לא נפסיק לרקוד: ריקודי עם זה אין
לרגל יום הריקודים הבינלאומי שייערך בשבוע הבא, החלטנו לתת במה לריקודים הכי ציוניים שיש, ריקודי עם. חושבים שהם שייכים רק לימי הקמת המדינה וכבר לא פופולאריים היום? מסתבר שקהילת הרוקדים, גם הצעירים ביניהם, צומחת משנה לשנה
מסתר שלקהילת הרוקדים יש אפילו ארגון, "ארגון הרוקדים". על פי הנתונים יש כ- 250 מרקידים פעילים וכ- 485 הרקדות בשבוע. כאשר מדברים על ריקודי עם הכוונה היא לרוב לריקודים המכונים בפינו "ריקודי נוסטלגיה" כלומר, ריקודי ראשית הדרך, שהיו נהוגים עד 1990. בהרקדות כיום, רוקדים בעיקר ריקודים לשירים חדשים ועכשוויים המתחלפים בקצב מהיר כמו במצעד הפזמונים המכונים ריקודי פנאי.
לדברי יואב סידי, יו"ר ועדת "נוסטלגיה" וחבר מזכירות "ארגון המרקידים": "ריקודי עם הם פולקלור, כלומר חלק מהתרבות הישראלית ולכן זה לא טרנד חולף, אלא חלק בלתי נפרד מההוויה הישראלית , שיישאר לתמיד". להערכתו יש יותר מחצי מיליון ישראלים שיודעים לרקוד את ריקודי העם הפשוטים- עממיים, וכ- 30 אלף איש שרוקדים בהרקדות באופן קבוע.
לדברי עליזה רוזן, דוברת ארגון המרקידים והכוריאוגרפים בארץ: "בהרקדות הרגילות מספר הנשים אינו עולה בהרבה על מספר הגברים. כלומר, התחום פופולארי בקרב גברים כמעט כמו אצל נשים".
אז יש קהילת רוקדים ויש מרקידים מקצועיים בכל רחבי הארץ, אבל כיצד בדיוק יוצרים ריקוד לכל שיר? פנינו לד"ר לוי בר גיל, מורה, כוריאוגרף ויוצר ריקודים ובעלים של חברת "רוקדים בגיל" ושאלנו אותו כיצד בדיוק הוא ממציא תנועות לשיר?
"כאשר אתה שומע שיר, אתה מתחבר הן ללחן והן למילים, זה הצעד הראשון מבחינתי על מנת להתחיל ליצור ריקוד לשיר, צריך להתחבר למוזיקה ולקצב. בגלל החיבור האישי שלך לשיר, ישנם ריקודים שיכולים להתחבר ביום-יומיים וישנם ריקודים שלוקח ליצור אותם אפילו שנה כי אתה לא מגיע לתוצר הרצוי מבחינתך, שאתה מרגיש איתו שלם- כמו שסופרים וזמרים צריכים מוזה בכדי לכתוב, כך גם יוצרי ריקודים." סיפר ד"ר בר גיל.
למה דווקא ריקודי העם הפכו לחלק מהתרבות הישראלית? איך זה לא חלף עוד מהעולם?
"הסיבה העיקרית היא שיש כל הזמן התחדשות בתחום "הן במקצבים והן בריקודים. חוץ מזה אנשים חדשים מצטרפים להרקדות וזה מפיח רוח חיים שוב ושוב, הרבה אנשים אוהבים נוסטלגיה, שירים וריקודים של פעם, תחושת הקולקטיב והפעלות החברתיות לעומת והסיבה השלישית, זו דרך לשמור על כושר, הרוקדים עושים פעילות גופנית אך הם מתייחסים לזמן הריקוד כפנאי וכיף לכל דבר".
יש מספר סוגי ריקודי עם המסווגים על פי גודל ההרקדה (קטנה- 25-30 רוקדים, בינונית- 80-200 רוקדים וענקית- 700 ומעלה). כיום ישנם חוגים לאוכלוסיות מיוחדות: עיוורים, בעלי צרכים מיוחדים ילדים/ מבוגרים, כיסאות גלגלים, נשים דתיות וילדים-בגילאים שונים.
גבריאל גז, כוריאוגרף שהוסמך על ידי חברת "רוקדים בגיל", משלב ריקודי עם בהפעלות הפנאי השונות שהוא עורך בבית דיור מוגן. גז סיפר כי ריקודי העם מהווים פעילות פנאי מהנה במיוחד בעיקר עבור רוקדי גיל הזהב. "אני מרקיד אוכלוסיה עם צרכים מיוחדים וההרקדות תורמות ליכולת התקשורת שלהם ואני רואה כמה הם מאושרים".
"עבור רוקדי גיל הזהב שאני מפעיל, זו פעילות גופנית לכל דבר, וכל רוקד יכול לרקוד בהתאם ליכולותיו. ישנם רוקדים שלוקחים חלק אפילו תוך כדי ישיבה בכיסא ומחיאת כפיים. כלומר מה שמהנה כל כך בריקודי העם זו הפעילות הקולקטיבית שכיום, בעידן הטכנולוגיה, לא מתרחשת כמעט בכלל".
ביום שני הקרוב, ה-29 באפריל תיערך בקיבוץ גבעת השלושה הרקדה המונית בשעות הערב, הציבור מוזמן.
נא להמתין לטעינת התגובות
