חוקר: החרדים ישתלבו במדינה, אל תפריעו להם

מערכת הבחירות האחרונה לרשויות המקומיות מקדה שוב את הזרקור על החברה החרדית. בהקשר לכך אומר ד"ר בנימין בראון, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, לNRG כי החברה החרדית בתהליכים של השתלבות במדינת ישראל. לדבריו מדובר בתהליך היסטורי ויש לסייע לחברה החרדית לעשות אותו על ידי הידברות עימה

אסף גולן | 2/11/2013 22:06 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מערכת הבחירות האחרונה לרשויות המקומיות רכזה התעניינות רבה במקומות בהם ישנם בין השאר ריכוזים חרדיים גדולים, כמו ירושלים והעיר בית שמש. ההתייחסות הזו נובעת בין השאר מהעובדה שכוחם האלקטוראלי והפוליטי של החוגים החרדיים במדינת ישראל גובר עם השנים והם יותר ויותר משפיעים על הפרהסיה הציבורית של מדינת ישראל כולה. לאור זאת ערכנו ראיון עם ד"ר בנימין בראון, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה בשאלת ההשתלבות של הציבור החרדי במדינת ישראל.
 
רוצים להתחבר אל המדינה אבל מתנגדים ללחץ חיצוני
רוצים להתחבר אל המדינה אבל מתנגדים ללחץ חיצוני צילום: יוסי אלוני

הראיון נערך לרגל מאמר בנושא שפרסם ד"ר בראון באתר המכון ובו הוא קבע כי ההתחזקות של הפלגים השמרניים בחברה החרדית הם בשורה רעה לכל אלו הרוצים לחבר את הציבור הגדול הזה למדינת ישראל. על הרקע הזה שאלנו אותו גם האם פעילותה של מפלגת "יש עתיד" לגיוס החרדים תסייע לציבור הזה או שאולי יאיר לפיד וחבריו הם אחת הסיבות למגמת ההסתגרות וההתחזקות של הגורמים הקיצוניים והמסוגרים בחברה הזו.

הציבור החרדי ילך וישתלב בישראל

בנוגע לשאלה לאן הולך הציבור החרדי בארץ קובע ד"ר בראון בצורה חד שמעית כי" בגדול פניו של ציבור זה הם להשתלבות, לפחות במישורים המעשיים של החיים, בדומה ליהדות הליטאית בארצות הברית, ואולי אף יותר ממנה. הרכבת הזאת יצאה לדרך, וכבר אי אפשר לבלום אותה. התהליך נובע מכוחות כל כך חזקים וכל כך לוחצים – שאין כל סיכוי לעצור אותם לגמרי. השאלה היא עד כמה יוכלו להאט אותה, לעכב אותה, או להקשות על אלה שרוצים לחולל אותה. הנקודה היא שבעולם החרדי כל מגמה של היפתחות מעוררת את תגובת הנגד השמרנית, וכנגדה צומחת מגמת הסתגרות והקצנה.

תגובת הנגד הזאת התחילה כבר מזמן, והיא הייתה צפויה, אבל השאלה העיקרית היא מה כוחה ועד כמה היא תצליח ב"משימתה". עד לבחירות האחרונות לכנסת היה נראה כאילו שהיא מנהלת מאבק אבוד, כיום כבר נראה שהיא מצליחה לקבוע לעצמה מקום והשפעה רציניים יותר". ביחס לתחזית זו מציין ד"ר בראון כי הבחירות האחרונות לרשויות המקומיות בישראל אכן הראו כי כוחות הריאקציה בחברה החרדית התחזקו באופן יחיסי כשלדבריו מדובר בבשורה רעה לחלקים המתונים בחברה הזו שרוצים להתערות יותר במדינת ישראל.
 
הלחץ הפוליטי לגיוס בכפייה הוא טעות. הפגנה חרדית נגד חוק הגיוס
הלחץ הפוליטי לגיוס בכפייה הוא טעות. הפגנה חרדית נגד חוק הגיוס צילום: פלאש 90

"בבחירות לכנסת החוגים השמרניים קיבלו מכה כואבת. המפלגה שהריצו, "נצח" לא התקרבה לאחוז החסימה, ובסוף השתלבה בחזרה ביהדות התורה, של הזרם המרכזי, בהסכם שלמעשה לא נתן לה כלום. במערכת הבחירות לרשויות המקומיות, כבר השתנתה התמונה. בירושלים שוב רצה מפלגה של החוגים השמרניים, "בני תורה" או "עץ", והיא כבר זכתה למנדט אחד במועצת העיר. המועמד שלה יקבל כנראה תפקיד של סגן ראש עיר. לעומת זאת, המפלגה של החרדים העובדים, המתונים, מפלגת "טוב" היא זאת שספגה הפעם מפלה מוחצת, ואפילו לא התקרבה למנדט המיוחל. המשמעות היא הקיצונים התחזקו מאז הבחירות לכנסת והמתונים נחלשו. וזה לא קרה במקרה.

האם להתנהלות הפוליטית של "יש עתיד" יש קשר להקצנה הזו?

ההתנהלות של "יש עתיד" היא חד משמעית – פוגעת. במקום לעודד את התהליך שכבר החל בחברה החרדית ולתמוך בו בשקט באמצעות תמריצים חיוביים, כך שיצמח מבפנים, 'יש עתיד' מנסה לכפות אותו מבחוץ ולהאיץ אותו באמצעים מלאכותיים. הנקודה הבולטת ביותר בסיפור הזה הוא הניסיון להעביר חוק גיוס שיטיל עונשים פליליים על אלה שלא יתגייסו. לא תמריצים כלכליים, לא הטבות למגייסים – אלא טיפול משפטי כמו שנותנים לעבריינים פליליים. מעבר לעובדה שזה לא ריאלי, זה משדר כוחנות, זה משדר רצון להרוס את עולם התורה. הרצון הזה לא נובע מצרכים של המדינה אלא מאידיאולוגיה אנטי-חרדית. עם כזאת מגמה אין נטייה להתפשר, אלא יש נטייה לעמוד איתן מולה.
 

תהליך ההשתייכות הוא בלתי הפיך. חרדי גולש באינטרנט
תהליך ההשתייכות הוא בלתי הפיך. חרדי גולש באינטרנט צילום: אופיר דוד
עם זאת למרות תגובת הנגד לפעילותה של "יש עתיד" קובע ד"ר בראון כי החרדים יתקרבו יותר ויותר למדינת ישראל ויתערו בחברה שלה. "החברה החרדית גדלה, וממשיכה לגדול, והעוני מתרחב. אנשים מבינים שלא לנצח הם יוכלו להישען על כספי מדינה, וקולטים את הביקורת הציבורית. מן הצד הזה, יש בעולם החרדי רצון  אמיתי להיפתח, להשתלב ולשפר את איכות החיים. מצד שני, זו חברה שמודעת היטב לכך שהיא מיעוט, ושיש לא מעט ישראלים ששונאים חרדים.

מן הצד הזה יש נטייה חזקה להסתגר ולבלום כל ניסיון להתערב בעולם החרדי, ובמיוחד בחינוך החרדי. התגובות החרדיות נעות על הקשת הזאת. כשנתניהו גזר בזמנו את גזרותיו, היה ברור שהוא פועל מתוך אינטרס כלכלי ולא מתוך שנאת חרדים, ולכן לא הייתה ריאקציה, והקיצונים לא התחזקו. מרגע שהמאבק מריח כמו מסע אידיאולוגי בניסיון לחנך מחדש את החרדים – החושים הרגישים מתעוררים, והחוגים השמרנים מתחזקים. זה לא יצליח לעצור את הרכבת לחלוטין, אבל זה עלול להצליח להאט אותה, לעכב אותה, ובעיקר להקשות על מי שמנסים להשתלב ואת מי שמגבים אותם.

בעבר ההגות החרדית שללה את המדינה מה המצב היום?

המאבק בציונות ובמדינה ירד מסדר היום של העולם החרדי, למעט כמה פובליציסטים שעדיין מנשימים אותה. המאבק בציונות נחשב בעיני מרבית החרדים לפרק חשוב בעבר של היהדות החרדית, פרק נוסף במאבק הגדול נגד כוחות המודרנה שאיימו לפגוע בכרם בית ישראל, אבל לא כמאבק רלוונטי להיום. מי שמעלה את זה כיום נחשב במידה רבה למיושן, ללא רלוונטי, לכמעט מוזר. מרבית החרדים רואים את עצמם כחלק מן המדינה, עם הזדהות סולידית איתה, שאין בה עומק דתי או אידיאולוגי, אבל היא עובדת חיים. החרדי הממוצע המכריע נולד לתוכה ומקבל אותה ברצון.
 

הממשלה תטעה אם תפעל בכוח ולא בהידברות
הממשלה תטעה אם תפעל בכוח ולא בהידברות 
אף אחד לא מעלה על דעתו לשלול את קיומה של המדינה או לחיות כאן בלעדיה. אנשי נטורי קרתא שמצהירים אמונים לממשלה הפלסטינית נחשבים בעולם החרדי למשוגעים, והמיינסטרים החרדי לא רק מתנגד להם, אלא מתבייש בהם, ועושה כל מאמץ להכריז שהם לא חלק ממנו ולא מייצגים אף אחד.

בסיכום הראיון איתו קובע ד"ר בנימין בראון כי בתהליך היסטורי ארוך החרדים ישתלבו במדינת ישראל. לדבריו מדובר בתהליך שלא ניתן לעצור אותו. "בגדול – יש מגמה של השתלבות, אבל היא לא קלה, והיא הולכת להיות עוד יותר קשה בגלל הרטוריקה הלוחמנית של 'יש עתיד' ושל מקהלת המעודדים שמאחוריה. הבחירות האחרונות חיזקו את החוגים השמרנים, אבל התוצאות האלה לא סופיות, ודברים יכולים להשתנות.

אמנם החוגים השמרניים יזכו עכשיו לייצוג בעיריית ירושלים, ויוכלו לדאוג לאינטרסים, לתקציבים ולשאר פעולות שיחזקו אותם ושיהפכו אותם לכח בר קיימא, אבל גם זה לא בהכרח סופי, ויש אפשרות לשנות את האווירה הציבורית. ככל שהממשלה תפעל באמצעים כלכליים להשיג מטרות כלכליות – כך אפשר יהיה לעזור לתהליך הזה, שמתקיים בחברה החרדית פנימה, להתגבר ולהתחזק, וכך ירוויחו גם החרדים וגם המדינה; ככל שהממשלה תגלה רצון "להראות להם מה זה" ולחנך אותם מחדש – כך תגבר מגמת ההתבצרות וההסתגרות, ותתנהל מלחמה שבה אף אחד לא ינצח באמת.

אבל לא ברור למה בכלל צריך להגיע לתרחישים האלה. אם היה מדובר בחברה שלא רוצה להיפתח, הייתי עוד איכשהו מבין את התפיסה הכוחנית שרוצה להניע אותם מלמעלה, אבל אם מדובר בתהליכים שכבר מתרחשים מלמטה, ושאנשים עושים אותם מרצון ולא מכפיה, אני באמת לא מצליח להבין את אלה שרוצים להשיג פחות או יותר את אותן תוצאות רק בכפיה ובמאבקים".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

חדשות לסקרים

חדשות לסקרים