האדם הקדמון נחשף בסדרת תגליות מרעישה
האדם הניאנדרטלי היה מתוחכם יותר מכפי שחשבו, ושרידי הגנים שלו נמצאו באדם המודרני. תמונת הידע על האדם הקדמון הולכת ונשלמת
הנה עשר התגליות האחרונות:
1. הוא שרד את עידן הקרח, נדד ברחבי אירופה וחי גם כאן, במערות הארץ, לפני כ-100 אלף שנים. לפני כ-30 אלף שנה הוא נכחד. הוא היה זן האדם הקדמון הראשון שנתגלה למדע - לפני 185 שנה.
כבמקרים רבים התגלית הייתה מקרית: רופא בלייאז', בלגיה, הבחין בילדים המשחקים בגולגולות מוזרות של בעלי-חיים שמצאו במערה. הרופא הטריח עצמו אל המערה, חפר בה במו ידיו ומצא עצמות אדם, כולל כיפת גולגולת של ילד וכלי עבודה מאבן צור. המבנה האנטומי של העצמות והגולגולות היה שונה משל אדם מודרני.
הרופא הנסער, ד"ר פיליפ שארל שמרלינג, טמן את שרידי הגולגולת במגרת שולחנו ותיאר את ממצאיו בספר שלא זכה לתשומת לב. נדרשו יותר ממאה שנים כדי שהשרידים ישויכו למין האדם הנקרא כיום "ניאנדרטלי". שנים רבות הוא נחשב נחות מבחינה שכלית בהשוואה לקרובו הרחוק, האדם המודרני, והביטוי "ניאנדרטלי" הפך לשם נרדף לפרימיטיבי.
באיורים ששחזרו את דמותו על-פי ממצאים ארכיאולוגיים ממערות נוספות שהלכו והצטברו עם השנים, הוא נראה יותר קוף מאשר אדם: בעל מבנה פנים גס ורחב. ההסבר שניתן לכך הוא בהתאמת מבנה גופו לחיים בתנאי לחות במערות, בתקופות יובש וקור קיצוניים. כיום יש הטוענים שהאיורים הללו כלל לא משקפים את דמותו האמיתית של האדם הניאנדרטלי.
חוקרים גילו כי חמישית מהקוד הגנטי של האדם הניאנדרטלי נמצאת בדי-אן-איי של האדם המודרני. שני מיני האדם הקדמון שחיו זה לצד זה הביאו לעולם צאצאים משותפים בערך לפני 65 אלף שנה.
האוכלוסיות של שני המינים היו די קטנות במושגי ימינו - אבל לקשר המיני ביניהם היו גם יתרונות. שרידי הקוד הגנטי של האדם הניאנדרטלי נמצאו בשני מחקרים נפרדים על 1,600 בני אדם בסך הכול, החיים כיום באירופה ובמזרח אסיה. לא נמצאו עקבות דומים בקרב ילידי אפריקה.
החוקרים טוענים שהגנים של האדם הניאנדרטלי קשורים בהופעתן של כמה מחלות נפוצות בימינו. אם אתם חולים בסוכרת סוג 2, בזאבת או במחלת קרוהן, או מכורים לעישון - תאשימו את שרידי הגנים של האדם הניאנדרטלי הנמצאים ברצף הגנטי שלכם. מנגד, האדם הניאנדרטלי העניק לאדם המודרני את היכולת להיגמל מעישון. התגלית תאפשר להבין טוב יותר סוגיות תורשתיות שמקורן בדי-אן-איי, המשפיעות לרעה על בריאותנו.
2. האדם הניאנדרטלי השכיל ליצור כלים לשימושו היום-יומי מעצמות בעלי חיים. את סודות הטכנולוגיה הזו הוא לימד את "הומו ספיינס" שחי לצידו. ראיות ראשונות לכך נתגלו במחקר על הניאנדרטלי האירופי. הוא גם הקדים את קרובו הרחוק בקישוטי גוף וביצירת להבי-סכינים קטנים. הניאנדרטלים פיתחו טכנולוגיה ייחודית ליצירתם, מעצמות הצלעות של בעלי החיים שצדו, בתקופת האבן התיכונה.
3. האדם הניאנדרטלי קבר את מתיו בטקס פולחן. צוות בינלאומי הגיע למסקנה זו לאחר 13 שנות מחקר, שהתבסס על ממצאים ממערות בדרום-מערב צרפת. התגלית מוכיחה שהניאנדרטלי קבר את בני משפחתו בטקס, עוד לפני שהאדם המודרני הגיע לאירופה מאפריקה. יתר על כן, טקס הקבורה היה מתוחכם - מה שמעיד על רמה קוגניטיבית גבוהה יותר מכפי שייחסו עד היום למין האדם הקדמון הזה.
שרידי העצמות נתגלו כבר ב-1908, אלא שאז לא ייחסו אותם לניאנדרטלי. עשרות שנים עמדה התגלית ההיא במרכזה של מחלוקת מדענים סוערת. רק עתה, כשנמצאו בשבע מערות נוספות עוד עצמות של שני ילדים ומבוגר ולידם עצמות תאו (ביזון) ואיל הצפון וממצאים נוספים, התקבלה התמונה השלמה.
4. צוות חוקרים גילה במערות איטליה בינלאומי ראיות שמהן "מתקבל הרושם" שהניאנדרטלים ידעו לארגן בתחכום וביעילות את המרחב שבו התגוררו - כאילו נעשה בידי מעצב-פנים. ארגון מרחב "הדירה" (המערה כמקלט) מזכיר חשיבה דומה אצל האדם המודרני, ציינו החוקרים. שחיטת בעלי החיים שצדו וחיתוך הבשר בוצעו באזור אחד במערה, הבישול נעשה באזור אחר ובאזור נפרד התקיימו "מפגשים חברתיים". החוקרים זיהו גם אזורים נפרדים לשינה.
5. במערות בדרום-אפריקה נמצאו ראיות לכך שהאדם הקדמון הפגין נטייה להבלטת מעמדו החברתי באמצעות קישוטים ואביזרים, "אקססוריז". במילים אחרות: לנטייה הזו שורשים עמוקים בתולדות האדם. נמצאו חפצים המזכירים חרוזים, עשויים מקונכיות. בכולן היו חורים שנקדחו בעדינות רבה, כך שניתן להבין ששימשו ליצירת ענק שנענד על הצוואר. "זה מזכיר מאוד תכשיטים של ימינו", תיארו החוקרים. "החרוזים נועדו להדגיש סמלי מעמד במדרג החברתי".
6. אחת החידות שהמדענים ביקשו לפתור הייתה כיצד הצליח מין האדם להתפתח למה שהוא, ובעצם להיבדל מקוף דמוי-אדם כמו השימפנזה? מחקר חדש טוען שהתפתחות עצמות הכתף אפשרה לאדם ללמוד לזרוק חפצים - אבנים וענפי עצים שגילף ושימשו כרומח. זה מה שסייע ל"אדם הזקוף" (הומו ארקטוס) - מין האדם שקדם להומו ספיינס - ללכוד טרף. מבנה כתף ייחודי זה חסר לשימפנזים. הכתף המפותחת של האדם היא מההצלחות האבולוציוניות הגדולות בתולדות המין האנושי.
מנגנון העצמות והשרירים בכתף אפשר לאדם ליצור לצרכיו כלי נשק לציד - ולהקדים את הקופים במרדף אחר טרפו. אמנם הוא החל לאכול בשר לפני 2.6 מיליון שנה, אבל הציד באמצעות זריקת אבנים והטלת רומח על הטרף החל רק לפני 1.9 מיליון שנה.
7. ב"מערת היונים" במרוקו נמצאו ראיות ראשונות לעששת בשיניים - בעיה בריאותית שממנה סבל איש המערות לפני 15 אלף שנה. יושבי המערה קיימו אורח חיים חברתי וניזונו מתפריט מגוון, אך עדיין לא שמעו על מברשת שיניים ומשחת שיניים. התוצאה שנתגלתה במחקר נוראית מבחינת בריאות השן. היו אצלם שיעורים גבוהים של עששת ומורסות בפה, שפגעו ב-14 אחוזים מהשיניים שבפה.
"שיניהם היו הגרועות ביותר בהיסטוריה המתועדת של האדם", אומרים החוקרים המתמחים במחלות הקדומות. סוגי המזון שצרכו והגרגרים שליקטו היוו מדגרה לחיידקים ואלה שגשגו בפה והרסו את ציפוי האמייל. מצבם החמיר עוד יותר כשעברו לחקלאות, לאחר אלף שנה: שיעור העששת גדל לכדי 48 אחוזים. יושבי "מערת היונים" איבדו את שיניהם הקדמיות בגיל מוקדם.
8. בניתוח רצף די-אן-איי של אדם קדמון - צייד-לקט ואיש מערות שחי בספרד לפני 7,000 שנה - נמצא שהיו לו שיער ועור שחו מים-כהים, אבל עיניים כחולות. כל העובדות הללו נמצאו בחומר גנטי שמוצה משן אחת בלבד, בשרידי שלד של גבר. משמעות התגלית: צבע העור הבהיר, האופייני לאירופים, התפתח בהדרגה מאוחר יותר מכפי שחשבו. בעבר טענו מדענים שהאירופים איבדו את פיגמנט העור הכהה שלהם ואת השיער השחור, המקורזל והסמיך לפני 40 אלף שנה, כשאבות אבותיהם יצאו למסע ההגירה מאפריקה והגיעו לאזורים שבהם היו פחות ימי שמש. גופם ספג כמויות פחותות של ויטמין D שמקורו באור השמש.
עתה טוענים החוקרים כי ייתכן שסיבת השינוי בגוון העור, שנעשה בהיר לעומת התקופה שבה חי האדם הקדמון באפריקה שטופת השמש, נגרמה עקב מעבר לצריכת פריטי מזון אחר. זהו המחקר הראשון שבו נותח מלוא הרצף הגנטי של צייד-לקט, מאנשי המערות של תקופת האבן התיכונה. אלו אותם בני אדם קדמונים שנעשו עם הזמן לחקלאים, ובמקום בשר החלו לאכול גם גרגרים ודגנים. התפריט הזה הוביל להלבנת גוון העור.
9. מחקר אחר בתפריט איש המערות מתקופת האבן הקדומה גילה כי בניגוד להערכות קודמות הוא צרך פחות בשר. עיקר תפריטו היה אגוזי טייגר - מין של פקעות. עד היום יש הרוכשים אותן בחנויות מזון בריאות בספרד ובצפון אפריקה. החוקרים הסבירו שהפקעות היוו מקור תזונה מספק לאדם הקדמון, שלא היה גבוה אבל בראשו היה מוח בנפח גדול.
מבנה גופו והתזונה שהתבססה על הפקעת אפשרו לו לשרוד כמיליון שנה, וגם בתקופות ארוכות של שינויי אקלים קשים. די מהר הבין גם איש המערות שהוא לא יוכל לחיות לאורך זמן על הפקעות לבדם - ובהדרגה הוסיף לתפריטו פירות בר, חרקים (חגבים), תולעים וחסרי חוליות אחרים.
10. במקבץ התגליות האחרונות נרשמה בולטות גדולה בתקשורת העולמית למחקר של צוות מאוניברסיטת תל-אביב ומכון ויצמן שגילה במערת קסם שליד ראש העין את מה שמכונה "מדורת השבט" - אחד הקומזיצים המוקדמים ביותר בתולדות האדם. החוקרים ציינו שהמערה שימשה למגורי אדם קדמון לפני 300 אלף שנה.
יושביה התקבצו סביב מדורה במקום קבוע במערה, והיא הצטיינה בארגון מדוקדק של המרחב שלה. התגלית מבוססת על עצמות שרופות של בעלי חיים - העדות המוקדמת ביותר ליכולתו של האדם הקדמון לצלות בשר למאכל. כן נמצאו כלי צור ששימשו סכינים לבציעת הבשר.
"הם עשו על האש, במקום קבוע", החוקרים, "וצלו את בשר הציד שלהם על בסיס יומי". שרידי המדורה במיקומה הקבוע במערה היו במצב שימור טוב, מה שאפשר לחוקרים לזהות, באמצעות טכנולוגיה מתוחכמת, מה נצלה באש. נתגלו שרידי עצמות יחמורים, סוס, ומעט עצמות חזיר, צב וציפור. יושבי המערה, ציידים-לקטים, לא היו מסוג האדם המודרני, גם לא מסוג קודמו באבולוציה, "האדם הזקוף", אלא יצורי ביניים, בני תרבות קדומה וייחודית למזרח התיכון.
נא להמתין לטעינת התגובות
