ראשי » מדע ומחשבים » מדע » מדעי החיים והחברה

ראיות חדשות: ישו הנוצרי נקבר לצד בנו בירושלים

בחינה של ארונות הקבורה במערה וארון קבורה נוסף שמצוי בידי אספן פרטי מעצימות את הסיכויים הסטטיסטיים כי מדובר בבני משפחת מייסד הנצרות. העולם המדעי עדיין חלוק בשאלה

האם ישו מנצרת, נביא הנצרות, לא היה רווק אלא היה נשוי ואב לילדים? והאם קברו וקבר בני משפחתו שכן בתלפיות? הוויכוח המרתק בסוגיה הזו נמשך כבר שנים אחדות סביב ארון אבן עתיק שנמצא בשעתו על ידי סוחר עתיקות בירושלים ושנכתב עליה כי קבור בה ג'יימס בנו של יוסף, אחיו של ישו. בשעתו טענה רשות העתיקות כי ארון האבן – הגלוסקמה - מזויף, אולם המסתורין סביב הפרשה גדל אחרי שמערת קבורה המתוארכת לימי בית שני שנמצאה בשכונת ארמון הנציב בירושלים הכילה עוד שמות של בני משפחה ששויכו לישו הנוצרי.

כעת טוען ד"ר אריה שמרון, גיאולוג שעבד שנים רבות במכון הגיאולוגי, כי במחקר שערך התגלה שהגלוסקמה קשורה במערת הקבורה המשפחתית ההיא, ולכן לדעתו יש כאן יותר מצירוף מקרים - ומערת הקבורה בארמון הנציב השתייכה למשפחתו של ישו מנצרת.

 

ד"ר שמרון ערך אנליזות כימיות בסוגי החול ובחומרים נוספים שנמצאו על הגלוסקמה, והשווה את התוצאות לחומרים שנמצאו במערת הקבורה. לדבריו נתגלתה התאמה גבוהה מאוד בין הממצאים, והדבר מבסס את הקשר בין הגלוסקמאות שנמצאו במערה ובין הגלוסקמה השנויה במחולקת המוכרת כבר שנים רבות כ"גלוסקמת אחי ישו".

אם מסקנות המחקר נכונות, עשויות להיות לכך השלכות חסרות תקדים על הנצרות. לפי הממצא טעו הנוצרים במיקום כנסיית הקבר, ויותר מכך – כל קורות חייו של ישו אינם נכונים, ונביא הנצרות היה ככל הנראה נשוי, אב לילד, וחייו הסתיימו כחייו של כל אדם אחר.

 

מערת הקבורה המדוברת קרויה בעולם המחקר "מערת תלפיות". היא נחשפה בחפירות הצלה שנערכו בשנת 1980, במהלך עבודות ההכנה להקמת שכונת ארמון הנציב. עם גילוי מערת הקבורה היהודית נערכה במקום "חפירת הצלה" ארכיאולוגית, ובמסגרתה התגלו ארונות קבורה של בני משפחה יהודית מימי בית שני.

 

עד השלב הזה, הממצאים בחפירה היו טיפוסיים לאזור. בסביבות ירושלים נמצאו לאורך השנים מערות קבורה דומות רבות. התפנית והמסתורין החלו עם פענוח שמות הנפטרים: במבט ראשון השמות שנחרטו על ארונות הקבורה הם שמות יהודיים נפוצים, אלא שהשילוב המיוחד של כל שמות בני המשפחה הזו עוררו תשומת לב רבה בעולם המחקר ובעולם הנוצרי. בין השמות על ארונות הקבורה היו: יהושע בר יוסף, מריה, מריאמנה, יהודה בר יהושע ויוסה.

למרות השמות המוכרים מימיה הראשונים של הנצרות נשכחו כמעט לחלוטין האפשרויות הגלומות בממצאים המפתיעים, והמערה נחתמה ונסגרה לפי הנוהלים. אולם בשנים האחרונות חזרה "מערת תלפיות" למרכז תשומת הלב, ועוררה מחלוקת מחודשת סביב משמעות שמות בני המשפחה הכתובים על ארונות האבן.

הסיבה לעניין המחודש היא הפצתם של סרטיו ותחקירו של העיתונאי שמחה יעקובוביץ'. יעקובוביץ' טען שמבחינה סטטיסטית קשה להניח שתיתכן משפחה נוספת באזור יהודה, עם צירוף שמות כזה, באותה תקופה שבה חיה משפחתו של ישו.

מוקד טענותיו של העיתונאי היה בשמות "מריאמנה" ו"יוסה" - הטיות של השמות יוסף ומרים, המוזכרות במפורש בכתבים הנוצריים הקדומים. יעקובוביץ' המשיך לחקור, ומצא לטענתו חיזוק נוסף כשגילה במערת קבורה סמוכה סמלים של ראשוני הנוצרים.

עוד לפני החיבור בין "מערת תלפיות" לקבר בני משפחת ישו סער בישראל עולם המחקר הארכיאולוגי בעקבות סיפורה של גלוסקמת "אחי ישו". הגלוסקמה העתיקה, ועליה הכתובת "יעקב בר יוסף, אחוי דישוע", נקנתה בשעתו במזרח ירושלים בידי אספן העתיקות עודד גולן.

 

המדינה טענה אז כי גולן זייף חלק מהכתובות העתיקה (ככל הנראה את חצייה השני של הכתובת, "אחוי דישוע"), במטרה להעלות את מחירה של הגלוסקמה. סביב הטענה התחולל משפט ארוך, ובסופו נקבע כי המדינה ורשות העתיקות לא הצליחו לקבוע או להוכיח שמדובר במעשה זיוף.

בהמשך, לאחר מאבק משפטי נוסף, קיבל האספן את הגלוסקמה בחזרה לרשותו, ואפשר לגיאולוג שמרון לבחון אותה. לקראת בחינת ארון הקבורה היה ברור כי אם יוכח שהיא הוצאה מ"מערת תלפיות", הדבר יגדיל דרמטית את הסבירות הסטטיסטית שבמערה נקברו בני משפחתו של ישו. הסיבה המרכזית לכך היא העובדה שעל הגלוסקמה מופיעים שלושה שמות, "יעקב", "יוסף" ו"ישוע", וביניהם קשר משפחתי מפורש: יעקב בן יוסף ואחיו של ישו.

 

שמרון, שעבד במשך 25 שנים במכון הגיאולוגי, החל לחקור את הנושא אחרי שהתברר לו כי בעקבות רעידת אדמה שהתחוללה באזור המערה בתקופה הביזנטית המוקדמת, היא נחתמה ונסתמה לגמרי בעפר. לדבריו, ברגע שהיה ברור שמערת הקבורה הייתה סגורה לחלוטין, היה אפשר לבדוק את הקשר בין חומרי המערה לארון הקבורה לפי מפתח גיאוכימי שייחד אותה מהסביבה החיצונית.

בתום סדרה של בדיקות התברר קיומו של חותם כימי ברור המשייך את הארון ל"מערת תלפיות". עקב כך, לד"ר שמרון ברור שמקור הגלוסקמה היא במערה ולא במקום אחר.

סיוע נוסף לטענה שמדובר במשפחה אחת - וככל הנראה במשפחתו של ישו הנוצרי - ניתן בעבר כבר על ידי הסטטיסטיקאי פרופ' קמיל פוקס, שקבע כי מבחינה סטטיסטית לא ייתכן שהיו באזור יהודה באותה תקופה יותר משתי משפחות עם הרכב שמות זהה.

לאור זאת, הוספת הגלוסקמה לקבוצת הממצאים מ"מערת תלפיות" הזו מחזקת עוד יותר את הטענה שמדובר במשפחתו של ישו הנוצרי.

משמעות הממצאים חסרת תקדים. אם מדובר במערת הקבורה של בני משפחתו של ישו הנוצרי, הרי שרשות העתיקות מחזיקה כיום בארון הקבורה של ישו הנוצרי עצמו - או כפי שנכתב על הגלוסקמה, "יהושע בר יוסף".

יותר מכך: בידי רשות העתיקות יש גלוסקמה ועליה כתוב "יהודה בר יהושע", כלומר יהודה בנו של ישו. לפיכך, לישו הנוצרי היה בן – במנוגד לכל התורה הנוצרית על חייו של מייסד הדת.

למרות הטענות האלו, עדיין קיימת השאלה כיצד נקנתה הגלוסקמה במזרח ירושלים בשנת 1976 אם מערת הקבורה התגלתה רק בשנת 1980, במסגרת ההכנות לבניית שכונת ארמון הנציב. שמחה יעקובוביץ' טען בתשובה לכך כי הטענה על מועד מציאת הגלוסקמה שגוי, וכי במשך חפירת ההצלה בשנת 1980 "נעלמה" אחת הגלוסקמאות. ואכן, בדו"ח הארכיאולוגי של החפירה צוינו 10 גלוסקמאות, אלא שבמרתפי רשות העתיקות נמצאו רק תשע. תארוך קניית הגלוסקמה, לטענת יעקובוביץ', הוא שגוי.
אפשרות אחרת שמתקבלת על הדעת לפי יעקובוביץ' היא שהגלוסקמה נשדדה מהמערה כמה שנים לפני חשיפת המערה, ואז נמכרה לגולן. השודדים, לפי ההסבר הזה, לא העמיקו בבדיקת המערה ולא גילו את שאר ארונות הקבורה.

אלא שמעבר לשנת מציאת הגלוסקמה, מתנגדי שיוך הממצאים לישו הנוצרי טוענים כי לא הגיוני שהנוצרים הראשונים היו קוברים את משיחם בקבר המשפחתי שלו. הסיבה לכך נובעת מהעובדה שעל פי הנצרות ישו עלה לשמיים ולא נקבר שוב. לכן ברור שהספקנים ומכחישי התיאוריה בעת העתיקה היו בודקים בקבר המשפחתי של בני משפחתו של ישו לראות האם ארונו שם, היו מוצאים אותו, ומכחישים עם הראיות את התורה הנוצרית.

דחיות נוספות לטענות נובעות מהעובדה שבדו"ח הממצאים צוינה הגלוסקמה העשירית כשבורה ולא מעוטרת, וזאת בניגוד לגלוסקמה הפשוטה שעליה כתוב שמו של אחי ישו.

מעניין לציין שגם האספן עצמו ספקן ביחס לממצאים. בראיון שנתן לכלי תקשורת בעולם הוא סיפר בעבר כי המוכר אמר לו שהוא מצא את הגלוסקמה באזור הכפר סילוואן, ולא בסביבת ארמון הנציב. כמו כן הוא אומר כי סטטיסטיקה בלבד לא מספיקה כדי לקשר את הארון ל"מערת תלפיות", וכי יש למצוא ראיות וממצאים נוספים כדי להוכיח קשר מסוג זה.

פרופ' עמוס קלונר, שהיה אחראי בשעתו על החפירות בשנת 1980, אמר בשנת 2007 כי הוא שולל לחלוטין את האפשרות שמדובר בישו ובבני משפחתו. את הטענה שלו ביסס קלונר על העובדה שמשפחתו של ישו הייתה חסרת אמצעים, ולכן מופרך להאמין שהייתה לרשותם מערת קבורה - קניין שהיה רק בידי משפחות אמידות מאוד.

בנוגע לשם "ישוע" המופיע על הגלוסקמאות אמר פרופ' קלונר כי הוא ושאר השמות במערה הם שמות נפוצים ביותר בימי בית שני, ואין בהם שום ראיה למשפחת ישו הנוצרי.

מנגד, בינואר 2008 טענה אלמנתו של הארכיאולוג יוסף גת, מחברי הצוות שחפר במערה, כי הוא האמין שהמערה היא אכן מערת הקבורה של ישו, אך חשש לפרסם ממצאים התומכים בכך מחשש לגל אנטישמיות‏.

 

"מערת הקבורה של ישו" הוא שמו של סרט תעודה ששודר לראשונה ב-4 במארס 2007 בערוץ "דיסקברי" הקנדי, ואיתו יצא גם ספר הנושא את אותו שם. הן הסרט והן הספר עוסקים בטענה כי ב"מערת תלפיות" נמצאו קבריהם של ישו, אמו ובנו (ומכאן הם גם תומכים בתיאוריה שלפיה לישו היו צאצאים).

הסרט הופק על ידי ג'יימס קמרון, במאי "טיטאניק", והעיתונאי שמחה יעקובוביץ'. השניים טענו במסיבת עיתונאים כי התגלו קבריהם של ישו ובני משפחתו, וכי בבדיקות לשאריות העצמות שהיו בארונות הקבורה והממצאים חוזקה הסברה שאכן מדובר בישו. לטענתם נדרשו 20 שנה לפענח את הכתובות והשמות שהחוקרים חשפו, ובהם "ישוע בר יוסף", ושני הארונות עם השמות "מרים", "מתי", וגם "יהודה בר ישוע".

הטענות העולות בספר ובסרט עוררו ביקורת מדעית חריפה מצדם של ארכיאולוגים, לשונאים והיסטוריונים של הנצרות, אשר טענו כי הסרט מעלה תיאוריה חסרת שחר וביסוס מדעי. בין השאר טען הארכיאולוג פרופ' עמוס קלונר כי הממצאים היו ידועים זה מכבר, וכבר בשנת 1996 פרסם מאמר בנושא בכתב העת "עתיקות", שבו טען כי אין מדובר במשפחתו של ישו.

שאריות העצמות שנמצאו בקברים נמסרו ל"אתרא קדישא" - ארגון הפועל לקבורת עצמות מתים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות - ונקברו בבורות הטמנה גדולים באזור לטרון.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...