עובדים זרים בישראל: פתרון טוב שיוצר בעיה קשה

מחקר מצא כי בהשוואה לאלו המטופלים על ידי עובדי סיעוד ישראלים, זקנים המטופלים על ידי עובדי סיעוד זרים מדווחים על שביעות רצון גבוהה יותר מהטיפול. אולם עובדים אלו מגיעים לכאן כדי להישאר לתמיד

פרופ' ליאת איילון | 14/12/2014 23:05 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
כיום בישראל, יש מעל 40,000 עובדי סיעוד זרים עם אשרה כחוק ומעל 10,000 עובדים זרים בסיעוד ללא אשרה. לאור העלייה המתמשכת בתוחלת החיים וחוסר היכולת לגייס עובדי סיעוד ישראלים לעבודה סביב השעון, כמות עובדי הסיעוד הזרים בישראל הולכת וגדלה. נשאלת השאלה מהו המחיר שמשלמת המדינה והזקנים בישראל עקב ההסתמכות על עובדים זרים בסיעוד.
 
יעל האן
פרופ' ליאת איילון מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן יעל האן

עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

מחקר חדש ומקיף בשיתוף בין המוסד לביטוח לאומי ובית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן, אשר התפרסם לאחרונה בכתב העתThe Gerontologist  מצא כי בהשוואה לאלו המטופלים על ידי עובדי סיעוד ישראלים, זקנים המטופלים על ידי עובדי סיעוד זרים מדווחים על שביעות רצון גבוהה יותר מהטיפול ועל כך שצרכיהם מסופקים בצורה טובה יותר.

זאת למרות שמצבם הגופני של אותם זקנים היה קשה יותר ביחס לזקנים שטופלו על ידי עובדי סיעוד ישראלים. במקביל, בני משפחתם של הזקנים, גם הם מדווחים על שביעות רצון גבוהה יותר ואף על שחיקה נמוכה יותר מהטיפול בזקן.

לאור ממצאים אלו, נראה כי העובדים הזרים מספקים מענה טוב יותר מהעובדים הישראלים. כביכול, העובדים הזרים מציעים פתרון מצוין להזדקנות האוכלוסייה בישראל ובעולם המערבי בכלל ועונים בצורה טובה על הצורך בטיפול בזקן הסיעודי.

ביקשנו עובדים וקיבלנו בני אדם
עם זאת, יש לזכור את האמרה של מקס פריץ': ביקשנו עובדים וקיבלנו בני אדם. מחקרים בעולם מראים כי מהגרי עבודה או עובדים זרים בשמם המקומי, נוטים להישאר במדינה אליה הגיעו כעובדים או לעבור למדינות אחרות המוכנות לקלוט אותם ולא לחזור למדינת המקור. ואכן, בתגובה לשאלה היכן היו רוצים לחיות בעוד עשר שנים מהיום, נמצא כי כ-20% מהעובדים היו מעדיפים להישאר במדינה הקולטת-ישראל. בהתאמה, כחמישית מאוכלוסיית העובדים הזרים בתחום הסיעוד בישראל נמצאת בישראל ללא אשרה.

יתרה מכך, כאשר עובדים זרים בסיעוד נשאלו לגבי העדפותיהם התעסוקתיות בנוגע לילדיהם, באופן חד משמעי עולה כי הם אינם מעוניינים שילדיהם ימשיכו בדרכם. לפיכך, לא ברור שהסדר זה, בו הטיפול בזקן נתון בידיהם של עובדים זרים ממדינות מתפתחות יעמוד במבחן הזמן.

לטיפול על ידי עובד זר יש השלכות על
ערך הטיפול בזקן ועל איכות היחסים בתוך המשפחה. נמצא שכאשר עובד זר מעורב בטיפול בזקן, בני המשפחה נוטים לקחת על עצמם תפקידים של ניהול טיפול כספי ורפואי ומפקידים את הטיפול הרגשי והפיזי בזקן בידי העובד הזר. התשלום הנמוך משכר המינימום הניתן לעובדים הזרים עבור עבודה מסביב לשעון, אף הוא מעיד על הערך הנמוך המיוחס לעבודה הטיפולית אותה הם מבצעים.

מעבר לכך, מחקרים מראים כי בהשוואה לעובדי סיעוד ישראלים, העובדים הזרים חשופים לניצול ולתנאי העסקה לא נאותים. עובדים זרים רבים עובדים שבעה ימים בשבוע ללא יום מנוחה ונאלצים לבצע מטלות שלא שייכות לדרישות התפקיד שלהן.

כיום, אין במדינת ישראל חלופות לעובדים זרים בתחום הסיעוד. מרבית הזקנים ובני משפחתם מעוניינים להזדקן בביתם ואינם מעוניינים לעבור למוסד סיעודי. עובדים ישראלים מצדם, לא מוכנים לעבוד מסביב לשעון. במקביל, מדינת ישראל מעודדת את הטיפול הביתי על ידי עובד זר בגלל עלותו הנמוכה בהשוואה לטיפול במוסד סיעודי. יש לחפש חלופות לטיפול בזקן הסיעודי על ידי עובד זר. זאת משום שלטיפול בזקן הסיעודי על ידי עובד זר השלכות קשות על ערך הטיפול בזקן ועל החברה הישראלית כולה.

פרופ' ליאת איילון היא מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית על שם לואי וגבי וויספלד באוניברסיטת בר אילן
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

חדשות לסקרים

חדשות לסקרים