ברוכים הבאים למהפכת לימודי הטכנולוגיה בגיל הצעיר
מומחים שעוסקים בתחום מציינים כי לימוד ילדים להשתמש בטכנולוגיה ובשפות תכנות כבר מגיל צעיר מסייעת להם להתקדם ולהיות מוכנים למאה ה-21
באיזו מידה דחיפת הילדים למקצועות המחשב והטכנולוגיה מעודדת את הישגיהם ומכינה אותם לעתיד? בבתי הספר, במרכזי החוגים וגם בקייטנות הקיץ התבצע שינוי תפישתי בשנים האחרונות, הגורס כי ככל שנדחוף לילד מחשב בגיל צעיר יותר, כך נכין אותו טוב יותר לעולם ההייטק המתקדם. אך האם נבחנה חשיבות התאמת התכנים הטכנולוגיים ומספר שעות המחשוב לגילאי וצרכי הילדים?כאמור העולם נערך לחדשנות הטכנולוגית לא רק בהיבט הסטארט-אפים, ההשקעות, הקורסים ומקצועות הלימוד באוניברסיטאות. גם בבתי הספר התבצע שינוי בשנים האחרונות ואפילו בגילאי הגן.
למשל מערכת החינוך היסודית של שיקגו מקדמת חוק שיחייב לימודי מדעי המחשב בכל 187 בתי הספר בעיר. ביל גייטס ומארק צוקרברג השקיעו כ-10 מיליון דולר ב-Code.com , ארגון המפתח בין היתר תוכנות הכשרה לילדים צעירים בתחום משחקי המחשב. גוגל מיישמת תכנית שתאפשר ל- 100,000 ילדי בתי ספר בגילאי 9-14 בניו-יורק ללמוד לתכנת בקוד ה- CS של החברה וחברת YouthSpark מבית מייקרוסופט בקנדה, הלכה עם זה צעד נוסף ויזמה פרויקט ללימוד נערות צעירות את קוד התכנות, מתוך מחשבה שאין תמיכה רחבה מספיק למגדר הנשי במקצועות ההייטק.
גם בארץ צפו ועלו לאחרונה פרויקטים רחבים של לימוד ילדים תכנות כבר מגיל צעיר. פרויקט קוד מאנקי שיזם השנה מט"ח (המרכז לחינוך טכנולוגי) בתמיכת חברות ההייטק סאנדיסק, מארוול וקואלקום, לימד את ילדים בכיתות ג'-ט' לתכנת ולכתוב קוד באמצעות משחק מחשב. בתחרות הילד צריך לעבור כמה שיותר שלבים במשחק על ידי כתיבת קוד תכנות, והשתתפו בה כ- 67,000 תלמידים ממאות בתי ספר ברחבי הארץ.
גילה בן הר מנכ"לית מט"ח אומרת "למט"ח יש יחידת אקסלרייטור שמעודדת סטרטאפים לפתח טכנולוגיות חדשות שישתלבו במערכת החינוך. בקוד מאנקי, עודדנו תחרות בין תלמידים. קוד מאנקי הוא למעשה משחק מחשב בו ישנו קוף שהילד אמור להובילו לבננות. המשחק מכיל כ- 90 שלבים, כשכל התלמידים מקבלים את אותו המשחק ומתקדמים בשלבים על פי יכולותיהם. הילדים הבוגרים הגיעו לשלבים המתקדמים והצעירים יותר בכיתות ג'-ד'-ה' הגיעו לשלב 30 בממוצע.
איך תלמידי כיתות ג' התמודדו עם ההוראות באנגלית?
"ההוראות פשוטות וחוזרות על עצמן. ילדים קולטים תבניות לשוניות לכן הבינו אותן. הוראות העל היו בעברית".
מה הם היו צריכים לעשות כדי שהקוף יתקדם?
"הילדים היו צריכים להתקדם במשחק לפי ההוראות שניתנו להם. הם היו צריכים לכתוב שורות קוד בשפת תכנות, כדי שהקוף יגיע לבננות. ככל שהשלבים מתקדמים יותר, המשימות מורכבות יותר וכך גם הקוד ורמת החשיבה."
