קתולי בסביבה נאצית מחליט להתגייר ולהתגייס לצבא

זו לא בדיחה. לאחר שנחשף ליהדות דווקא בעקבות מפגש עם אדם בעל עבר נאצי, ניקולס ליס מצא את עצמו הופך מנוצרי אדוק ליהודי גאה שמתגייס לצה"ל. עם זאת, לדבריו הצבא מנע ממנו את זכויותיו

ישי פרידמן | 13/5/2013 17:15 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
ניקולס הס
ניקולס הס צילום: מירי צחי
המכתב ששלח צה"ל לפני שלושה שבועות לניקולס ליס היה הקש ששבר את גב הגמל. ליס, עולה חדש מארה"ב שהתגייר לפני כמה שנים, נלחם יחד עם אשתו בביורוקרטיה הצבאית על תשלומי משפחה שהיה אמור לכאורה לקבל מצה"ל. ההתכתבות האחרונה שלו עם הצבא קובעת למעשה באופן סופי שליס הפסיד בקרב מולו: במכתב הצבאי נכתב לא רק שצה"ל לא חייב לו דבר, אלא שליס חייב לצה"ל 1,288.97 שקל בדיוק.

ליס התגייס ליחידת דובר צה"ל בהתלהבות גדולה. לדבריו, הוא היה בטוח שישנה את תדמיתה של המדינה. מסכום החוב הוא לא מתרגש, אך הוא לא מצליח להבין כיצד המערכת הצבאית יכולה להיות אטומה כלפי מישהו שרק רוצה להיות חלק ממה שהיא מייצגת.
שיחות על יהודים

הרומן הלא מוצלח של ליס עם צה"ל החל דווקא כסיפור מעורר השראה: צעיר אמריקאי שהחליט לקשור את גורלו עם מדינת ישראל ועם העם היהודי. ליס (26), תושב אוהיו, בחר לזנוח את עברו כנוצרי פרוטסטנטי אדוק וכפרח מקהלה לטובת היהדות, שאליה חש חיבור.

את ההיכרות שלו עם העולם היהודי החל דווקא במפגש עם איש זקן בברלין בעל עבר נאצי ודעות אנטישמיות. "במסגרת חילופי תלמידים נסעתי עם עוד כמה חברים מאוהיו ללמוד בגרמניה", מספר ליס. "התגוררתי אצל משפחה גרמנית ובמשפחה הזו היה מעין דוד כזה שכילד היה חבר ב'היטלר יוגנד' (תנועת הנוער של המפלגה הנאצית). הוא היה ונשאר נאצי, ודעותיו לא השתנו. הוא האמין בכל מה שלימדו אותו וראה אותי כסוג של חוזר בתשובה".

כאשר הדוד גילה שלנער הצעיר יש שורשים גרמניים מלפני 300 שנה, הוא החליט לקחת אותו תחת חסותו. "הוא מאוד העריך את זה שהתעניינתי בגרמניה ובשפה הגרמנית, בשילוב עם שורשיי הגרמניים", אומר ליס. "בנוסף לכך, המראה המעט גרמני שלי קסם לו".

אותו נאצי מזדקן החליט להעביר לליס את האידיאולוגיה הגזענית שספג כנער. "איכשהו כל השיחות איתו היו על יהודים", נזכר ליס. "הוא היה מספר איך היהודים משתלטים על העולם, איך הם יודעים לעשות כסף, כמה הם מגעילים, או כל מיני סימנים שלפיהם הנאצים למדו איך לזהות יהודים - לפי האף למשל. דברים ממש מזעזעים".

למרבה האירוניה, שטיפת המוח הנאצית השיגה את התוצאה ההפוכה. "דרכו התחלתי להתעניין ביהודים", צוחק ליס. "בחיים לא שמעתי דברים אנטישמיים על יהודים. בילדותי שמעתי דברים ממש טובים על יהודים, וזה באמת עניין אותי אם מה שהוא אומר נכון ואולי היהודים משתלטים על הכל. מצד שני היה משהו מאוד מסקרן בתפיסה היהודית שאומרת שאלוהים אוהב אותם, וההיסטוריה היהודית הכל כך שונה סקרנה אותי. החלטתי ללמוד על היהודים".



כחלק מהמחקר שערך בנושא החליט ליס לבקר במחנה ההשמדה אושוויץ. "התחלתי ללמוד מה שיכולתי, לחפש באינטרנט מקורות ומידע", הוא אומר. "בשלב מסוים החלטתי שאני רוצה לראות את אושוויץ כדי להבין מה בדיוק קרה שם".

הדוד הגרמני ניסה למנוע את התקרבותו של ליס לעם היהודי ויצא נגד רצונו לבקר במחנה ההשמדה. "הוא התנגד ואמר: 'אל תלך, אלו שקרים של היהודים. לך לפריז וללונדון, תראה תרבות, מה יש לך לחפש שם'. ההתנגדות שלו גרמה לי עוד יותר לרצות להגיע לשם. כשהייתי שם היתה לי חוויה חזקה מאוד. קרה לי שם משהו. כשחזרתי לברלין הפסקתי לדבר עם הדוד הנאצי והתחלתי להתעניין לא רק ביהודים, אלא ביהדות - מתוך סקרנות, לא מרצון להתגייר או משהו כזה. עם זאת, כשחזרתי לארה"ב הלכתי לבית כנסת ולאט-לאט השתלבתי בקהילה. ככל שלמדתי הרגשתי יותר ויותר קשור ליהדות. עם השנים וההכרה החלטתי להתגייר. הבנתי שזו האמת".

שנים לאחר מכן, כאשר הגיע ליס לירושלים, החליט לשלוח מכתב תודה לדוד הנאצי, ועל גבי גלויה עם תמונה של חסידים מרקדים בכותל הוא כתב: "הנר היקר, רציתי להודיע לך שהתגיירתי ולהודות לך כי הכל קרה בזכותך. בזכותך הכרתי את היהדות ואת היהודים". לא ברור אם הוא רצה להודות לנאצי או לזרות מלח על פצעיו, אבל אחרי חצי שנה קיבל ליס מכתב מדוד הנר שסיפר שעבר שבץ ושבריאותו מידרדרת. את המכתב סיים הדוד במילים: "רציתי לאחל לך חנוכה שמח".

הביורוקרטיה מקשה

באוקטובר 2011 התגייס ליס לצבא ושובץ ביחידת דובר צה"ל. זמן קצר לפני כן הוא התחתן עם חברתו מוריה. בני הזוג קיוו שתשלומי המשפחה שליס היה אמור לקבל מהצבא יעזרו להם להתקיים, שכן באותה תקופה מוריה היתה סטודנטית וחסכונות רציניים לא היו בידיהם.

"מהרגע שפגשתי באנשי הצבא, אם זה בצו ראשון או בלשכת הגיוס, בכל מפגש הייתי צריך לעדכן אותם שאני נשוי. כך קרה בכל מקום שהגעתי אליו בצבא. שאלו אותי מה המצב המשפחתי שלי, ואמרתי שאני נשוי. הם ביקשו מסמכים, אני הייתי מביא אותם, וחוזר חלילה".

אחרי הטירונות, שלדבריו היתה "טובה מאוד", הגיע ליס לבסיס הקריה, ליחידת דובר צה"ל. שם שוב ביקשו ממנו מסמכים על נישואיו ושוב הוא העביר אותם. אלא שהפעם הוא גם הוסיף שהוא זקוק בדחיפות לתשלומי המשפחה כי מבחינה כלכלית הוא ואשתו התקשו מאוד לכסות את הוצאות החודש. באותה תקופה הוא קיבל 960 שקל מדי חודש- 360 שקל כחייל ו-600 שקל לסיוע בשכירות. אשתו מוריה הפסיקה את לימודיה והחלה לעבוד כמלצרית.

על פי התנאים, חייל נשוי זכאי לקבל 5,000-4,000 שקל . "יום אחד הגיעה משקית ת"ש למשרד שלנו" הוא מספר. "שאלתי אותה אם אקבל את התשלומים, והיא אמרה שלא צריכה להיות בעיה וביקשה את המסמכים ואת תלושי המשכורת של אשתי. כשהבאתי לה את מה שרצתה, היא ביקשה מסמכים נוספים. באחת הפעמים היא אפילו איבדה את החומרים. אז הבנתי שזה חלק מהביורוקרטיה הצבאית ואין מה לעשות בנידון".

בסופו של דבר מתאר ליס מציאות די קודרת: כל החסכונות של הזוג מהחתונה הוצאו על שכירות וחשבונות. "מתישהו פשוט לא היה לנו מה לאכול, בצורה הכי פשוטה", אומר ליס. "המקרר התקלקל, לא היה לנו כסף לקנות חדש, ורכשנו מאכלים יבשים כמו פיתות בסוף היום. הסתכלתי על חברים שלי שהיו חיילים בודדים וקיבלו הרבה יותר. אני לא הייתי מוגדר כחייל בודד משום שהייתי נשוי. אבל גם לא קיבלתי תשמ"ש (תשלומי משפחה) כנשוי, אז יצאתי קירח מכאן ומכאן".

ככל הנראה, ליס לא קיבל את התשלומים משום שאשתו עבדה במשרה מלאה. ליס מצדו טוען שאף אחד מעולם לא הסביר לו מהם התנאים לקבלת תשלומי המשפחה. מוריה אשתו מסבירה: "התחלתי לעבוד כי לא קיבלנו תשלומי משפחה. הצבא אמור להבין שהוא עולה חדש, לשבת איתו ולהסביר בדיוק מה הזכויות שלנו. לא אמרו לנו כלום, גם לא עשו ביקורי בית כמו שעושים לחיילים בודדים, ובמקום זה התנהגו איתנו באטימות נוראית ובנקמנות".

בצה "ל, לעומת זאת, טוענים את ההפך הגמור. לדבריהם, אנשי צבא ישבו עם ליס והסבירו לו את כל התנאים שבהם הוא יהיה רשאי לקבל את התשמ"ש.

לפני כשנה עשו בני הזוג ליס מעשה, פנו לתוכנית "יהיה בסדר" בגל"צ וקבלו על הפרשה. כעבור כמה שבועות פנה ליס גם למבקר המדינה והתלונן על התנהלות צה"ל. מבקר המדינה בדק את הנושא והודיע לליס שהוא אכן צודק ו"צה"ל יתקן את הטעות". צה "ל אכן תיקן את "הטעות" והחזיר לליס לאחר שחרורו 800 שקל בלבד. במשפחת ליס לא ידעו אם לצחוק או לבכות. הם קיוו לראות סכום אחר, אך הבינו שאת המאבק מול צה"ל הם הפסידו. אלא שאז הגיע המכתב שמבשר להם שהם אלו שחייבים לצה"ל.

"אני חושבת שהם עשו את זה בכוונה", אומרת מוריה בתסכול. ליס מתקן אותה: "אני חושב שהם פשוט עצלנים ואין להם מושג מימינם ומשמאלם". כך או כך, ההתמודדות של ליס עם צה"ל הצליחה להוציא לו את הרוח מהמפרשים. "אני ציוני וגאה להיות ישראלי ויהודי", אומר ליס. "זו הסיבה שרציתי ללכת לדובר צה"ל. למדתי עיתונות ואמרתי לעצמי שאשנה את התדמית של המדינה ואעשה הרבה דברים. אבל לא חשבתי שכך זה ייראה. אני מרגיש שהם נלחמים בי".

תדמיתו של הצבא הישראלי נפגעה בעיניו של ליס. כאשר ידידיו בחו"ל שואלים אותו אם לעלות ארצה, הוא מפציר בהם לעלות אבל על גיוסם לצבא הוא אומר: "תחשבו פעמיים". עם זאת, הוא לא מוכן לוותר על ישראליותו. גם על המדים הוא לא ויתר. עם חובות או בלי, למילואים הוא יגיע.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "הגורמים הרלוונטיים פועלים לביטול החוב".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק