאלות על טהרת המשפחה. הרב קרויזר מסביר שאם אישה פוסקת הלכה, עליה להגיע לתפקיד כשהיא ברמה דתית גבוהה. "יש צורך שהעולם הדתי־תורני יהיה שלם", הוא מדגיש, "במקרה של שנינו התפקידים שלנו משלימים זה את זה. בנושא הטהרה יש הרבה צניעות, ולכן נכון יותר שאישה תשיב לאישה. הרי גבר לא היה מוכן לפנות לאישה בנושאים רגישים, וברור שכך צריך להיות גם במקרה ההפוך".

הרב קרויזר מוסיף ששאלות על טהרה הוא מפנה לרעייתו. "אני מתאר לעצמי שיש נשים שלא פונות אליי כי הן מתביישות. צריך לתת להן מענה. קו הטלפון לא מפסיק לצלצל לרגע. יש ימים שאשתי לא מצליחה לקום מהכיסא", הוא מספר.

כבר 14 שנים, את תוכנית יועצות ההלכה ב'נשמת' מרכזת נועה לאו, הנשואה לאחד הרבנים המוכרים בציונות הדתית שידוע בדעותיו הליברליות יחסית במגזר - הרב בני לאו. גם הוא, כמו הרב קרויזר, מספר שבתחום טהרת המשפחה רעייתו היא בר סמכא בבית. "אני מעביר את השאלות בנושא לנועה, כי היא מקצועית הרבה יותר ממני. הידע שלה בנושא ההלכתי, הרפואי והמגדרי גדול בהרבה משלי. במקרי קצה נדירים אנחנו מתייעצים עם פוסקי הלכה אחרים. זו השליחות של נועה בעולם, והיא עושה אותה באופן יוצא דופן. מדובר במהפכה. בודדים הרבנים בעולם שיכולים לקבל כמות כזו של שאלות כמו שהיא ושאר יועצות ההלכה מקבלות. זה טבעי וברור שאישה צריכה לסייע לאישה".

 

אדם כ"ץ, מהנדס מכונות שנשוי לשרה סגל־כ"ץ, מורת הלכה, מוסמכת תוכנית ההלכה לנשים של 'בית מורשה' ועמיתה בבית המדרש 'הראל', מסביר שהשאלות שמופנות אליה נוגעות ב"תחומים דיסקרטיים", כדבריו. סגל־כ"ץ עוסקת בהלכה, והיא גם מדריכת כלות, בלנית, מנחה למיניות בריאה ומרצה בתחום.
"פונים אליה בדברים שהצניעות יפה להם, ולכן היא לא משתפת אותי בפרטים רבים מעבודתה", אומר כ"ץ. "עם זאת, היא מספרת לי שיותר ויותר היא שומעת זוגות נשואים האומרים לה שהם מחפשים תשובה הלכתית לשאלותיהם – ומבחינתם סמכות רבנית היא סמכות רבנית. אין זה משנה אם רב או רבנית עונים להם, והעיקר שיהיו אלה מורי הלכה שנבחנו כיאות".

העובדה שנשים הן רבניות ופוסקות הלכה יוצרת מצב מוזר למדי בבית. בניגוד לבית רגיל שבו שני בני הזוג עובדים במשרה מלאה, בבתיהן של מורות ההלכה הנשים לומדות במקרים רבים תורה, הלכה וגמרא במשך שעות ארוכות. בדומה למצב בבתי הרבנים, גם כאן בן הזוג עושה מאמצים רבים יותר כדי לפרנס את המשפחה, ובמקביל לטפל בילדים ובצורכי בית.

"אני לא מרגיש שאני נושא בעול יותר כבד", אומר כ"ץ. "שנינו יוצאים לעבודה בבוקר, ומתחלקים בעבודת הבית ובגידול הילדים. מובן שיש תקופות עמוסות יותר, בלימודים ובעונות עמוסות בחתונות. אז אני עושה יותר, אבל לרוב אני לא חושב שאני עושה יותר ממנה בבית - הילדים והבית חשובים לשנינו".

 

למרות זאת, בתיהן של פוסקות ההלכה שונים מאלה של נשים אחרות. "הבדל מסוים הוא בשעות העבודה", מסביר כ"ץ. "שאלות הלכתיות יכולות להגיע בכל שעות היום. לפעמים נשים נתקלות בשאלות בין השמשות, ועליהן להגיע להכרעה. זה לא משהו שבעלי מקצועות חופשיים אחרים נתקלים בו".

