מעבדת שבבים ייחודית תבנה באוניברסיטת בר-אילן

המעבדה תסייע בתכנון "מערכות על שבב" עבור חברות שבבים ישראליות. הכניסה לעולם השבבים באה על רקע חיסרון בתחום שקיים בישראל

אסף גולן | 21/7/2014 18:19 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מעבדה שנבנית בימים אלה באוניברסיטת בר-אילן תסייע בשיפור תכנון "מערכות על שבב" עבור חברות השבבים הישראליות אלתייר, סיוה, מלנוקס, סטיקספיי, איזיצ'יפ וסרגון. חברות אלה  שותפות ביחד עם בר-אילן, הטכניון, אוני' ת"א ובן-גוריון במאגד מגנ"ט בשם HiPer (High Performance SoC Design). המאגד משלב חברות המפתחות שבבים מורכבים בטכנולוגיות מתקדמות, יחד עם חוקרים מובילים מהאקדמיה בתחום. את המעבדה  ינהלו במשותף פרופ' אלכס פיש, ראש מסלול ננו אלקטרוניקה בפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן ופרופ' שמואל וימר, גם הוא מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן.
 
שבב
שבב מעריב

לדברי פרופ' פיש, "המעבדה תעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם חברות כלי CAD (תכנון מוצרים בעזרת מחשב), ספקי IP ויצרני שבבים, ותמשיך לפעול יחד עם התעשייה גם לאחר סיום חיי המאגד. הוא מבטיח כי המעבדה תייצר לפחות שבב SOC (למעגל משולב אשר מכיל בתוכו את רוב תפקידיו של מחשב שלם: מעבד, זיכרון, בקרים שונים לאמצעי קלט ופלט ולפעמים גם אמצעי אחסון) אחד בשנה. בישראל קיימת התרחשות ענפה בתחום המוליכים למחצה, לצד מרכזי תכנון של חברות רב לאומיות (חברות כגון אינטל, קוואלקום ואחרות) מתקיימות חברות מקומיות המפתחות שבבים המשתמשים לתחומים שונים, כמו גם חברות סטארט-אפ".

ואולם "היתרון היחסי של חברות השבבים הישראליות נשחק בשנים האחרונות בעוד התחרות גוברת. מורכבות פיתוח רכיבי SoC עולה בצורה אקספוננציאלית כתוצאה מריבוי מעבדים ושילוב פונקציות חדשות מה שגורם לעליה בעלות הפיתוח ומחסור במשאבים לביצוע מו"פ תשתיתי. במקביל, באקדמיה הישראלית, לעומת אוניברסיטאות מובילות בעולם, הפעילות בתחום השבבים לוקה בחסר הן במחקר והן בהכשרת מהנדסים. אחת הסיבות המרכזיות היא מחסור בחוקרים וכח אדם מיומן באקדמיה הישראלית".

לדברי פרופ' פיש " קשה לשמר מהנדסים באקדמיה, כשעומדות בפניהם אפשרויות כל כך עדיפות בתעשייה - בעיקר כמובן בחברות הרב לאומיות ולכן יש מעט מדי חוקרים. זיהינו את החסרים הללו, הן של התעשייה הישראלית והן של האקדמיה, הבאנו אותם בפני ועדת מגנ"ט בראשות של אילן פלד וזאת אישרה את הקמת המאגד של ושל החברות הללו והחוקרים הרלוונטיים באקדמיה, שיקדם את תחום ה-VLSI בביצועים גבוהים, כשהדגש הוא על תכנון מערכות על שבב. אמנם כל חברה מפתחת מוצרים בתחומים אחרים, אך המשותף לכולם הוא שאלו מערכות שלמות הממומשות על שבב. פיתוח התשתית הזו דורש זמן ומשאבים, ובמקום שכל חברה תדאג לכך בנפרד, יאפשר המאגד פיתוח משותף של התשתית הזו, ועל גביה, כל חברה תוסיף את החדשנות הייחודית שלה".
שבב
שבב h

פרופ' פיש מדגיש כי המעבדה תשרת לא רק את המחקר האקדמי בתחום השבבים אלא גם תשמש כמוקד ידע עבור התעשייה

, ולכן היא תתבסס לא רק על סטודנטים ודוקטורנטים (שכמובן יסתייעו בה לצורך מחקריהם ויצברו ניסיון לקראת עבודה בתעשייה) אלא תעסיק מספר מהנדסים, במטרה לשמר את הידע ולא לאבדו עם כל חילוף דורות של סטודנטים.

"המעבדות לתכנון ומדידה של  שבבים נבנו לפי תפיסה ייחודית לאקדמיה ישראלית שעל פיו כל חוקר לא מקבל שטח מחקר משלו, אלא מספר חוקרים חולקים שטח גדול וציוד משותף. המעבדות יכללו חמישה מתחמי מחקר מרכזיים – מעבדת תכנון משותפת וארבע מעבדות מדידה ייעודיות. מעבדת התכנון תאכלס סטודנטי מחקר ומהנדסים של כל החוקרים בתחום. במעבדות מדידה יהיה ציוד מתקדם למדידה של SOC, שבבים דיגיטליים, מצלמות CMOS, שבבים בתחום האבטחה וכו'".

אומר פרופ' פיש. "בנוסף לכך, המעבדות יכללו ציוד מתקדם בתחום אמינות ו-inspection של שבבים, שנתרם לאחרונה ע"י חברת פריסקייל. ד"ר יואב ויצמן, שניהל מעבדה זהה בחברת פריסקייל, עובד כעת בבר אילן על מנת להשמיש את המעבדה. חלק מהמעבדות נבנו במטרה להיות מוכנים לקליטת חוקרים עתידיים בתחום."

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

חדשות לסקרים

חדשות לסקרים