האם יועצים חינוכיים בדקו שהמשחק מתאים לילדים בגילאים הללו?
"יש לנו יועצים שמגיעים מתחום ההכשרה הפסיכולוגית".
זה לא יצר לתלמידי הכיתות הנמוכות תסכול שהם לא יכולים לעמוד בתחרות עם הבוגרים?
"לא, כיוון שהם יכלו לחזור למשחק אח"כ וגם התלמידים בכיתות הבוגרות עזרו להם".
האם לדעתך נכון ללמד ילדים בכיתות ג' תכנות?
"יש מקום לחשוף ולעודד בכתות הנמוכות התנסות טכנולוגית. מכיוון שהתלמידים כבר נמצאים בסביבת המחשוב, אז במקום שיהיו פאסיביים עדיף לעודד חשיבה באמצעות גיימינג ראוי".
ומה לגביי פעילות גופנית? למידה על הטבע והסביבה?
"זה לא במקום הספורט ופעילויות כאלו. אך אם רוצים שהילד יהיה מסוגל לאתר מידע ולתכנת, אנחנו רוצים שהוא יידע להתמודד לפתח חשיבה תכנותית".
כמה שעות בממוצע התלמידים השקיעו במשחק קוד מאנקי?
"כחצי שעה בבית הספר, ובבית בין חצי שעה לשעתיים שלוש. אני עדיין מעדיפה את זה מאשר שישחקו משחק אלים במחשב."
מחקר שפורסם בכנס צ'ייס 2013 לחדשנות וטכנולוגיות למידה, בוצע בבית ספר אזורי בצפון ועקב במשך שלוש שנים אחרי מורים ותלמידים שהשתמשו בשיעורים בלפטופים. מטרת המחקר היתה לבדוק באיזו מידה משפרת הטמעה של מחשבים ועזרים דיגיטליים את הישגי התלמידים ומקלה על המורים. במהלך המחקר, המורים לימדו את כל החומר הלימודי, באמצעות מחשבים, כשהתלמידים צרכו את התוכן מספרים דיגיטליים וקיבלו את דפי העבודה דרך שירות המסמכים השיתופי של Google Drive.והתגלו בעיות בתחום הזה. מורים שלא עברו הדרכה, הרגישו איבוד שליטה על התלמידים.
למורים היו התנגדויות להחלפת כתיבה בהקלדה במחשב והימנעות מתקשורת שאינה דיגיטלית, עם התלמידים. המורים לא הגיבו תמיד בשביעות רצון מהמהלך הממוחשב וטענו כי: "בלמידה המסורתית הייתה לנו יותר שליטה על ההקשבה של התלמידים".
השאלה הקריטית שבודקים מחקרים מהסוג הזה היא האם הטכנולוגיה עוזרת לתהליך הלמידה והתשובה תלויה במספר פרמטרים: התאמה לאוכלוסייה, ההכשרה שמקבל צוות ההוראה והחשוב ביותר אולי: החיבור בין הטכנולוגיה לגיל הילד. בהקשר לכך יש לציין כי בבית ספר בארץ ניסו ללמד ילדים בכיתות ב' את תוכנת האקסל, פרויקט שנכשל כליל, עקב אי התאמה ככל הנראה, של מורכבות התוכנה לגיל הילדים.
לימוד תכנות והטמעת אוריינטציה מחשובית כבר בגיל צעיר, הוא חלק מתפישה רחבה יותר, הגורסת כי ככל שנכשיר את הילד מוקדם יותר לחשיבה טכנולוגית ונאפשר לו מיומנויות טכניות, כך יהיה לו קל יותר להשתלב בעולם ההייטק והטכנולוגיה בהמשך. גם אם התפישה הזו נכונה וריאלית, ישנה חשיבות רבה לדרך בה מקנים לילדים את המיומנויות הללו. נדרשת התאמה מחושבת של תכני הלימוד ומספר שעות הלימוד לגיל כדי לתרום להצלחתה.
"ילדים כיום נחשפים לטכנולוגיה כבר מגיל מאוד צעיר." מסבירה דר' סוזי קגן, מטפלת זוגית ומשפחתית, בעלת מרכז לטיפול רגשי בילדים ומבוגרים "אנחנו רואים ילדים בגיל שנה שמנסים להעביר את האצבע על ספר, כמו על סמארטפון כדי להזיז את החלונות ובגיל 5 כבר למצוא משחק שהם רוצים במחשב, ובטאבלט או בטלפון הסלולארי של ההורה.
הילדים של היום הם מונחי טכנולוגיה כבר מהשלבים המוקדמים של הילדות, אך חשוב כדאי לדעת שלא לכל ילד זה מתאימה כל טכנולוגיה ולכן ישנה חשיבות רבה להתאמה של תכני הלימוד הטכנולוגיים לגיל הילד וגם את מספר השעות בהן הוא לומד את התחום. ילד בגיל צעיר יכול להתקשות לעיתים בללמוד שפת תכנות, אך אוריינטציה טכנולוגית בהחלט יכולה לקדם אותו ממש כמו שפה נוספת שאנו לומדים.
פרופסור בנימין פיינשטיין מייסד והיועץ המדעי של חברת אינטרסקול המקיימת סדנאות הייטק וטכנולוגיה בקיץ, תומך בתפישה כי ישנה חשיבות רבה בהתאמת התכנים הטכנולוגיים והקניית המיומנויות הטכנולוגיות של המאה ה-21י לגיל ולהתפתחות הילד.
לדבריו "במקרים רבים אנו מקדימים את לימודי התוכנה לגילאים צעירים יותר מאשר בבתי הספר. "תכנת סקרטצ' למשל נלמדת בבתי הספר במסגרת לימודי סייבר בכיתות ז' ואצלינו הילדים מתחילים ללמוד אותה כבר בכיתות הנמוכות. גם שפות תכנות כמו פייטון,-#C ו Java, לומדים בסדנאות וקייטנות מחשבים וכיף הילדים כבר בכיתות ה' - ו'.
לעומת זאת, לא היינו מלמדים שפות תכנות כאלה בכתות נמוכות יותר בהן ההתפתחות הקוגניטיבי של החניכים אינה מאפשרת זאת. החשיבות של התאמת המחשוב והטכנולוגיה לגיל הילד, אינה בהכרח מכוונת לכיתות הגבוהות, אלא להבנת המסוגלות הטכנולוגית על פי הגיל והתאמת הלימוד בצורה הזו, כך שהילד ירוויח ויוכל לממש את מלוא הפוטנציאל שלו מהעניין ולא יהיה מתוסכל מכך שלא הצליח או לחילופין מזה שנושא הלימוד "קטן עליו" ומשעמם אותו".
עוד הוא מציין כי "הניסיון שצברנו במשך 25 שנות הפעלת סדנאות/קייטנות מחשבים בקרב עשרות אלפי ילדים ובני נוער בהקניית מיומנויות אינטלקטואליות מהסדר הגבוה, מיומנויות טכנולוגיות ומיומנויות האופייניות למאה ה-21 טכנולוגיות, מאפשר לנו להבין את חשיבות התאמת התכנים והמיומנויות לגיל ההתפתחותי של הילדים שנולדו לתוך המאה ה-21.
העובדה שבמשך 25 שנות קיום של סדנאות/קייטנות מחשבים וכיף ליווינו את ההתפתחות הטכנולוגית המדהימה החל מהמחשב האישי, האינטרנט, התפתחות הרשתות האלחוטיות, פיתוח הענן ובשנים האחרונות התפתחות הסמארטפון של היום מאפשרים לנו לבחון את השינויים בהתפתחות הקוגניטיבית של הילדים ולהתאים את המיומנויות, התכנים ודרכי ההוראה וההדרכה לשינויים שחלו בכל התחומים שהזכרנו לעיל"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם