 |
 |
|
 |
פרפרי צעצוע |
 |
|
 |
 |
עדי דהן יוצאת לחקור את מסתרי עולם הסקס הישראלי על גופה. והפעם: יום שישי סולידי בחברת ליאון וקלטת פורנו |
 |
|
 |
 |
 |
 |
 |
|
עדי דהן, את 9/9/2004 16:51
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
בין אם את רווקה או נשואה, לא חסרות סיבות להישאר לבד בבית. סצינת הבילויים היא הרבה פעמים מיותרת, יקרה, או פשוט משעממת, ולכן באחד מימי שישי האחרונים בחרתי להתחפר בחור שלי. אכלתי ארוחת ערב ביתית, עברתי על כל המוספים, דילגתי בין ערוצי הטלוויזיה, וברגע שכיביתי אותה נדלק לי פתאום החשק. הניסיונות העקרים להרגיע אותו - אמבטיה, מוזיקה, כוס יין - נכשלו כולם. עשיתי הערכת מצב. בשום אופן אין לי חשק לנהל הערב דיאלוג, וסקס אני דווקא כן רוצה, אז כנראה יהיה מדובר במונולוג. דבר ראשון העברתי את הסלולרי למצב רטט (זו לא הסיטואציה שבה אני רוצה שיפריעו לי), וכיוונתי את עצמי לאותו המצב בדיוק. זה הזמן לגלות שבעבר לא הייתי חובבת גדולה של איברים עם בטריות, ובתור שכזאת הסתפקתי תמיד בגברים או בעשר אצבעות מיומנות (ולפעמים אפילו רק בחמש). אבל מתישהו, בשלב שבו הבנתי שגברים גומרים מהר ושאחר כך אין עם מי לדבר, יצאתי ורכשתי לי את החדיש והרוטט מכולם. קראתי לו ליאון. גם לוויברטור יש אישיות, לא?
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
צבטתי חזק בפטמה
|
 |
 |
 |
 |
קצת היסטוריה: אי-אז במאה ה-19, כשנשים בנות המעמד הבינוני נתקפו במגוון תחלואים כמו בולימיה, אנורקסיה, עייפות, כאבי ראש, אגרסיביות, פאסיביות ודיכאון (לכולן, אגב, ניתנה הדיאגנוזה "היסטריה", כשלמעשה רובן סבלו מחוסר סיפוק מיני מובהק), הן פנו לגינקולוג שעיסה את הדגדגן שלהן עד שהן חוו אורגזמה. הסידור הזה היה מקובל גם על הבעלים, משום שכל דבר שלא היה כרוך בחדירה לא נחשב לבגידה. הנשים ה"היסטריות" זכו סוף סוף למעט עדנה, ורק ידיהם העמוסות של הגינקולוגים התקשו לעמוד במשימה. זו הסיבה שהומצא הוויברטור הראשון. הוא לא היה כל כך ידידותי למשתמשת, אבל סייע לגינקולוגים לשכלל את ביצועיהם. עברו עוד אי-אלו שנים עד שהוויברטורים הגיעו לחנויות כאביזר יעיל ונוח לשימוש, ועוד כמה שנים נוספות עד שנשים רכשו לעצמן - או קיבלו מבני זוגן - צעצוע קטן שאפשר להחדיר לנרתיק ולטפל איתו ביסודיות בדגדגן. קמתי והכנסתי קלטת לווידיאו. ידיד נשבע לי שערוך שם לקט משובח. האופציה הפורנוגרפית, בואו נודה באמת, מיועדת ברובה לשוק הגברים. מעט מאוד בנות מתחרמנות ויזואלית, ועוד פחות מפורנו שביימו גברים להנאתם של גברים אחרים. צבטתי לעצמי חזק בפטמה כדי שכל מחשבה מיותרת - כמו איזו בחורה צעירה, שנראית טוב ושפויה בדעתה יושבת בערב שישי לבד בדירתה עם קלטת פורנו - תיעלם לי מהראש. צבטתי לעצמי חזק גם בפטמה השנייה, בתקווה שהכאב יעלים גם את המחשבה החדשה שצצה לה: איזה סקס עושים עכשיו אלה שנמצאים בזוגיות. השחלתי יד אחת לתוך התחתונים, ובשנייה לחצתי play. |
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
אבל אותה צמה
|
 |
 |
 |
 |
הופיעה אחות לבושה בחלוק לבן קצת קטן על מידותיה וחמושה במשקפיים ענקיים, שניסו לשוות לפרחה הבלונדינית הזו מראה של מישהי שהצליחה לסיים בית ספר לאחיות. היו לה שם הרבה ניירות לתייק, והטלפון לא הפסיק לצלצל לה. הרופא הקשוח, גם הוא ליהוק לא אמין, נראה כמו אחד שלא גמר תיכון. היד המשועממת שבתוך התחתונים ניסתה לקלוע צמה משער הערווה, בעוד היד השנייה הריצה את הקלטת קדימה. קמתי להוציא את ליאון מהמגירה. כשחזרתי, הרופא צעק על האחות (לא ממש הבנתי למה, כנראה היא לא תייקה במקום הנכון), ואחר כך הוא החליט להעניש אותה. העונש הגיע בצורת הזין הענק והלא נימול שלו שהוא הכניס לה לפה. שלושתנו - אני, ליאון והחשק - חיכינו להתפתחות בעלילה, כשהרופא החליט לבדוק עם הסטטוסקופ שלו את הדגדגן שלה. בעוד רשרושים קלים בלבד נרשמו באזור הדגדגן שלי, היא כבר הייתה עמוק בהיפר-ונטילציה. ואז אני הכנסתי את נימול הפלסטיק שלי לשלי. הוא קרע מעליה את המדים וזיין אותה. הפעלתי את ליאון, רק שאז היא צרחה לו "שנל, שנל", צרחות שלא באות אצלי עם קונוטציה חיובית. נבהלתי, התכווצתי, ניסיתי להחליש את הווליום אבל במקום זה כיביתי את ליאון. את ה-"schnell, ich sterbe, ich sterbe" - "מהר, אני מתה, אני מתה", שהיא צרחה לו, הנאצית המסריחה, לא יכולתי שלא לשמוע, ואז הוא גמר. כשמלחמת העולם השנייה נוחתת לך מתוך התודעה אל הסלון אי אפשר לאונן. הבנתי סופית שפורנוגרפיה זה לא בשבילי, נשכבתי על המיטה שלי ונזכרתי בתסריטים שהיו לי כשהייתי יותר צעירה, תסריטים שהיו טובים בהרבה מכל פורנו שראיתי עד היום. אני אוננתי עם אפוסים היסטוריים שמתרחשים באנגליה האליזבתנית, מתחת לקרינולינה, בתוך המחוך, בבוסתן, עם הלורד או עם אחד המשרתים (בדרך כלל נער האורווה). היו לי גם משגלים במיטת האפיריון בהרמון הסולטן עם המון סריסים ושפחות. ופעם - להגנתי, זה היה ממש ממש מזמן - היה אפילו ששי קשת. אחר כך כבר לא היה בזה צורך, כי דמויות אמיתיות נכנסו לי. נכנסו בי. וליאון? המפגש הראשון איתו לא היה כולו שאגות אורגזמיות מטורפות. לקח לנו קצת זמן להתרגל זה לזה, אבל ייאמר לזכותו שהוא אף פעם לא גמר לפני, הג'נטלמן הזה. הוא מעולם לא נרתע מהצחוק המתגלגל שתוקף אותי בשניות הראשונות, וגם לא מהדמעות. בעקשנות הוא עמל על נקודת הג'י שלי שהתחבאה עד שהתעוררה לחיים, וגם את הדגדגן הוא לא שכח. ליאון, בניגוד לכמה גברים שהכרתי, התאמץ לשחרר ממני אורגזמה הורמונלית אדירה ביום שישי, כשנשארנו רק הוא ואני והחשק שלי בדירה. תמיד היה לצדי, ממתין לי. אף פעם לא תפס רגליים קרות, לא בגד עם זרות, לא שאל איך היה, לא נזקק לגומייה, תמיד קשה וזקוף ולעולם לא נרתע, ולא דרש כלום בתמורה - רק סוללה. לליאון, הקטע הזה מוקדש לך באהבה. |
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
מנוע חיפוש
|
 |
 |
 |
 |
כמה דברים שלא יזיק לדעת כשיוצאים לשופינג בחיפוש אחר ויברטור * ויברטורים מפלסטיק, גומי או מתכת הם הזולים ביותר, ומחירם נע בין 100 ל150- שקלים. כמו כן, יש איברי החדרה מלייטקס - הגומי שממנו עושים קונדומים. * איברים מחומר הריאליסטיק יוצרים את התחושה הקרובה ביותר לאיבר מין אמיתי. הרוטטים עולים בסביבות 500-300 שקלים. * פלאגים אנאליים מיועדים לגירוי פי הטבעת. 400-200 שקלים. * במידה ויש ברשותכן מוצר זול, רצוי לעטוף אותו בקונדום לפני ההחדרה. ישנם חומרים שכאשר הם מוחדרים פנימה הם מתפרקים בתוך הנרתיק או משנים את הרכבם, דבר שעשוי ליצור בעיות כגון דלקות, פטריות או אלרגיה. * כמו כל מכשיר אחר שיש לו מנוע, כדאי לוודא שיש ברשותכן תעודת אחריות למקרה שהמנוע שובק חיים. * למשוגעות לדבר: ישנם ויברטורים ריאליסטיים של כוכבי פורנו. מדובר באיברי מין ענקיים במיוחד שנעשו כהעתק איברים של כוכבי פורנו ידועים. תודה למרכז להסברת מיניות האדם, "ארוס", בלונדון מיניסטור. |  |  |  |  | |
|
 |
 |
 |
|
 |
|
|

|
|
 |
|