קראוס מלא שבחים לאשתו, ומספר ששניהם נושאים בעול ומסתדרים עם שעות העבודה המוזרות. "יש לנו חמישה ילדים, ואנחנו זורמים יחסית. בתיה מדהימה בניהול הבית, היא יכולה לגשת ל'מאסטר שף' ולזכות", הוא אומר. "אנחנו זורמים איכשהו. לכל אחד יש תחומים משלו. אני לא אוהב לבשל אז אני לא נכנס למטבח, אבל מנגד חישבתי שהחלפתי לפחות אלף טיטולים בחיי. אשתי מסכימה פחות עם התיאוריה הזו", הוא צוחק.

לפי עדות בני הזוג של פוסקות ההלכה, היחס למשפחות מעין אלה אינו חריג במיוחד ברוב המקרים - אף שתחום פסיקת ההלכה בקרב נשים עודנו בחיתוליו. "כל אחד יודע מה זו הדרכת כלה, ויכול להבין שאישה לומדת הלכה", מציין כ"ץ. "היא לא האישה הראשונה שלומדת הלכה והוסמכה להשיב על שאלות. זה דבר שמחלחל עם הזמן. ברור לי שיש חברות מסוימות שבהן זה נשמע מוזר, אבל זה הולך ומשתנה - ואי אפשר לעצור את השינוי.

 

"פעם לאישה היה מערך תפקידים מצומצם: גידול ילדים וטיפול בבית. כיום נשים לומדות רפואה, משפטים, מדעי המחשב ועוד. אני לא מתכוון לזלזל, חלילה, אבל מוזר שיש נשים שמעדיפות להצטמצם בדל"ת אמותיהן. אין שום סיבה שנשים לא ילמדו הלכה – הן חכמות כמו הגברים, ואפילו יותר", הוא אומר, ומוסיף שהבחירה המקצועית של אשתו לא פגעה גם בחלקה בבית. "אשתי בחרה לשהות בבית כשנתיים עם כל ילד", מספר כ"ץ, "ובכל זאת שילבה לימודים והרצאות כשהילדים על גופה. בשנים הללו היא שוהה שעות רבות יותר מחוץ לבית".

סערה מגזרית פורצת מדי פעם לפעם באשר למקומן של הנשים בפסיקת הלכה בכלל: האם הן צריכות לעסוק רק בנושאי טהרה, או להתרחב גם לתחומים אחרים? כאן כבר מתחיל הנושא להסתבך. ב־18 באוקטובר יערוך ארגון 'קולך' כנס שיעסוק בשאלה, ובו ידונו המשתתפים אם כניסתן של נשים למרחב הדתי הוא תהליך דתי או חברתי.

חני פרנק, אשתו של הרב יואל פרנק, היא יועצת בקהילת מגוריה עלי־זהב, ודוחפת לשילוב נשים בחיים התורניים ביישוב. היא גם משיבה לשאלותיהן של נשים בקו החם של 'נשמת'. בין השאר מעורבת פרנק בפעילות בית המדרש ההלכתי של 'בית הלל' ובניסוח המסמכים ההלכתיים שמפרסם הארגון, וכן עוסקת בניסוח מסרי הארגון בתקשורת הישראלית.

הרב פרנק מודה למחיר שגובים עיסוקיה מהמשפחה. "אין ספק שאנחנו מתויגים בצורה כזאת או אחרת בגלל פעילותה של חני", הוא אומר, ומוסיף שאשתו נתקלת לעתים בהתנגדויות מבית. "במסגרת של יום תורה שיזמתי ביישוב השתתפה לבקשתה של חני גם הרבנית חנה הנקין, אך אז, כדי למנוע התנגדויות, נקבע שהשיעור ייפתח לנשים בלבד. לטעמי אין בעיה לקבוע שיעור לנשים ולגברים גם יחד שתעביר אישה מעזרת הנשים, אך הציבור לא מוכן לכך עדיין.

"לא רק שמותר לנשים לעסוק בתורה, בגמרא ובהלכה, אלא אף ראוי שהן ילמדו את הנושאים הללו. לא ייתכן שיש נשים שמעדיפות להשאיר את התורה לגברים ולהישאר בורות בתחום. הן צריכות לעסוק בזה הרבה יותר מאשר בימי אבותינו".

 

עם זאת, קובע הרב פרנק, על הנשים לדעת את גבולותיהן בתחומים אלו. "המהפכה הפמיניסטית של נשים יראות שמיים מבורכת, אבל צריך לדעת את הגבול, שהוא ההלכה", אומר הרב פרנק. "יועצות ההלכה לא מגדירות את עצמן כפוסקות, ואת ההכרעה ההלכתית בנושאים מורכבים הן משאירות לרבנים. יש נשים מעטות שיכולות לפסוק הלכה, אבל רובן עדיין לא בקומה ההלכתית המתאימה לכך".

ואכן, לצד תמיכתו הרבה בשילוב נשים בתחומי ההלכה, זו המחלוקת של הרב פרנק עם אשתו הרבנית. לטעמו, כדי לא לחולל סערה בציבור הדתי יש לשמור על הדרגתיות בשילובן של הנשים בהנהגה ההלכתית והקהילתית. "אסור לדחוף יותר מדי כי זה יוצר אנטגוניזם וסלידה", הוא טוען. "צריך לתת למהפכה הפמיניסטית להתרחש בנחת, לא ללחוץ על הגז יותר מדי". חני פרנק מסכימה עם הדברים, אך סבורה שיש לעמוד בתוקף על זכויותיהן של נשים בחיים התורניים בציבור בכל עת שהן נפגעות. היא מוכנה לשלם מחירים חברתיים לצורך כך.

הרב קרויזר מחמיר יותר מחברו. הוא מעדיף שפוסקות ההלכה יוסיפו להישאר בגבולות תחום הטהרה, בשל היעדר הסמכה מתאימה ובגלל חוסר עניין, לדעתו, מצד הפוסקות עצמן. "המשיבות בקו החם יודעות את מקומן – היכן לספק ייעוץ והיכן להעביר את הנושא הלאה. הסכנה הגדולה היא לא לשים גבול ליכולת. אם אישה בקיאה מספיק ותעבור את כל הבחינות כמו פוסק, אין מניעה שתחווה את דעתה. זה לא תחום שסגור רק לגברים".

הוא מדגיש שהמחאה נגד שילובן של נשים בתפקידי מורות הלכה התגלעה רק בשל הלעומתיות שמתעוררת בסוגיה. "זה הפך למשהו מחאתי והפגנתי", מסביר הרב קרויזר, "ברגע שזה לא בא מתוך רצון להרבות תורה בעם ישראל, מתחילים הקלקולים. אם יימצאו נשים יראות שמיים שמקפידות על קלה וחמורה, שמנהלות אורח חיים דתי שלם, אין שום מניעה לשאול אותן קושיות בהלכה. עם זאת, קשה לי להאמין שזה יקרה. סוגיות כמו כפית בשרית שנפלה לסיר חלבי לא מדרבנות נשים לעסוק בהן".

הרב בני לאו סבור שאם יש לנשים מה לתרום לפסיקה ההלכתית, המִגדר אינו צריך לעמוד כמכשול. "בזירות אחרות שאינן דיני טהרה, אישה צריכה לשאול את עצמה מה היתרון שיש לה על כל אחד אחר שלומד תורה והלכה. האם יש ערך מוסף לאישה הפוסקת הלכה? צריך לשלב נשים בעולם התורה – לא כצעד מלחמתי או קיצוני, אלא מהמקום האורגני והטבעי. אישה שחשקה נפשה בתורה ומתמחה בעולם הזה, הופכת לשותפה מלאה גם בחשיבה ובפסיקה ההלכתית". לדוגמה הוא מזכיר את הרבנית מיכל טיקוצ'ינסקי, שהיא לדבריו "ברמה של גדולי ראשי הישיבות". לדבריו, "זה לא עניין של אפליה מתקנת או 'הבו לנו נשים פוסקות הלכה'. כל מי שחשקה נפשו או נפשה בתורה צריך וצריכה להיות שם".

 

מבחינתו של ארי קראוס הסוגיה פשוטה בהרבה, ולמעשה הקרב כבר נגמר. "הטלפונים שמגיעים לבתיה עוסקים בכל התחומים – שבת, כשרות, טהרה ועוד. אנשים מעוניינים מאוד בהובלה רוחנית יחד עם העבודה הסוציאלית, בשילוב של תורה וטיפול. אני לא רואה יתרון בכרומוזום כלשהו, גברי או נשי. פסיקת הלכה הן עניין של לימוד חומר מסוים, להיות בעולמה של תורה, ישיבה וקהילה. נכון שיש מצבים מסוימים של יתרון קל לגבר או לאישה, אבל אם להשוות לפסיכולוג – לעתים לגבר יש יתרון, אבל אף אחד לא מחפש דווקא מטפל ממין זכר".

עם זאת, הוא מקפיד להדגיש ש"מובן שזה כרוך בשמירה על רמה מסוימת, ואסור להוריד מרמה זו. עם הזמן יהיו כנראה יותר נשים שייכנסו לתחום, ואז המצב ישתפר ואפשרויות נוספות ייפתחו".

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg