מאות אלפי כתבי יד יהודיים יועלו לרשת
נוסח בן יותר מ-2,000 שנה של עשרת הדיברות וכתבי יד עתיקים מהמאה ה-9 בקהיר הם רק חלק מהמסמכים הנדירים שהחלה אתמול אוניברסיטת קיימברידג' להעלות לאינטרנט. מעתה יוכלו חוקרי היהדות למצוא אותם במרחק הקלקת עכבר אחת
המסמך העתיק מכולם שהועלה אתמול הוא פפירוס נאש, פפירוס בן יותר מ-2,000 שנה, הכולל נוסח קדם-מסורה של עשרת הדיברות וראשיתה של קריאת שמע. הפפירוס הגיע לידיו של החוקר האנגלי וולטר נאש ב-1902 מידי סוחר עתיקות מצרי והועבר במתנה לקיימברידג' כעבור שנה. עד מציאת המגילות הגנוזות ב-1947 היה הפפירוס כתב היד המקראי העתיק והחשוב ביותר בחקר עם ישראל, בין היתר משום שהוכיח שהייתה קיימת לפחות גרסה שלישית לעשרת הדיברות.
לפי ההערכות, הפפירוס היה חלק מתפילין של יהודי מצרי שחי במאה השנייה לפני הספירה, משום שבימי קדם נהגו היהודים לקרוא את עשרת הדיברות לפני קריאת שמע. אולם גם כיום קיימת מחלוקת באשר לנוסח המדויק שלו בגלל מצבו הירוד.
"הפפירוס נמצא בחדר אחסון מיוחד ליד מכתבי צ'רלס דרווין ואייזיק ניוטון, אבל הוא עדין מאוד ואיש לא יכול לראותו". סיפר אמש למעריב ד"ר בן אאותוויט שהיה שותף להעלאת האוסף לאינטרנט. "עד היום אפשר היה לראות את הפפירוס רק בצילומים ישנים ובאיכות ירודה. אבל עכשיו, לראשונה, העלינו אותו לאינטרנט ברזולוציה גבוהה שתאפשר לאנשים לקרוא אותו בעצמם ולחקור".
לצד הפפירוס ניתן לראות באוסף העברי את המשנה של קיימברידג', אחד משלושה ספרי משנה מלאים שחוברו בימי הביניים והשתמרו, וכן ספרי תפילה ורפואה. אבל הבשורה הגדולה ביותר היא העלאת קרוב ל-200 אלף ספרים וכתבי יד מגניזת קהיר - אוסף מסמכים שהקהילה היהודית בקהיר צברה מהמאה התשיעית ועד המאה ה-19.
"העלינו כבר 3,500 מסמכים מהגניזה בעזרת תרומה של מיליון ליש"ט מהמיליארדר היהודי קנדי דב פרידברג". סיפר ד"ר אאותוויט, שעומד בראש יחידת המחקר של גניזת קהיר. "יש לנו עוד 190 אלף מסמכים, אבל זה לוקח זמן להעלותם. ראשית, אנחנו מקטלגים הכל ומצרפים הסברים. שנית, המסמכים נמצאים במצבם המקורי ומצריכים ניקיון ושיקום לפני הצילום. על חלקם יש עדיין בוץ. זה תהליך יקר וממושך מאוד".
חלק מהמסמכים שמעלה הספרייה ניתן להשיג כבר כיום בספריות שונות בעולם, ובכלל זה בספרייה הלאומית בירושלים, שהעלתה בשנות ה-70 למיקרופילם אלפי כתבי יד. אבל ד"ר אאותוויט אומר שלא ניתן להשוות את האיכות של הסריקות הקודמות, ובוודאי שלא את האיכות של הסריקה שנעשה בספרייה הלאומית, משום שהיא נדרשה לסיים את המלאכה בפרק זמן של שבועיים בלבד.
"אי אפשר לעשות הרבה במחקר היהדות בלי לקרוא את הגניזה, משום שהיא כוללת את הכתבים החשובים ביותר בתחום", ציין ד"ר אאוטוויט. "בזכות העלאתם, החוקרים לא יצטרכו להתבסס על המיקרופילם בישראל ולא יהיו חייבים יותר לנסוע עד קיימברידג'".
לאתר האוסף בספריית קיימברידג'
נא להמתין לטעינת התגובות
