ראשי » מדע ומחשבים » מדע » מדעי החיים והחברה

רעידת אדמה קשה בישראל תוביל לכ-7,000 הרוגים

שיטת חילוץ חדשנית ישראלית המכונה "מנהור" במקום שיטת "הקילוף" המקובלת כיום בעולם, ניתנת ליישום גם ללא ציוד מכני כבד שאינם תמיד בנמצא. השיטה החדשה הוכיחה את עצמה בארועים בחו"ל

התרחשות רעידת אדמה חזקה והרסנית בישראל היא רק עניין של זמן. זאת הערכה המקובלת על כל המומחים בנושא, והיא עולה למודעות הציבורית לאחר כל רעידה חזקה המתרחשת בעולם. בין הרעידות חזקות (מעל עוצמה 7) שהתרחשו בשנים האחרונות ועלו לכותרות בארץ ניתן למנות את הרעידות בהאיטי (2010), צ'ילה (2010) ניו זילנד (2004), והרעידה האחרונה בנפאל (2015). 

הרעידה החזקה האחרונה בישראל (פלשתינה דאז) התרחשה בשנת 1927 בעוצמה 6.2 עם מוקד בצפון ים המלח. וגרמה לנזקים גדולים בנפש ולמבנים בירושלים,יריחו, רמלה, טבריה, שכם ועוד. מעריכים כי עוצמת הרעידה הפוטנציאלית המרבית הצפויה בישראל הוא 7.5. להמחשת משמעות עוצמה זאת, האנרגיה המשתחררת ברעידה בעוצמה 7.5 גדולה פי 90 לערך מהאנרגיה של רעידת אדמה בעוצמה 6.2 מ-1927. האם ישראל מוכנה להתמודדות עם תוצאותיה ההרסניות של רעידה כזאת?

מלקחים שנלמדו מרעידות חזקות בעולם למדנו כי בניינים ישנים (מבני בנויים אבן, לבנים, בטון לא מזוין וכדומה, המכונים מבנים "לא שלודים") ומבנים שאינם מתוכננים בהתאם לעקרונות המודרניים לעמידות לרעידת אדמה (כולל מבנים עם קומות עמודים פתוחות שלא חוזקו) ניזוקים קשה ברעידה חזקה, וגורמים לקורבנות רבים. בנוסף על כך, אופי ההרס של מבנים אלה הכולל חלקי בניין קטנים בצפיפות גדולה, מקטינים בצורה ניכרת את הסיכויים למציאת לכודים חיים- מאחר ולרוב לא ייווצרו חללי אוויר גדולים מספיק המאפשרים הישרדות.

גם עבודת החילוץ במקרה זה קשה ואורכת זמן רב, בגלל הצורך בפינוי חומר רב בעבודת כפיים ("פינוי בסיסי"). דוגמה מוחשית לצורת הרס זאת בהיקף גדול עם מספר נפגעים ולכודים גדול נראתה ברעידות האדמה בהאיטי ובנפאל, שהבניה בהן מאופיינת במבנים שלא נבנו לפי תקן סיסמי מודרני ומבנים לא שלודים רבים.

 

בניינים שנבנו או חוזקו בהתאם לתקנים מודרניים לתכן עמידות לרעידת אדמה (כולל ת"י 413) צפויים לשמור על יציבותם ברעידה חזקה, כלומר הם מתוכננים לרמת תפקוד של "הצלת חיים". למרות זאת, חשוב להבין שחלק מהם עלולים להינזק באופן בינוני עד קשה ויתכן שלא יהיו בטוחים לאכלוס לאחר הרעידה, או לעמוד ברעידות משנה.

בנוסף, לאחר רעידה חזקה ישנם פליטים רבים חסרי קורת גג, הדורשים מחסה ואספקה בסיסית של מים, מזון, ושרותי רפואה מעבר לשגרה, והטיפול בחללים דורש משאבים נוספים. הנזקים בתשתיות עלולים להקשות על הגעת כוחות חילוץ, וישנה גם סכנה של דליפת חומרים מסוכנים. מכאן אנו למדים שמתבקשת היערכות לתגובה מערכתית אחרי רעידת האדמה, והיא לא פחותה בחשיבותה מבניה לפי התקנים וחיזוק בניינים לרעידת אדמה.

מדינת ישראל החלה בהערכות משמעותית לרעידת אדמה לאחר הרעידה שהתרחשה בטורקיה בשנת 1999, עם הקמת וועדת ההיגוי הבינמשרדית להערכות לרעידת אדמה. המסגרת להיערכות  שהגדירה הוועדה ופורסמה בשנת 2011, ואושרה בממשלה, כוללת כ-7,000 הרוגים, כ-45,000 פצועים, 9,500 לכודים ו-170,00 חסרי קורת גג. בנוסף, המסגרת להערכות כוללת כ-28,000 בניינים פגועים קשה וכ-290,000 בניינים פגועים באופן קל עד בינוני.

זאת בנוסף לנזקים בתשתיות. אם כי מספר הנפגעים והנזק המצוינים לעיל אינם מהווים תחזית מדוייקת להשפעת רעידה ספציפית, אלא החלטה מנהלית להיקף ההיערכות, הם מעידים על סדר הגודל של הנזק הצפוי. ברור הוא כי מסגרת זאת דורשת הערכות נרחבת מרמת הממשלה והשלטון המקומי, דרך חברות תשתית שונות, ועד לאזרח שאחראי על חיזוק הבניין בו הוא גר וביצוע הכנות להישרדות אישית בימים הראשונים לאחר הרעידה.

 

במסגרת ההערכות הנדסית לתגובה לאחר רעידת אדמה, פותחה על ידי המחבר תורה להערכת בטיחות לאכלוס מבנים לאחר רעידת אדמה, בהזמנת וועדת ההיגוי ובשיתוף פקע"ר, ופורסמה באתר האינטרנט של וועדת ההיגוי בשנת 2011. התורה מגדירה קריטריונים הנדסיים למיון וסיווג בניינים שנפגעו ברעידת האדמה ("מיון מבנים"), במטרה לזהות ולתייג מבנים הראויים לאכלוס, ולהתריע על מבנים מסוכנים שעלולים להתמוטט ברעידות משנה.

גם איגוד המהנדסים לבניה ותשתיות, כארגון המקצועי של מהנדסים רבים בארץ, הרים את הכפפה, ובמסגרתו (וגם במסגרות אחרות) המחבר העביר בשנים האחרונות קורסי הסמכה לכ-1000 סוקרים (מהנדסי מל"ח במשרד הבינוי, מהנדסים מרשויות מקומיות, חברת החשמל, חברת מקורות, בנקים ואחרים). בנוסף, גם מהנדסי מיגון וחילוץ בפקע"ר מקבלים הכשרה לבצע מיון מבנים – בנוסף להכשרתם בתחום החילוץ. תהליך ההכשרה ממשיך במלוא המרץ גם בימים אלה, במטרה להגדיל את מעגל הסוקרים ככל הניתן, כך שניתן יהיה להעריך הנדסית את מאות אלפי המבנים שצפויים להיפגע - בזמן קצר ככל האפשר לאחר הרעידה.

מבחינת חילוץ הלכודים, נעשתה בשנים האחרונות בפקע"ר מהפכה מבחינת שיטת החילוץ. השיטה הקלאסית לחילוץ כבד, המיושמת על ידי צוותי החילוץ בעולם, כוללת "קילוף" חלקי בניין על ידי חיתוכם לחלקים, קשירתם והנפתם במנוף או בעזרת צמ"ה. שיטה זאת דורשת זמן רב ואמצעי ציוד מכני הנדסי כבד שאינם תמיד בנמצא. חיסרון אחר הוא הצורך בקילוף כל השכבות מלמעלה כלפי מטה, עד ההגעה ללכוד. בפקע"ר פותחה שיטת החילוץ ייחודית - "מנהור", שבה מנצלים חללים ונתיבים קיימים בתוך ההרס, אותם מפנים מפסולת ותומכים, כדי להגיע ללכוד ולחלצו.

כמובן שהשיטה דורשת ידע מוקדם על מיקום הלכודים שמתקבל על ידי איסוף מידע בידי אנשי ענף "התנהגות האוכלוסיה" בפקע"ר, ומיפוי הבניין כפי שהיה לפני ההתמוטטות על ידי מהנדסי החילוץ. שיטת החילוץ זאת הייחודית לפקע"ר, ותחום התנהגות האוכלוסייה הייחודי גם הוא, הוכיחו את עצמם במספר רב של מקרים בהם חולצו לכודים ברעידות אדמה בחו"ל על ידי משלחות חילוץ מישראל – גם במקרים בהם משלחות ממדינות אחרות הרימו ידיים.

בנוסף, נעשים גם מאמצים להכשרת צוותי מתנדבים לחילוץ קל באמצעים פשוטים, שהוכיח את עצמו בהצלת לכודים רבים הנראים לעיין. בנוסף לכך, פיתחנו לאחרונה בפקע"ר שיטה חדשנית לתיעדוף הקצאת כוחות חילוץ לאתרי הרס מרובים ("טריאז' הנדסי") שמטרתו להציל חיים רבים ככל האפשר באמצעים מוגבלים כאשר היקף ההרס נרחב מאד (בדומה לטריאז' רפואי הנהוג ברפואת חירום).

לסיכום, ההיערכות לרעידת אדמה בישראל היא בעיצומה – ונעשים צעדים חשובים בהנחיית וועדת ההיגוי ופקע"ר. עם זאת, נדרשת עשיה נוספת רבה בתחום ההנדסי הן בהערכות לפני רעידת האדמה (חיזוק מבנים, מתקנים חיוניים, תשתיות וטיפול במתקנים המכילים חומרים מסוכנים) והן בהערכות לתגובה לאחריה (מיון מבנים, טיפול בדרכים ומבני דרך, תשתיות וכדומה).


ד"ר מתי אדן - מומחה להנדסה סיסמית והנדסת חילוץ, המח' להנדסה אזרחית, אוני' אריאל ויועץ, מדריך ומהנדס חילוץ במיל', ענף הנדסה, פקע"ר (פיקוד העורף)

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...