"ננו-חלקיקים בתוספי
המזון עלולים לסכן"
מחקר באוניברסיטת קורנל מצא כי חשיפה קצרת טווח אך גבוהה לננו-חלקיקים חוסמת את ספיגת הברזל ורכיבים נוספים בגוף
המחקר המשותף לחוקרים מתחום ההנדסה הביו-רפואית והנדסה כימית בחן כיצד כמויות גבוהות של חלקיקי פוליסטירן – חומר שזכה לאישור של מנהל המזון והתרופות (FDA) ונפוץ בתוספי מזון ובוויטמינים – משפיעות על ספיגת ברזל ורכיבים חיוניים אחרים על ידי התאים.
לפי המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי Nature ובאתר סיינס-דיילי, חשיפה גבוהה וקצרת טווח לחלקיקים חוסמת את ספיגת הברזל, בעוד שחשיפה ארוכת טווח גורמת למבנה התאים להשתנות כך שהתא יפצה את עצמו על חוסר הספיגה.
החוקרים בדקו חשיפה אקוטית וחשיפה כרונית של ננו-חלקיקים לתאי מעיים של בני אדם בצלחות פטרי. ולאחר מכן בחנו חשיפה של תרנגולות לננו-חלקיקים, (תרנגולות סופגות ברזל בגופם בצורה דומה לבני אדם). הממצאים בשני הניסויים היו דומים.
המדענים השתמשו בחלקיקים באורך 50-ננומטרים של החומר פוליסטירן קרבוקסילאטד – חלקיקים אלו בדרך כלל נחשבים לבטוחים ובלתי מזיקים לצריכה של בני אדם. הם מצאו כי חשיפה אקוטית באמצעות צריכה למשך זמן של מספר דקות עד מספר שעות גרמה לירידה בספיגת הברזל גם בתאי האדם שבמבחנה, וגם בתרנגולות.
בניסוי נוסף נמצא כי חשיפה של שני מיליגרם לכל קילוגרם למשך שבועיים (כלומר, חשיפה כרונית אך איטית יותר), גרמה לשינוי במבנה התאים במעיים, במיוחד בשטח הפנים שלהם. השינוי הפיזיולוגי גרם לכך שספיגת הברזל תהיה גבוהה יותר.
"זו הייתה תגובה פיזיולוגית בלתי צפויה", אמר גטצ'ן מהלר, חוקר ממכון קורנל שהשתתף במחקר.
מיכאל שולר, שהוביל את הפרויקט, ציין שבמובן מסוים, הרה-ארגון מחדש של תאיי המעיים היה חיובי משום שזה מראה כי הגוף מסתגל לאתגרים. ואולם, לפי הממצאים נראה כי חומרים שנחקרו באופן נרחב בעבר ונחשבו לבטוחים, בעצם גורמים לשינויים כמעט בלתי מורגשים, אשר עלולים אולי להוביל לספיגת יתר של חומרים אחרים, יתכן אף מזיקים.
"החשיפה לחלקיקי ננו נמצאת במגמת עלייה" אמר שולר. "חלקיקי הננו חודרים אל הסביבה שלנו בכל מיני דרכים. יש לנו ביטחון כלשהו שרמה מסוימת של חלקיקים אינה מזיקה, אך יתכן וששנם אפקטים עדינים שצריכים להדאיג אותנו", סיכם.
נא להמתין לטעינת התגובות
