ושבו בנים לגבולם – בריחת המוחות
אחד מכל שישה ישראלים בעלי תואר ד"ר בהנדסה ומדעים חיים בחו"ל. בעזיבה זו אין להקל ראש כלל – היא פוגעת באופן חמור במשאב העיקרי של מדינת ישראל והוא ההון האנושי
האקדמיה הישראלית, למרות דברי ביקורת שנשמעות כלפיה, מייצרת מצוינות ויצירתיות גבוהה במיוחד. בתחום המדעים וההנדסה הצליחה האקדמיה בישראל להביא לעולם שלל פיתוחים פורצי דרך כמעט בכל תחום אפשרי – מאנרגיה ירוקה, לפיתוחים לסלולר, מעולמות הכימיה ועד למכשור רפואי. בכל ענף כמעט נמצא חברות ויזמים ישראלים שכובשים את הצמרת העולמית. פריחתן של המכללות להנדסה בעשור האחרון תרמה במיוחד להרחבת מעגל זה, עת אלפי מהנדסים מוכשרים מצטרפים לתחום.
כאשר מדובר על בריחת מוחות ההנחה המקובלת הייתה שאנו מדברים בדרך כלל על עזיבה של אנשי אקדמיה. על אותו מהלך שמתחיל בדרך כלל ביציאה לפוסט-דוקטורט במוסד אקדמי חשוב בחו"ל והופך כעבור זמן לא רב, לקבלת משרת הוראה או מחקר באחד ממכוני המחקר או מוסדות האקדמיה. התחושה הייתה כי היעדרם של תקנים בישראל, בעיקר תקני הוראה ומחקר, דוחף את אותם צעירים מוכשרים לזרועות בחמות של מוסדות אקדמיה בחו"ל.
הנתונים החדשים מציירים תמונה מעט שונה ומטרידה לא פחות. למרות הפריחה של חברות מחקר ופיתוח בישראל והביקוש שהולך וגודל למהנדסים, מדענים ומהנדסים רבים מדי, מחפשים את דרכם להצלחה מעבר לים. בעזיבה זו אין להקל ראש כלל – היא פוגעת באופן חמור במשאב העיקרי של מדינת ישראל והוא ההון האנושי. חברות הידע הישראליות הם ענף היצוא המוביל שלנו – אם פעם היו אלה תפוזים, היום אלה פטנטים ושלל פיתוחים מתקדמים שנולדים ומפותחים כאן.
מעבר של ידע זה לחו"ל עלול להביא עמו פגיעה רחבה, הרבה מעבר לסוגיה הכלכלית. הפגיעה היא בצמצום התשתית הבסיסית שהופכת את ישראל למה שהוגדר "אומת היי טק" – אותה חממת ענק שמאפשרת לפיתוחים מתקדמים ללבלב ולפרוח.
רבים מאותם צעירים מוכשרים שמפתחים את הקריירה מעבר לים, עושים זאת במסגרת של חברות גדולות. אחד הכלים להתמודדות עם תופעה מוכרת זו היא בניית סט של כלים שיאפשרו לצעירים הללו להתפתח מקצועית בארץ בדרך שתשאיר אותם או את חלקם בארץ.
אחד הכלים המרכזיים הוא סיוע לצעירים הללו בפיתוח יזמויות – עוד בתקופת הלימודים. במוסד שלנו, תכניות היזמות מתקיימות למעשה לצד הלימודים האקדמאיים ומטרתן הענקת סט של כלים לצעירים מוכשרים להתמודדות עם אתגרי העתיד של "העולם האמיתי". המטרה היא לספק לסטודנטים אפשרות להכיר את הסביבה העסקית, מקורות המימון, לרשמי הפטנטים ועד להכרת הענפים בהם הם מתמחים. מעבר לכך, יש צורך בהבנה של תהליכים כלכליים, חברתיים, גלובליים, תוך ניצול ההזדמנויות ליצירת משהו חדש. לימוד שכזה מסייע לבנות את המהנדס לא רק כאיש מקצוע המכיר את רזי הכימיה, פיזיקה וכדומה, אלא כאדם נבון שמזהה ברעש הגדול את ההזדמנויות האדירות שעולמנו יכול לספק לו ולנצל את הכישרון והידע שלמד על מנת לבנות את עצמו ואת סביבתו.
על מנת להגשים זאת, יש לבנות בארץ אקו-סיסטם שילווה את הצעירים מתקופת לימודיהם ועד להקמת החברות. אם בליווי על ידי מנטורים, "שעשו זאת" בעבר ושמחים לשתף את הצעירים בידע, בניסיון ובקשרים שלהם, אם בפיתוח אמצעי מימון ליזמויות חדשות ויד ליצירת התשתית הפיזית שתאפשר להם, ללא השקעת הון כלל, להקים את החברות החדשות ולהתפתח מקצועית בארץ.
כבר היום, שנתיים לאחר שתכניות אלה יצאו לדרך, כבר ניתן לראות ניצני הצלחה. יזמים צעירים עושים פרזנטציות למשקיעים, רעיונות חדשים ליוזמות מעניינות צצים ועולים כבר בתקופת הלימודים והכלים המעשיים שהם מקבלים מנטרלים חסמים שהיו קיימים בעבר ופותחים בפניהם עולם חדש של הזדמנויות. תכניות אלה, לצד חשיבה הוליסטית וגיבוי ממשלתי, יכולות לשנות את פני החברה הישראלית וליצור לשכבה רחבה של צעירים עולם שלם של הזדמנויות. וכשהזדמנויות תהיינה זמינות פה בישראל – אני משוכנע כי תופעת העזיבה של צעירים מוכשרים תקטן ואף נראה נהירה חזרה לארץ.
הכותב הוא נשיא SCE - המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון
נא להמתין לטעינת התגובות
