"טלטלה אדירה" בעקבות חשיפת זהות מחבר התפילה לשלום המדינה
תגובות נרגשות לאחר פתירת התעלומה סביב זהותו של מחבר התפילה – הרב הרצוג. "סיפרתי לרב שמואל אבידור הכהן ז"ל שחיברתי את טעמי המקרא לתפילה והרב פרש בפניי את 'תולדות' התפילה. לאחר הכתבה הבנתי שסגרתי מעגל", סיפר אחד העוקבים
הפרסום אודות זהות מחבר התפילה לשלום המדינה הוליד תגובות רבות שהגיעו למערכת "ישראל היום". לפני כחודש פורסם כי 69 שנים לאחר שנאמרה בפעם הראשונה, בראש השנה תש"ט, נפתרה התעלומה סביב זהותו של מחבר התפילה לשלום המדינה. הכל הודות לפתק ששלח מחבר התפילה, הרב הראשי לשעבר, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, לסופר ש"י עגנון, שהתגלה בארכיון עגנון בספרייה הלאומית.
הרב הרצוג
צילום: לע''מ
התפילה לשלום המדינה, הכוללת בין השאר ברכה להצלחת המדינה ומנהיגיה ומייחלת לקיבוץ גלויות, נאמרת בשבתות ובחגים בבתי הכנסת בישראל ובתפוצות, שמתפלליהם נמנים עם החוגים הדתיים־לאומיים.
מרגשת במיוחד היתה זו של יחיאל ספרא מהרצליה שסיפר על זיקתו לסיפור. "הכתבה על 'תולדות' התפילה לשלום המדינה טלטלה אותי ברגשות אדירים והשיבה לי באחת זיכרונות עבר מתוקים. סיפר בהתרגשות ל"ישראל היום".
בשנת 1984, בהיותו קריין "טעמי המקרא" ב"קול ישראל", חיבר ספרא לתפילה "טעמי מקרא" והיא שודרה בתוכנית 'קבלת שבת'. "לאחר ששודרה התוכנית, ביודעי שהנשיא דאז, חיים הרצוג, הינו בנו של הרב הרצוג, מחבר התפילה, נסעתי לביתו הפרטי ומסרתי לידיו את הקלטת ובה התפילה בטעמי המקרא. לאחר זמן מה קיבלתי טלפון אישי מהנשיא שאמר לי, בענייניות החדה בה אופיין - "תודה רבה, התרגשתי מאוד", וכמובן שהדבר נחרט בליבי".
וזה לא הכל, באותה התקופה (שנות ה-80) ספרא נהג לקרוא בתורה בבית הכנסת בכפר שמריהו, שם כיהן הרב שמואל אבידור הכהן ז"ל. "סיפרתי לרב שחיברתי את טעמי המקרא לתפילה והרב פרש בפניי את 'תולדות' התפילה (שבתקופה הרלוונטית נטו לייחסה לש"י עגנון). באחת הפעמים הגדיל לעשות הרב אבידור וביקש מספרא שיקרא את התפילה בטעמים בבית הכנסת בו נהג להתפלל בכפר שמריהו, "כדי שגם הקהל יהנה", לשונו. ל"ישראל היום" הוסיף ספרא בעניין: "התרגשתי אז מאוד מגודל המעמד וכעת שבה לי בשנית ההתרגשות. סגרתי בכך מעגל ואין מאושר ממני", סיכם.
מה שהכריע באופן סופי שהרב הרצוג הוא מחבר התפילה, התגלה לפני חודשים בארכיון עגנון. במכתב מיום כ"ה באב תש"ח, חודשים לפני פרסום התפילה, כתב הרב הרצוג לעגנון: "מכמה מקומות בתפוצות פונים אלי בדרישה לתקן תפילה במקום 'הנותן תשועה'. אחינו שבגולה נותנים עינם בי ואני נותן עיני בך, כי עמך השירה והסגנון, ואתה ירא את ה' מנעוריך וכשר והגון לתקן תפילה. מכל מקום אני שולח לך נוסחא קצרה שחיברתי בתור 'קרש קפיצה".
בשיחה עם "ישראל היום" קבע ד"ר רפל כי "המכתב הזה, הנלווה לכתב היד של הרב הרצוג, מאשש חד־משמעית כי הרב הראשי לישראל הוא מחבר התפילה לשלום מדינת ישראל. לפני כמה שנים פרסמתי מחקר, שלפיו הרב הרצוג הוא המחבר. לאחרונה, עם מציאת הפתק הנ"ל, פנו אלי מהספרייה הלאומית, שארכיון עגנון שייך לה, ולמעשה הוכחה טענתי בדבר זהות כותב התפילה.
ד"ר רפל הוסיף כי הממצא מאשש כי רב חיבר את התפילה, ולא סופר, ועל כן "עבור ציבור של כשני מיליון איש בישראל יש לסיפור הזה, אז כהיום, משמעות רבה".
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg