שר המדע בראיון לNRG: ישראל תתמקד בעתיד בתחום הסייבר
במהלך ביקור באוניברסיטת בר אילן ערכנו ראיון משותף עם שר המדע יעקב פרי ועם נשיא האוניברסיטה הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ'. הראיון עסק בין השאר במאבק בחרם האקדמי על ישראל ותהליכי הפיתוח המדעי בארץ
אין ספק שהמחקר בנושאים הנ״ל הינו קריטי להמשך הצבתה של מדינת ישראל בקדמת המדע והטכנולוגיה העולמיים. משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל בראשותי, מתחיל ממש בימים אלו את המהפכה ההנדסית- מדעית יישומית במדינת ישראל, ובאמצעות הקמת קרן לאומית בגובה של כ-150 מיליון ש״ח, נקדם את ערך החדשנות ונייצר פרק ב׳ למושג ״אומת הסטארט אפ״.
מה אתה חושב על בריחת המוחות מישראל? משלת ישראל נדרשת לסוגיה?
"רמת החוקרות והחוקרים אשר גדלים ומתפתחים באקדמיה הישראלית, מציבים את מדינת ישראל בשורה הראשונה של המדע העולמי. ממשלת ישראל תמשיך להפעיל תכניות מגוונות אשר יאפשרו למדעניות ומדענים שרוצים בכך, ואשר יש צורך בהם באקדמיה ובתעשייה הישראליים, לקבל את התשתית הכלכלית, המחקרית והתעסוקתית לעשות זאת. חשוב לזכור- החוקרים הישראלים בעולם הם שגריריה הטובים ביותר של מדינת ישראל, ועלינו לטפחם כחלק בלתי נפרד מעולם המחקר הישראלי".
בהמשך פנינו לרב פרופ' הרשקוביץ ושאלנו מה מצב המדע היום בארץ? על כך ענה נשיא האוניברסיטה כי "ישראל היא מעצמת מדע וטכנולוגיה עולמית, והדבר מתבלט במיוחד לאור גודלה ומשאביה. ישראל היא דלת משאבים אך התברכה באוצר אדיר, ההון האנושי. בתחומי מדע רבים, ישראל נמנית על 20 המדינות הטובות בעולם על פי מדד הפרסומים (תפוקה), ועל 10 המדינות הטובות בעולם על פי מדד ממוצע הציטוטים לפרסום (איכות). בתחום הסייבר אנו מובילים. 5 מדענים ישראלים שזכו בפרס נובל, ואחד במדליית פילדס היוקרתית למתמטיקה, הינם עדות לחוסנה המדעי של ישראל. יש לשמר ולטפח את המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, שהינם בית היוצר לידע בסיסי ושימושי, ולהעמיק החינוך המדעי במערכת בתי הספר התיכוניים כדי לשמר את מעמדנו הבכיר במדע".
באילו תחומים לדעתך יש בארץ חוסר במדענים?
"אלו דברים שאין להם שיעור, וכמעט בכל תחום ניתן להוסיף, ובכל זאת, בשנים האחרונות מסתמנת ירידה בפונים למדעי ההנדסה השונים, וכאן מורגש בעליל חסרון, בעיקר בתחום הנדסת האלקטרוניקה. יש חשיבות גם בעידוד מדענים לעסוק בשטחים רב תחומיים, שכן היום המדענים נוטים לעסוק יותר ויותר בדיאלוג הבינתחומי".
למזלנו, הממשלה התעשתה ובאמצעות ות"ת נבנתה תוכנית רב-שנתית שהחזירה חלק מן התקציב האבוד, ולאוניברסיטאות יועבר סכום של כ-2 מיליארד שקלים במשך 6 שנים. אין די בכך. הסכם עם הסטודנטים להעלאת שכר הלימוד, שהיה מביא למערכת עוד מיליארד שקלים, לא הושג, ועל הממשלה מוטלת החובה להגדיל התקציב ובוודאי שלא לקצצו".
מה אתה ממליץ לשר פרי לקדם בתחום משרדו?
"|יש חשיבות עליונה בהעמקה של הנגשת המדע למגזרים השונים באוכלוסיה, במיוחד בפריפריה הגיאוגרפית כמו גם בפריפריה הדמוגרפית (חרדים, מיעוטים). יש להעמיק את קשרי החוץ של מדינת ישראל, שהרי מעמדנו המדעי הוא כרטיס הביקור שלנו בעולם. בנוסף, הייתי מפעיל את המולמו"פ לחשיבה יצירתית על שטחים רב תחומיים חדשים שאותם ראוי לפתח".
האם יש התרחבות בחרם האקדמי על ישראל בחו"ל?
"עניין החרם האקדמי על ישראל הוא בעיקרו פרי יוזמה רעשנית של ארגוני שוליים, ששמו להם למטרה לפגוע במדינת ישראל בכל דרך. בעולם המדעי של היום כמעט בלתי אפשרי להחרים מדינה ומדעניה, כי המידע הוא גלובלי ואין לו גבולות. אוניברסיטאות אמריקאיות מן הטובות בעולם, יצאו נגד ניסיון נואל זה, וצירופה של ישראל ל-CERN ולתוכנית Horizon 2020 מעיד שניסיונות החרם כשלו ".
ביחס לפעילויות כנגד החרם ענה הרב פרופ' הרשקוביץ' כי "הפעילות הטובה ביותר הינה המשך ופיתוח קשרים מדעיים בין מדענים ומוסדות מדע בישראל לבין עמיתים ומוסדות בחו"ל. תרומת מדעני ישראל לאנושות בתחום הרפואי והכלכלי היא כה ניכרת, וכה נדרשת ומושרשת עד כי היא מהווה את הבלם והמחסום הטובים ביותר כנגד חרמות מסוג זה".
נא להמתין לטעינת התגובות
