מכבים אאוט, נאצים אין: התחילו לשנן את "מעוז צור" החדש

רב העיר עפולה חיבר שני בתים נוספים לשיר המוכר, שכוללים את מאורעות השואה, העלייה לישראל והקמת המדינה והמאבק המתמשך בטרור. התחילו לתרגל: "הנאצים תקפונו, וכמעט השמידונו / במיתות משונות ואכזריות פגעונו"

"מעוז צור 2.0": הילדים שרים את השיר כבר חודשים, הקשישים מכירים בעל פה את כל המילים - אך כעת מבקש הרב שמואל דוד, רב העיר עפולה, וחבר ארגון רבני ורבניות בית הלל, לשנות ולהוסיף בתים חדשים למזמור הידוע "מעוז צור", שהפך עם השנים כמעט להמנון חג החנוכה.

"המזמור 'מעוז צור ישועתי' עוסק בגלויות ובצרות העיקריות של עם ישראל במשך ההיסטוריה", מסביר הרב דוד את המהלך המפתיע שמצרף את הנאצים לנס פח השמן המוכר. לדבריו, "הבתים הראשונים עוסקים בגלות מצרים, חורבן בית ראשון, שיבת ציון, נס פורים, מלכות יוון ונס חנוכה - אבל ישנן תוספות שיש לעשות לזמן הזה, בו אין אנו בגלות".

הרב שמואל דוד צילום: ע' דוד/ויקיפדיה

הרב מוסיף ומסביר כי "צריך לבדוק את הפיוטים השונים למועדים ולרגלים, וכשכך עשיתי ל'מעוז צור' גיליתי שמחד גיסא אינו עוסק כלל בשואה ונוראותיה, ומאידך גיסא אינו מזכיר את תקומת המדינה, ולכן הוספתי את שני הבתים", הוא מציין.

אז איך נראה "מעוז צור" בגרסתו העדכנית של רב העיר עפולה? אם שרדתם את המילים של הבתים 4-1, אפשר להתחיל לשנן את השורות הבאות בבית החמישי:

"הנאצים תקפונו, וכמעט השמידונו
במיתות משונות ואכזריות פגעונו
ומשארית הפליטה נתת ליעף כח והחייתנו
משבעים גלויות ומכל הפזורות לארצנו הקדושה קבצתנו".

וזה הבית השישי:

"מעולם היית ישענו, כבודנו ומרים ראשנו
לאחר אלפיים שנות גלות, מדינה הקמת לנו
את המקומות הקדושים לנו השבת, מה נבקש עוד אלהינו אתה
משיח וגאולה שלמה כפי שהבטחת".

הבית האחרון, שעוסק בגאולה, זקוק לפי הרב לשדרוג על מנת שיבטאו את המאבק העיקרי שבו אנו נמצאים - המאבק נגד הטרור המוסלמי, שמזוהה לעיתים עם ישמעאל - בנו של יצחק אבינו. "היום עיקר המאבק שלנו הוא נגד ישמעאל, וכן נראה שאחר הקמת המדינה אנו נהיה כפויי טובה אם נאמר 'ואין קץ לימי הרעה'", הוא מצטט מהמזמור המוכר.

השינוי שמציע הרב מתבטא בשורות האחרונות בבית. המילים המקוריות הינן:

"כי ארכה לנו הישועה ואין קץ לימי הרעה
דחה אדמון בצל צלמון הקם לנו רועים שבעה".

החלופה של הרב דוד הינה:

"כי ארכה השעה, נא עשה קץ לימי הרעה
דחה ישמעאל ואדמון בצל צלמון, הקם לנו רועים שבעה".

"אין אני מתעלם, ולא מעלים עין מצרות שונות הפוקדות אותנו. אולם אי אפשר בימינו, לאחר תקומת מדינת ישראל, לומר ביטויים של זניחה ונטישה", הוא מסביר, "יש להתפלל על הקלת הסבל, אולם המונחים אינם של צרות הגלות כי אם של חבלי משיח, וההבדל משמעותי".

חנוכיה צילום: שאטרסטוק

"מימד ההודאה יהיה חזק יותר"

הקריאה לשינוי בנוסח "מעוז צור", מצטרפת למסמך ההלכתי שהוציא לפני כמה חודשים ארגון רבניות ורבני בית הלל, הקורא לעדכן את נוסח התפילה לאור תקומת מדינת ישראל וקיבוץ הגלויות שלו זכה עם ישראל.

במסמך נכתב: "תקומת מדינת ישראל וקיבוץ הגלויות שינו את חיי העם היהודי שינוי עמוק... כדרכם של יהודים, ביקשו רבים לתת לאירועים אלו ביטוי בעמידתם בתפילה לפני בורא העולם, אלהי ישראל. כך נוסדו התפילות המיוחדות של יום העצמאות ושל יום ירושלים, כך נכונה התפילה לשלום המדינה. ואולם בחינה מדוקדקת מזווית מבט של שבעים שנות קיום המדינה, מורה כי אין לאירועים אלו ביטוי של ממש בתפילת היום־יום. יתרה מכך, היגדים רבים בתפילה אינם עולים בקנה אחד עם קיומה של מדינת היהודים ועם חייהם בארץ ישראל".

בין השינויים שהציע הארגון היו שינוי נוסח תפילת "נחם" של תשעה באב, כך שנוסחה יתחשב בשובנו לירושלים ובריבונות ישראל עליה, וכן הוספת פרק קכ"ו בתהילים: "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים", בבתי כנסת שבהם נהוג להוסיף פרק תהילים בסיום התפילה.

הרב מאיר נהוראי, יו"ר ארגון רבניות ורבני בית הלל: "אין אנו משנים את הפיוט, אלא מוסיפים עליו את החדש בתוך הקיים. מזמור 'מעוז צור' מתאר את הצרות שאירעו לעם ישראל לאורך ההיסטוריה כולה ואת ההצלה על ידי הקב"ה. אולם מאז מותו של המחבר אין התייחסות לאירועים הבאים בהיסטוריה, ובעת זו שאנו חיים בדור של שואה וגאולה, מימד ההודאה יהיה חזק יותר אם נתייחס גם לזמננו אנו".