ראשי » מדע ומחשבים » מדע » חלל ופיזיקה

שלב ישראלי נוסף בדרך לכיבוש החלל

בטכניון הוצג, בפני ראשי תעשיית החלל הישראלית, השלב הראשון של פרויקט "סמסון". מדובר בתוכנית שאפתנתית לשיגור שלושה לווינים קטנים שיטוסו יחד ויתנהלו עצמאית ללא הוראות מכדור הארץ

בשבוע שעבר התקיים במכון אשר לחקר החלל הטכניון השלב הראשוני בפרויקט הלוויני "סמסון". למפגש הגיעו מומחים מובילים מהתחום, ביניהם נציגים של סוכנות החלל הישראלית, התעשייה האווירית (מפעל חלל), אלתא ורפאל. 
 
במסגרת הפרויקט ישוגר, תוך שנים ספורות, "להק הלווינים" הראשון בהיסטוריה של החלל. פירוש הדבר: טיסת-מקבץ אוטונומית ראשונה של שלושה לווינים. במונח 'אוטונומית' הכוונה לכך שהלווינים יתפקדו ויתקשרו בינם לבין עצמם, ויידעו לנהל מבנה מתואם גם בהיעדר הכוונה מכדור הארץ.

את הפרויקט מוביל פרופסור פיני גורפיל מהמעבדה למערכות חלל מבוזרות, והפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל. לדבריו "מעבר לבעיות הכרוכות בעצם טיסת-המקבץ, גם ברמת הלווין הבודד יש כאן חידושים משמעותיים. ראשית כל, הלווינים יונעו על ידי מערכת הנעה שמפותחת ברפאל ובטכניון במיוחד עבור הפרויקט. בנוסף, כל לוויין יישא שעון אטומי.

אנחנו רוצים שהלווינים יהיו קלים, ולכן כל אחד מהם יכיל רק 300 גרם דלק, מה שמחייב אותנו למערכות טיסה ואסטרטגיות ניהול מסלול חסכוניות מאוד. יש כאן המון אתגרים, ביניהם המשרעת הגדולה בין קירבה לריחוק בין הלווינים – קירבה מופרזת עשויה לגרום להתנגשות, וריחוק מופרז עלול להביא לאובדן תקשורת של לוויין.

צריך להבין שהיבטים חדשים אלה מהווים פריצת דרך אמיתית בטכנולוגיות הנדסת חלל". המטרה הראשונית של הניסוי אותו מתכנן הטכניון היא להוכיח את אפשרותה של טיסת מבנה ממושכת (שנה לכל הפחות) בחלל. מטרה נוספת היא לבחון את האפשרות לאתר את מיקומם המדויק של שידורים שמקורם בכדור הארץ,  וזאת באמצעות ניתוח המידע המתקבל בשלושת הלווינים בו זמנית.
 יישום אפשרי של טכניקה חדשנית זו הוא איתור אנשים במצוקה. התכנון המכאני של הלווינים בוצע על ידי ד"ר ולדימיר בלבנוב מהמכון לחקר החלל בטכניון, ובמסגרתו נקבעו המאפיינים המכאניים העיקריים של כל לוויין. הלווינים יישאו מחשב חללי שהמעבד שלו מבוסס על פיתוח של פרופסור רן גינוסר מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון.

בנוסף נכתבה גרסה ראשונית של תוכנת הלוויין על ידי מרגריטה שמיס מהמכון לחקר החלל בטכניון, בהנחייתו של ד"ר רז טמיר מהתעשייה האווירית. יעקב הרשקוביץ מרפאל הנחה את פרויקט הסטודנטים, שבמסגרתו בוצעו אנליזות שונות עבור הפרויקט, והוא מנהל את פיתוח מערכת ההנעה של הלווין ברפאל.

תכנון המערכות האלקטרוניות ומערכות התקשורת נוהל על ידי הוביק אגלריאן, מהנדס מערכות אלקטרוניות ראשי במעבדה למערכות חלל מבוזרות, בשיתוף המעבדה לתקשורת של הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...