9 עובדות על מחלת הכבד הפטיטיס(צהבת) C

ברחבי העולם מציינים היום את יום המודעות הבינלאומי למחלת הצהבת. לרגל היום כתב לNRG פרופסור אלי צוקרמן מספר עובדות על המחלה הקשה הזו

פרופ' אלי צוקרמן | 28/7/2014 19:32 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות: צהבת
נגיף דלקת הכבד מסוג C (HCV), הגורם למותם של מאות אלפי אנשים מדי שנה, הוא נגיף הגורם לדלקת כבד המביאה למחלת כבד כרונית. אבחון המחלה התאפשר לראשונה ב-1989 באמצעות בדיקת דם ומאז חלה התקדמות בהבנת המחלה, שיפור דרכי האבחון ובעיקר הטיפול בה. הנגיף נחשב ל"שורד מקצועי" והוא מסוגל לחמוק ממערכת החיסון הטבעית בדרכים שונות, "מתיישב" בתאי הכבד וגורם לדלקת כרונית.
 
חיסון נגד צהבת
חיסון נגד צהבת צילום: אלכס רוזובסקי

כרבע מהחולים יפתחו מחלת כבד כרונית המתקדמת לשחמת הכבד וסיבוכיה, אי ספיקת כבד בלתי הפיכה, סרטן הכבד וצורך בהשתלת כבד. כ-2% מהאוכלוסייה הכללית בישראל, יותר מ-100 אלף איש, הינם נשאים של הנגיף על פי סקר שנערך לאחרונה. כ-70% מהם, הינם יוצאי ארצות חבר העמים לשעבר שם שיעור הזיהום הנגיפי גבוה מאוד.

דרכי ההידבקות בנגיף
ניתן להידבק בנגיף באמצעות מתן דם או תוצריו המכילים את הנגיף לפני שנת 1992, המועד בו החלה בדיקה שיטתית של מוצרי הדם, וכן באמצעות שימוש בסמים במחטים מזוהמות או באמצעות פעולות פולשניות אחרות. לעתים רחוקות יותר, הנגיף יכול לעבור דרך מגע מיני לא מוגן עם נשא של הנגיף, מאם נשאית לתינוקה בזמן הלידה או בזמן עשיית נזם או קעקוע. לרוע המזל, הזיהום הכרוני ומחלת הכבד אינם גורמים לתסמין כלשהו.

מעטים מהחולים עשויים להתלונן על עייפות, כאבי פרקים או חולשה וכשמדובר במחלה מתקדמת ביותר, על דימום מדליות בושט, צהבת או שינוי במצב ההכרה. רבים מהחולים אינם מודעים לקיום הנגיף בגופם ולא חשים בו עד לרגע שבו הווירוס מתפרץ וגורם להידרדרות משמעותית במצב הכבד שעלולה לסכן את חייהם. לכן יש צורך בערנות יתר ומודעות לגורמי הסיכון הן מצד הנשאים והן מצד הרופאים ובדיקת אלה הנמצאים בסיכון עשויה להציל חיים.

ניתן לאבחן בקלות את המחלה על ידי בדיקת דם פשוטה הקובעת את האבחנה, את סוג הנגיף ורמת העומס הנגיפי בדם. חומרת המחלה ניתנת להערכה על ידי בדיקת דם וביופסיית כבד או באמצעות בדיקות לא פולשניות כגון בדיקת דם חדשנית הנקראת בדיקת פיברוטסט  או בדיקה בשם אלסטוגרפיה, הדומה לבדיקת אולטרסאונד.

התקדמות משמעותית ביכולת הריפוי
עד לפני כשנתיים הטיפול הנהוג למחלה כלל שילוב של זריקות שבועיות של אינטרפרון וטבליות ריבוירין למשך 24 עד 48 שבועות עם השגת 50% הצלחה בלבד בתת סוג 1 של הנגיף ושיעור הצלחה של 60-90% בתתי הסוג ה-2 וה-3,

כאשר הצלחה בטיפול משמעותה החלמה מהזיהום הנגיפי ושיפור במחלת הכבד. ב-2012 אושרו 2 תרופות פורצות דרך לשימוש בישראל, הפועלות ישירות כנגד הנגיף.

השימוש בתרופות אלה הביא לשיפור של כ-30% בשיעור ההחלמה אולם המטופלים "שילמו" מחיר יקר שכלל תופעות לוואי רבות וקשות. בשנה האחרונה חלה פריצת דרך נוספת שכמותה לא נראתה שנים רבות בעולם הרפואה בכלל ובטיפול במחלות נגיפיות כרוניות בפרט: לכלי הנשק במלחמה בנגיף הוכנסו תרופות הניתנות דרך הפה, ללא תופעות לוואי משמעותיות ועם השגת שיעור גבוה ביותר של ריפוי. הטיפולים החדשים שעד לפני זמן לא רב נשמעו כמדע בדיוני מקרבים את היום שבו נוכל למגר את המחלה גם בישראל, וזאת כמובן בתנאי שנשאיה יאובחנו בזמן.

פרופ' אלי צוקרמן, מנהל היחידה למחלות כבד במחוז חיפה וגליל מערבי ומרכז רפואי כרמל, שירותי בריאות כללית

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

חדשות לסקרים

חדשות לסקרים