ראשי » יהדות » מגזין

פולמוס הגיוס: מה חושבות הקהילות החרדיות?

למה הפלג הירושלמי מתנגד להתייצבות בבקו"ם, מה חושבים בחסידות גור השמרנית על גיוס לצה"ל ומה הוא ההסדר המיוחד שיש לחב"ד עם רשויות הצבא. לכל קהילה בציבור החרדי יש גישה מעט שונה בנוגע לגיוס חרדים. ההסבר המלא - לפניכם

ההפגנות האלימות של הפלג הירושלמי נגד "גזירת הגיוס" שתועדו בשבוע האחרון העלו את נושא גיוס החרדים שוב לכותרות. למרות שבפועל דבר לא השתנה במדיניות של צה"ל כלפי צעירים חרדים, עשרות מפגינים חסמו צירים ראשיים והביעו את מחאתם. בישראל נוטים להסתכל על היהדות החרדית כמקשה אחת בכלל הנושאים - שבת, כשרות, נשים וצבא, אולם חשוב לזכור שלא כך הדבר. אנשי הפלג הירושלמי מהווים מיעוט שולי יחסית בחברה של כמעט מיליון בני אדם, וגישתם של יתר הקהילות בחברה החרדית לא דומה לה כלל.

לכתבות נוספות בסדרה "חייל חרדי זה הכי, אחי":
- לאכול, לברך ולהסתער: החרדים מגבעתי נחשפים
- זינוק של 300% במתגייסים חרדים בני 18-21
- שאלנו רבנים חרדים האם להתגייס - אלה התשובות שקיבלנו

בחסידות חב"ד הגישה ברורה: תלמידי ישיבה לא מתגייסים, לאחר החתונה - רבים מתגייסים, בתמיכה מלאה של הסביבה. אין תמיכה בגיוס כמו בחברה הכללית, והיחס אל הצבא פחות מקודש, אבל תומך ומעודד מאוד. בשנים הקודמות אחוז המתגייסים היה קטן יותר גם בקרב הנשואים, בשל בעיות פרוצדורליות. אולם כיום גם צעירים הנחשבים לאדוקים מאוד מתגייסים לאחר חתונתם.

הפער בין גיוס קודם הנישואים לבין גיוס לאחריהם משמעותי. לאחר שהבחור נישא, הוא נחשב למי שכבר יציב מבחינה רוחנית, ולכן אין חשש שייצא לעולם הרחב. גם צעירים שמתגייסים קודם החתונה לא סופגים התקפות, והם מסתובבים במדים ללא חשש. 

מרבית תלמידי ישיבות חב"ד מאוגדים היום בהסדר ייחודי לחסידות שנחתם מול רשויות צה"ל. בחב"ד ישנו נוהג לפיו תלמידי הישיבה נוסעים לשנה בניו-יורק, ללימוד בבית מדרשו של הרבי מליובאוויטש. לפני היציאה חותמים הצעירים על מסמך שמתנה את היתר היציאה מישראל לגיוס לצה"ל בגיל מאוחר יותר. הסדר זה מקובל על מרבית הישיבות, אולם ישנם רבנים בחב"ד שמתנגדים לכך ואוסרים על תלמידיהם לחתום עליו. המאבק על ההסדר היה סוער, ואלו שנמנעים ממנו מצויים בבעיה לקראת היציאה לשנת הלימודים בניו-יורק.

הגישה העקרונית של החרדים הספרדים דומה לחרדיות האשכנזית: מי שלומד בישיבה ראוי לפטור משירות. ההבדל בין שתי הקבוצות יבוא לידי ביטוי בסמנטיקה ובפרקטיקה. בשונה מנציגי יהדות התורה, נציגי ש"ס יאמרו במפורש כי מי שאינו לומד בישיבה חייב להתגייס, ולא יעטפו זאת בניסוחים מפותלים. רבני התנועה גם יברכו את החיילים בצורה ברורה, בעוד הרבנים האשכנזים מפרסמים, בעת מלחמות לדוגמה, הודעות תמיכה מרומזות יותר.

החרדיות הספרדית גם היא אינה מקשה אחת. משפחה חרדית ספרדית ותיקה אינה דומה למשפחה של חוזרים בתשובה. כשמדובר בזו האחרונה ניתן לראות פעמים רבות עידוד ותמיכה בגיוס מצד המשפחה. הרבנים החרדים-ספרדים חוששים שיחסן ה"רך" יותר של המשפחות לצה"ל מביא לעלייה באחוזי הגיוס בקרב תלמידי הישיבות הספרדיות, כחלק ממגמת גיוס החרדים הגוברת. לעתים ניתן אף לשמוע אמירות של אותם רבנים ספרדים שקוראות לא לאפשר את ההתרופפות בשוליים. בשנה האחרונה אף נוצרו קשרים בין רבנים ספרדים לבין אנשי הפלג הירושלמי שמתנגדים לגיוס חרדים באופן גורף. הרבנים משתי הקבוצות הגיעו למסקנה שהחברה החרדית "מקריבה" את הצעירים הספרדים על מנת ליצור מצג שווא של מגמת גיוס חרדים גוברת, וכי יש למנוע את המשכה.

במידה שצעיר מהחברה החרדית-אשכנזית יצא מהמסגרת הישיבתית הקלאסית, הוריו יעדיפו לרוב שיצא לעבוד מאשר שיתגייס לצבא, מאחר שזה נחשב לדבר חריג יחסית. פרקטית, כשדבר שכזה קורה, שאלת הגיוס תלויה באופי משפחת הצעיר ובגישתו של הרב אליו ייגש לקבל היתר.

רוב החצרות החסידיות דוגלות בגישה שדומה למדיניות הליטאית המרכזית, אולם ישנם הבדלים רבים בין חצר לחצר. כך, למשל, דווקא בחסידות גור, השמרנית מאוד במגוון תחומים, ניתן למצוא צעירים שמתגייסים לאחר החתונה לאחד ממסלולי שירות החרדים. אפיק הפרנסה שנפתח בעקבות שירות צבאי מאפשר היתר גיוס לבני החסידות שזקוקים לכך. גם בחסידות בעלז ניתן למצוא צעירים נשואים שמתגייסים. מדובר בשתיים מהחסידויות הגדולות בישראל, ואחוז המתגייסים בהן איננו רוב, אולם מהווה מיעוט נוכח.

בחסידויות אחרות נוכל למצוא גישה שקרובה יותר לזו של הפלג הירושלמי. בפלג הקיצוני של חסידות וי'זניץ (ויז'ניץ-מרכז) ובחסידות סלונים, הורו בעבר לתלמידים לא להתייצב כלל בלשכות הגיוס. כיום בני החסידות שמתגייסים כמעט שאינם בנמצא. אולם האידאולוגיה העומדת בבסיס ההסתגרות שלהם שונה מזו של הפלג הירושלמי: בחסידויות אלו מדובר בהקפדה יתירה בענייני צניעות, בעוד הפלג הירושלמי מתנגד לצה"ל בשל סיבות עקרוניות והיותו רשות ממלכתית שמבקשת להפוך את החרדים לישראלים.

נימוקיה של ההנהגה החרדית לכך שצעיריה אינם מתגייסים לצה"ל נשענים על שני רעיונות. ראשית, האמונה כי לימוד תורה אינטנסיבי, מבוקר עד לילה, מהווה שמירה והגנה רוחנית למדינה ולעם ישראל, ומקנה יכולת סגולית לכוחות הביטחון להצליח במשימתם. שנית, החשש כי הצבא, מלבד היותו גוף לוחם ומגן, הוא גם גוף חינוכי ששואף להיות כור ההיתוך של החברה הישראלית, ולכן שליחה של צעירים חרדים אל שורותיו תשפיע עליהם מבחינה תרבותית ורוחנית. בפועל, הסיבה האחרונה משמעותית יותר מבחינת החברה החרדית, ואילו הטענה שהלימוד מהווה תרומה למדינה היא תשובת נגד לשאלה כיצד הציבור החרדי תורם לביטחונה.

הדגשת הנימוק המרכזי חשובה, ומשפיעה על השאלה האם גם צעיר חרדי שאינו לומד תורה, ראוי לפטור משירות. באופן הצהרתי, הממסד החרדי איננו מגן על פטור משירות של צעירים שאינם בישיבה, אך הוא גם לא יעודד אותם לשירות, אלא יסיר אחריות ויבהיר שמשעה שבחרו לעזוב את הישיבה, הם נתונים לדרישה החוקית במדינה. כאן חשוב לציין: צעיר שאינו לומד הוא כזה שלא נמצא כלל בישיבה, ואין הכוונה לתלמיד ישיבה שלא ממלא את חובותיו הלימודיות במלואן. כל עוד הצעיר הוא חלק מהישיבה, רבניו יעודדו אותו להישאר ולהתחזק בלימוד, ובוודאי לא יורו לו ללכת לצה"ל.

אנשי הפלג הירושלמי הם ליטאים שמהווים אופוזיציה לוחמנית נגד הממסד החרדי-ליטאי בראשות הרב אהרון לייב שטיינמן. בראש הפלג עומד הרב שמואל אויערבך שאוסר על תלמידיו להתייצב כלל בבקו"ם, אף לצורך קבלת פטור או דיחוי. הדבר מביא לכך שאותם צעירים נחשבים למשתמטים ומפעם לפעם נעצרים בעוון זה. בשנה האחרונה התקיימו עשרות הפגנות וחסימות כבישים של אנשי הפלג בעקבות מעצרם של תלמידי ישיבה שכאלה. לטענתם, הממסד כיום נוקט בקו פשרני יותר ביחס לסוגיית הגיוס, האקדמיה והשילוב בשוק התעסוקה.

בנוגע לשאלה מה דינו של צעיר חרדי שאינו לומד כלל בישיבה, אנשי אויערבך יאמרו במפורש כי גם הוא פטור מגיוס, כיוון שהצבא משפיע לרעה מבחינה רוחנית. בין אנשי הפלג לבין אנשי הממסד שורר ויכוח מה היא הגישה החרדית הוותיקה. הראשונים טוענים כי מאז ומתמיד המאבק לפטור היה מקיף וכלל גם צעירים שאינם לומדים. לעומתם, הממסד טוען שהדגש היה בעיקר בנוגע לתלמידי ישיבה.

העדה החרדית הוא ארגון הגג שמאגד בתוכו את כלל הקהילות האנטי ציוניות שאינן מכירות במדינת ישראל, לא נבחרות ולא בוחרות. רוב הקהילות הן חסידויות ומרכזן הוא שכונת מאה שערים בירושלים. הם חיים ב"מדינה בתוך מדינה", נמנעים מקבלת קצבאות וממנים את עצמם באמצעות תרומות מחו"ל. כחלק מאותה גישה הם מעולם לא התגייסו ולמען האמת, צה"ל גם לא ממש שואף לגייסם.

במהלך סערת הגיוס ניתן היה לשמוע בקרבם טענות על כך שהדרישה לגייס את בני החרדיות המיינסטרימית צודקת, מפני שהם משתפים פעולה עם הרשויות הממלכתיות, נהנים משירותיהן אך לא ממלאים את חובתם האזרחית. הם מאמינים כי רק הם, שנמנעים מלקיחת משאבים מהמדינה, ראויים לפטור. מצד השני, הם משתפים פעולה עם אנשי הפלג הירושלמי במאבקם הפנים-חרדי, ומסייעים לו בתקציבים משמעותיים.

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg