"מי שלא ידע ליצור ויזואליזציה – לא ישרוד"
האנושות נמצאת בשנים האחרונות במצב מוזר: כמות המידע גדלה בקצב מטורף שלא ניתן לעבדו. כנס הויזואליזציה הבינלאומי הראשון שהתקיים ביוזמת מכללת שנקר, ניסה לשפוך אור על הדרכים החדשות בהם אנו מנסים לקלוט מידע – באמצעות ייצוגים גראפיים
למרות הגידול העצום בכמות הידע, המוח האנושי לא השתנה, ויכולתו לקלוט ולזכור מידע נשארה מוגבלת. בעבר, רוב האנשים היו אנאלפביתים, אבל אנשים משכילים התמצאו בנושאים רבים והחזיקו בראשם חלק גדול מהידע העולמי. כיום רוב האנשים הם "ברגים קטנים", שמחזיקים ידע נרחב - שהוא טיפה בים הידע הכללי. אנחנו יכולים למצוא לרוב השאלות תשובות בגוגל, אבל לרוב לא יודעים מה להתחיל לחפש. המצב הזה מציב אתגר לחברות וארגונים: הארגון מחזיק מאגרים עצומים של ידע, שצריך להגיע לידיעת הלקוחות, העובדים והמנהלים – אבל הידע הוא כל כך גדול, שהם מתקשים לקלוט אותו ולהשתמש בו.צייר תמונה למנכ"ל שלך
"עודף המידע והקושי להשתמש בו הוא בעיה יומיומית שמיליוני עובדים ומנהלים מתמודדים איתה", אומרת ד"ר מאירה לוי, מרצה בכירה במחלקה להנדסת תעשייה וניהול במכללת שנקר. לדברי לוי: "נניח שאת מנהלת שירות לקוחות בחברה, ואת נתקלת בתלונה של לקוח שהתגלגלה מנציג לנציג ובסוף לא טופלה כמו שצריך. את חושבת שצריך לערב בכך את המנכ"ל כדי לשפר את הנהלים, ואת ניגשת או מטלפנת אליו, ומנסה להסביר לו את גלגולי התלונה. אבל המנכ"ל אומר שיש לך חמש דקות להסביר לו, ומפסיק אותך באמצע ההסבר בלי שקלט מילה ממה שאמרת. את שולחת לו מייל מילולי, אבל גם אותו הוא קורא ברפרוף ולא קולט".
הפתרון לבעיה נמצא במימרה "טובה תמונה אחת מאלף מלים": מידע שמועבר באמצעות תמונות, גראפים, הדמיות, מפות והמחשבות ויזואליות, הוא שימושי יותר מכל מילה או מספר. זה לא מקרי שהשימוש באמצעי המחשה ויזואליים הולך וגדל בכל התחומים – בחינוך, בתקשורת, ובעולם העסקים. "במקום 'לחפור', את יוצרת תרשים זרימה צבעוני ומשעשע, מעין קומיקס, שמראה את גלגולי התלונה – מהלקוח דרך כל בעלי התפקידים השונים. כשיש תרשים זרימה כזה, למנכ"ל יהיה יותר קל לקלוט אותו ולהבין מה קרה, וגם להשתמש בו אחר כך מול העובדים". אומרת ד"ר לוי.
מדע חדש
כדי ללמוד כיצד לבצע המחשות ויזואליות באופן שישיג את האפקט הנכון, נוצר סביבן ענף חדש שלם של מחקר – חקר הוויזואליזציה. מדע הוויזואליזציה משלב מחקר פסיכולוגי על הדרכים להמחיש מידע שמשיגות את האפקט הרצוי ביותר, ומחקר טכנולוגי וגראפי על דרכי הביצוע של ההמחשה. מכללת שנקר, ששמה לעצמה למטרה להוביל את שילוב התחומים בין הנדסה לעיצוב, ערכה לאחרונה את הכנס הבינלאומי המקצועי הראשון בישראל בנושא הוויזואליזציה, בהשתתפות מרצים ומומחים מכל העולם. הכנס, שאורגן בשיתוף פעולה של המחלקות לתקשורת חזותית, הנדסת תוכנה והנדסת תעשייה וניהול בשנקר, אמור להפוך למסורת שנתית בה ידונו מומחים מכל העולם בויזואליזציה משלוש זויות – העיצוב, התכנות והפסיכולוגיה.
"הוויזואליזציה הוא עולם שלם של עשייה ומחקר אינטרדיצפלינרי שנוצר בשנים האחרונות, כדי לסייע לאנשים, לחברות ולארגונים בעבודתם היום-יומית לשיפור התפוקה, התקשורת הפנים-ארגונית והקשר עם הלקוחות", מסביר ד"ר אמנון דקל, ראש המחלקה להנדסת תוכנה במכללת שנקר ויזם הייטק.
לדברי דקל: "אנחנו טובעים כיום במספרים ובנתונים, פשוטו כמשמעו, וצריכים כלים לעשות סדר בבלגן. בעבר היה מקובל לומר על חברות ממשלתיות גדולות ומיושנות ש'יד ימין שלהן לא יודעת מה יד שמאל עושה'. זה עדיין נכון, אבל זה קורה גם בחברות הייטק משוכללות שמחזיקות טונות של מידע ופועלות, לכאורה, כמו מכונה מושלמת".
תהליך רכישה יותר ידידותי
"בחברת 'אמזון', לדוגמא, התגלתה לפני מספר שנים בעיה: מספר האנשים שרוכשים ספרים ומוצרים באתר נמוך בהרבה ממספר האנשים המתחילים את תהליך הרכישה, כלומר יש אנשים רבים שמעוניינים לרכוש את המוצר ומתחילים בתהליך אבל לא מסיימים אותו. התברר שתהליך הרכישה שלהם אינו ידידותי וזה גורם להם הפסד כספי ישיר ועצום. אבל לא היה ברור מה השלב בתהליך שגורם להם לעזוב", מסביר דקל.
"למזלה של אמזון, היא מתעדת כל תנועה של כל לקוח, ויכולה לבדוק מה הנקודות שבהן הלקוחות נשברים ועוזבים. אבל לנתח את כל המידע הזה על באמצעות מלים ומספרים זאת משימה מסורבלת. אז הם יצרו מפה סטטיסטית של מסלול תנועת הלקוחות באתר, וכך למדו מה קורה שם ובאיזה נקודות צריך להפוך את התהליך לידידותי יותר. זה הביא לעלייה מיידית וחדה ברכישות".
תקציב המדינה נפתח לציבור
חקר הוויזואליזציה נותן כיום כלי עבודה מעשיים לא רק לחברות מסחריות אלא גם לארגונים חברתיים פוליטיים. עמותות שונות מפתחות כלי ויזואליזציה שממחישים ומנגישים לציבור מידע על מהליכיהם של פקידים ופוליטיקאים כדי לקדם מאבקים חברתיים. עמותת "הסדנה לידע ציבורי" מפרסמת מידע ציבורי בצורה קליטה ונגישה באמצעות ויזואליזציה. העמותה מספקת לתקשורת, לחברי כנסת ולארגונים חברתיים מידע על החקיקה בכנסת במסגרת פרוייקט "כנסת פתוחה" ומידע על תקציב המדינה במסגרת פרויקט "מפתח התקציב". "מפתח התקציב" מציג את פרטי התקציב באמצעות תרשים פשוט של בועות, שהגדלים השונים שלהם מראים את היחס בין התקציבים השונים.
"יש מאבקים ציבוריים שמתאפשרים אך ורק הודות לוויזואליזציה שלהם", אומר מושון זר-אביב, מרצה במחלקה לתקשורת חזותית ובמחלקה להנדסת תוכנה בשנקר ופעיל בסדנא לידע ציבורי, שהציג את "מפתח התקציב" בכנס הוויזואליזציה של שנקר. לדברי זר-אביב: " 'מפתח התקציב' היה כלי העבודה של ח"כ סתיו שפיר במאבק שהיא ניהלה לאחרונה בוועדת הכספים נגד מחטפים בתקציב המדינה. ה'מפתח' עושה שני דברים: הוא מעביר את כל התוכן של הספר עב-הכרס של פקידי האוצר לתרשים פשוט, והוא מאפשר גם לעקוב אחרי השינויים שנעשים בו במשך השנה. התקציב כל הזמן משתנה, וגם גאונים פיננסיים מתקשים לעקוב אחרי השינויים על סמך עדכונים מילוליים ומספריים. אבל 'מפתח התקציב' מגדיל ומקטין את הבועות בזמן אמת בהתאם לשינויים בתקציב, וכך הח"כים, העיתונאים והציבור הרחב יכולים לעקוב אחרי השינויים ולהגיב להם".
מפה של מסלול המבקרים, עננים של פטנטים
"האתגר העיקרי שלנו כיום הוא לא להשיג מידע, אלא להשתמש בו", אומר ד"ר ירון שלומי, פסיכולוג קוגניטיבי ומרצה בכיר במחלקה להנדסת תעשייה וניהול בשנקר, וממארגני כנס הוויזואליזציה, "לחברות יש כיום מצלמות מעקב, תיעוד אלקטרוני של תנועות הלקוח ומידע עצום על הרגלי הקנייה שלו. אבל המידע הוא כל כך רב שקשה להשתמש בו".
לדברי שלומי: "למזלנו, המחשב שמציף אותנו במידע נותן לנו כלים להשתמש בו, אבל גם בהם צריך להשתמש נכון. כל ילד יודע כיום להשתמש בגראפים, פאוור פוינט או אקסל. אבל החכמה היא להשתמש בהם באופן שיקדם את המטרות שלך. יש לכך השפעה ישירה על תוצאות העבודה".
"במוזיאונים, לדוגמא, יש מצלמות מעקב שמצלמות את תנועת הלקוחות. זה מידע חשוב, כי כך ניתן לדעת היכן הם מבקרים יותר והיכן פחות. במוזיאון חיפה החליטו לעשות בדיקה כזאת. אבל לרשום באופן מילולי את המסלול של כל המבקרים ואז לצרף את כל המסלולים למידע סטטיסטי זאת עבודה מפרכת ולא אפקטיבית. במקום זה, הם צירפו את התנועה שהתקבלה במצלמות למפה ויזואלית שמדגישה את האזורים שבהם ביקרו יותר. התוצאה הראתה שיש פחות מבקרים בקומה השנייה של המוזיאון מאשר בקומה הראשונה שלו. זאת מסקנה שארגון יכול להשתמש בה: הוא יכול להגדיל את הפרסום של החלק שמגיעים אליו פחות, לשפר התוכן שלו, לשפר את הנגישות אליו, או לחילופין לסגור או לצמצם אותו".
"דוגמא נוספת לשימוש אפקטיבי בוויזואליזציה: בענקיות הייטק, כמו גוגל ואפל, מייצרים אלפי פטנטים בשנה באינספור תחומים. ההנהלה צריכה לדעת באיזה תחומים מייצרים יותר פטנטים. החלוקה בין התחומים אינה ברורה, ולכן קשה להציג אותה בצורה מספרית או מילולית. אז הם ציירו מפה של התחומים השונים, ובתוכה "עננים" של פטנטים, כשה'עננים' הגדולים יותר הם התחומים שבהם נוצרו רוב הפטנטים, שאותם כדאי לחזק". אומר שלומי.
"הוויזואליזציה הופכת למתודת עבודה בסיסית בהמון תחומים וארגונים", מסכמת ד"ר לוי, "בעתיד, אני חוששת שמי שלא ישתמש בכלי ויזואליזציה טובים בצורה נכונה, עלול פשוט לא לשרוד".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם